הרב אלפאנדרי-היכן המקור שחי מאה עשרים שנה

[אברך מקרית ספר]

החזון איש מביא בשם הס"ק מהרש"א אלפאנדרי?
מעניין היה למצוא את זה בדגלנו.
חזק ביותר ממקור מוסמך?

חח.jpg

אני שמעתי את זה ממקור אחר בשם ר' יוסף דינקליס
כמדומני שהרב דינר מביא את זה בשמו

[ח''ל קאליסק]

אדמו''ר הגה''ק מקלויזנבורג זיע''א ''דברי תורה'' פרשת לך לך תשע''ז

[מתפעל]

מה שנכון,


מה שהבאת מהספר 'קרבני לחמי', מי זה בעל המחבר?

יש באוצר קרבני לחמי של ר' שלמה אלכסנדר פישר, זה הספר הזה?

כי החיפוש שם לא עובד , אולי בגלל הכתב רש"י, אני מנסה למצוא את זה בפנים.

תודה מראש

[איש_ספר]

מה שנכון,


מה שהבאת מהספר 'קרבני לחמי', מי זה בעל המחבר?

יש באוצר קרבני לחמי של ר' שלמה אלכסנדר פישר, זה הספר הזה?

כי החיפוש שם לא עובד , אולי בגלל הכתב רש"י, אני מנסה למצוא את זה בפנים.

תודה מראש

אכן זה הספר. עמ' 251 מעמודי האוצר.

[מתפעל]

יישר כח,
הרב פישר הנ"ל היה תלמיד הכתב סופר זי"ע. נלב"ע תרצ"ב, אמנם הסיפור היפה הזה הוא מבנו ר' שמעיה שהו"ל את ספרו של אביו, והוא עלה ארצה ושמע מהרב אלפאנדרי זצ"ל.

[קאצ'קלה]

לפני חמש שנים כתבתי מאמר על אריכות ימיו של רש"א אלפאנדארי. ולפי שעדיין לא פירסמתיו עד כה, החלטתי לצרפו לכאן.

אריכות ימיו של הסבא קדישא.pdf

(107.32 KiB) הורד 850 פעמים

ברור שיש מה להוסיף מתוך מקורות שונים, אבל כעת אין הפנאי מספיק לעדכן את המאמר.

[הוד_והדר]

לפני חמש שנים כתבתי מאמר על אריכות ימיו של רש"א אלפאנדארי. ולפי שעדיין לא פירסמתיו עד כה, החלטתי לצרפו לכאן.

אריכות ימיו של הסבא קדישא.pdf

ברור שיש מה להוסיף מתוך מקורות שונים, אבל כעת אין הפנאי מספיק לעדכן את המאמר.

מאמר יפה, ויש להעיר פה ושם אבל אין עתי אתי כעת

דבר אחד כן אציין, לגבי מה שרצה להביא ראיה מזה שלא הובא שמועה אחת במסעות ירושלים ומפני זה מפקפק וכו', אינו ראיה, כי הרבה מהדו שיח בין המנחת אלעזר להס"ק חסר במסעות ירושלים, ואף דברים שידועים במסורת חסידי מונקאטש, אז זה לבד אינו ראיה.

[וונדרבר]

לפני חמש שנים כתבתי מאמר על אריכות ימיו של רש"א אלפאנדארי. ולפי שעדיין לא פירסמתיו עד כה, החלטתי לצרפו לכאן.

אריכות ימיו של הסבא קדישא.pdf

ברור שיש מה להוסיף מתוך מקורות שונים, אבל כעת אין הפנאי מספיק לעדכן את המאמר.

הערה קטנה, בעמ' 9, נזכרו דבריו של הרב יוסף בוקסבוים, וכן דבריו של הרב יוסף תאשור ב"מוריה".
כמדומני שמדובר באותו אדם, תאשור הוא "שם עט" של ר"י בוקסבוים.

[דוד נ.א.]

על הרב ש"ך נטען שנפטר כבן 110-107, אך לפי מסמך שנמצא נולד בטבת תרנ"ח ולכן נפטר בגיל 104.

איני יודע על איזה מסמך מדובר, עכ"פ זוהי מחלוקת ישנה בין המודיע שמסתמך על השמועה שנולד בער"ח שבט תרנ"ח שבו נפטר המהרי"ל דסקין, ויתד נאמן.

