ש. ספראי כתב:1. אם כוונתך לשוב לבית המדרש במוצ"ש ולהחזיר את הספר לארון, אולי יש מקום לדון.
2. אבל אם לא, ודאי שמידות אכזריות ורשע היא להטיל על מישהו אחר להשיב את הספר במוצש או למחרת, כמכתב הסטייפלער הנודע.
אם כן, אתה מחזיר את הספר כדי לא להטיל את האחריות להחזרתו על אדם אחר.
3. גם אם יש ערימות ספרים, ודאי כבוד ביהמד הוא שכל ספר בפנ"ע יהיה במקום לתועלת האחרים.
תם מה הוא אומר כתב:2. בגלל מדת אכזריות וכו' שנעשה מתום לב כדי שלא לחלל שבת ח"ו נתיר זאת?
החושב כתב:שמעתי בשיעור של הרב גלבר שהדברים שאדם עושה 'כי כך עושים' ולא בכוונה להכין - אין בזה בגדר הכנה ליום חול, והרי זה מותר. והביא דוגמא: אדם שרגיל לקחת כוס, לשתות, לשטוף אותה ולהחזירה למקומה (גם אם ברור שלא ישתמש בה בשבת) - זה לא הכנה. כי לא עושה זאת בשביל להכין ליום חול, אלא שזו היא הצורה, כך עושים.
וע"ד השאלה אשר שאל בדבר לשום אוכל בשבת במקרר ההקפאה שקורין פריזער /פריזר/, ששכיח הרבה פעמים שנשאר הרבה אוכל, בפרט אם חכו לאורחים והם לא הגיעו, ואם לא שמים אותם בפריזער לא נשאר כ"כ טרי, אפילו אם שמים במקרר, לא מספיק כ"כ, ובפרט שיש מקרים שאין מקום מספיק במקרר, ופעולת הפריזער ידוע שהמאכל נעשה בזה לאבן, ונשאר טרי אף חדשים רבים עכ"ד.
הנה מגודל טרדתי לא אתחיל בשיטות הש"ס ורו"א בזה, רק מהמבואר בש"ע ונו"כ, הנה הנדון נחלק בתרתי א' אוכל יבש. ב' דבר לח שע"י ההקפאה במקרר יתקרש, והנה באוכל יבש בודאי אין חשש, אף שע"י ההקפאה נעשה קשה כאבן, מ"מ אין כאן לא מוליד ולא נולד,
ויש לדון רק משום הכנה משוי"ט לחול, והרי מוכח מהמבואר בש"ע /או"ח/ (סי' ש"ח), דאין גם משום הכי, דהרי נדונינו דומה להמבואר שם דכלי שמלאכתה להיתר מותר לטלטלה מחמה לצל או שלא תגנב, היינו שאינו צריך כלל לשבת, רק כדי שלא תתקלקל מהחמה מניחה בצל, או כדי שלא תגנב בחוץ מכניסה בפנים, כן הכא כדי שלא תתקלקל בחוץ מכניסה במקרר של הקפאה, והטעם דאין כאן משום הכנה משבת לחול, ביאר יפה בתשו' מהרש"ג (ח"א או"ח סי' ס"א), דכיון שאין כוונתו בזה להרויח העבודה בחול, רק שהדבר מוכרח להיות בשבת דוקא, שלא תגנב או כדי שלא תתקלקל מחום השמש עיין שם, כן הוא בנד"ד ממש דהכוונה רק שלא תתקלקל אין בזה משום איסור הכנה לחול.
מרדכי ש. כתב:החושב כתב:שמעתי בשיעור של הרב גלבר שהדברים שאדם עושה 'כי כך עושים' ולא בכוונה להכין - אין בזה בגדר הכנה ליום חול, והרי זה מותר. והביא דוגמא: אדם שרגיל לקחת כוס, לשתות, לשטוף אותה ולהחזירה למקומה (גם אם ברור שלא ישתמש בה בשבת) - זה לא הכנה. כי לא עושה זאת בשביל להכין ליום חול, אלא שזו היא הצורה, כך עושים.
יפה מאוד.
כך הסברא הפשוטה.
יוסף משה כתב:
ובס' שלמי שבת הנ"ל כתב "הורה רבינו (הגרשז"א), שמותר להחזיר הטלית לביתו עם סיום תפילת המוספין. ואין צורך ללובשו אלא מותר להחזירו כשנושאו בידיו (במקום שיש עירוב כשר), כי זה ענין של סדר שמחזירים את הדבר למקומו, ואין בזה הכנה משבת לחול, אלא זהו צורך השבת עצמה".
קו ירוק כתב:אינו מובן. הרי בתת ההכרה הסיבה לנקות את הכוס היא בשביל השימוש הבא שלה, שאל"כ נזרקנה לאשפה.
אמנם יש לומר שעושים כן מחמת צריך למקומו שלא יהיה אי סדר, ולא משום הכנה למחר, וא"א להניח כלי מלולכך בארון מחמת ריח רע והייגינה.
וה"נ בספרים המונחים בתפוזרת בבית. (מלבד הסברא של הגר"ש פישר שזה כבוד הספר).
לא ברור שזה היתר כאשר א"צ למקומו, אבל בארתי לפענ"ד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים