דרומי כתב:לא צריך להרחיק, כמדומני שיצא לאחרונה גם 'חומש שטיינזלץ'...
אכן, אך לא רק חומש, תנ"ך כולו,
דרומי כתב:לא צריך להרחיק, כמדומני שיצא לאחרונה גם 'חומש שטיינזלץ'...
גביר כתב:דרומי כתב:לא צריך להרחיק, כמדומני שיצא לאחרונה גם 'חומש שטיינזלץ'...
אכן, אך לא רק חומש, תנ"ך כולו,
נהר שלום כתב:זאב ערבות כתב:נכנסתי לאתר אמזון והגמרא באנגלית של רנדום האוס מוצעת למכירה ב3600 דולר ל22 כרכים בלבד לכמה מסכתות בודדות, זה כל מה שעשו, ב"מ משתרע על פני 6 כרכים.
הנה מה שמובא שם באנגלית ואח"כ אחת מביקורות הקוראים עם סברא שהפסיקו את הפרויקט באנגלית בגלל לחץ רבנים חרדיים. אין לי סבלנות לתרגם.
לא הבנתי מה הקשר בין התגובה של הגוי הזה לאשכול
אבא יודן כתב:לשלימות הכותרת, אולי יש להוסיף 'תנ"ך דעת מקרא'
דעת_האברך כתב:כמי שנהנה פעמים רבות ממשניות קהתי, רצוני להצר על כך ששמו ופירושו נכרך כאן בכרך אחד עם פירושו של ה"ר ע' שטיינזלץ [שלכשעצמו הינו יהודי ת"ח יקר שיש לו זכויות רבות בעל כשרון גאוני. קרוב משפחתי שהיה תלמיד שלו סיפר לי שהוא קורא ספרים ברפרוף של עמודים ויודע את כל תוכנם].
על פירושו של ה"ר שטיינזלץ יצאו עוררין מסיבות רבות שנמנו כאן לעיל, שחלקן נוגעות ליחסו לדברי חז"ל ויחסו לאישי המקרא, וחלקן נובעות מטעויות בפירוש או דברי אפיקורסות (שיתכן וחזר מהם כמבואר במכתבו לבד"ץ). אך על הרב פנחס קהתי לא יצאו עוררין אלא מחמת השתייכותו לזרם ציוני דתי, ופירושו הוא קילורין לעיניים לכל מי שזקוק ללמוד במהירות משניות בעיקר ממסכתות שאינן מסדר מועד נשים ונזיקין, שאין יד הכל ממשמשת בהן.
[אמנם לפני שנים ארוכות שמעתי שהטענה של הסטייפלער זצ"ל על פירושו של הרב קהתי היתה שאינו מדוקדק מצד שחלק מהפעמים הולך עם מפרש פלוני וחלק עם מפרש אלמוני, ולעתים לאחר העיון מתברר שאי אפשר להולמם יחד, אולם גם אם יש טעויות כאלה הרי הם בטלים בשישה ושישים. גם אם מביא לעתים נדירות מאד מפירושו של חנוך אלבק אין בזה בהכרח פסול, וכרבי מאיר שלמד תורה מאחר, רימון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק].
וביחס לרב פנחס קהתי אציין כאן למובאה שכבר הובאה לעיל מדברים שאמרה עליו אשתו :
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx? ... geid=P0014
אני ממליץ לעבור על דבריה ואני סבור שכל אחד מכאן ישנה את דעתו הקדומה אחרי שיקרא מה שכתבה על ההתמדה והשקידה המופלאה והעצומה של בעלה ז"ל בהכינו את המשניות, שבמשך כשש שנים נדד שינה מעיניו כפשוטו, ולא עשה דבר מלבד לעמול לכתוב את הפירוש בצורה הכי בהירה שתעלה בידו, עד כדי כך שאפילו לאכול לא היה לו זמן, ואשתו היתה צריכה להכניס לו את האוכל לפה בזמן שהוא לומד! מושגים שאינם בנמצא גם על הרבה ראשי ישיבות חשובים, ורוב האברכים שאני מכיר אינם מגיעים לכזו רמה של שקידה מופלאה, ונשמעו רק על גדולי מתמידים שבדור.
כמו כן על צניעותו וענוותו לא צריך להכביר והדברים ניכרים מתוך עצמם, ודי להזכיר את העובדה שהוא לא הסכים לקרוא לעצמו אפילו בתואר הפשוט "הרב".
וכמדומני שמזה גופא שכבר שנים כה ארוכות פירושו התקבל באלפי בתי ישראל וממשיך לשמש עד היום כל כך הרבה לומדים, ניתן ללמוד על הסייעתא דשמיא שהוא זכה לה (קצת יותר מפירוש בעל סייעתא דשמיא), ואם הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל, הרי שבשמים בירכו אותו במזל כפול ומכופל, ולענווים ייתן חן.
דעת_האברך כתב:כמי שנהנה פעמים רבות ממשניות קהתי, רצוני להצר על כך ששמו ופירושו נכרך כאן בכרך אחד עם פירושו של ה"ר ע' שטיינזלץ [שלכשעצמו הינו יהודי ת"ח יקר שיש לו זכויות רבות בעל כשרון גאוני. קרוב משפחתי שהיה תלמיד שלו סיפר לי שהוא קורא ספרים ברפרוף של עמודים ויודע את כל תוכנם].
על פירושו של ה"ר שטיינזלץ יצאו עוררין מסיבות רבות שנמנו כאן לעיל, שחלקן נוגעות ליחסו לדברי חז"ל ויחסו לאישי המקרא, וחלקן נובעות מטעויות בפירוש או דברי אפיקורסות (שיתכן וחזר מהם כמבואר במכתבו לבד"ץ). אך על הרב פנחס קהתי לא יצאו עוררין אלא מחמת השתייכותו לזרם ציוני דתי, ופירושו הוא קילורין לעיניים לכל מי שזקוק ללמוד במהירות משניות בעיקר ממסכתות שאינן מסדר מועד נשים ונזיקין, שאין יד הכל ממשמשת בהן.
[אמנם לפני שנים ארוכות שמעתי שהטענה של הסטייפלער זצ"ל על פירושו של הרב קהתי היתה שאינו מדוקדק מצד שחלק מהפעמים הולך עם מפרש פלוני וחלק עם מפרש אלמוני, ולעתים לאחר העיון מתברר שאי אפשר להולמם יחד, אולם גם אם יש טעויות כאלה הרי הם בטלים בשישה ושישים. גם אם מביא לעתים נדירות מאד מפירושו של חנוך אלבק אין בזה בהכרח פסול, וכרבי מאיר שלמד תורה מאחר, רימון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק].
וביחס לרב פנחס קהתי אציין כאן למובאה שכבר הובאה לעיל מדברים שאמרה עליו אשתו :
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx? ... geid=P0014
אני ממליץ לעבור על דבריה ואני סבור שכל אחד מכאן ישנה את דעתו הקדומה אחרי שיקרא מה שכתבה על ההתמדה והשקידה המופלאה והעצומה של בעלה ז"ל בהכינו את המשניות, שבמשך כשש שנים נדד שינה מעיניו כפשוטו, ולא עשה דבר מלבד לעמול לכתוב את הפירוש בצורה הכי בהירה שתעלה בידו, עד כדי כך שאפילו לאכול לא היה לו זמן, ואשתו היתה צריכה להכניס לו את האוכל לפה בזמן שהוא לומד! מושגים שאינם בנמצא גם על הרבה ראשי ישיבות חשובים, ורוב האברכים שאני מכיר אינם מגיעים לכזו רמה של שקידה מופלאה, ונשמעו רק על גדולי מתמידים שבדור.
כמו כן על צניעותו וענוותו לא צריך להכביר והדברים ניכרים מתוך עצמם, ודי להזכיר את העובדה שהוא לא הסכים לקרוא לעצמו אפילו בתואר הפשוט "הרב".
וכמדומני שמזה גופא שכבר שנים כה ארוכות פירושו התקבל באלפי בתי ישראל וממשיך לשמש עד היום כל כך הרבה לומדים, ניתן ללמוד על הסייעתא דשמיא שהוא זכה לה (קצת יותר מפירוש בעל סייעתא דשמיא), ואם הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל, הרי שבשמים בירכו אותו במזל כפול ומכופל, ולענווים ייתן חן.
זאב ערבות כתב:חיימשה כתב:נוטר הכרמים כתב:עקביה, התשובות לשאלותיך, 1. לפי העדויות ששמעתי - כן. 2. יש טוענים בלהט שבודאי לא היה מסכים לכך, ואגב, בחלק מההסכמות לשוטנשטיין מודגש כי 'עת לעשות לד'' בפרט אחרי שיצאו לאור תרגומים שאין רוח חכמים נוחה מהן, ראה הסכמות הגריש"א והגרש"א ואולי עוד. [יתכן שהנימוק הזה היה מכריע גם אצל הרב שך, בפרט שבמכתבים נגד שטינזלץ היה כתוב במפורש שעוד יופיע תחליף, משהו כזה].
