זאב ערבות כתב:יש כאן איזושהי אי הבנה בדברי. פרט למקום אחד בשם ישיבה יוניברסיטי למקומות המלמדים לימודי חול קוראים קולג'. בקשר לי"י הזו כבר נכתב הרבה ואין לי מה להוסיף (ולידיעתכם שאחד מהבנים שלנו למד אצל רב אשר אריאלי והוא הציע לו שידוך בת של אחד מר"י של אותו מקום שנחשב לת"ח מאוד חשוב וכל קיץ בא לארץ ולומד בישיבת מיר וסירבתי להצעה בעיקר בגלל סיבה זו).
תם מה הוא אומר כתב:[size=85]הרב פ"ת,
אם זה לא נעשה על דעתם /רוחם של גדולי ישראל,
כנראה שזה כן שחור לבן, והכרעת גדולי ישראל שהם בצד השחור..
פרנקל תאומים כתב:תם מה הוא אומר כתב:[size=85]הרב פ"ת,
אם זה לא נעשה על דעתם /רוחם של גדולי ישראל,
כנראה שזה כן שחור לבן, והכרעת גדולי ישראל שהם בצד השחור..
אם זה לא נעשה על דעתם, אתה צודק.
אבל עד כמה שזה כן נעשה על דעתם, כלומר- כמעט כל גדולי הדור בארה"ב שימשו בישיבות חרדיות אשר בהן באופן רשמי התלמידים לומדים בערב לימודים אקדמאיים, והם לא החרימו את הישיבות האלו בשל כך, וגם לא נמנעו מללמד בהן ומלהנהיג אותן ושמם התנוסס עליהן, והם כמובן גם לא יצאו באיסור גורף לבני ארה"ב החרדים לדבר ה' לבל ישלחו את ילדיהם לישיבות ארה"ב, והם גם הסכימו בדיעבד למצב בו כמעט כל ה'ישיבות קטנות' מלמדות לימודי חול וכו'. הוי אומר שהם הסכימו לכך בדיעבד (מה שלמשל באר"י לא היה עולה על הדעת). והסכמה שבדיעבד היא גם כן הסכמה מסויימת, שהרי יש דברים שא"א להסכים להם גם לא בדיעבד.
ולזה התכוונתי כשכתבתי שאדם בוגר יודע שלא הכל שחור לבן. ודוק היטב, כי הוא כלל גדול...
קראקובער כתב:זאב ערבות כתב:יש כאן איזושהי אי הבנה בדברי. פרט למקום אחד בשם ישיבה יוניברסיטי למקומות המלמדים לימודי חול קוראים קולג'. בקשר לי"י הזו כבר נכתב הרבה ואין לי מה להוסיף (ולידיעתכם שאחד מהבנים שלנו למד אצל רב אשר אריאלי והוא הציע לו שידוך בת של אחד מר"י של אותו מקום שנחשב לת"ח מאוד חשוב וכל קיץ בא לארץ ולומד בישיבת מיר וסירבתי להצעה בעיקר בגלל סיבה זו).
ר' זאב, אתה מקפיד לקחת רק מחותנים שהם ראשי ישיבות ממש..?
אבני גזית כתב:ממילא ר' אשר אריאלי ער 'נאר' מגיד שיעור, און איז פאסט נישט, כל שכן להמליץ
אבני גזית כתב:
ולכן המדקדקים לא קוראים למוסדות הללו בשם 'ישיבה', כי ההגדרה הזו מיועדת למקום שמנותק מכל העולם ויושבים שם (עכ"פ בתכנון ובסדר יום...) רק על עסק התורה.
תם מה הוא אומר כתב:פרנקל תאומים כתב:תם מה הוא אומר כתב:הרב פ"ת,
אם זה לא נעשה על דעתם /רוחם של גדולי ישראל,
כנראה שזה כן שחור לבן, והכרעת גדולי ישראל שהם בצד השחור..
אם זה לא נעשה על דעתם, אתה צודק.