בספר מרן הרב שך של אשר ברגמן בעמ' 20 יש צילום מסמך מארכיון המחוז על לידתו ושם ציינו את התאריך י"ט טבת תרנ"ח [אם כי גם ע"ז אולי אפשר להתוכח] ועיין שם

1. ישנה טעות בפרשנותו של הרב ברגמן, וידוע לי כי כבר דיברו איתו והסכים לכך. הוא לא לקח בחשבון את הלוח היוליאני שהיה נוהג ברוסיה באותה העת, ולפיכך הגיל וירד בשנה אחת ממה שכתב, ודו"ק.

2. ע"פ הידוע לי מנסיון בתחום באותם שנים לא מעט אנשים טעו אפילו בגילם שלהם עצמם וביום ההולדת שלהם (בודאות), וממילא גם אם נקבל שמגוו השמועות מעידות שהסבא קדישא היה מופלג בגילו, לא נוכל לקבוע מסמרות על תאריך לידתו על פי שום דבר מלבד מסמך מאותה תקופה. היכן הוא נולד? אולי אפשר לחפש מסמך כזה.

[בקרו טלה]

תאשור הוא "שם עט" של ר"י בוקסבוים.

אכן

[שיף]

על הרב ש"ך נטען שנפטר כבן 110-107, אך לפי מסמך שנמצא נולד בטבת תרנ"ח ולכן נפטר בגיל 104.

איני יודע על איזה מסמך מדובר, עכ"פ זוהי מחלוקת ישנה בין המודיע שמסתמך על השמועה שנולד בער"ח שבט תרנ"ח שבו נפטר המהרי"ל דסקין, ויתד נאמן.

בספר מרן הרב שך של אשר ברגמן בעמ' 20 יש צילום מסמך מארכיון המחוז על לידתו ושם ציינו את התאריך י"ט טבת תרנ"ח [אם כי גם ע"ז אולי אפשר להתוכח] ועיין שם

1. ישנה טעות בפרשנותו של הרב ברגמן, וידוע לי כי כבר דיברו איתו והסכים לכך. הוא לא לקח בחשבון את הלוח היוליאני שהיה נוהג ברוסיה באותה העת, ולפיכך הגיל וירד בשנה אחת ממה שכתב, ודו"ק.

2. ע"פ הידוע לי מנסיון בתחום באותם שנים לא מעט אנשים טעו אפילו בגילם שלהם עצמם וביום ההולדת שלהם (בודאות), וממילא גם אם נקבל שמגוו השמועות מעידות שהסבא קדישא היה מופלג בגילו, לא נוכל לקבוע מסמרות על תאריך לידתו על פי שום דבר מלבד מסמך מאותה תקופה. היכן הוא נולד? אולי אפשר לחפש מסמך כזה.[/quote]


תכלס' מתי נולד לפי זה?

[ברמן]

מענין לענין סיפר לי הרב אליעזר משה פישר רבה של שכונת כנסת, שהיה אצלם מאביהם ספר מסעות ירושלים עם הרבה הגהות מאביהם על הגליונות, ולא ידוע לי כהיום היכן הוא ואולי נאבדה כשברחו מעיר העתיקה בעת קום המדינה

משפחת פישר לא ברחו מהעיר העתיקה, אלא מבתי זיבנבירגן, שהיו בגבול השכונות החרדיות והשכונות הערביות.

[ברמן]

מפי הג"ר ישראל צבי ברוידא שליט"א מניו יורק (ומלפנים במנשסטר) שמעתי, ששמע שאיש אחד ושמו הופמן (אם אינני טועה) שהיה גר במנשסטר, ובצעירותו היה מוכר ספרים. שנזדמן לו להיות אצל הסבא אלפנדרי זיע"א(בערוב ימיו, כמובן) והציע לפניו את קטלוג הספרים ושאלו אם חפץ לקנות איזה ספרים שמופיעים ברשימה, וכן עשה הרשא"א אלפנדרי. בין הספרים שהצביע עליהם הסב"ק, היה הספר 'דרשות חתם סופר'. ושאלו הרב הופמן מדוע בחר בדרשות חת"ס מכל עץ הגן, וענה לו הריש"א שקיבל על עצמו לכתוב הגהות על כל ספרי בני דורו! ושאלו הרב הופמן היתכן שלא יצא לו לרכוש ספר דרשות חת"ס עד הלום?! וענה לו הרב אלפנדרי "ודאי קניתי כבר, רק בעותק שיש לי כבר מלאתי הגליונות בהערות"...