יצויין, המערכה נגד שטיינזלץ לא נערכה כאשר י''ל הש''ס שלו, אלא שנים רבות אח''כ, בסמיכות מפתיעה להדפסת שוטנשטיין בלה''ק. לא היה על הפרק שום חשש של נהירה אחר ש''ס שטיינזלץ שהיה נדיר ביותר במחוזותינו.
איך שהבנתי בשעת מעשה את הדברים בראשי הקטן, [בעומדי סמוך ונראה למכונת הדפוס שפלטה את המודעות הענקיות נגד שטיינזלץ 70/100...] השתמשו בשטיינזלץ ,כדי ''לאלץ'' את הרב שך להסכים בשתיקה עם שוטנשטיין, ויש מקום לחוש כי ארטסקול מימנה את אותה מערכה בשלמותה...
עם שטיינזלץ היו כמה בעיות
1. פירושו לא מדוייק ומלא טעויות גסות. כבר בדף הראשון של מסכת ברכות כותב שרב טרפון היה מבית הלל! מאז שנכתב פירושו לא הגיהו ולא תיקנו במשך 50 שנה.לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד. פירושו של רש"י הוא יחיד ומיוחד במינו ונכתב ע"י סייעתא דשמיא מיוחדת (או רוח הקודש כפי שיש אומרים).אך הוא קיבל את פירושו מרבותיו שהיו מגדולי הראשונים שקיבלו מגדולי הגאונים, הוא לא כתב את פירושו באוויר מדעתו כפי שעשה שטיינזלץ.
2. יצא באנגלית מאמר בירחון tradition לפני שנים רבות מאת הרה"ג אהרן פלדמן שמסוגיה בב"ק (או ב"מ, איני זוכר) מוכיח שפירושו שגוי לא רק בעובדות אלא מבחינה למדנית מגיע למסקנות מוטעות!
3. שטיינזלץ הוחרם כאשר כתב ספר באנגלית על דמויות בתנ"ך ובין השאר כתב דברים מתריסים על דוד המלך בענין בת שבע ויונתן שתצילנה האזניים משמוע!3.
בזמנו יצא פסק לשרוף את ספריו, שאלתי את הגרד"פ מה לעשות עם הגמרות שטיינזלץ שהיו ברשותי ואמר לי שאפשר לתת אותם לחסידי לובביץ וכך עשיתי.
סתם בתור קוריוז, בשנות השבעים היה עתון באנגלית בשם time ושטיינלץ הופיע בעמוד השער והכותרת היתה: הלמדן (scholar אן בלשוננו הת"ח) הכי גדול שקם לעם היהודי באלפיים השנים האחרונות!
אבא יודן כתב:הובא לעיל, וכך יוודע לכולכם במבט קל, שפירושו של קהתי מושתת על פירושו של שמחה פטרישקה עיין בהיברו בוקס כל הש"ס.
הא לכם סדר זרעים לדוברי אידיש, בהנאה.
מגדל כתב:כתבת "לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד"
אכן? וכיצד אתה רואה בתפיסת עולמך את חידושי הריטב"א על הש"ס? הרשב"א? הרמב"ן? הר"ן? כיצד הרמב"ם חיבר את משנה תורה? והרי ענקים אלו עסקו בעוד תחומים רבים, מלבד טורח הנהגת הציבור.
מגדל כתב:זאב ערבות כתב:חיימשה כתב:נוטר הכרמים כתב:עקביה, התשובות לשאלותיך, 1. לפי העדויות ששמעתי - כן. 2. יש טוענים בלהט שבודאי לא היה מסכים לכך, ואגב, בחלק מההסכמות לשוטנשטיין מודגש כי 'עת לעשות לד'' בפרט אחרי שיצאו לאור תרגומים שאין רוח חכמים נוחה מהן, ראה הסכמות הגריש"א והגרש"א ואולי עוד. [יתכן שהנימוק הזה היה מכריע גם אצל הרב שך, בפרט שבמכתבים נגד שטינזלץ היה כתוב במפורש שעוד יופיע תחליף, משהו כזה].
יצויין, המערכה נגד שטיינזלץ לא נערכה כאשר י''ל הש''ס שלו, אלא שנים רבות אח''כ, בסמיכות מפתיעה להדפסת שוטנשטיין בלה''ק. לא היה על הפרק שום חשש של נהירה אחר ש''ס שטיינזלץ שהיה נדיר ביותר במחוזותינו.
איך שהבנתי בשעת מעשה את הדברים בראשי הקטן, [בעומדי סמוך ונראה למכונת הדפוס שפלטה את המודעות הענקיות נגד שטיינזלץ 70/100...] השתמשו בשטיינזלץ ,כדי ''לאלץ'' את הרב שך להסכים בשתיקה עם שוטנשטיין, ויש מקום לחוש כי ארטסקול מימנה את אותה מערכה בשלמותה...
עם שטיינזלץ היו כמה בעיות
1. פירושו לא מדוייק ומלא טעויות גסות. כבר בדף הראשון של מסכת ברכות כותב שרב טרפון היה מבית הלל! מאז שנכתב פירושו לא הגיהו ולא תיקנו במשך 50 שנה.לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד. פירושו של רש"י הוא יחיד ומיוחד במינו ונכתב ע"י סייעתא דשמיא מיוחדת (או רוח הקודש כפי שיש אומרים).אך הוא קיבל את פירושו מרבותיו שהיו מגדולי הראשונים שקיבלו מגדולי הגאונים, הוא לא כתב את פירושו באוויר מדעתו כפי שעשה שטיינזלץ.
2. יצא באנגלית מאמר בירחון tradition לפני שנים רבות מאת הרה"ג אהרן פלדמן שמסוגיה בב"ק (או ב"מ, איני זוכר) מוכיח שפירושו שגוי לא רק בעובדות אלא מבחינה למדנית מגיע למסקנות מוטעות!
3. שטיינזלץ הוחרם כאשר כתב ספר באנגלית על דמויות בתנ"ך ובין השאר כתב דברים מתריסים על דוד המלך בענין בת שבע ויונתן שתצילנה האזניים משמוע!3.
בזמנו יצא פסק לשרוף את ספריו, שאלתי את הגרד"פ מה לעשות עם הגמרות שטיינזלץ שהיו ברשותי ואמר לי שאפשר לתת אותם לחסידי לובביץ וכך עשיתי.
סתם בתור קוריוז, בשנות השבעים היה עתון באנגלית בשם time ושטיינלץ הופיע בעמוד השער והכותרת היתה: הלמדן (scholar אן בלשוננו הת"ח) הכי גדול שקם לעם היהודי באלפיים השנים האחרונות!
אינני יודע מהיכן להתחיל, ולכן פשוט אלך לפי הסדר.
כתבת "לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד"
אכן? וכיצד אתה רואה בתפיסת עולמך את חידושי הריטב"א על הש"ס? הרשב"א? הרמב"ן? הר"ן? כיצד הרמב"ם חיבר את משנה תורה? והרי ענקים אלו עסקו בעוד תחומים רבים, מלבד טורח הנהגת הציבור.
לגבי תפיסתך את התורה, רוח הקודש, ושאר דברים אלו, קצר המצע מהשתרע.
2. אתה יכול בבקשה להביא את המאמר?
3. כמדומני שהספר נדפס דווקא בעברית, ושמו אישים בתנ"ך, הוצאת האוניברסיטה המשודרת. האם תוכל בבקשה לציין אל הדברים שתצלינה האזניים משמוע? כשאני עברתי על הפרק בספר העלוב, "דת הציונות" הנוגע לרב שטיינזלץ שליט"א, פשוט השתוממתי כיצד על כל מילה מעט לועזית או אקדמית, כ"אינטואיציה" הם מזדעקים כחילול הקודש.
תרגומך אינו מוצלח. מדובר על מלומד דווקא, ולא על "ת"ח בלשוננו". כברור לכל בר דעת
מגדל כתב:3. כמדומני שהספר נדפס דווקא בעברית, ושמו אישים בתנ"ך, הוצאת האוניברסיטה המשודרת. האם תוכל בבקשה לציין אל הדברים שתצלינה האזניים משמוע?
תם מה הוא אומר כתב:מגדל כתב:כתבת "לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד"
אכן? וכיצד אתה רואה בתפיסת עולמך את חידושי הריטב"א על הש"ס? הרשב"א? הרמב"ן? הר"ן? כיצד הרמב"ם חיבר את משנה תורה? והרי ענקים אלו עסקו בעוד תחומים רבים, מלבד טורח הנהגת הציבור.
הגזמת.. יש הבדל בין ראשונים, [שגם הם קיבלו מרבותיהם, ומזכירים מחיבוריהם, אבל גם בלי זה, ראשונים הם, ואם ראשונים כמלאכים], לאחרוני אחרונים..