אבל עד כמה שזה כן נעשה על דעתם, כלומר- כמעט כל גדולי הדור בארה"ב שימשו בישיבות חרדיות אשר בהן באופן רשמי התלמידים לומדים בערב לימודים אקדמאיים, והם לא החרימו את הישיבות האלו בשל כך, וגם לא נמנעו מללמד בהן ולהנהיג אותן ושמם התנוסס עליהן, והם כמובן גם לא יצאו באיסור גורף לבני ארה"ב לבל ישלחו את ילדיהן לישיבות ארה"ב, והם גם הסכימו בדיעבד למצב בו כמעט כל ה'ישיבות קטנות' מלמדות לימודי חול וכו'. הוי אומר שהם הסכימו לכך בדיעבד (מה שלמשל באר"י לא היה עולה על הדעת). והסכמה שבדיעבד היא גם כן הסכמה מסויימת, שהרי יש דברים שא"א להסכים להם גם לא בדיעבד.
ולזה התכוונתי כשכתבתי שאדם בוגר יודע שלא הכל שחור לבן. ודוק היטב, כי הוא כלל גדול...
איזה ישיבה באופן רשמי לומדים לימודים אקדמאיים? לפי דברי ר' זאב, זה לא כ"כ מדוייק.
ייתכן שלא יצאו כנגד, כי זה (היה) בבחינת גזירה שאין הציבור, או: מוטב יהיו שוגגין.
[size=50][לפי הגדרתך כאן, הרי שאי המחאה של כנגד הנח"ל החרדי היא הסכמה.. בניגוד לדעתך (לפי מה שאני זוכר) באשכולות אחרים (חלקם נמחקו..) "ודוק היטב, כי הוא כלל גדול..."]
החושב כתב:תם מה הוא אומר כתב:היות וחשיב כבית מינות, שהרי מלמדים שם כפירה ומינות
מה מקור הנתונים שעליו מתבססת קביעה זו?
בכל אופן, גם אם יש איזה מרצה להיסטוריה או לתנ"ך שמדבר דברי כפירה, לכאורה הוא לא בא לטעון שדבריו הם אמת אבסולוטית, אלא מסביר על תאוריה כזו או אחרת. הסטודנטים צריכים לדעת את התאוריה, אבל אין כלל דיבור על כך שהם צריכים לקבל אותה.
ואפילו אם המרצה עצמו חושב שזו האמת, זה עדיין אינו משליך על הדמות של האוניברסיטה כולה.
נוטר הכרמים כתב:אני חורג מהנוהל הקבוע שלי לצמצם השתתפות פעילה בדיון בו לא אוכל לחדש למישהו או להפתיע, כבר יכולים לנחש את דעתי. אני מאמין באמונה שלמה בדברים שחרט ר' אלחנן הי"ד בדם לבו. אני גדלתי על הסיפור של הח"ח על ר' חיים ליב סטאוויסקער וכו' וכו', ולא יבלבלו אותנו עם כל מיני סיפורים. מעניין שיהודים שכל הזמן מנפנפים עם 'מרן שר התורה' לא טורחים לברר מה דעתו בנושא....
נוטר הכרמים כתב:אני חורג מהנוהל הקבוע שלי לצמצם השתתפות פעילה בדיון בו לא אוכל לחדש למישהו או להפתיע, כבר יכולים לנחש את דעתי. אני מאמין באמונה שלמה בדברים שחרט ר' אלחנן הי"ד בדם לבו. אני גדלתי על הסיפור של הח"ח על ר' חיים ליב סטאוויסקער וכו' וכו', ולא יבלבלו אותנו עם כל מיני סיפורים. מעניין שיהודים שכל הזמן מנפנפים עם 'מרן שר התורה' לא טורחים לברר מה דעתו בנושא....
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כאמור, לא הכל שחור לבן, ע"כ אוסיף על דברי פרנקל - תאומים.
הגר"י קמנצקי לא היה בעל הבית בישיבה שלו, כך שא"א להביא ראיה לדעתו ממה שקרה בישיבת תורה ודעת.
הגר"מ פיינשטיין התנגד מאד למה שקרה, רק שלא היה לו הכח לעצור ביד 'תלמידיו' מלכת לאונ'. בישיבה שהקים לבדו, ישיבה דסטאטען איזלאנד, אין מרשים ללכת לאונ'. יש שם לימודי חול בישיבה קטנה, אמנם בימים ההם לא היה אפשרות כלל לפתוח ישיבה קטנה ללא לימודי חול. יש דרשות ממנו נגד התופעה, אמנם לא משום זה מנע א"ע מלפתוח ישיבה.
