חדש מאת ר"מ הלל - מגילות קוצ'ין | גד החוזה או פלוני ההוזה?

[פלגינן]

'מגילות קוצ'ין' מאת הרב משה הלל, ספר חדש שמפציע כעת לאור עולם, שם קץ להשערות מהשערות שונות ובניית תלי תלין של דברי נביאות אודות דברי גד החוזה או אגרת ריב"ז ושאר הסתעפויות, אין לי אלא להעתיק מגב הכריכה:

מגילות קוצ'ין דן בפרשייה ספרותית עלומה שראשיתה בתחילת שנות החמישים של המאה הי"ח עם גילויים של שני חיבורים קדומים, לכאורה, שעד אז לא נודע מקיומם. החיבור הראשון, הנו הספר המקראי האבוד "דברי גד החוזה", ואילו השני הנו "איגרת רבן יוחנן בן זכאי", מסמך פולמוסי אנטי-נוצרי המיוחס למנהיג היהודי הנודע בשלהי בית שני. חיבורים אלו נתגלו בפרק זמן אחד בגנזי הקהילה היהודית בקוצ'ין הרחוקה, ומשם התגלגלו מאוחר יותר בדרכים שונות לאירופה ועוררו עניין רב בקרב מלומדים וחוקרים. התופעות החריגות שנתגלו בכל אחד משני החיבורים בנפרד עוררו תמיהות ובעיות רבות, ואלו הקנו להם משך השנים אופי מסתורי וחידתי. כל הניסיונות לשייכם למסגרת ספרותית או היסטורית ידועה לא צלחו, ותעלומת מקורם נותרה בעינה.
המפתח לפתרון תעלומת החיבורים העלומים מקוצ'ין, כפי שנחשף לראשונה בחיבור זה, מתגלה בהקשר לדמותו החריגה של יהודי מומר ממוצא הולנדי בשם עמנואל יעקב ואן דורט, שישב באותן השנים בקוצ'ין ועסק בתרגום ספרי דת והיסטוריה עבור מנהיג הקהילה היהודית במקום. התברר, כי פעילותו של ואן דורט לא הצטמצמה בתחום עבודת התרגום, אלא חרגה הרבה מעבר לה, אל תחום היצירה הספרותית בסגנון פסידו-אפיגרפי. זהותו של ואן דורט כמחברם של יצירות אלה מתבררת באמצעות הקבלה רעיונית והשוואה פילולוגית מדוקדקת עם חיבורים בדויים אחרים שיצאו מתחת ידו, וזוהו בספריית כתבי היד של יהודי קוצ'ין.
פרשיית החיבורים הבדויים מבית היוצר של ואן דורט טומנת בחובה עלילה אנושית מרתקת ויוצאת דופן, על יהודי אובד אשר המיר דתו למראית עין מתוך תודעה שנסיבות חייו אילצוהו לכך. רקע ביוגרפי זה, עמו התקשה להשלים, הביאו לנהל בחשאי ובעורמה רבה מערכה תעמולתית רבת שנים כנגד המיסיון הנוצרי בקרב יהודים מחד וכנגד האנטישמיות האירופית מאידך, תוך שימוש בזהות בדויה. פעילותו התעמולתית של ואן דורט באה לידי ביטוי, בין היתר, באמצעות כתיבת והפצת חיבורים "קדמונים", המכילים רעיונות ומסרים אנטי נוצריים מחד ודברים בשבח ובמעלת העם היהודי מאידך.
חשיפת ה"סיפור" שמאחורי כתיבת "דברי גד החוזה" ו"איגרת ריב"ז", מנתקת אותם מהשפעות ואירועי הסביבה הקדומה אליהם הם מתייחסים ומחברת אותם למקום ולזמן האמתיים בו נכתבו, ובכך מזמינה אותנו לקריאה חדשה של הטקסט לאור ההתרחשויות והתמורות ביחסי יהודים ונוצרים באירופה של אמצע המאה הי"ח אשר שימשו את הרקע ליצירתם.

המחבר, באצילות ראויה לציון, ניאות להעלות את החיבור כולו לתועלת הציבור.