זאב ערבות כתב:מגדל כתב:זאב ערבות כתב:חיימשה כתב:נוטר הכרמים כתב:עקביה, התשובות לשאלותיך, 1. לפי העדויות ששמעתי - כן. 2. יש טוענים בלהט שבודאי לא היה מסכים לכך, ואגב, בחלק מההסכמות לשוטנשטיין מודגש כי 'עת לעשות לד'' בפרט אחרי שיצאו לאור תרגומים שאין רוח חכמים נוחה מהן, ראה הסכמות הגריש"א והגרש"א ואולי עוד. [יתכן שהנימוק הזה היה מכריע גם אצל הרב שך, בפרט שבמכתבים נגד שטינזלץ היה כתוב במפורש שעוד יופיע תחליף, משהו כזה].
יצויין, המערכה נגד שטיינזלץ לא נערכה כאשר י''ל הש''ס שלו, אלא שנים רבות אח''כ, בסמיכות מפתיעה להדפסת שוטנשטיין בלה''ק. לא היה על הפרק שום חשש של נהירה אחר ש''ס שטיינזלץ שהיה נדיר ביותר במחוזותינו.
איך שהבנתי בשעת מעשה את הדברים בראשי הקטן, [בעומדי סמוך ונראה למכונת הדפוס שפלטה את המודעות הענקיות נגד שטיינזלץ 70/100...] השתמשו בשטיינזלץ ,כדי ''לאלץ'' את הרב שך להסכים בשתיקה עם שוטנשטיין, ויש מקום לחוש כי ארטסקול מימנה את אותה מערכה בשלמותה...
עם שטיינזלץ היו כמה בעיות
1. פירושו לא מדוייק ומלא טעויות גסות. כבר בדף הראשון של מסכת ברכות כותב שרב טרפון היה מבית הלל! מאז שנכתב פירושו לא הגיהו ולא תיקנו במשך 50 שנה.לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד. פירושו של רש"י הוא יחיד ומיוחד במינו ונכתב ע"י סייעתא דשמיא מיוחדת (או רוח הקודש כפי שיש אומרים).אך הוא קיבל את פירושו מרבותיו שהיו מגדולי הראשונים שקיבלו מגדולי הגאונים, הוא לא כתב את פירושו באוויר מדעתו כפי שעשה שטיינזלץ.
2. יצא באנגלית מאמר בירחון tradition לפני שנים רבות מאת הרה"ג אהרן פלדמן שמסוגיה בב"ק (או ב"מ, איני זוכר) מוכיח שפירושו שגוי לא רק בעובדות אלא מבחינה למדנית מגיע למסקנות מוטעות!
3. שטיינזלץ הוחרם כאשר כתב ספר באנגלית על דמויות בתנ"ך ובין השאר כתב דברים מתריסים על דוד המלך בענין בת שבע ויונתן שתצילנה האזניים משמוע!3.
בזמנו יצא פסק לשרוף את ספריו, שאלתי את הגרד"פ מה לעשות עם הגמרות שטיינזלץ שהיו ברשותי ואמר לי שאפשר לתת אותם לחסידי לובביץ וכך עשיתי.
סתם בתור קוריוז, בשנות השבעים היה עתון באנגלית בשם time ושטיינלץ הופיע בעמוד השער והכותרת היתה: הלמדן (scholar אן בלשוננו הת"ח) הכי גדול שקם לעם היהודי באלפיים השנים האחרונות!
אינני יודע מהיכן להתחיל, ולכן פשוט אלך לפי הסדר.
כתבת "לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד"
אכן? וכיצד אתה רואה בתפיסת עולמך את חידושי הריטב"א על הש"ס? הרשב"א? הרמב"ן? הר"ן? כיצד הרמב"ם חיבר את משנה תורה? והרי ענקים אלו עסקו בעוד תחומים רבים, מלבד טורח הנהגת הציבור.
לגבי תפיסתך את התורה, רוח הקודש, ושאר דברים אלו, קצר המצע מהשתרע.
2. אתה יכול בבקשה להביא את המאמר?
3. כמדומני שהספר נדפס דווקא בעברית, ושמו אישים בתנ"ך, הוצאת האוניברסיטה המשודרת. האם תוכל בבקשה לציין אל הדברים שתצלינה האזניים משמוע? כשאני עברתי על הפרק בספר העלוב, "דת הציונות" הנוגע לרב שטיינזלץ שליט"א, פשוט השתוממתי כיצד על כל מילה מעט לועזית או אקדמית, כ"אינטואיציה" הם מזדעקים כחילול הקודש.
תרגומך אינו מוצלח. מדובר על מלומד דווקא, ולא על "ת"ח בלשוננו". כברור לכל בר דעת
כאשר אתה כותב אינני יודע מהיכן להתחיל מן הסתם כוונתך שכל דברי בטלים ומבוטלים, אך תמיהני מדוע כתבת את ביקורתך לפני שקראת את כל האשכול וכבר היית מקבל תשובות לכמה מן השאלות.
1. אכן בקשר לרש"י אין אף חיבור כשלו "המפרש" כמעט את כל הש"ס (פרט למסכתות בודדות)וכבר מוסכם ע"י כלל ישראל שבלי פירושו של רש"י לא היינו מוצאים בלימוד הגמרא את ידינו ורגלינו (כלשון הפתגם). בתחילת כרך א' של הספר מלכה של תורה מובא קונטרס שיר המעלות אשר לשלמה מאת רב שמואל אשכנזי ובו מביא ליקוט מספרים על שבחי רש" (בכרכים הבאים יש כמה הוספות). לא אני אמרתי דברים אלו.כמובן שרבן של ישראל, רבינו שלמה יצחקי היה אדם גדול שאין שני לו. אך האם מכיוון שאדם גדול זה, עסק במשהו מסויים הרי זה שולל את העיסוק בו מכל אדם אחר?
לידיעתך אין לי תפיסת עולם אלא מביא עובדות, כאשר הן אינן נכונות אני חוזר בי. אמנם חידושי הריטב"א והרשב"א הר"ן ומשנה תורה להרמב"ם כולם יצירות ענק של גדולי האומה הראשונים, אך שלשת הראשונים לא בדיוק מבארים את הגמרא ועל פיהם לא תדע את הפשט הפשוט ברוב המקרים. יד החזקה אינו ביאור על הגמרא אלא אוסף דינים המלוקטים משני התלמודים עם פירושים קצרים פה ושם (ויתכן ממקורות אחרים - איני יודע) ואכן חבל שהרמב"ם לא ציין מקור מאין שאב את ההלכות. אין לגדולתם וספריהם וכן לעובדה שאף עסקו בתחומים אחרים והנהיגו את הציבור שום שייכות לעניננו, אמנם זה חלק מגדולתם אך אני מתייחס לביאור הגמרא בלבד שלדעת כולם ללא עוררין רש"י יחיד ומיוחד ולכן קוראים לו פרשן - דתא. אם תרצה לעשות השוואות של תרומתם הכוללת לכלל ישראל של גדולים אלו זה כבר נושא אחר שחלוקים עליו הדעות, לא אתה ואני נחליט מי היה גדול יותר.
ממש לא, לא לכך נתכוונתי. אני ניסתי להבין את דבריך, כשבאת לומר שלא יתכן שאדם כהרב עדין שליט"א יעשה פירוש כפירוש רש"י, נסתפקתי למה התכוון כבודו.
האם כיוונת לכך שאין הוא יכול להוציא פירוש שטיבו כטיב פירוש רש"י? אולי. ומה בכך? וכי התיימר לעשות כן?
ולכן תפסתי לעיקר לשונך "לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד." ועל כך השבתי, שכן עשו רבים וטובים.
אם תשאל אותי, הרבה יותר קשה לכתוב פירוש הנושא ונותן, כפירוש הראשונים המאוחרים, שגם הינם דיאלקטיים ולא רק פרשניים, וגם עליםה להתמודד עם כל הספרות אשר קדמה להם, מאשר לחבר פרוש כפרוש רש"י, אשר לרוב אינו אלא מפרש את הדברים ותו לא, ואין לו יותר מדי במי להתחשב, או עם מי להתווכח. וכמובן שאין בכך כדי לגרוע ממעלתו ותרומתו!
וקל וחומר שאין להשוות את קושי חיבור פירושים אלו, לקושי חיבור ספר כמשנה תורה כידוע לכל מבין.
איך שיהא, לא התכוונתי להיכנס לנושא סוגי חיבורי הראשונים, ודירוג קושיים, אלא באתי לומר רק דבר אחד, כל אדם יכול לחבר חיבור על הש"ס, זה לא משולל המציאות, כמובן כאשר הוא משקיע בכך את כוחותיו, ורואה בכך ערך חשוב. ואדרבה, הרבה יותר קל לחבר ספרים כיום, כשהכל נגיש, התנאים נוחים, והכתיבה קלה, מאשר בימים עברו, והראיה לכך היא כל חנויות ספרי הקודש, הגדושות בספרי אברכים מכל המינים והסוגים, מליבוני סוגיות לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ועד לספרים כ"קציצת הציפרניים בהלכה ובאגדה". והוא הדין לעולם הספרות החילוני, אשר מי שיבוא למנות כותריו, הזמן יכלה והם לא יכלו.
