ישראל אליהו כתב:ראיתי באחד הקבצים, ואיני זוכר כעת את שמו, שאף לענין עגונות קשה לסמוך על זה,
והטעם הוא שהראשונים אומרים שאפילו מאה סימנים בינוניים אינם מצטרפים לסימן מובהק אחד.
ושיטת בדיקת הדי אן איי היא שמפרקים את התא של הבעל לכמה חלקים [אולי 17. איני זוכר בדיוק], ומאידך לוקחים תא של בנו [למשל] ומתאימים כל חלק. אבל הסיכוי שחלק אחד יתאים גם לאנשים אחרים הוא גדול, אלא שכשכל החלקים מתאימים בדיוק לבנו, זה סיכוי של אחד ל...
וממילא זה בגדר הרבה סימנים שאינם מובהקים שאינם מצטרפים.
מעניין אם מישהו ענה על טענה זו.
עובדיה חן כתב:האם זה מותר לחקור בנושא זה ,ואת"ל שמותר כמה יש לזה משמעות בהלכה?
דוד נ.א. כתב:השאלה היא האם יש מניעה הלכתית אמיתית ללכת ולהיבדק על מנת לחקור את ייחוסם של אבותיך. למרות שברמה הציבורית ניתן להבין את האיסור שהוטל בחוק על פי דרישת הרבנות אך לכאורה אין כאן יותר מאשר גדר ציבורי מתבקש שלא להרבות פסולים.
האם לאדם הפרטי יש מניעה לחקור או שהוא צריך לחשוש מפסולים שימצאו (או חששות אחרים שנעלמו ממני)?
הוגה ומעיין כתב:אם הוריו וזקניו מוחזקים בכשרות, לא מובן מה הצד לאסור. וב"ה כבר נפתרו ע"י בדיקות כאלו תעלומות גנאלוגיות שונות...
ישראל אליהו כתב:ראיתי באחד הקבצים, ואיני זוכר כעת את שמו, שאף לענין עגונות קשה לסמוך על זה,
והטעם הוא שהראשונים אומרים שאפילו מאה סימנים בינוניים אינם מצטרפים לסימן מובהק אחד.
ושיטת בדיקת הדי אן איי היא שמפרקים את התא של הבעל לכמה חלקים [אולי 17. איני זוכר בדיוק], ומאידך לוקחים תא של בנו [למשל] ומתאימים כל חלק. אבל הסיכוי שחלק אחד יתאים גם לאנשים אחרים הוא גדול, אלא שכשכל החלקים מתאימים בדיוק לבנו, זה סיכוי של אחד ל...
וממילא זה בגדר הרבה סימנים שאינם מובהקים שאינם מצטרפים.
מעניין אם מישהו ענה על טענה זו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 168 אורחים