[תוכן]

אכן בשורה טובה תדשן עצם! ברם, דברי גד החוזה לא השפיעו על הספרות היהודית הקלאסית. זה שבאקדמיה קידשו אותו, יהי להם אשר להם. אבל מה לגבי אגרת ריב"ז, האם היא נתפסה כספר קדוש או מדרש קדום, והאם השאירה חותמה בספרות היהדות המקובלת בבתי המדרש?

[פלגינן]

המחבר מוסיף כי הסריקות שבקובץ הינן באיכות נמוכה, אך הן חשובות מאוד להבנה מושלמת של המאמר. ניתן להוריד קובץ באיכות הדפסה בקישור זה:
https://adobe.ly/2QMtIa9
[קישור חדש, קבוע.]

[פלגינן]

אכן בשורה טובה תדשן עצם! ברם, דברי גד החוזה לא השפיעו על הספרות היהודית הקלאסית. זה שבאקדמיה קידשו אותו, יהי להם אשר להם. אבל מה לגבי אגרת ריב"ז, האם היא נתפסה כספר קדוש או מדרש קדום, והאם השאירה חותמה בספרות היהדות המקובלת בבתי המדרש?

חבר ביקש ממני באישי להגיב:

האקדמיה לא קידשה את "דברי גד החוזה". אדרבה, שום הוצאה אקדמית לא הסכימה להדפיס את הספר, ובמשך כשני עשורים המחבר הגיש את הספר לכל הוצאה אקדמית שפועלת בארץ. מידיעה ברורה. כל החוקרים היו אחידים בדעה שהוא זיוף מוכח מתוכו. עד שלבסוף המחבר הוציאו בהוצאה פרטית. הוא גם הכין ספר שלם בכתובים ובו הוא מתאר את השתלשלות המאמצים להדפיס את הספר ואת כסילות האקדמיה שלא הסכימה להדפיסו.
דווקא לא באקדמיה התייחסו אל הספר ברצינות. מכאן ראיה?

[ושא_נס]

אכן בשורה טובה תדשן עצם! ברם, דברי גד החוזה לא השפיעו על הספרות היהודית הקלאסית. זה שבאקדמיה קידשו אותו, יהי להם אשר להם. אבל מה לגבי אגרת ריב"ז, האם היא נתפסה כספר קדוש או מדרש קדום, והאם השאירה חותמה בספרות היהדות המקובלת בבתי המדרש?

בספרי רבני משפחת פאלאג'י זצ"ל דומני ולא נזכרים כלל, ודומני אף לא בספרי יתר רבני אזמיר. לי הקטון חיבורים אלו אינם זכורים מספריהם. וא"ש את"מ.

[תוכן]

אכן בשורה טובה תדשן עצם! ברם, דברי גד החוזה לא השפיעו על הספרות היהודית הקלאסית. זה שבאקדמיה קידשו אותו, יהי להם אשר להם. אבל מה לגבי אגרת ריב"ז, האם היא נתפסה כספר קדוש או מדרש קדום, והאם השאירה חותמה בספרות היהדות המקובלת בבתי המדרש?

חבר ביקש ממני באישי להגיב:

האקדמיה לא קידשה את "דברי גד החוזה". אדרבה, שום הוצאה אקדמית לא הסכימה להדפיס את הספר, ובמשך כשני עשורים המחבר הגיש את הספר לכל הוצאה אקדמית שפועלת בארץ. מידיעה ברורה. כל החוקרים היו אחידים בדעה שהוא זיוף מוכח מתוכו. עד שלבסוף המחבר הוציאו בהוצאה פרטית. הוא גם הכין ספר שלם בכתובים ובו הוא מתאר את השתלשלות המאמצים להדפיס את הספר ואת כסילות האקדמיה שלא הסכימה להדפיסו.
דווקא לא באקדמיה התייחסו אל הספר ברצינות. מכאן ראיה?

מי קידש את הספר שלא באקדמיה?

[פלגינן]

אכן בשורה טובה תדשן עצם! ברם, דברי גד החוזה לא השפיעו על הספרות היהודית הקלאסית. זה שבאקדמיה קידשו אותו, יהי להם אשר להם. אבל מה לגבי אגרת ריב"ז, האם היא נתפסה כספר קדוש או מדרש קדום, והאם השאירה חותמה בספרות היהדות המקובלת בבתי המדרש?