2. תעיין באשכול ותחפש את המאמר של רב פלדמן שהעליתי.
אודה לך אם תוכל לשלוח לי אותו בפרטי, ולחסוך לי את מלאכת החיפוש.
3. גם כאן העליתי כתבה המפרטת את כל תגובות הגדולים וציטוט של הדברים שכתב. תחפש באשכול. לא אני כתבתי את המאמר ההוא. הספר דת הציונות הוא אכן עלוב כמו שאר הספרים מסוגו. לא עיינתי בו כיוון שמטמא את הידים ולא ידעתי ששטיינזלץ נזכר בו, למחברי הספר ההוא יש את דת האנטי ציונות שבלעדיה אין להם קיום, זה החיות (בחיריק) שלהם.
בקשר לתרגום הלא מוצלח של scholar לדבריך, אכן אין כזה דבר תרגום מוצלח, תרגום מוצלח הוא זה המעביר את הכוונה בצורה המדויקת ביותר, scholar באנגלית משמעו לאו דווקא מלומד, גוגל מתרגם חוקר, כעת עיינתי במילון אלקלעי ומתרגם: מלומד, למדן, תלמיד חכם, סטודנט באוניברסיטה, חכם, חוקר, לומד, תלמיד, אדם היודע קרוא וכתוב. בדיוק כפי שהחלטת שזה חוקר, זכותי לתרגם ת"ח! והסיבה שעשיתי זאת היא שהלא בפירוש הגמרא עסקינן, הלא כן? האין זה תרגום יותר מוצלח מאשר מלומד שנודף ממנו ריח של משכיל. כלומר התרגום של מלה זו היא לא ברורה כ"כ לכל בר דעת כלשונך אלא משתנית לפי הקונטקסט. ולסיום, הייתי מציע שבפעם הבאה לפני שאתה תוקף בזלזול שאיני בר דעת וכדומה לעיני כל הפורום, תעשה עבודת בית ועדיף לברר בהודעה פרטית.
עקביה כתב:מגדל כתב:3. כמדומני שהספר נדפס דווקא בעברית, ושמו אישים בתנ"ך, הוצאת האוניברסיטה המשודרת. האם תוכל בבקשה לציין אל הדברים שתצלינה האזניים משמוע?
ישנו ספר בשם 'נשים במקרא' של הרב שטיינזלץ.
הציטוט הבא הוא מעמ' 33 שם:
מערכת הקשרים בין יעקב לשתי נשותיו, רחל ולאה, איננה פשוטה. אין כאן רק אישה שיעקב נשא בטעות, ושהוא מחזיק בכעין אונס, לעומת האישה היחידה האהובה שקיימת בעולמו. ביסודו של דבר מתברר שיש פה שתי התייחסויות, שתי אהבות, על כל המרכיבים שלהן.
אהבה אחת, שקיומה על הצד הרומנטי לאמיתו, כאמור: על המרחק, על הגעגועים, על המוות המוקדם, שהיא מלאה זיכרונות, ציפיות וחלומות.
ולעומת זאת, האהבה של האישה האחרת, שלא זו בלבד שהיא נשארת עמו זמן רב יותר, והיא נותנת לו את רוב ילדיו, כי אם גם יותר מכך, ואולי במובן פנימי יותר, מתברר שאהבתה של לאה ליעקב נראית כיציבה וממשית יותר, ללא נקודות של ירידה, ללא נקודות של חיכוך, כפי שקורה במשך הזמן ביחסים בין יעקב לרחל.
מבחינה זו רחל היא הצעצוע הרומנטי, בעוד לאה היא האישה האמיתית, במובן של אישה, של התקשרות ושל נאמנות גמורה ליעקב.
(מנהלים: אם אין ראוי לעלות ציטוט זה כאן, מחקו נא הודעה זו).
[/quote]מגדל כתב:זאב ערבות כתב:בקשר לתרגום הלא מוצלח של scholar לדבריך, אכן אין כזה דבר תרגום מוצלח, תרגום מוצלח הוא זה המעביר את הכוונה בצורה המדויקת ביותר, scholar באנגלית משמעו לאו דווקא מלומד, גוגל מתרגם חוקר, כעת עיינתי במילון אלקלעי ומתרגם: מלומד, למדן, תלמיד חכם, סטודנט באוניברסיטה, חכם, חוקר, לומד, תלמיד, אדם היודע קרוא וכתוב. בדיוק כפי שהחלטת שזה חוקר, זכותי לתרגם ת"ח! והסיבה שעשיתי זאת היא שהלא בפירוש הגמרא עסקינן, הלא כן? האין זה תרגום יותר מוצלח מאשר מלומד שנודף ממנו ריח של משכיל. כלומר התרגום של מלה זו היא לא ברורה כ"כ לכל בר דעת כלשונך אלא משתנית לפי הקונטקסט. ולסיום, הייתי מציע שבפעם הבאה לפני שאתה תוקף בזלזול שאיני בר דעת וכדומה לעיני כל הפורום, תעשה עבודת בית ועדיף לברר בהודעה פרטית.
דווקא מכיוון שאני בקיא במידה מועטה בשפה לועזת זו, הרשתי לעצמי לומר שתרגומך איננו מדוייק, וכאשר הודעתנו שהשתמשת במילון, הרי דברי רק קיבלו משנה תוקף. ישנן מילין נרדפות רבות, למושגים רבים שונים ומשונים. אך כל אחת מהן מכילה הטעמה שונה במקצת, אני חושב שבכתבה עליה דיברתי, דיברו על משכיל במובן הכוללני של המילה, יותר מאשר התלמיד חכמי של המילה, וזאת גם מחמת פירוש המילה עצמה, גם מחמת המאמר עצמו, וגם מחמת מי שהדברים נאמרו עליו.
אני מבין שמצר לך הצורה בה התבטאתי, אך לי מצירה יותר גם צורת התבטאותך, ובעיקר תוכן התבטאותך, גבי אדם גדול בכל קנה מידה, אשר לי היכרות אישית עמו, ולכן החזרתי לך באותו מטבע.
אילו הייתי מוצא דבר אחד בדבריך, אשר הייתי יכול להחשיבו כקונקרטי, הייתי מקבלו, אך לצערי, יגעתי ויגעתי, ולא מצאתי. ועתה לא נותר לי אלא לא להאמין.
מגדל כתב:עקביה כתב:מגדל כתב:3. כמדומני שהספר נדפס דווקא בעברית, ושמו אישים בתנ"ך, הוצאת האוניברסיטה המשודרת. האם תוכל בבקשה לציין אל הדברים שתצלינה האזניים משמוע?
ישנו ספר בשם 'נשים במקרא' של הרב שטיינזלץ.
הציטוט הבא הוא מעמ' 33 שם:
מערכת הקשרים בין יעקב לשתי נשותיו, רחל ולאה, איננה פשוטה. אין כאן רק אישה שיעקב נשא בטעות, ושהוא מחזיק בכעין אונס, לעומת האישה היחידה האהובה שקיימת בעולמו. ביסודו של דבר מתברר שיש פה שתי התייחסויות, שתי אהבות, על כל המרכיבים שלהן.
אהבה אחת, שקיומה על הצד הרומנטי לאמיתו, כאמור: על המרחק, על הגעגועים, על המוות המוקדם, שהיא מלאה זיכרונות, ציפיות וחלומות.
ולעומת זאת, האהבה של האישה האחרת, שלא זו בלבד שהיא נשארת עמו זמן רב יותר, והיא נותנת לו את רוב ילדיו, כי אם גם יותר מכך, ואולי במובן פנימי יותר, מתברר שאהבתה של לאה ליעקב נראית כיציבה וממשית יותר, ללא נקודות של ירידה, ללא נקודות של חיכוך, כפי שקורה במשך הזמן ביחסים בין יעקב לרחל.
מבחינה זו רחל היא הצעצוע הרומנטי, בעוד לאה היא האישה האמיתית, במובן של אישה, של התקשרות ושל נאמנות גמורה ליעקב.
(מנהלים: אם אין ראוי לעלות ציטוט זה כאן, מחקו נא הודעה זו).
ראשית, מה שלום אזנייך? האם הן נצלו?
ידוע מאמר הזוהר, כמה טפשים בני האדם שחושבים שסיפורי התורה אינם אלא מעשיות, ולא כוללים בתוכם תוכן עמוק ואלגורי.
טיפשים הם לא פחות אותם אנשים אשר חושבים שסיפורי התורה אינם אלא אלגוריה, ולא התרחשו באמת. ואף לדעת הרמב"ם גבי מראה הנבואה, ותופסי שיטה זו בקיצוניות הרבה ביותר, מובן שאי אפשר לומר כן על סיפור יעקב ונשותיו.