סיפור מוזר. דרשות חתם סופר נדפסו רק בשנת תרפ"ט, בגרוסוורדיין.

[בן ירושלים]

יישר כח,
הרב פישר הנ"ל היה תלמיד הכתב סופר זי"ע. נלב"ע תרצ"ב, אמנם הסיפור היפה הזה הוא מבנו ר' שמעיה שהו"ל את ספרו של אביו, והוא עלה ארצה ושמע מהרב אלפאנדרי זצ"ל.

את קרבני לחמי הוציא בנו של רבי שלמה פישר - ר' אהרן.
ר' אהרן הנ"ל היה אביהם של הגאונים לבית פישר ר' מאיר צבי, ור' ישראל יעקב זצ"ל ויבלחטו"א ר' אליעזר משה ור 'שלמה.
ר' אהרן היה ממקורביו של הסבא קדישא, אשתו היתה היחידה שהס"ק סמך עליה בהכנת המאכלים ובדיקה מתולעים.

[בן ירושלים]

בפגישה הידועה בין הס"ק למנחת אלעזר ממונקאטש ר' אהרן היה המליץ בינותם.
לפי תיאורי הבנים של ר' אהרן (ר' משה ור' שלמה) ר' אהרן מתאר את הפגישה בשונה מאד ממה שהתפרסם ב"מסעות ירושלים". , וחלק מזה מצוין בהערה שמוזכרת למעלה.

באחת ההזדמנויות (ב"שבעה" לאחיו ר' מאיר צבי) כשר' שלמה פישר דבר על הסיפור הנ"ל על הס"ק הוא גם שלל את השמועה על זקנותו המופלגת. הוא עשה חשבון שלא יתכן שפגש את הרעק"א ולא הספיד אותו. לצערי אני לא זוכר את תוכן הדברים מלבד מסקנתו הברורה

[חלמישצור]

גאון ביהודי המזרח בא"י ב, עמ' 85 כותב בהע': "ר' יצחק נסים רחמים שהו"ל חלק אחד מתשובותיו... ספר לי כי שמע מפי הגאון עצמו, שבגילו, היה חמש שנים גדול מהרב חיים חזקיהו מדיני... הרב מדיני כידוע נולד בירושלים ביום ז' חשון תקצ"ה, ולפי זה נולד איפא הר"ש אלפנדרי בשנת תק"ץ. מכל מקום לא נתבררה בדיוק שנות הולדתו ורוב אלה שהיו קרובים אליו קובעים אותה לתקפ"ו". גם גרייבסקי כותב שנולד בתקפ"ו ונפטר בתר"צ, משמע 104 (במאמר עליו במגנזי ירושלים יט, שנת תרצ"א) . בכתבה ב'דבר' עם הסתלקותו נמסר: "לדעת זקני ירושלים היה בן 117" (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0EF22064).

[הוד_והדר]

לא בדקתי אם הובא כבר מקודם, אבל בכת"י ספר שם הגדולים השלישי מביא בערכו שנפטר בהיותו בן 110 שנה.

[י. אברהם]

מסתמא העתיק מהעתונות כדרכו

[הוד_והדר]

בעיתון גראָדנער מאָמענט עקספרעס, יום חמישי, אוגוסט 08, 1929
מביא שיחה בין המנחת אלעזר לגיסו האדמו"ר מראדזמין, שבה מייחס להמנח"א שאמר שהסב"ק בן 117 שנה [כמה שאפשר לסמוך על עיתונים].

[קאצ'קלה]

בעיתון גראָדנער מאָמענט עקספרעס, יום חמישי, אוגוסט 08, 1929
מביא שיחה בין המנחת אלעזר לגיסו האדמו"ר מראדזמין, שבה מייחס להמנח"א שאמר שהסב"ק בן 117 שנה [כמה שאפשר לסמוך על עיתונים].

התאריך שציינת הוא עוד לפני שנפגש המנח"א עם רש"א. אם כן נראה שאמר כן (אם באמת אמר כן...) מפי השמועה בלבד.