חבר ביקש ממני באישי להגיב:

האקדמיה לא קידשה את "דברי גד החוזה". אדרבה, שום הוצאה אקדמית לא הסכימה להדפיס את הספר, ובמשך כשני עשורים המחבר הגיש את הספר לכל הוצאה אקדמית שפועלת בארץ. מידיעה ברורה. כל החוקרים היו אחידים בדעה שהוא זיוף מוכח מתוכו. עד שלבסוף המחבר הוציאו בהוצאה פרטית. הוא גם הכין ספר שלם בכתובים ובו הוא מתאר את השתלשלות המאמצים להדפיס את הספר ואת כסילות האקדמיה שלא הסכימה להדפיסו.
דווקא לא באקדמיה התייחסו אל הספר ברצינות. מכאן ראיה?

מי קידש את הספר שלא באקדמיה?

תגובה מהנ"ל, ובזה אני מסיים בל"נ:

מן הפולמוסים של חכמי ימי הביניים למדנו שעל המתווכח להודיע לחברו שהוא שכנע אותו, ורק אחר כך לפתוח שאלה חדשה.
לגופו של עניין, יקרא מר את כל הסקירות שנכתבו לאחר הופעת הספר, בין השאר של ר' יואל קטן, ואז ידע מי התייחס אל הספר ברצינות (לא קידש!). וכן, גם באשכול באוצה"ח...

[תוכן]

תגובה מהנ"ל, ובזה אני מסיים בל"נ:

מן הפולמוסים של חכמי ימי הביניים למדנו שעל המתווכח להודיע לחברו שהוא שכנע אותו, ורק אחר כך לפתוח שאלה חדשה.
לגופו של עניין, יקרא מר את כל הסקירות שנכתבו לאחר הופעת הספר, בין השאר של ר' יואל קטן, ואז ידע מי התייחס אל הספר ברצינות (לא קידש!). וכן, גם באשכול באוצה"ח...

באיזה פולמוס של ימי הביניים למדנו: "שעל המתווכח להודיע לחברו שהוא שכנע אותו, ורק אחר כך לפתוח שאלה חדשה"? ואדרבה בש"ס מצאנו הרבה "וליטעמיך" או "ולדבריו" שלמרות שהמתווכח לא שוכנע הוא ממשיך להקשות. זה סתם לפדנטיות.

ועוד, מה קרה לכלל שתיקה כהודאה. והרי ברוב ככל הדיונים בפורום וכן פנים מול פנים, לא רואים הצדדים שום צורך להודות שהם טעו, אלא עצם זה שהם ממשיכים הלאה מורה שהם קיבלו את הטענה הנגדית היינו שטעו או מה שלא יהיה, ומשום כך עוברים לטיעון הבא. גם זה סתם לפדנטיות.

ולעצם הענין, איני יודע מי הוא אותו אחד שבכוחו לכתוב לך בפרטי, ואינו רואה טעם לכתוב בפורום. אבל מבין השורות ניכר איזה שהוא חוסר סבלנות בדיון זה. ממילא אתה (הרב פלגינן) עדיין לא נרגעת, נו שיהיה לך לבריאות. אבל אם זה אותו אחד שכותב כך בפרטי, אשמח לדעת מה עוול מצא בדברי, שכך הוא כותב.

ואחרי כל הדברים המיותרים הנ"ל, ניגש לעצם הענין. זה שהרב היקר ר' יואל קטן התייחס לספר ברצינות (כך הבנתי, לא קראתי את הסקירה שלו, וגם אין טעם אחרי דברי הר' הלל), זה לא מזעזע את אמות הסיפים. סוף כל סוף, הסקירה שלו עם כל הערכה הכנה אינה משמעותית מדי, סקירה כזו או אחרת בכתב עת המעיין זה לא מה שיגרום לספר לחדור לתודעה החרדית.

עיקר השאלה שלי היתה כזו: האם ספרים אלו שהם זיוף של יהודי עלוב השפיעו על העולם הפנימי של היהדות החרדית, על ידי החדרת ערכים, רעיונות, דברי תורה כאלו או אחרים, או שספרים אלו לא חדרו אל תוך הציבור החרדי פנימה. שאלה זו מעניינת אותי, היינו שאלת מידת החסינות של היהדות החרדית נגד מקורות השפעה לא ראויים אבל מוסוים.