אז כן, הגדיל הרב עדין לעשות, ודן גם באספקט הסיפורי של המקרה. ומה בכך? הרי אין כמעט ספר על התורה, שלא פותח בקושיית רבי יצחק כמדומני, המובאת ברש"י הראשון על התורה, ומשיב שבאו סיפורי ספר בראשית ללמדנו הנהגות, ודרכי חיים.
אינני מוצא דופי בדברי הרב שליט"א, ואני חושב שראוי לאדם הגון כמוך, להביא גם את כל סימוכיו הקודמים, ממאמרי חז"ל שונים ומשונים, גבי רחל והדודאים וכ'ו, אשר עליהם או מבסס את התפיסה המובאת בדברים אשר ציטטת, ולא להציג אותן כדמיונות פרי מוחו הקודח.
סגי נהור כתב:הרוצה לעיין בשיטת בעל התניא בביאור ענין אהבת יעקב לרחל על פי הסוד יתחיל מתניא פרק מה, ואם יקשה עליו להבין את המבואר שם - יכול להעזר בפירושו של הרב שטיינזלץ ב"ביאור תניא" על אתר...
מקדש מלך כתב:סגי נהור כתב:הרוצה לעיין בשיטת בעל התניא בביאור ענין אהבת יעקב לרחל על פי הסוד יתחיל מתניא פרק מה, ואם יקשה עליו להבין את המבואר שם - יכול להעזר בפירושו של הרב שטיינזלץ ב"ביאור תניא" על אתר...
רצונך לומר שכתב זאת רק למען החילונים, ואילו הוא עצמו אינו חושב כך. אבל הנוסח מרחיק לכת אפילו עבור חילונים. וכמדומני שדווקא הרבי מחב"ד נ"ע יצא נגד מגמות ל'שפץ' את התורה כדי שתתאים לאחינו הטועים...
מגדל כתב:עקביה כתב:מגדל כתב:3. כמדומני שהספר נדפס דווקא בעברית, ושמו אישים בתנ"ך, הוצאת האוניברסיטה המשודרת. האם תוכל בבקשה לציין אל הדברים שתצלינה האזניים משמוע?
ישנו ספר בשם 'נשים במקרא' של הרב שטיינזלץ.
הציטוט הבא הוא מעמ' 33 שם:
מערכת הקשרים בין יעקב לשתי נשותיו, רחל ולאה, איננה פשוטה. אין כאן רק אישה שיעקב נשא בטעות, ושהוא מחזיק בכעין אונס, לעומת האישה היחידה האהובה שקיימת בעולמו. ביסודו של דבר מתברר שיש פה שתי התייחסויות, שתי אהבות, על כל המרכיבים שלהן.
אהבה אחת, שקיומה על הצד הרומנטי לאמיתו, כאמור: על המרחק, על הגעגועים, על המוות המוקדם, שהיא מלאה זיכרונות, ציפיות וחלומות.
ולעומת זאת, האהבה של האישה האחרת, שלא זו בלבד שהיא נשארת עמו זמן רב יותר, והיא נותנת לו את רוב ילדיו, כי אם גם יותר מכך, ואולי במובן פנימי יותר, מתברר שאהבתה של לאה ליעקב נראית כיציבה וממשית יותר, ללא נקודות של ירידה, ללא נקודות של חיכוך, כפי שקורה במשך הזמן ביחסים בין יעקב לרחל.
מבחינה זו רחל היא הצעצוע הרומנטי, בעוד לאה היא האישה האמיתית, במובן של אישה, של התקשרות ושל נאמנות גמורה ליעקב.
(מנהלים: אם אין ראוי לעלות ציטוט זה כאן, מחקו נא הודעה זו).
ראשית, מה שלום אזנייך? האם הן נצלו?
ידוע מאמר הזוהר, כמה טפשים בני האדם שחושבים שסיפורי התורה אינם אלא מעשיות, ולא כוללים בתוכם תוכן עמוק ואלגורי.
טיפשים הם לא פחות אותם אנשים אשר חושבים שסיפורי התורה אינם אלא אלגוריה, ולא התרחשו באמת. ואף לדעת הרמב"ם גבי מראה הנבואה, ותופסי שיטה זו בקיצוניות הרבה ביותר, מובן שאי אפשר לומר כן על סיפור יעקב ונשותיו.
אז כן, הגדיל הרב עדין לעשות, ודן גם באספקט הסיפורי של המקרה. ומה בכך? הרי אין כמעט ספר על התורה, שלא פותח בקושיית רבי יצחק כמדומני, המובאת ברש"י הראשון על התורה, ומשיב שבאו סיפורי ספר בראשית ללמדנו הנהגות, ודרכי חיים.
אינני מוצא דופי בדברי הרב שליט"א, ואני חושב שראוי לאדם הגון כמוך, להביא גם את כל סימוכיו הקודמים, ממאמרי חז"ל שונים ומשונים, גבי רחל והדודאים וכ'ו, אשר עליהם או מבסס את התפיסה המובאת בדברים אשר ציטטת, ולא להציג אותן כדמיונות פרי מוחו הקודח.
עקביה כתב:מגדל כתב:עקביה כתב:מגדל כתב:3. כמדומני שהספר נדפס דווקא בעברית, ושמו אישים בתנ"ך, הוצאת האוניברסיטה המשודרת. האם תוכל בבקשה לציין אל הדברים שתצלינה האזניים משמוע?
ישנו ספר בשם 'נשים במקרא' של הרב שטיינזלץ.
הציטוט הבא הוא מעמ' 33 שם:
מערכת הקשרים בין יעקב לשתי נשותיו, רחל ולאה, איננה פשוטה. אין כאן רק אישה שיעקב נשא בטעות, ושהוא מחזיק בכעין אונס, לעומת האישה היחידה האהובה שקיימת בעולמו. ביסודו של דבר מתברר שיש פה שתי התייחסויות, שתי אהבות, על כל המרכיבים שלהן.
אהבה אחת, שקיומה על הצד הרומנטי לאמיתו, כאמור: על המרחק, על הגעגועים, על המוות המוקדם, שהיא מלאה זיכרונות, ציפיות וחלומות.
ולעומת זאת, האהבה של האישה האחרת, שלא זו בלבד שהיא נשארת עמו זמן רב יותר, והיא נותנת לו את רוב ילדיו, כי אם גם יותר מכך, ואולי במובן פנימי יותר, מתברר שאהבתה של לאה ליעקב נראית כיציבה וממשית יותר, ללא נקודות של ירידה, ללא נקודות של חיכוך, כפי שקורה במשך הזמן ביחסים בין יעקב לרחל.
מבחינה זו רחל היא הצעצוע הרומנטי, בעוד לאה היא האישה האמיתית, במובן של אישה, של התקשרות ושל נאמנות גמורה ליעקב.
(מנהלים: אם אין ראוי לעלות ציטוט זה כאן, מחקו נא הודעה זו).
ראשית, מה שלום אזנייך? האם הן נצלו?
ידוע מאמר הזוהר, כמה טפשים בני האדם שחושבים שסיפורי התורה אינם אלא מעשיות, ולא כוללים בתוכם תוכן עמוק ואלגורי.
טיפשים הם לא פחות אותם אנשים אשר חושבים שסיפורי התורה אינם אלא אלגוריה, ולא התרחשו באמת. ואף לדעת הרמב"ם גבי מראה הנבואה, ותופסי שיטה זו בקיצוניות הרבה ביותר, מובן שאי אפשר לומר כן על סיפור יעקב ונשותיו.
אז כן, הגדיל הרב עדין לעשות, ודן גם באספקט הסיפורי של המקרה. ומה בכך? הרי אין כמעט ספר על התורה, שלא פותח בקושיית רבי יצחק כמדומני, המובאת ברש"י הראשון על התורה, ומשיב שבאו סיפורי ספר בראשית ללמדנו הנהגות, ודרכי חיים.
אינני מוצא דופי בדברי הרב שליט"א, ואני חושב שראוי לאדם הגון כמוך, להביא גם את כל סימוכיו הקודמים, ממאמרי חז"ל שונים ומשונים, גבי רחל והדודאים וכ'ו, אשר עליהם או מבסס את התפיסה המובאת בדברים אשר ציטטת, ולא להציג אותן כדמיונות פרי מוחו הקודח.
אני מבין שרוב דבריך באים לשכנע אותנו שמה שמספר הכתוב על יעקב ורחל ולאה אכן היה. תודה רבה.
בשתי השורות האחרונות אתה מתייחס לדברי שטיינזלץ, ומצהיר שאינך מוצא בהם דופי.
ובכן, קראתי את כל דבריו באותו פרק (ואם למישהו יש עניין אעתיקם לכאן) והגעתי למסקנה ברורה שהתמונה שהוא מצייר בהסתמך על המקראות ומאמרי חז"ל, כמוה כציורי המזלות על סמך כמה כוכבים.
מי שרואה בקבוצה קטנה של נקודות דובה גדולה או תאומים וכו', יראה כיצד ממקורותיו של הרב שטיינזלץ עולה התמונה שחלק ממנה הובא בזה.
או במילים אחרות, תמונה זו היא בהחלט "דמיונות פרי מוחו הקודח".