הגר"א שוויי זצ"ל - בישיבה שלו לא הלכו לאונ', אף פעם. רק שהלימודים הכלליים (כלומר לימודי חול) בישיבה קטנה שלו הם חזקים מאד. אומרים שדעתו היתה שאסור שיהיה הפקרות בישיבה, ואם יש לימודי חול, צריכים להיות בכל החוזק.
ואוסיף סיפור ששמעתי מעד ראיה. כאשר נפתחה הישיבה הראשונה שבתוככי לעיקוואד עם לימודי חול בישיבה קטנה, קמו כמה עסקנים וקנאים ללחום נגד התופעה, וראשי ישיבת לעיקוואד הסכימו עם המחאה, והלכו להרב שך לעורר אותו למחות ולעמוד בצדם. הרב שך שמע את טענתם והתחיל לומר שבמלמד דרדקי אין טענת פסקת לחיותי ואסור לעצור בעד ישיבה מלפתוח. העד ראיה אמר לי שהוא לא הבין את דברי הרב שך, שאינם נראים לענין. לאחר כמה שנים תפס את דעתו הרחבה..........
רק לאבהורי בעלמא, אני אישית לא למדתי בישיבה בארה"ב עד גיל שמונה עשרה, ולא למדתי שום לימודי חול בישיבה קטנה. אין לי שום נגיעה בענין
תם מה הוא אומר כתב:ברור שגדולי ישראל נגד זה,
תקרא את הודעותיהם של החוצניקי'ם כאן.
והתירוץ שכאן בא"י זה לא היה עובר, זה תירוץ של "אין ידם תקיפה", אבל ח"ו לייחס זאת ל"הסכמה שבשתיקה".
ישא ברכה כתב:בעז"ה
יש כאן שני נידונים.
1. יש מושג שנקרא בית עבודה זרה, מקום שעובדים בו לאלהים אחרים, וזה המקום שאסור להיכנס אליו. בית מינות זה לא בית ע"ז, אלא מקום שמלמדים בו דעות כפרניות. האם יש איסור להיכנס לבית מינות? צריך מקור מסברא או מקרא.
2. אוניברסיטה מורכבת מהמון תחומים וענינים, בחלקם אכן מלמדים דעות כנגד אמונת ותורת ישראל. אבל יש הרבה תחומים שאין בהם סתירות לאמונה ולתורה. האם תיאסר הכניסה לתחומים אלו מחמת הלימודים האחרים? לכאורה לא.
נוטר הכרמים כתב:יש באמתחתי כמה עדויות וסיפורים מה הגרש"ז אויערבאך אחז על ישיבות תיכוניות כאן בארץ דוגמת ה'ישוב' ומערבא, שלא לדבר על גדולי בני ברק כמו הסטייפלער והרב שך.
אז למה אנו זקוקים להתפלפל בדעתו של הרב רודרמן? זה מזכיר את הפולמוס בדבר דעת הרב גוסטמן על הגיוס לצבא...
יש כאן מגמה לאחרונה לקרר כל דבר שבקדושה עם 'עובדות היסטוריות' והמון המון אפור אפור, העיקר שח"ו לא יהיה שחור (כמו כל רבותינו זי"ע ויבלחט"א) והדעות לא יהיו בהירות וברורות כצבע הלבן. זה הכל.
יבנה כתב:ישא ברכה כתב:בעז"ה
יש כאן שני נידונים.
1. יש מושג שנקרא בית עבודה זרה, מקום שעובדים בו לאלהים אחרים, וזה המקום שאסור להיכנס אליו. בית מינות זה לא בית ע"ז, אלא מקום שמלמדים בו דעות כפרניות. האם יש איסור להיכנס לבית מינות? צריך מקור מסברא או מקרא.
2. אוניברסיטה מורכבת מהמון תחומים וענינים, בחלקם אכן מלמדים דעות כנגד אמונת ותורת ישראל. אבל יש הרבה תחומים שאין בהם סתירות לאמונה ולתורה. האם תיאסר הכניסה לתחומים אלו מחמת הלימודים האחרים? לכאורה לא.