ואתה הר' פלגינן, אין שום צורך לענות לי. אתה כועס או שלא, ושניהם בסדר גמור. יום אחד אני מקוה שיהיה בכוחי לפייס אותך ולרצות אותך אם יש צורך בכך, ועד אז שיהיו לך חיים טובים ומאושרים.

[מקדש מלך]

הרב תוכן, כלום מגילות ים המלח, שהם קדומות בודאי, ומפורסמות בקנה מידה עולמי (ובצדק), השפיעו על היהדות בכי הוא זה? אם כן הרי לך תשובה לשאלתך.

מה שכן יתכן, שמישהו ינסה להציע הסבר באגדה או מדרש על פי מגילות אלו, או כל דבר חסר משמעות עקרונית מעין זה. אבל החשיבה היהודית העקרונית, האמונות והדינים, לא נשתנו בפסיק.

[תוכן]

הרב תוכן, כלום מגילות ים המלח, שהם קדומות בודאי, ומפורסמות בקנה מידה עולמי (ובצדק), השפיעו על היהדות בכי הוא זה? אם כן הרי לך תשובה לשאלתך.

מה שכן יתכן, שמישהו ינסה להציע הסבר באגדה או מדרש על פי מגילות אלו, או כל דבר חסר משמעות עקרונית מעין זה. אבל החשיבה היהודית העקרונית, האמונות והדינים, לא נשתנו בפסיק.

הרב מקדש מלך, לפני שאני עונה לך, אני רוצה להביא לך דוגמא הפוכה על הפוכה (כך אומרים?). הרי ספר חמדת ימים שכולל סממנים שבתאיים מובהקים לכאורה לא היה לו לחדור אל תוך הציבור החרדי, אבל הוא השפיע השפעה רבה. מסתבר, שרוב כלל הספר אינו אלא העתקות מספרים קדומים קדושים, וא"כ בצדק חדר ספר זה אל תוך הציבור החרדי. אבל מצד שני, ישנם ספרים שהם בהחלט מזוייפים שכן השפיעו על היהדות החרדית. למשל, ספרי הקנה וכיוצא, שהם בודאי לא נכתבו על ידי ר' נחוניא בן הקנה. ועכשיו חזרה לדברים שלך, השאלה שלי, אם נשאל אותה באופן אחר, היא, האם עצם זה שספר חדר לתוך היהדות החרדית, היא הוכחה על אמיתת תוכנו?

[מקדש מלך]

לפני שאענה (למען האמת לפני שאקרא את כל ההודעה...) אני רוצה להגיב לעניין הספר חמדת הימים, שגם אם יש בו תוכן שבתאי, הרי אין ספק שיש בו תוכן טוב ומועיל, וטעות אחת של מחבר צדיק לא מורידה אותו ואת כל תורתו לבאר שחת. ולכן בצדק גמור יכולה היתה היהדות לקבל ממנו רעיונות . מה גם שעד כמה שזכור לי מדובר בליקוט, ולכל החומר יש מקורות נקיים בלא ספק (בעצם כבר כתבת את זה).

בקשר לספרי הקנה (אתה מדבר על ספר הבהיר או על ספר הקנה?), הספר אכן לא חובר על ידי רבי נחוניא בן הקנה, אבל עד כמה שזכור לי כל היחוס לרבי נחוניא היה בגדר השערה, ואם היא אינה נכונה, מכל מקום הספר עצמו קדוש בודאי. כמו הרבה מדרשים שיוחסו לדורות קדומים בהרבה מהם. אין פקפוק על עצם קדושתו של הקנה, פרט לקטני אמונה וכופרים בסתר.

[פלגינן]

ואתה הר' פלגינן, אין שום צורך לענות לי. אתה כועס או שלא, ושניהם בסדר גמור. יום אחד אני מקוה שיהיה בכוחי לפייס אותך ולרצות אותך אם יש צורך בכך, ועד אז שיהיו לך חיים טובים ומאושרים.

חלילה לי מלכעוס. לא שמתי לב אפילו מה העליתי לכאן, עשיתי טובה לכותב והכנסתי לכאן, והודעתי לו כמו גם לך שבזאת אני מסיים את הבלדרות ביניכם. אין לי שום השגה על דבריך, מלבד מה שהוער לך ודי בזה, ואתה בהחלט מעורר דיון מעניין.