כל הנ"ל נכון אילו בי ובך עסקינן.
דא עקא שאנו עוסקים כאן באבותינו הקדושים.
מי שאינו מקבל את ההשקפה המקובלת על האבות מחז"ל ואילך, אל נא יתפלא אם יקבל חרמות וחרפות.
מגדל כתב:יואיל נא כבודו לעיין בכל האחרונים "בעלי המחשבה" בפרשת ויגש, הבאה עלינו לטובה, וימצא בהם את את רוח הדברים, בשפה תורנית יותר.
עקביה כתב:מגדל כתב:יואיל נא כבודו לעיין בכל האחרונים "בעלי המחשבה" בפרשת ויגש, הבאה עלינו לטובה, וימצא בהם את את רוח הדברים, בשפה תורנית יותר.
אנא בטובך תמקד יותר. שלא אכלה את זמני מול הארון בביהכ"נ.
מקדש מלך כתב:מגדל כתב:זאב ערבות כתב:בקשר לתרגום הלא מוצלח של scholar לדבריך, אכן אין כזה דבר תרגום מוצלח, תרגום מוצלח הוא זה המעביר את הכוונה בצורה המדויקת ביותר, scholar באנגלית משמעו לאו דווקא מלומד, גוגל מתרגם חוקר, כעת עיינתי במילון אלקלעי ומתרגם: מלומד, למדן, תלמיד חכם, סטודנט באוניברסיטה, חכם, חוקר, לומד, תלמיד, אדם היודע קרוא וכתוב. בדיוק כפי שהחלטת שזה חוקר, זכותי לתרגם ת"ח! והסיבה שעשיתי זאת היא שהלא בפירוש הגמרא עסקינן, הלא כן? האין זה תרגום יותר מוצלח מאשר מלומד שנודף ממנו ריח של משכיל. כלומר התרגום של מלה זו היא לא ברורה כ"כ לכל בר דעת כלשונך אלא משתנית לפי הקונטקסט. ולסיום, הייתי מציע שבפעם הבאה לפני שאתה תוקף בזלזול שאיני בר דעת וכדומה לעיני כל הפורום, תעשה עבודת בית ועדיף לברר בהודעה פרטית.
דווקא מכיוון שאני בקיא במידה מועטה בשפה לועזת זו, הרשתי לעצמי לומר שתרגומך איננו מדוייק, וכאשר הודעתנו שהשתמשת במילון, הרי דברי רק קיבלו משנה תוקף. ישנן מילין נרדפות רבות, למושגים רבים שונים ומשונים. אך כל אחת מהן מכילה הטעמה שונה במקצת, אני חושב שבכתבה עליה דיברתי, דיברו על משכיל במובן הכוללני של המילה, יותר מאשר התלמיד חכמי של המילה, וזאת גם מחמת פירוש המילה עצמה, גם מחמת המאמר עצמו, וגם מחמת מי שהדברים נאמרו עליו.
אני מבין שמצר לך הצורה בה התבטאתי, אך לי מצירה יותר גם צורת התבטאותך, ובעיקר תוכן התבטאותך, גבי אדם גדול בכל קנה מידה, אשר לי היכרות אישית עמו, ולכן החזרתי לך באותו מטבע.
אילו הייתי מוצא דבר אחד בדבריך, אשר הייתי יכול להחשיבו כקונקרטי, הייתי מקבלו, אך לצערי, יגעתי ויגעתי, ולא מצאתי. ועתה לא נותר לי אלא לא להאמין.
דרומי כתב:הרב חיימשה, סתם סקרנות... האם מצאת פסק של בעל התניא על אדם כל שהוא שאין ראוי לצרפו למנין? (אני מתכוון פסק ספציפי על אדם מסויים בשמו המלא, ולא על פסק הלכה כללי ומופשט).
ואגב, כשמגוננים על מישהו זה לא אומר שחושבים שהוא מושלם וצודק. לא תמיד הויכוח הוא בעובדות, הויכוח הוא במדת המשקל שנותנים להם ובפרופרוציות.
מגדל כתב:מקדש מלך כתב:מגדל כתב:זאב ערבות כתב:בקשר לתרגום הלא מוצלח של scholar לדבריך, אכן אין כזה דבר תרגום מוצלח, תרגום מוצלח הוא זה המעביר את הכוונה בצורה המדויקת ביותר, scholar באנגלית משמעו לאו דווקא מלומד, גוגל מתרגם חוקר, כעת עיינתי במילון אלקלעי ומתרגם: מלומד, למדן, תלמיד חכם, סטודנט באוניברסיטה, חכם, חוקר, לומד, תלמיד, אדם היודע קרוא וכתוב. בדיוק כפי שהחלטת שזה חוקר, זכותי לתרגם ת"ח! והסיבה שעשיתי זאת היא שהלא בפירוש הגמרא עסקינן, הלא כן? האין זה תרגום יותר מוצלח מאשר מלומד שנודף ממנו ריח של משכיל. כלומר התרגום של מלה זו היא לא ברורה כ"כ לכל בר דעת כלשונך אלא משתנית לפי הקונטקסט. ולסיום, הייתי מציע שבפעם הבאה לפני שאתה תוקף בזלזול שאיני בר דעת וכדומה לעיני כל הפורום, תעשה עבודת בית ועדיף לברר בהודעה פרטית.
דווקא מכיוון שאני בקיא במידה מועטה בשפה לועזת זו, הרשתי לעצמי לומר שתרגומך איננו מדוייק, וכאשר הודעתנו שהשתמשת במילון, הרי דברי רק קיבלו משנה תוקף. ישנן מילין נרדפות רבות, למושגים רבים שונים ומשונים. אך כל אחת מהן מכילה הטעמה שונה במקצת, אני חושב שבכתבה עליה דיברתי, דיברו על משכיל במובן הכוללני של המילה, יותר מאשר התלמיד חכמי של המילה, וזאת גם מחמת פירוש המילה עצמה, גם מחמת המאמר עצמו, וגם מחמת מי שהדברים נאמרו עליו.
אני מבין שמצר לך הצורה בה התבטאתי, אך לי מצירה יותר גם צורת התבטאותך, ובעיקר תוכן התבטאותך, גבי אדם גדול בכל קנה מידה, אשר לי היכרות אישית עמו, ולכן החזרתי לך באותו מטבע.
אילו הייתי מוצא דבר אחד בדבריך, אשר הייתי יכול להחשיבו כקונקרטי, הייתי מקבלו, אך לצערי, יגעתי ויגעתי, ולא מצאתי. ועתה לא נותר לי אלא לא להאמין.
רק אציין, שככל הנראה הרב מגדל אינו מודע לכך שהרב זאב ערבות איתן מושבו במאנסי יצ"ו, וזו שפתו, כך שאם הרב מגדל אינו מהדרים בחצי הכדור התחתון, מוטב לו שלא להתווכח עימו בטיב שפת האנגלית.
זה לא כלכך משנה היכן הוא מקום מושבו. אין בכך שמושבי בארץ ישראל, לגרוע מיכולתי לדעת אנגלית ולהבחין בין מילים נרדפות, וכן אין במושבו במונסי, לתת תוקף לדבריו יותר מדברי.
אך אף לדידך אענה לך, מדוע הוא נעזר במילון?
דרומי כתב:אגב קהתי, שמעתי בשם הרבנית שלו, שהאדמור מחבד הפציר בו (כשהיה אצלו, לאחר הוצאת הפירוש על המשניות) שיעזוב את עבודתו בבנק ויקדיש את ימיו לעשיית פירוש דומה על התנ"ך. היה קשה לו לקבל את ההחלטה, ולמעשה הוא נלב"ע לאחר זמן לא רב. תנצב"ה.
זאב ערבות כתב:כעת הגיעה לידי קונטרס נגד משניות קהתי שנכתב בעילום שם הנקרא "אודות משניות מבוארות", אך ידוע שנכתב ע"י ר' אהרן ראזענבערג, חתנו של משה בער בעק ממאנסי הידוע כאחד מנטורי קרתא.
זאב ערבות כתב:וכעת מצאתי את שחיפשתי אך לא בספרי הגרח"ק אלא בספר כשחר אורך - תשובות וכו' מהגראי"ל שטינמן (שנרשמו ע"י אהרן ניב):
הוה אמינא כתב:לקרוא ולהבין אפשר עם קהתי, זה פירוש קולח ומובן מאוד. (עד כמה זה הפירוש המדוייק זו כבר שאלה אחרת).
