אריה לייב כתב:אין עם הארץ עם מידות טובות, כמדומני שהמידות הטובות יובילו אותו ללמוד תורה.
מיוחס כתב:ישנם יסודות שצריך לדעת שאין מה לחלוק עליהם ולדון בהם
תלמיד חכם הוא מעל הכל ויש לו את הכל ובשאלה הזאת מה עדיף להיות התשובה ברורה תלמיד חכם
וביאור דברי הגמ' נבילה טובה הימנו היינו שהוא שמפיע לא טוב על אחרים אבל כלפי עצמו הוא ת"ח ןשכרו גדול משמים יותר מכל אחד אחר שאינו ת"ח
וכמו שמצינו באחר בסנהדרין
גוראריה כתב:אריה לייב כתב:אין עם הארץ עם מידות טובות, כמדומני שהמידות הטובות יובילו אותו ללמוד תורה.
ר' עקיבא??????
"חזיתיה דהוי צניע ומעלי"
חסיד חבד כתב:בפשטות מידות זה דבר שהוא בטבע האדם.
משא"כ ע"ז (ולהבדיל אהה"ה - תורה) זה דבר משתנה.
ולכן אשה עם מדות עדיפה, כי יכולה להפסיק עם הע"ז ולנקות מחטאה, משא"כ שיוני במידות שזה שינוי שבא"ע כיוון שזה שינוי שבטבע,
ולהיפך.
שליטא כתב:מה שייך כאן ענין האשה? (חוץ מזה שלא זכיתי איך הגעת למסקנה שאשה עם מדות עדיפה...
שליטא כתב:היום קראתי שא"א ציווה על אליעזר לא לקחת מבנות כנען רק משום שמוטבע בהם מידות לא טובות משא"כ בנות לבן הארמי שעל אף שהם עבדו ע"ז אעפ"כ כל עוד לא מוטבע בהם מידות לא טובות זה בסדר
אין מכאן ראיה אבל לפי מה שהגרא אמר שמי שלא מתקן את מידותיו למה לו חיים?! אפשר להבין שלהיות עם הארץ עם מידות טובות זה יותר עדיף - לכאורה כמובן..
אצב כתב:שליטא כתב:מה שייך כאן ענין האשה? (חוץ מזה שלא זכיתי איך הגעת למסקנה שאשה עם מדות עדיפה...שליטא כתב:היום קראתי שא"א ציווה על אליעזר לא לקחת מבנות כנען רק משום שמוטבע בהם מידות לא טובות משא"כ בנות לבן הארמי שעל אף שהם עבדו ע"ז אעפ"כ כל עוד לא מוטבע בהם מידות לא טובות זה בסדר
אין מכאן ראיה אבל לפי מה שהגרא אמר שמי שלא מתקן את מידותיו למה לו חיים?! אפשר להבין שלהיות עם הארץ עם מידות טובות זה יותר עדיף - לכאורה כמובן..
ומי כתב את זה?
שליטא כתב:מה יותר עדיף להיות עם הארץ עם *מידות טובות או להיות ת"ח **קדוש אבל עם מידות לא כל כך טובות??
השאלה הזו היא לא נ"מ לדורינו (ויש בזה אריכות) אלא סתם כדי להגדיל תורה ולהאדיר
י. רבינוביץ כתב:שליטא כתב:מה יותר עדיף להיות עם הארץ עם *מידות טובות או להיות ת"ח **קדוש אבל עם מידות לא כל כך טובות??
השאלה הזו היא לא נ"מ לדורינו (ויש בזה אריכות) אלא סתם כדי להגדיל תורה ולהאדיר
קראתי את שאלתך ושני דברים לא הסתדרו לי בה:
א- איך ניתן להיות תלמיד חכם "קדוש" עם מידות לא כל כך טובות. מילא, להיות עם הארץ עם מידות טובות הוא דבר שכיח, אבל ת"ח קדוש עם מידות לא כ"כ טובות, היכי משכחת לה?!
ב- אתה מסביר שהשאלה הזו היא לא נפקא מינה לדורינו (ועוד מעיר שיש בזה אריכות). לצערי, ממש לא הצלחתי להבין מדוע השאלה הזו אינה נפק"מ לדורינו.
במקרה של עם הארץ עם מידות טובות ות"ח עם מידות שאינן טובות, עדיף עם הארץ עם מידות טובות. ישנם מספיק 'תלמידי חכמים' חילונים, איננו צריכים עוד.
ואגב המושג דרך ארץ הוא מושג פוליסמי (רב משמעי), שאחד ממשמעויותיו - מידות טובות (ראה למשל יומא ד:). "דרך ארץ קדמה לתורה" לחלק מהפרשנים משמעו מידות טובות.
עכ"פ בל לנו לשכוח את הדבר הבא: "רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." (משנה אבות ג, יז)
י. רבינוביץ כתב:א- איך ניתן להיות תלמיד חכם "קדוש" עם מידות לא כל כך טובות.
י. רבינוביץ כתב:שליטא כתב:מה יותר עדיף להיות עם הארץ עם *מידות טובות או להיות ת"ח **קדוש אבל עם מידות לא כל כך טובות??
השאלה הזו היא לא נ"מ לדורינו (ויש בזה אריכות) אלא סתם כדי להגדיל תורה ולהאדיר
קראתי את שאלתך ושני דברים לא הסתדרו לי בה:
א- איך ניתן להיות תלמיד חכם "קדוש" עם מידות לא כל כך טובות. מילא, להיות עם הארץ עם מידות טובות הוא דבר שכיח, אבל ת"ח קדוש עם מידות לא כ"כ טובות, היכי משכחת לה?!
ב- אתה מסביר שהשאלה הזו היא לא נפקא מינה לדורינו (ועוד מעיר שיש בזה אריכות). לצערי, ממש לא הצלחתי להבין מדוע השאלה הזו אינה נפק"מ לדורינו.
במקרה של עם הארץ עם מידות טובות ות"ח עם מידות שאינן טובות, עדיף עם הארץ עם מידות טובות. ישנם מספיק 'תלמידי חכמים' חילונים, איננו צריכים עוד.
ואגב המושג דרך ארץ הוא מושג פוליסמי (רב משמעי), שאחד ממשמעויותיו - מידות טובות (ראה למשל יומא ד:). "דרך ארץ קדמה לתורה" לחלק מהפרשנים משמעו מידות טובות.
עכ"פ בל לנו לשכוח את הדבר הבא: "רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." (משנה אבות ג, יז)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 234 אורחים