[ושא_נס]

לעיל: "עיקר השאלה שלי היתה כזו: האם ספרים אלו שהם זיוף של יהודי עלוב השפיעו על העולם הפנימי של היהדות החרדית, על ידי החדרת ערכים, רעיונות, דברי תורה כאלו או אחרים, או שספרים אלו לא חדרו אל תוך הציבור החרדי פנימה. שאלה זו מעניינת אותי".
ראוי להזכיר ספר בשמים ראש.

[תוכן]

לעיל: "עיקר השאלה שלי היתה כזו: האם ספרים אלו שהם זיוף של יהודי עלוב השפיעו על העולם הפנימי של היהדות החרדית, על ידי החדרת ערכים, רעיונות, דברי תורה כאלו או אחרים, או שספרים אלו לא חדרו אל תוך הציבור החרדי פנימה. שאלה זו מעניינת אותי".
ראוי להזכיר ספר בשמים ראש.

נכון.

[תוכן]

בקשר לספרי הקנה (אתה מדבר על ספר הבהיר או על ספר הקנה?), הספר אכן לא חובר על ידי רבי נחוניא בן הקנה, אבל עד כמה שזכור לי כל היחוס לרבי נחוניא היה בגדר השערה, ואם היא אינה נכונה, מכל מקום הספר עצמו קדוש בודאי. כמו הרבה מדרשים שיוחסו לדורות קדומים בהרבה מהם. אין פקפוק על עצם קדושתו של הקנה, פרט לקטני אמונה וכופרים בסתר.

בספר עצמו כתוב שנתחבר בשנת ד' אלפים, או משהו כזה, אם זכרוני אינו מטעני. וכן יש לנו להזכיר את כל הכתבים המיוחסים לר' חמאי גאון. והרב ושא נס, הזכיר את ספר בשמים ראש.

[מקדש מלך]

בקשר לספרי הקנה (אתה מדבר על ספר הבהיר או על ספר הקנה?), הספר אכן לא חובר על ידי רבי נחוניא בן הקנה, אבל עד כמה שזכור לי כל היחוס לרבי נחוניא היה בגדר השערה, ואם היא אינה נכונה, מכל מקום הספר עצמו קדוש בודאי. כמו הרבה מדרשים שיוחסו לדורות קדומים בהרבה מהם. אין פקפוק על עצם קדושתו של הקנה, פרט לקטני אמונה וכופרים בסתר.

בספר עצמו כתוב שנתחבר בשנת ד' אלפים, או משהו כזה, אם זכרוני אינו מטעני. וכן יש לנו להזכיר את כל הכתבים המיוחסים לר' חמאי גאון. והרב ושא נס, הזכיר את ספר בשמים ראש.

בשמים ראש לא השאיר שום רושם. אתה מדבר על ספר הבהיר או הקנה? בכל מקרה, אתה יכול לעורר קושיות, אך לא לקבוע שמדובר בזיוף, בודאי לגבי ספר הבהיר שרמב"ן שלפניו נגלו כל תעלומות, נסמך עליו סמיכה בכל כוחו.

[תוכן]

בקשר לספרי הקנה (אתה מדבר על ספר הבהיר או על ספר הקנה?), הספר אכן לא חובר על ידי רבי נחוניא בן הקנה, אבל עד כמה שזכור לי כל היחוס לרבי נחוניא היה בגדר השערה, ואם היא אינה נכונה, מכל מקום הספר עצמו קדוש בודאי. כמו הרבה מדרשים שיוחסו לדורות קדומים בהרבה מהם. אין פקפוק על עצם קדושתו של הקנה, פרט לקטני אמונה וכופרים בסתר.

בספר עצמו כתוב שנתחבר בשנת ד' אלפים, או משהו כזה, אם זכרוני אינו מטעני. וכן יש לנו להזכיר את כל הכתבים המיוחסים לר' חמאי גאון. והרב ושא נס, הזכיר את ספר בשמים ראש.

בשמים ראש לא השאיר שום רושם. אתה מדבר על ספר הבהיר או הקנה? בכל מקרה, אתה יכול לעורר קושיות, אך לא לקבוע שמדובר בזיוף, בודאי לגבי ספר הבהיר שרמב"ן שלפניו נגלו כל תעלומות, נסמך עליו סמיכה בכל כוחו.

בשמים ראש השאיר רושם רב. תעשה חיפוש בבר אילן, ותראה כמה מביאים אותו.