ללמוד משנה אי אפשר עם קהתי. ומי שלומד משנה רק עם פירוש קהתי ודי לו בזה לא למד משנה מימיו
זאב ערבות כתב:הרב מגדל היקר, במקום להעתיק הודעות קודמות אכתוב הקדמה קטנה. ראשית אומר שזהותך ידועה לי ושאתה ת"ח חשוב ומתייחס לכך בהתאם (הצהרה: אני מתייחס לכל המשתתפים בפורום כת"ח, בפרט לאלו שאני יודע את זהותם).אני, אינני מכירך, ואף אם הייתי, זה לא נוגע לדיון. ת"ח לצערי אני לא, אז כנראה שאתה מבלבל אותי עם מישהו אחר, זה מסתדר עם אי ההדדיות שבהיכרותנו. כמו כן מדבריך ניכר שאתה אוהד את רע"ש או לפחות מנסה להגן עליו מהמתקפות כאן באשכול זה.נכון לידיעתך ולידיעת כל מי שהשתתף באשכול זה, האשכול הזה החל את דרכו כשהעליתי שתי תמונות של משניות קהתי באשכול ספרים מצונזרים. ההנהלה החליטה שראוי לתת להודעה אשכול משלה ובשלב מסויים הכניסו את גמרות שטיינזלץ לתמונה כיוון ששניהם פרצו דרך, קהתי בביאור המשנה ושטיינזלץ בביאור הגמרא. יש מכנה נוסף בין שניהם והוא שאינם משתייכים למגזר החרדי אלא האחד מזוהה עם חוגי המפד"ל דאז והשני מזוהה עם חסידות לובביץ (איני יודע עם הוא עצמו חסיד לובביץ אך כך מזהים אותו בגלל קרבתו לאדמו"ר). מכאן הסתעף האשכול ואני כתבתי את ההודעה עליה הגבת שבה העליתי מספר פרטים על מהות עבודתו של שטיינזלץ וכמה פרטים עליו. מטרת הבאת הדברים לא היתה "ללכלך" עליו ולכן כמדומה לי הבאתי את העובדות בצורה יבשה, אך עובדות הן עובדות, ויש להתיחס אליהם בכובד ראש כאשר באים לנתח את עבודתו בפירוש הגמרא. אין מנוס מכך כשרוצים לנתח עבודה כזו חשובה ויומרנית. ש"ס זה לא סתם עוד ספר, זה חוט השדרה והמח של העם היהודי.נכון ולא רלוונטי.
נקודה נוספת לפני שאענה לדבריך, הפעם הראשונה שהתוועדתי לגמרא שטיינזלץ היה בשנת 71 והייתי מעיין בה כילד בתור קוריוז. כשהגעתי לחופי ארה"ב קניתי כמה מסכתות כדי להעזר בהם בהכנת השעורים בישיבה. כשנודע הדבר למו"ר בשנת 81 הוא נזעק שללמוד גמרא מתוך גמרות שטיינזלץ זה כמו ללמוד ללכת עם קביים, בנוסף לאי הדיוקים הרבים שבו ועל הכל אמר לי בפה מלא ואני חוזר על הדברים: כיון שהוא מרצה לקונסרבטיבים ולרפורמים - בניגוד להוראת גדולי אמריקה, זה בפני עצמו פוסל אותו מצד הגברא בלי להתיחס לאיכות הגמרא! זו הסיבה שגדולים אחרים הוחרמו בציבור החרדי כגון רב שאול ליברמן ואחרים. בציבור החרדי אין פשרות בענין זה, אי אפשר לרקוד בשני חתונות באותה עת. לתת דרשות בפני קבוצות שהצהירו שאין להם חלק בתורת ישראל (כמו המתיוונים בשעתם) ולקבל מהם שכר עבור הדרשה ואח"כ להציג את עצמך בתור יהודי נאמן למסורת ישראל. יתכן שהיתה לשטיינזלץ הוראה מהאדמו"ר מלובביץ לעשות זאת אך אין זה משנה את העובדה הכואבת הזו. יתכן שסבר שהדבר לא יתגלה.
בקיצור עד כאן, כיון שבשעתו ספריו היו לי לעזר יש לי אליו הכרת הטוב במקצת כמו שלמשה רבינו היה הכרת הטוב למים שהצילו אותו.אשריך שניחנת בהכרת הטוב, יהא חלקי מחלקך.
כעת אתייחס לדבריך שסימנת בצבע אדום:
1. כמובן שרבן של ישראל, רבינו שלמה יצחקי היה אדם גדול שאין שני לו. אך האם מכיוון שאדם גדול זה, עסק במשהו מסויים הרי זה שולל את העיסוק בו מכל אדם אחר?... ממש לא, לא לכך נתכוונתי. אני ניסתי להבין את דבריך, כשבאת לומר שלא יתכן שאדם כהרב עדין שליט"א יעשה פירוש כפירוש רש"י, נסתפקתי למה התכוון כבודו.האם כיוונת לכך שאין הוא יכול להוציא פירוש שטיבו כטיב פירוש רש"י? אולי. ומה בכך? וכי התיימר לעשות כן?
לענות על משפט זה צריך משנה זהירות. איש לא אמר שלא ניתן לעסוק בפירוש הגמרא וכפי שניתן לראות בשנים האחרונות יצאו כמה וכמה פירושים על כל הש"ס או על חלקו, כגון שוטנשטיין, עוז והדר, לובלין, חברותא ועוד. חלקם טובים יותר חלקם פחות אך לא שמעת מי שערער עליהם. יש לכך כמה סיבות והעיקרית (שפרט לחברותא) הם נכתבו ונערכו ע"י צוות שלם ועברו ביקורת ואם תשים לב פרט ללובלין שפשט את הרגל, לעוז והדר ושוטנשטיין יש כבר מהדורות חדשות שבהם תיקנו ושיפצו (איני מתמצא בחברותא אך עבודתו פחות יומרנית ובלי הגמרא). שטיינזלץ לעומתם נטל על עצמו משימה גדולה ומסתבר שעבודתו מלאה בבעיות (כפי שכתב רב אהרן פלדמן, ושוב תצטרך לחפש בכוחות עצמך היכן נמצא הקובץ - אני בכוונה תחילה לא מפנה אותך אליו, שמי אינו מעט דבש, היה מן הראוי לפני שכתבת את דבריך שתעבור על כל האשכול ותקרא את דבריו לפני שהגבת - דבר שלא עשית!). בנוסף, עם כל גדולתו של שטיינזלץ, האם אתה משווה אותו לראשונים? ובפרט רש"י? איני יודע עם ראית את הספר שכתבתי אוצר רש"י (נמצא באשכול הקבצים שלי) שהוא מילון המבוסס על כל לשונותיו של רש"י במקרא ובתלמוד, איני יודע אם אזכה להדפיס אותו יום אחד אך מעיון קל בו אפילו מי שאינו מכיר בגדולתו של רש"י יכול לראות מדוע פירושו זכה למעמדו הר"ם בספרות שלנו. המלה גאונות לא יכולה לתאר את גדלות יצירתו. זו פשוט יצירת מופת שאין לה אח וריע. אמנם אפשר לומר שהמתחרה היחיד לרש"י באלף השנים האחרונות הוא הרמב"ם, אך עבודתו היא מסוג שונה ואי אפשר להשוות ביניהם (ולכן איני רוצה להתיחס כאן לספריו). לומר ששטינזלץ היה ביכולתו להוציא פירוש כשל רש"י זה עלבון לרש"י (ידועים דברי ר"ת שאמר שפירוש כשל רש"י לגמרא יכל לפרש, אך לא פירוש כפירושו למקרא - האם אתה משווה את שטינזלץ לר"ת?). מה שאתה אומר שיש ביכולתו של אדם בדור הזה להיות כאחד הראשונים! אמנם אמרו זאת על הגאון מווילנא, האם אתה משווה את שטיינזלץ לגאון מווילנא? דע לך: ציבור אינו טועה! העובדה שספריו לא נמכרים כמעט מוכיחה זאת ואף במגזר החרדל"י לא קונים כמעט את ספריו.אני חושב שהייתי ברור בדברי, לא השוותי באיכות, אני גם לא חושב שמישהו יכול להשוות באיכות. אתה כתבת שעצם המעשה של יצירת חיבור על כל התלמוד, איננה דבר אפשרי, ואני בסך הכל הוכחתי מן ההיסטוריה, שאתה טועה. נראה שהרגשות שלך לרש"י ע"ה, עולים עשרות מונים על רגשותי לרע"ש שליט"א כלשונך, והן אולי משבשות את דעתך.
2. לכן תפסתי לעיקר לשונך "לא יתכן שבן אדם אחד ולו יהיה הכשרוני ביותר יכתוב ביאור על כל הש"ס בלי להעזר באף אחד." ועל כך השבתי, שכן עשו רבים וטובים.
מי הם הרבים וטובים שעשו כן? אני מדבר על ביאור ולא חידושים ופלפולים. איני יודע ראשון שעשה ביאור על כל הש"ס פרט למאירי אך שוב פירושו אינו ביאור במובן הפשוט של המלה. גאונותו של רש"י היא בקיצור ואילו המאירי מאריך ביותר. מהבחינה בה נגעת, על עצם יצירת חיבור על כל הש"ס, אינני רואה הבדל בין ביאור לחידושים.