שבת קטז.
גופא הגליונים וספרי מינין אין מצילין אותם מפני הדליקה רבי יוסי אומר בחול קודר את האזכרות שבהן וגונזן והשאר שורפן אמר רבי טרפון אקפח את בני שאם יבאו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן שאפילו אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית עבודה זרה ואין נכנס לבתיהן של אלו שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין ועליהן הכתוב אומר (אחר) [ואחר] הדלת והמזוזה שמת זכרונך
ע"ז יז.
ועברתי על מה שכתוב בתורה הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות ואיכא דאמרי הרחק מעליה דרכך זו מינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה אמר רב חסדא ארבע אמות
אמנם כ"ז באופן שכל המקום מיועד למינות ואין סיבה אחרת שיבא לשם. אבל כשיש שם דברים נוספים מלבד עיסוק במינות וכגון שיש שם לימודים בנושאים אחרים או ספרייה או אולם וכדומה שמצוי להיכנס אליהם, ודאי שאין בזה צד איסור. וכ"ש הוא מכניסה לבנייני תפילה של הרפורמים למטרות אחרות שהתיר ר' משה.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=26074
נוטר הכרמים כתב:אני חש עצמי מספיק בטוח להתמודד לוגית והשקפתית ולבאר מה טוב ומה רע בכל תופעה
בירור המציאות הכואבת בשטח בכל מיני מקומות, חשובים יותר או פחות, שלא תמיד תאמה את הרצוי והמחויב ע"פ התוה"ק אינה תורמת לכלום
נוטר הכרמים כתב:פ"ת, אין לי כח להתווכח ובודאי לא לקנטר, ולכן איני מציף את הנושאים הללו. תאמין לי שאת כל הנכתב כאן אני מכיר מימים ימימה, ואין כל חדש. הנושא הוא ההצפה של כל הנושאים הללו, שאיני יודע את מטרתה, אך מטבע הדברים אינה מוסיפה מאומה. אינני חושב שיש כאן התמודדות כל שהיא, לא מפחיד אותי שהבן שלי יחשף לדעתו של איזה גדול ששונה ממה שחונכנו או להרגלים אחרים בארה"ב ממה שנהוג בבני ברק. מה שמזיק זה ההיתדיינות והערעור של היסודות והנסיון להפך במוסכמות הללו ולהפוך אותם לקנאות או פוליטיקה כזאת או אחרת. תאמין לי שדעותי לא נולדו מקריאת יתד / הפלס, ואני חש עצמי מספיק בטוח להתמודד לוגית והשקפתית ולבאר מה טוב ומה רע בכל תופעה, אבל אינני חושב שההתמודדות הקשה היא עם גיבוב של נתונים ועובדות מכל מיני מחוזות נידחים.
על כל ציטוט עלוב מאיזה ספר על ר' יעקב קמינצקי או משהו דומה, יש לנו שיחות לוהטות במשנת רבי אהרן מבוארות ומבוססות מן המסד ועד הטפחות, ויש את האגרות של החזו"א שמכל מלה אפשר לבנות מערכה, קריינא דאגרתא, מכתבים ומאמרים וכו'. הם רבותינו ורבותיהם של כל בני הגולה באשר הם. בירור המציאות הכואבת בשטח בכל מיני מקומות, חשובים יותר או פחות, שלא תמיד תאמה את הרצוי והמחויב ע"פ התוה"ק אינה תורמת לכלום. מבחינתי זה כמו הדיונים המשמימים על כיסוי ראש הנשים בליטא לפני המלחמה.
החושב כתב:נוטר הכרמים כתב:אני חש עצמי מספיק בטוח להתמודד לוגית והשקפתית ולבאר מה טוב ומה רע בכל תופעה
בירור המציאות הכואבת בשטח בכל מיני מקומות, חשובים יותר או פחות, שלא תמיד תאמה את הרצוי והמחויב ע"פ התוה"ק אינה תורמת לכלום
מבואר מדבריך כאן ולעיל, שלימוד באוניברסיטה אינו תואם באופן עקרוני את המחויב ע"פ תורתנו הקדושה.