דברתי על הקנה. לא אני אמרתי שמדובר בזיוף, כבר כתב כן הרמ"ק.

[מקדש מלך]

איפה הרמ"ק כתב את זה?
לגבי עיתוי זמן החיבור יש שאלות, אבל היכן מצאת זלזול בתוכן?
ואם כבר שאלות על עיתוי חיבור, הרי על הזוהר יש כהנה וכהנה?

ואני משער שידיעותיך לגבי הספר לקוחים מהויקיפדיה. כי עיינתי שם וראיתי אשר תסמרנה שערות הראש מהשקרים והבדותות שטפלו על הספר, בחוצפה בלי טעם ודעת ובלי להראות שום מקור.

[תוכן]

איפה הרמ"ק כתב את זה?
לגבי עיתוי זמן החיבור יש שאלות, אבל היכן מצאת זלזול בתוכן?
ואם כבר שאלות על עיתוי חיבור, הרי על הזוהר יש כהנה וכהנה?

ואני משער שידיעותיך לגבי הספר לקוחים מהויקיפדיה. כי עיינתי שם וראיתי אשר תסמרנה שערות הראש מהשקרים והבדותות שטפלו על הספר, בחוצפה בלי טעם ודעת ובלי להראות שום מקור.

אכן רוב ידיעותי מגיעות מויקפדיה, אבל דוקא ידיעה זו אין מקורה משם. בכל מקרה, הרמ"ק אינו כותב שיש כאן זיוף, אלא שהוא אומר שאינו כל כך עתיק כמו שהמחבר רוצה שתחשוב. את המ"מ ברמ"ק איני זוכר.

[מקדש מלך]

איפה הרמ"ק כתב את זה?
לגבי עיתוי זמן החיבור יש שאלות, אבל היכן מצאת זלזול בתוכן?
ואם כבר שאלות על עיתוי חיבור, הרי על הזוהר יש כהנה וכהנה?

ואני משער שידיעותיך לגבי הספר לקוחים מהויקיפדיה. כי עיינתי שם וראיתי אשר תסמרנה שערות הראש מהשקרים והבדותות שטפלו על הספר, בחוצפה בלי טעם ודעת ובלי להראות שום מקור.

אכן רוב ידיעותי מגיעות מויקפדיה, אבל דוקא ידיעה זו אין מקורה משם. בכל מקרה, הרמ"ק אינו כותב שיש כאן זיוף, אלא שהוא אומר שאינו כל כך עתיק כמו שהמחבר רוצה שתחשוב. את המ"מ ברמ"ק איני זוכר.

במילים אחרות, זו אינה דוגמא של זיוף שנכנס חלילה ליהדות, אלא תוכן קדוש, שצורף איליו תיאור לא ברור, ספק ספרותי, ספק קבלי, שכמותו מצויים רבות, הן בנגלה והן בנסתר.

[תוכן]

זה מה שאמרתי שהמחבר עצמו כתב את השנה.

[מקדש מלך]

זה מה שאמרתי שהמחבר עצמו כתב את השנה.

רק תראה איזה השגות רבי צדוק הכהן מלובלין מייחס לו.

[איש_ספר]

מה עם גד החוזה הזה...?

20181119_225748.jpg (448.99 KiB) נצפה 19722 פעמים

[הקיק]

כדי שלא יחשדו בי במה שאין בי, הנה הדברים שכתבתי בפינתי [ז"ל] קריית ספר בעיתון בשבע לפני כשנתיים. שמחתי לראות השבוע את הספר החדש של הרב החכם והחוקר ר' משה הלל שליט"א שפתר את כל הספיקות ויישר את כל המבוכות ואת כל העקוב עשה למישור במחקר הזיוף המעניין והייחודי הזה וחבריו.