[ברוז]

בעיתון גראָדנער מאָמענט עקספרעס, יום חמישי, אוגוסט 08, 1929
מביא שיחה בין המנחת אלעזר לגיסו האדמו"ר מראדזמין, שבה מייחס להמנח"א שאמר שהסב"ק בן 117 שנה [כמה שאפשר לסמוך על עיתונים].

להלן העיתון עם התמליל המרתק של שיחת הני תרי אריותא הגאוה"ק זי"ע.
הם לא דיברו על הרב אלפנדרי , רק על חכם תימני בשם רבי לוי מרדכי פאלווי, ועליו נאמר שהוא בן 117.
נראה שתיאור המפגש די אמין.
שווה קריאה...

[קאצ'קלה]

הם לא דיברו על הרב אלפנדרי , רק על חכם תימני בשם רבי לוי מרדכי פאלווי, ועליו נאמר שהוא בן 117.

מי הוא חכם תימני זה?
האם הוא אכן האריך ימים כל כך?

[הוד_והדר]

בעיתון גראָדנער מאָמענט עקספרעס, יום חמישי, אוגוסט 08, 1929
מביא שיחה בין המנחת אלעזר לגיסו האדמו"ר מראדזמין, שבה מייחס להמנח"א שאמר שהסב"ק בן 117 שנה [כמה שאפשר לסמוך על עיתונים].

להלן העיתון עם התמליל המרתק של שיחת הני תרי אריותא הגאוה"ק זי"ע.
הם לא דיברו על הרב אלפנדרי , רק על חכם תימני בשם רבי לוי מרדכי פאלווי, ועליו נאמר שהוא בן 117.
נראה שתיאור המפגש די אמין.
שווה קריאה...

נראה בעליל שהכוונה אל הס"ק, והמנח"א נסע אליו בשנה לאחריו ואז נפטר

[שומר-הגחלת]

בויקיפדיה נכתב אודות מנהגו בקודש של הס"ק בליל הסדר כך:

בליל פסח שינה ה"סבא קדישא" ממנהגו. הוא החל מוקדם בעריכת ליל הסדר וסיים אותו בזריזות, לאחר מכן הורה לפתוח את דלתות ביתו, על מנת שכל המעוניין לשאול שאלה הלכתית, יוכל להיכנס ללא חשש, ורק בשעת ליל מאוחרת המשיך לשבת ולעסוק בסיפור יציאת מצרים עד התפילה. הוא הסביר את מנהגו זה בכך, שרבים נמנעים מלשאול שאלות הלכתיות המתעוררות במהלך הלילה, מאחר שמורי ההוראה והרבנים טרודים במצוות החג, או נמנעים מלפסוק הלכה כיון ששתו יין, "לכן, פותח אני את דלתות ביתי בלילה זה, על מנת שכל מי שרוצה לשאול דבר הלכה יוכל לעשות זאת".

האם יש מקור ידוע לדברים אלו? [ידוע שכך נהג הגר"ש סלנט, אה אדרת שמואל עמ' קכב]

[מקדש מלך]

פעם בדקתי את הנושא (בהקשר לסיפור ההזוי שהוא התארח אצל החתם סופר בסוכות בפרשבורג, והוא וכל המסובים ראו את האושפיזין), והסתבר לי בשעתו שככל הנראה חי כ101 שנה ולא יותר.

אגב, בכל הקבצים כשמזכירים אותו, כותבים ש'התכתב עם רעק"א', זה נראה שכולם מעתיקים אחד מהשני ואין לזה שום מקור (וגם לא הגיוני). האם מישהו יודע? כעת ראיתי באשכול איזה מקור מספר משוש דור ודור. אני לא רואה את באוצר החכמה. האם מישהו יודע במה מדובר?

[הוד_והדר]

פעם בדקתי את הנושא (בהקשר לסיפור ההזוי שהוא התארח אצל החתם סופר בסוכות בפרשבורג, והוא וכל המסובים ראו את האושפיזין), והסתבר לי בשעתו שככל הנראה חי כ101 שנה ולא יותר.

אגב, בכל הקבצים כשמזכירים אותו, כותבים ש'התכתב עם רעק"א', זה נראה שכולם מעתיקים אחד מהשני ואין לזה שום מקור (וגם לא הגיוני). האם מישהו יודע? כעת ראיתי באשכול איזה מקור מספר משוש דור ודור. אני לא רואה את באוצר החכמה. האם מישהו יודע במה מדובר?