3. אם תשאל אותי, הרבה יותר קשה לכתוב פירוש הנושא ונותן, כפירוש הראשונים המאוחרים, שגם הינם דיאלקטיים ולא רק פרשניים, וגם עליהם היה להתמודד עם כל הספרות אשר קדמה להם, מאשר לחבר פרוש כפרוש רש"י, אשר לרוב אינו אלא מפרש את הדברים ותו לא, ואין לו יותר מדי במי להתחשב, או עם מי להתווכח. וכמובן שאין בכך כדי לגרוע ממעלתו ותרומתו!
זה עלבון לרש"י לומר על פירושו שלרוב אינו אלא מפרש את הדברים ותו לא. לחץ הדם עולה לי כשאני קורא משפט זה! גם לרש"י היה להתמודד עם מי שקדמו לו ואכן אף כותב זאת במפורש בכמה מקומות והיה צריך להתחשב בפירושי הגאונים שקדמו לו. כבר הבאתי המבוא לספרי שאצרף כאן שכמה וכמה חוקרים, כגון א. א. עקביא שכתב סדר כרונולוגיה ופנחס נאמן שכתב ספר על גבולות הארץ, שתיאור הכרנולוגיה וגבולות הארץ אצל רש"י המדוייקים ביותר מכל המפרשים והחוקרים, בפרט לגבולות הארץ זה ממש פלא בהתחשב בעובדה שאף פעם לא היה בא"י!אתה שוב נכנס לקטנות, לא באתי להמעיט מערכו של רש"י. אם אני אחלום בלילה ששמש ירח וכוכבים משתחווים לי, האם זה אומר משהו על יוסף הצדיק? אני מתנצל על הדוגמא המטומטמת, אך איני רואה כיצד אני יכול לבאר את דברי יותר מאשר כבר ביארתי, בלעדיה.
4. איך שיהא, לא התכוונתי להיכנס לנושא סוגי חיבורי הראשונים, ודירוג קושיים, אלא באתי לומר רק דבר אחד, כל אדם יכול לחבר חיבור על הש"ס, זה לא משולל המציאות, כמובן כאשר הוא משקיע בכך את כוחותיו, ורואה בכך ערך חשוב. ואדרבה, הרבה יותר קל לחבר ספרים כיום, כשהכל נגיש, התנאים נוחים, והכתיבה קלה, מאשר בימים עברו, והראיה לכך היא כל חנויות ספרי הקודש, הגדושות בספרי אברכים מכל המינים והסוגים, מליבוני סוגיות לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ועד לספרים כ"קציצת הציפרניים בהלכה ובאגדה". והוא הדין לעולם הספרות החילוני, אשר מי שיבוא למנות כותריו, הזמן יכלה והם לא יכלו.
כבר עניתי על קביעתך שכל אחד יכול לחבר חיבור על הש"ס, כאן אוסיף שאחד מתנאי קנין התורה זה עניוות, וזו לא מידה ששטינזלץ משתבח בה. נעזוב את חוסר הדיוק המשווע בפירושו (כדברי רב אהרן פלדמן שקבע שכשני שליש מפירושו מוטעה), אך כאשר נותנים לו את התואר המפוקפק כלמדן הגדול ביותר באלף השנים האחרונות וחוזרים על זה שוב ושוב ואף בעטיפת ספרו לא מראה על עניוות יתירה! האם הוא באמת חושב כך? אם כן זה פוסל את ספרו מיידית שכן משמע שהוא משווה אותו לראשונים ועושה את עצמו לגדול שביניהם, ואם אינו סובר כך - שיאמר זאת ושלא ידפיס זאת בעטיפה לספרו ושלא יזכירו זאת כל פעם שעולה לנאום ובכל ראיון אתו בעתונות!בין אם עניו הוא, ובין אם לא. אין זה נוגע לטיב חיבוריו. לדעתי, תפיסתך את המושג ענווה, היא מעוותת, אך אכמ"ל.
5. דווקא מכיוון שאני בקיא במידה מועטה בשפה לועזת זו, הרשתי לעצמי לומר שתרגומך איננו מדוייק, וכאשר הודעתנו שהשתמשת במילון, הרי דברי רק קיבלו משנה תוקף. ישנן מילין נרדפות רבות, למושגים רבים שונים ומשונים. אך כל אחת מהן מכילה הטעמה שונה במקצת, אני חושב שבכתבה עליה דיברתי, דיברו על משכיל במובן הכוללני של המילה, יותר מאשר התלמיד חכמי של המילה, וזאת גם מחמת פירוש המילה עצמה, גם מחמת המאמר עצמו, וגם מחמת מי שהדברים נאמרו עליו.
אני מבין שמצר לך הצורה בה התבטאתי, אך לי מצירה יותר גם צורת התבטאותך, ובעיקר תוכן התבטאותך, גבי אדם גדול בכל קנה מידה, אשר לי היכרות אישית עמו, ולכן החזרתי לך באותו מטבע.
אילו הייתי מוצא דבר אחד בדבריך, אשר הייתי יכול להחשיבו כקונקרטי, הייתי מקבלו, אך לצערי, יגעתי ויגעתי, ולא מצאתי. ועתה לא נותר לי אלא לא להאמין.
לידיעתך, השתמשתי במלון אלקלעי רק לאחר שקראתי את תרגומך למילה scholar, הפעם הקודמת שהשתמשתי במלון זה היה אולי לפני 25 שנה (הייתי צריך לנער את האבק). כבר כתבתי שאין כזה דבר תרגום מדוייק. אני רציתי לתת לשטיינזלץ כבוד כיוון שמדובר על תרגום הש"ס ולא סתם תרגום של ספר ולכן תרגמתי לת"ח, וכבר כתבתי שמהתרגום שלך נודף ריח של משכילות. אך כל זה סמנטי ולא משנה את מהות הדברים, שיתרגם כל אחד כאשר נראה לו, האנגלית שלי מאוד בסיסית למרות שאני מתגורר כבר למעלה מ40 שנה בארצות דוברות אנגלית (גם העברית שלי בסיסית).מהו "ריח של משכילות"? כיצד הוא נודף מדברי? ומה בכך שהוא נודף מדברי? האם מור אזיל לשיטתו, שיש בSCHOLARSHIP מן הגנאי?
לסיכום אני חוזר על מה שכתבתי בפתיחה, לא התבטאתי נגד שטיינזלץ בחוסר כבוד, שכן אני חב לו הכרת הטוב, אלא רק הבאתי כמה עובדות שכנראה לא כ"כ ידועות בקרב הציבור בארץ. אם אתה קורא לזאת התבטאות אקבל את דבריך אך איני מסכים עם כך, זה סמנטי כדבריך. היכרותך האישית עם שטיינזלץ לא משנה את העובדות שהבאתי בשם אומרם - לא אני אמרתי דברים אלו. לידיעתך, כל אותם גדולים שיצאו חוצץ נגד שטיינזלץ אמנם לא מקובלים בחוגי החרדלי"ם (זה הביטוי בו אני משתמש לחובשי כיפה סרוגה שבצעירותי הייתי נמנה ביניהם והרבה מבני משפחתי נמנים אף הם ביניהם ואין זה בא להפחית מערכם או להראות זלזול והרבה מהספרים בספרייתי הם מהמגזר הד"ל) אך האם אתה סבור שהם סתם כך זרקו מהשרוול איסור ללמוד בספריו בגלל איזו פוליטיקה? האם אינך סבור שהם ראו את מה שרב אהרן פלדמן ראה? ואולי הוא אמר להם זאת? הוא חי בארץ באותם ימים ואולי נסע לבקרם ולהודע להם בלי שאף אחד ידע?
אני מצטער שלא מצאת דבר קונקרטי בדברי.
פרנקל תאומים כתב:יש את העניין העקרוני שראוי ונכון לבני ישיבה ות"ח ללמוד כמו שהיו לומדים בעבר, דהיינו לעיין בפשט ובדברי הפרשנים הידועים בעצמם, ולא לגשת לכתחילה ללימוד עם תרגום וביאור סימולטני שכביכול עושה עבורם את העבודה, ושלמעשה מקבע אותם להלך הבנה מסויים כפי הבנתו של כותב הביאור. וה"ה לפירושו של הרב קהתי,
אלא שאני נהנה במיוחד מהקדמותיו, בראש כל נושא ונושא, בראשי המסכתא והרבה פעמים בראשי הפרקים וגם בתוך הפרקים גופם, הוא פורש בפניי את המושגים, את תורף הסוגיא בבבלי ובירושלמי ואת עיקרי דעות הראשונים, בתמציתיות ובשפה ברורה, הוא פותח בפניי את השערים ומאפשר לי ללמוד במהירות רבה יותר ובהבנה טובה יותר גם כאשר אין ראשי ורובי מונח באותה הסוגיא
כדכד כתב:לא מזמן ראיתי סיפור שהבאבא סאלי היה מעיין במשניות של הרב קהתי והעירו לו שיש מסתייגים מהמחבר או מהפירוש והוא שאל אם הרב קהתי שומר תו"מ וכשענו לו שכן הוא לא הבין מה הבעיה ללמוד בפירוש שלו
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 778 אורחים