דברי גד החוזה. ההדיר ופירש: מאיר בר-אילן. ישראל, תשע"ה. 377+XV עמ' (9933490‑02)
קשה מאוד לכתוב שורות מעטות על ספר כה מיוחד במינו: פרופ' בר-אילן, איש המחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטה שנקראת על שם סבו, הוציא לאור אחרי מחקר שהתפרשׂ על פני 34 שנים (!) ספר שהוא חידה אחת גדולה. מצד אחד הוא "מתיימר להיות קדום בהרבה ממה שהינו" (כדבריו במבוא, עמ' 11), אולם מצד שני יש בו את כל הסימנים של ספר עתיק ביותר (אולי מתקופת בית שני) שבניסי ניסים שרד בספרייתם של יהודי קוצ'ין שבדרום הודו, אחרי שאבד (כמו ספרים חיצוניים רבים אחרים) מהעולם כולו.
בספר דברי הימים (א' כט, כט) נאמר במפורש שעמדו לפני עורכיו בין השאר דברי נתן הנביא וגד החוזה. דברי נתן הנביא נעלמו, ודברי גד החוזה – אולי הם אלו שנמצאים כעת בידינו בכתב יד מאוחר (בן 300 שנה בסך הכול) שהתגלגל לספריית קיימברידג' באנגליה וכמעט נעלם גם שם, שהועתק כנראה מכתב יד עתיק שהגיע כנראה לפני מאות רבות של שנים מתימן הרחוקה לקהילת יהודי קוצ'ין, ואולי הוא מבטא מסורת עתיקה שיסודה בגד החוזה עצמו? אך אולי מדובר בזיוף מאוחר, כי כמה תופעות לשוניות וסימנים תוכניים מעוררים חשד שמדובר בספר שנכתב באמצע ימי הביניים! מספר הופעות ה'כנראה' וה'אולי' במשפטים האחרונים מבטא רק מעט מהחידות וסימני השאלה שנותרים גם אחרי קריאת המבוא המקיף והמרתק העוסק בכל ענייני כתב היד הזה שגיבורו הוא דוד המלך, ודן בנסיבות מציאתו, נפתולי מחקריו, תוכנו המיוחד, הערות המסורה המקיפות אותו והתמיהות שהוא מביא איתו. הספר על מבואותיו ונספחיו והסבריו ואיוריו המיוחדים נערך באופן מוקפד כעבודת חייו של המהדיר (נוסף לספרים ולמאמרים הרבים האחרים שכבר הוציא לאור), והתיאור שלו כאן אינו מבטא אפילו טיפה מהים הגדול שכולל את החידה המוזרה והמקסימה שנסתרת בספר הזה. המילה האחרונה עדיין לא נאמרה בכל אחד מסימני השאלה שמותירה אחריה כשובל ארוך הקריאה בספר דברי גד החוזה, ועוד מועד לחזונו.

עד כאן דבריי שם, ואני שמח שכנראה הגיע ב"ה הרבה יותר מהר ממה שניתן היה לצפות המועד לפתרון חזונו של גד החוזה... הק' יואל

[הגהמ]

הרב הקיק היקר המקטין עצמו על דברי תורה שישו בני מעיך שישו!

[לענין]

'מגילות קוצ'ין' מאת הרב משה הלל, ספר חדש שמפציע כעת לאור עולם,
המחבר, באצילות ראויה לציון, ניאות להעלות את החיבור כולו לתועלת הציבור.

בהחלט ראוי לכל שבח ותהלה.
אבקשה נא. הקובץ שהועלה קשה מאד לקריאה, האם ניתן להעלות בפורמט של דפים אחד אחרי השני, ולא בזוג-זוג?
בתודה ובברכה

[לוצאטי]

אבקשה נא. הקובץ שהועלה קשה מאד לקריאה, האם ניתן להעלות בפורמט של דפים אחד אחרי השני, ולא בזוג-זוג?
בתודה ובברכה

אפשר לשנות זאת בתפריט תצוגה.

[לענין]

אבקשה נא. הקובץ שהועלה קשה מאד לקריאה, האם ניתן להעלות בפורמט של דפים אחד אחרי השני, ולא בזוג-זוג?
בתודה ובברכה

אפשר לשנות זאת בתפריט תצוגה.

תודה!

ועדיין איני מצליח לדפדף את כל הדפים כפי סדרן, אלא רק בלחיצה על הכפתור הצידי [מה שמכריח להגדיל את התצוגה בכל דף מחדש].

נ.ב.
שוב נכנסתי ל'הורדות', ועשיתי 'פתח באמצעות' ובחרתי את כרום, ואתי שפיר [השארתי זאת לתועלת מי שזקוק לזה כמוני].