על אחרון ראשון, זה שהתכתב עם רעק"א נתפרסם לראשונה בתרצ"א בקובץ ירושלמי בשם 'מגנזי ירושלים' חוברת יט, והריא"ז מרגליות כבר הכחיש הדבר בזמנו.

לקשר שנות חייו, רבי יצחק נסים שהיה ממקורביו כותב שנולד בשנת תקפ"א יוצא שהיה 109, והדבר מסתבר, כי יש לי מסמכים שכבר היה רב רשמי בשנת תר"ד ולא מסתבר שנתמנה שנה אחרי הבר מצוה שלו לרב קהלה

[מקדש מלך]

פעם בדקתי את הנושא (בהקשר לסיפור ההזוי שהוא התארח אצל החתם סופר בסוכות בפרשבורג, והוא וכל המסובים ראו את האושפיזין), והסתבר לי בשעתו שככל הנראה חי כ101 שנה ולא יותר.

אגב, בכל הקבצים כשמזכירים אותו, כותבים ש'התכתב עם רעק"א', זה נראה שכולם מעתיקים אחד מהשני ואין לזה שום מקור (וגם לא הגיוני). האם מישהו יודע? כעת ראיתי באשכול איזה מקור מספר משוש דור ודור. אני לא רואה את באוצר החכמה. האם מישהו יודע במה מדובר?

על אחרון ראשון, זה שהתכתב עם רעק"א נתפרסם לראשונה בתרצ"א בקובץ ירושלמי בשם 'מגנזי ירושלים' חוברת יט, והריא"ז מרגליות כבר הכחיש הדבר בזמנו.

לקשר שנות חייו, רבי יצחק נסים שהיה ממקורביו כותב שנולד בשנת תקפ"א יוצא שהיה 109, והדבר מסתבר, כי יש לי מסמכים שכבר היה רב רשמי בשנת תר"ד ולא מסתבר שנתמנה שנה אחרי הבר מצוה שלו לרב קהלה

אודה לך אם בנקל לך להעלות המסמך.

[שבענו מטובך]

מעניין ביותר לראות מסמך כזה.

[הוד_והדר]

אתכם הסליחה, אבל זה יופיע בעז"ה בגמר עבודתי בחקר תולדותיו של האי סבא קדישא באריכות.

[מקדש מלך]

ממתינים. יישר כח ובהצלחה.

[הוד_והדר]

אבל את זה כן אעלה כאן ממה שכתבתי בהערות למאמר חיות אש הנספח לספר מסעות ירושלים שי"ל כעת במהדורא חדשה

הסב"ק כותב בתשובה (שו"ת הסבא קדישא ח"ב, סימן כא) "ומה גם יומא כהאידנא כאן נמצא בביתי ובחומתי מעלת רב חביבא המלאך רפאל נר"ו, רב ומ"ד בעי"ת אינדירני יע"א" והוא נפטר בחדש כסלו תר"ה (ראה חלקם בחיים למהר"ח פלאגי, דרוש ט להספד).

וכן אציין לסיפור המובא בהד המזרח כרך ג גליון ג' על פגישתו של הסב"ק עם המקובל בעל אמת ליעקב ר' יעקב שאלתיאל ניניו, והוא שהה בקושטא בשנת תר"ה (ראה בספרו זרע יעקב).

[מה שנכון נכון]

הסב"ק כותב בתשובה (שו"ת הסבא קדישא ח"ב, סימן כא) "ומה גם יומא כהאידנא כאן נמצא בביתי ובחומתי מעלת רב חביבא המלאך רפאל נר"ו, רב ומ"ד בעי"ת אינדירני יע"א" והוא נפטר בחדש כסלו תר"ה (ראה חלקם בחיים למהר"ח פלאגי, דרוש ט להספד).

למען הדיוק: בחלקם בחיים כתוב תר"ח.

[ההלצה שבהד המזרח מצריכה שגילו של הרב אלפנדארי באותה שעה יהיה מעל י"ח, למשל?

הסיפור שודרג בפדה את אברהם ח"ב עמ' שמט שבאו השומעים וסיפרו לרש"א על דרשותיו של ר' יעקב, ובקשוהו שיצוה עליו שלא ידרוש בעניני סוד, והשיבם שלא ירהיבו לדבר בו וכו'].