זה לא מפליא. יש המון אנשים שחושבים כך. אלא מאי? הוספת לטעון שהנך מסוגל לבאר זאת לוגית. וזה כבר מעניין.
לעיל הושמעה טענה: מה יעשו כאשר (או לו יצויר) כל אזרחי ישראל יהיו חרדים? וכי אפשר להתקיים כחברה בעולם המודרני בלי לימודים אקדמיים?
אשמח לתשובה לוגית בנושא.
התשובות מסוג: 'ה' יעזור', 'נחיה ונראה', 'המשיח יבוא לפני זה', 'אפשר ללמוד בבית הכסא' וכו' וכו' - בהחלט יתכן שהן נכונות. אבל אינן תשובות לוגיות
פרנקל תאומים כתב:נוטר הכרמים כתב:אני חורג מהנוהל הקבוע שלי לצמצם השתתפות פעילה בדיון בו לא אוכל לחדש למישהו או להפתיע, כבר יכולים לנחש את דעתי. אני מאמין באמונה שלמה בדברים שחרט ר' אלחנן הי"ד בדם לבו. אני גדלתי על הסיפור של הח"ח על ר' חיים ליב סטאוויסקער וכו' וכו', ולא יבלבלו אותנו עם כל מיני סיפורים. מעניין שיהודים שכל הזמן מנפנפים עם 'מרן שר התורה' לא טורחים לברר מה דעתו בנושא....
גם אני מצטרף לכל דבריך. אלא שלא ידעתי מה עניינם לכאן.
אגב, אתה אומר את ה"אני מאמין" הזה בבוקר כל יום אחרי התפילה עם כל הי"ג אני מאמין האחרים?
נ"ב:
למיטב ידיעתי רשכבה"ג שר התורה מרנא ורבנא הגרח"ק שליט"א איננו מתגורר בארה"ב ואיננו משמש בראשות אף אחת מישיבותיה של ארה"ב.
תם מה הוא אומר כתב:ברור שגדולי ישראל נגד זה,
תקרא את הודעותיהם של החוצניקי'ם כאן.
והתירוץ שכאן בא"י זה לא היה עובר, זה תירוץ של "אין ידם תקיפה", אבל ח"ו לייחס זאת ל"הסכמה שבשתיקה".
הרב תוכן,
קיימא לן אין אדם משים עצמו רשע [ואולי י"ל שכיון שכאן אינו האדם עצמו, שהרי מסתתר תחת כינוי מסויים, לא שייך כלל זה, וצ"ע...].
על כל פנים תסגי לן סהדותא דהרב תוכן, שהאונ' מלמדים כפירה בהדיא, אם כן
1. האם מותר להכנס לאונ' בדרך ארעי (בית הכסא וכיו"ב)?
2. כניסה לספריה הלאומית בירושלים?
שמואל_הקטן כתב:יש בנותן עניין להזכיר את בוגר אוניברסיטת פאדובה, רבינו משה חיים לוצאטו. אכן הכפירה של היום ודאי לא היתה קיימת אז גם באוניברסטאות, אבל סביר להניח שתכנית הלימודים כללה דברי מינות (למדו שם פילוסופיה) ואולי אף ע"ז ממש (האוניברסטאות במקורן נועדו בעיקר ללימודי תיאולוגיה והיו נחשבות מוסד כנסייתי, אכן בתקופת הרמח"ל כבר היו מוסד אוטונומי עם תכנית לימודים רחבה, ואינני יודע מה נשאר בהן מצורתן המקורית).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האם תוכל להוכיח הכל לוגית, נוטר? למשל, זה שאתה טוען שהרב שך והסטייפלר הם רבותיו של כל בני הגולה? למה אנחנו מחוייבים לקבל את זה? ובפרט במקום שהם לא הגיעו לקרסוליו של הרב משה פיינשטיין (אני לא חייב להציב שם דג לשמו, גדול מרבן שמו) בלימוד?
בקיצור, אתה מדבר על לוגית, ומשתמש בסיסמאות. וכשאתה מזכיר את העיתונים, בשעה שאף אחד לא תבע אותך על כך, מלמדת אותנו משהו.