[בן מיכאל]

בקשר לספרי הקנה (אתה מדבר על ספר הבהיר או על ספר הקנה?), הספר אכן לא חובר על ידי רבי נחוניא בן הקנה, אבל עד כמה שזכור לי כל היחוס לרבי נחוניא היה בגדר השערה, ואם היא אינה נכונה, מכל מקום הספר עצמו קדוש בודאי. כמו הרבה מדרשים שיוחסו לדורות קדומים בהרבה מהם. אין פקפוק על עצם קדושתו של הקנה, פרט לקטני אמונה וכופרים בסתר.

בספר עצמו כתוב שנתחבר בשנת ד' אלפים, או משהו כזה, אם זכרוני אינו מטעני. וכן יש לנו להזכיר את כל הכתבים המיוחסים לר' חמאי גאון. והרב ושא נס, הזכיר את ספר בשמים ראש.

בשמים ראש לא השאיר שום רושם. אתה מדבר על ספר הבהיר או הקנה? בכל מקרה, אתה יכול לעורר קושיות, אך לא לקבוע שמדובר בזיוף, בודאי לגבי ספר הבהיר שרמב"ן שלפניו נגלו כל תעלומות, נסמך עליו סמיכה בכל כוחו.

כמדומה שהרמ"ק טען כי זה זיוף.

[מקדש מלך]

תעבור על המשך הדין ודברים

[שכניה בן יחיאל]

בספר דברי גד ההוזה ישנם ביטויים פילוסופיים רבים שנוצרו בלשון ימי הביניים, הספר אינו בפני כדי להביא דוגמאות.

[לענין]

האם נתקבלה תגובה מסודרת מאת הפרופ' הנכבד [הסבור כי מדובר בחיבור בן אלפי שנים] העונה לטענותיו הר"מ שליט"א?

[ר_חיים_הקטן]

האם נתקבלה תגובה מסודרת מאת הפרופ' הנכבד [הסבור כי מדובר בחיבור בן אלפי שנים] העונה לטענותיו הר"מ שליט"א?

הפרופסר כתב לי לפני שבועיים:

מכובדי,
מאד אני מודה לך שהפנית אותי לבלוג.
אכן, בימים אלו אני משתדל לעיין בספרו של משה הלל (בנוסף על האחרות).
כבר כתבתי לפני ראשי-פרקים, ובכוונתי לפרסמם בבוא השעה.
אנא עדכן אותי ביחס להתפתחויות בבלוג.
בינתיים, אני מחכה לאחרים שיגיבו. גם אתה מוזמן לתרום.
בהוקרה
מאיר בר-אילן

[לענין]

תודה!

[מצליח]

באור הצפון החדש יש מאמר אודות אגרת רבי יוחנן בן זכאי

[פלגינן]

הוספתי כעת קישור קבוע, אחר שהקישור לג'מבו פג תוקפו:

המחבר מוסיף כי הסריקות שבקובץ הינן באיכות נמוכה, אך הן חשובות מאוד להבנה מושלמת של המאמר. ניתן להוריד קובץ באיכות הדפסה בקישור זה:
https://adobe.ly/2QMtIa9

[יאיר אתמר]

הוספתי כעת קישור קבוע, אחר שהקישור לג'מבו פג תוקפו:

המחבר מוסיף כי הסריקות שבקובץ הינן באיכות נמוכה, אך הן חשובות מאוד להבנה מושלמת של המאמר. ניתן להוריד קובץ באיכות הדפסה בקישור זה:
https://adobe.ly/2QMtIa9

האם ניתן לחדש שוב את הקישור?
תודה רבה!

ובהזדמנות אשאל, אם ניתן להעלות את הקובץ המוזכר פה. ואכפול בתודה!

[לוצאטי]

האם ניתן לחדש שוב את הקישור?
תודה רבה!

https://shared-assets.adobe.com/link/53 ... aee6c6437c

[יאיר אתמר]

האם ניתן לחדש שוב את הקישור?
תודה רבה!

https://shared-assets.adobe.com/link/53 ... aee6c6437c

תודה גדולה מאוד!!

ואכפול בקשתי השנייה, בתודה מראש.

[מה שנכון נכון]

בנטועים כב אמור להתפרסם מאמר מאת שלום ויואב רוזנברג: ספר גד החוזה - האומנם "טקסט מזויף"?
עדיין לא הועלה לאתר של מכללת הרצוג.