[שבענו מטובך]

נמצא שרש"א כתב את התשובה ההיא לפני שנת תר"ח.
אבל דא עקא, בתשובה ההיא מזכיר הסב"ק את תשובות חת"ס חלק ששי, שלא נדפסו עד תרכ"ד! גם מזכיר את טיב גיטין לר' חיים מודעי, שנדפס לראשונה בתרל"ה. גם הזכיר שם את הספרים המאוחרים רב דגן ושער אשר.
האם אלו הן הוספות מאוחרות בתוך תשובתו? או שהתכוון ל'מלאך רפאל' שני?

[שבענו מטובך]

אתכם הסליחה, אבל זה יופיע בעז"ה בגמר עבודתי בחקר תולדותיו של האי סבא קדישא באריכות.

אנא תוודא שהמסמך - מוסמך. בינתיים זה אצלינו בחזקת דבר שלא בא לעולם, עד שיווכח אחרת.

[הוד_והדר]

הסב"ק כותב בתשובה (שו"ת הסבא קדישא ח"ב, סימן כא) "ומה גם יומא כהאידנא כאן נמצא בביתי ובחומתי מעלת רב חביבא המלאך רפאל נר"ו, רב ומ"ד בעי"ת אינדירני יע"א" והוא נפטר בחדש כסלו תר"ה (ראה חלקם בחיים למהר"ח פלאגי, דרוש ט להספד).

למען הדיוק: בחלקם בחיים כתוב תר"ח.

[ההלצה שבהד המזרח מצריכה שגילו של הרב אלפנדארי באותה שעה יהיה מעל י"ח, למשל?

הסיפור שודרג בפדה את אברהם ח"ב עמ' שמט שבאו השומעים וסיפרו לרש"א על דרשותיו של ר' יעקב, ובקשוהו שיצוה עליו שלא ידרוש בעניני סוד, והשיבם שלא ירהיבו לדבר בו וכו'].

נכון, כתוב שם תר"ח, וחשבתי אולי זה טעות ואינו ברור וצ"ל תר"ה, ואולי טעות בידי. ובכל אופן זה עדיין מראה על הכיוון שהיה מבוגר יותר וכו'.

לא ידוע על עוד רב בשם רפאל באינדירני שכינו אותו המלאך רפאל חוץ ממנו.

[הוד_והדר]

אתכם הסליחה, אבל זה יופיע בעז"ה בגמר עבודתי בחקר תולדותיו של האי סבא קדישא באריכות.

אנא תוודא שהמסמך - מוסמך. בינתיים זה אצלינו בחזקת דבר שלא בא לעולם, עד שיווכח אחרת.

אני לא מכריח את אף אחד להאמין או לא. אין לי שום אינטרס לכאן או לכאן, איפה שהמחקר יוביל אותי שם אגיע.

[מה שנכון נכון]

נמצא שרש"א כתב את התשובה ההיא לפני שנת תר"ח.
אבל דא עקא, בתשובה ההיא מזכיר הסב"ק את תשובות חת"ס חלק ששי, שלא נדפסו עד תרכ"ד! גם מזכיר את טיב גיטין לר' חיים מודעי, שנדפס לראשונה בתרל"ה. גם הזכיר שם את הספרים המאוחרים רב דגן ושער אשר.
האם אלו הן הוספות מאוחרות בתוך תשובתו? או שהתכוון ל'מלאך רפאל' שני?

כנראה הכוונה לנכדו הנושא שמו שנתמנה לרב שם בשנת תרל"ח, כנזכר בקורות היהודים לרוזאנס ח"ה עמ' 410. וע"פ זה א"ש הכל.
[וכל הסגנון מתאים יותר כלפי הנכד, שהיה לכל היותר בן דורו של המחבר, ולא לזקנו שכהן ברבנות משנת תק"ע, וכעת הוא זקן ושבע ימים, והרש"א אפי' למקדימים פחות מל'].

[אבני גזית]

אגב אוסיף שבשנתו האחרונה ביקש מבבא סאלי שימצא לו דירה ואשה בת בנים במרוקו, כי בדעתו להתחתן שוב.
בינתיים נטרפה השעה והסב"ק נפטר.

את הסיפור באריכות שמעתי מבנו ר' ברוך.

[הוד_והדר]

.

[מה שנכון נכון]

אז יש לך מחלוקת בהערכה כלפיו בין רוזנאס לבין רש"א... מי יכריע?!
המלאך הוא מליצה נפוצה בעלמא.