הרב אהרן קוטלר אמר את מה שאמר. היו אחרים בארה"ב, ואם העריכו אותו, לא קבלו את דעתו במדה שהוא אמר אותם. ואולי יש ליישב שגם הוא לא אחז אותם בקיצונות כזה, אלא שהיה לו מגמה ודרש אותו באופן זה. .לכן אנחנו רואים את דברים אלו בתוך דרשותיו ולא בתוך כתביו. משום שדרשות אינם משקפות אלא מקומם ושעתם, כמובן לכל מי שיש לו מח בקדקדו.
זאב ערבות כתב:שמואל_הקטן כתב:יש בנותן עניין להזכיר את בוגר אוניברסיטת פאדובה, רבינו משה חיים לוצאטו. אכן הכפירה של היום ודאי לא היתה קיימת אז גם באוניברסטאות, אבל סביר להניח שתכנית הלימודים כללה דברי מינות (למדו שם פילוסופיה) ואולי אף ע"ז ממש (האוניברסטאות במקורן נועדו בעיקר ללימודי תיאולוגיה והיו נחשבות מוסד כנסייתי, אכן בתקופת הרמח"ל כבר היו מוסד אוטונומי עם תכנית לימודים רחבה, ואינני יודע מה נשאר בהן מצורתן המקורית).
איני יודע אם בגלל סיבה זו אך כידוע רדפו את הרמח"ל.
קראקובער כתב:פרנקל תאומים כתב:נוטר הכרמים כתב:אני חורג מהנוהל הקבוע שלי לצמצם השתתפות פעילה בדיון בו לא אוכל לחדש למישהו או להפתיע, כבר יכולים לנחש את דעתי. אני מאמין באמונה שלמה בדברים שחרט ר' אלחנן הי"ד בדם לבו. אני גדלתי על הסיפור של הח"ח על ר' חיים ליב סטאוויסקער וכו' וכו', ולא יבלבלו אותנו עם כל מיני סיפורים. מעניין שיהודים שכל הזמן מנפנפים עם 'מרן שר התורה' לא טורחים לברר מה דעתו בנושא....
גם אני מצטרף לכל דבריך. אלא שלא ידעתי מה עניינם לכאן.
אגב, אתה אומר את ה"אני מאמין" הזה בבוקר כל יום אחרי התפילה עם כל הי"ג אני מאמין האחרים?
נ"ב:
למיטב ידיעתי רשכבה"ג שר התורה מרנא ורבנא הגרח"ק שליט"א איננו מתגורר בארה"ב ואיננו משמש בראשות אף אחת מישיבותיה של ארה"ב.
בעל הנוטר צודק ואין ספק שאם בחור מחוץ לארץ ישאל אותו הוא יגיד דעתו בלי להתחשב כלל וכלל מה דעת רבני אמריקה.
(מה באמת הקטע להכניס כל הזמן תוארים שמתאימים לעיתון או לתקופת הבחירות?!)תם מה הוא אומר כתב:ברור שגדולי ישראל נגד זה,
תקרא את הודעותיהם של החוצניקי'ם כאן.
והתירוץ שכאן בא"י זה לא היה עובר, זה תירוץ של "אין ידם תקיפה", אבל ח"ו לייחס זאת ל"הסכמה שבשתיקה".
הרב תוכן,
קיימא לן אין אדם משים עצמו רשע [ואולי י"ל שכיון שכאן אינו האדם עצמו, שהרי מסתתר תחת כינוי מסויים, לא שייך כלל זה, וצ"ע...].
על כל פנים תסגי לן סהדותא דהרב תוכן, שהאונ' מלמדים כפירה בהדיא, אם כן
1. האם מותר להכנס לאונ' בדרך ארעי (בית הכסא וכיו"ב)?
2. כניסה לספריה הלאומית בירושלים?
'פלגינן' מעניין מאד, מצד אחד הוא לא קיים בכלל אבל מקבלים עדותו.
נ.ב. עדיין לא לגמרי ברור לי אם פותח האשכול מנסה למתוח את כולנו או שהוא באמת שואל בתמימות אם יש יהרג ואל יעבור להשתמש בשירותים של הספרייה הלאומית.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 193 אורחים