אשכול אביעה חידות

[יאיר]

קודם תענה בבקשה על הקודמות
viewtopic.php?p=493304#p493304

[גימפעל]

חידה. מי היה שומר מפני איסור ייחוד בפרשתינו?

ישמעאל עיין תרגום יונתן.

חידה. על איזה אמירה של אברהם אבינו בפרשתינו זכו בניו לשתי מצוות.

ואנכי עפר ואפר.

[שברי לוחות]

מהו המספר הרב ביותר של ברכות שאדם יכול להתחייב לברכן בהחזיקו את האוכל שהוא רוצה לאכול?
המקסימום שהגעתי אליו הוא 7 (והפתרון נתון כמובן לניחושכם... יש 2 פתרונות דומים, ואחד מהם קשור לחידה שחדתי בעבר).

מי שאין לו יין ולא חמר מדינה בליל הסדר (או בליל יוט"ש של סוכות) שחל במוצ"ש, והוא כהן שאוכל פת של תרומה/חלה, יברך:
המוציא, מקדש ישראל והזמנים, בורא מאורי האש, המבדיל בין קודש לקודש, שהחינו, על-אכילת-מצה (או לישב בסוכה), אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול תרומה (וכפי שהערתי בחידתי הקודמת בנושא זה - יש מקום לדון על סדר הברכות, אבל זהו הנלפענ"ד.)

על יין של תרומה אין מברכים ברכת התרומה?

[לבנון]

חידה. להיכן יצחק הלך לאחר העקידה?

ודברו מלאכי מרומא ית יצחק ואובלוהי לבי מדרשא דשם רבא. (תרגום יונתן בראשית כב יט).

[עזריאל ברגר]

מהו המספר הרב ביותר של ברכות שאדם יכול להתחייב לברכן בהחזיקו את האוכל שהוא רוצה לאכול?
המקסימום שהגעתי אליו הוא 7 (והפתרון נתון כמובן לניחושכם... יש 2 פתרונות דומים, ואחד מהם קשור לחידה שחדתי בעבר).

מי שאין לו יין ולא חמר מדינה בליל הסדר (או בליל יוט"ש של סוכות) שחל במוצ"ש, והוא כהן שאוכל פת של תרומה/חלה, יברך:
המוציא, מקדש ישראל והזמנים, בורא מאורי האש, המבדיל בין קודש לקודש, שהחינו, על-אכילת-מצה (או לישב בסוכה), אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול תרומה (וכפי שהערתי בחידתי הקודמת בנושא זה - יש מקום לדון על סדר הברכות, אבל זהו הנלפענ"ד.)

על יין של תרומה אין מברכים ברכת התרומה?

צודק.
אז יקנה"ז בליל יו"ט של סוכות שחל במוצ"ש, וזה צ"ל או במקומות בחו"ל שמפרישים בהם תרומה ואוכלים אותה (לא נהוג בזמננו) או בזמן שקידשו על פי הראיה.

[בקרו טלה]

שם אשת ובת לוט

בת לוט פלוטית

במדרש אגדה (בראשית יח, כ) אי' ששמה כלה

[יאיר]

שם אשת ובת לוט

בת לוט פלוטית

במדרש אגדה (בראשית יח, כ) אי' ששמה כלה

היו ללוט שתי בנות שניצלו

[בקרו טלה]

היו ללוט שתי בנות שניצלו

במחילה, הן במדרש אגדה והן בפרדר"א אי' שהסדומים המיתוה

מדרש אגדה בראשית פרשת וירא פרק יח סימן כ
פעם אחת היה שם עני והיה מת ברעב והיתה בת לוט ושמה כלה, והיתה הולכת לשאוב מים, והיתה משימה פת בכדה ונותנת לאותו עני, אמרו אנשי סדום מאין הוא חי זה העני, בדקו בדברים והבינו שבתו של לוט היתה מפרנסת אותו, ומה עשו הלכו והפשיטוה וטשוה דבש, והיו הדבורים והזבובים אוכלים את הדבש ונושכין אותה עד שהמיתוה, ולכך אמר עשו כלה

פרקי דרבי אליעזר - פרק כה
ולא הוחזק ידם בפת לא לעני ולא לאביון שנ' הנה זה היה חטאת סדום אחותיך גאון שבעתי לחם וכו' ר' יהודה אומ' הכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בפת לחם עני ואביון ישרף באש פלוטית בתו של לוט היתה נשואה לאחד מגדולי העיר וראתה עני אחד מדקדק ברחוב העיר ועגמה נפשה עליו שנ' עגמה נפשי לאביון מה עשתה בכל יום היתה יוצאה לשאוב היתה נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה ומאכלת לאותו עני אמרו אנשי סדום העני הזה מאין הוא חי וכשידעו בדבר הוציאו אותה להשרף וכו'

ועי' בלמכסה עתיק [שהבאתי בעבר]

[לבנון]

.

[דרומי]

היכן מצינו אדם שעושה פעולה שיש בה פגם מסויים.

וכדי לתקן הפגם, אומרים לו שישוב ויעשה אותה פעולה עצמה!...

[שבענו מטובך]

היכן מצינו אדם שעושה פעולה שיש בה פגם מסויים.

וכדי לתקן הפגם, אומרים לו שישוב ויעשה אותה פעולה עצמה!...

השותה מעט יין בער"פ, ישתה עוד. "טובא גריר".

[דרומי]

יפה, אך לא מדוייק, כי זה לא לשוב ולעשות את הפעולה כפעולה נפרדת, אלא לצרף את אותה פעולה שכבר עשה ולהגדילה.

בקיצור, התכווונתי למשהו אחר.

[פלתי]

איך יתכן מי שנגע בנבילה או נגע במת, ומותר לו לאכול תרומה בלי טבילה.

ילמדנו רבינו?

הפך לעבד כהן?

איני יודע כוונתך. אבל אכן כוונתי היתה לעבד כהן. לפי שיטת התוס' בנזיר דעבדים אינם מקבלים טומאה.

[לענין]

היכן מצינו אדם שעושה פעולה שיש בה פגם מסויים.

וכדי לתקן הפגם, אומרים לו שישוב ויעשה אותה פעולה עצמה!...

שתה כוס יין שני - יש בזה חשש זוגות - ולכן אומרים לו שישתה עוד כוס, כדי שזה יהיה שלישי

[דרומי]

לא, גם כאן זה לא פעולה נפרדת, אלא המשך של אותה פעולה במטרה להגדילה ולעשות 'שלישיה'.

אני מדבר על פעולה שנעשית כפעולה נפרדת, לא כהמשך של הפעולה הראשונה.

עד"מ: אדם אכל בלי ברכה. אומרים לו, כדי לתקן זאת תאכל משהו אחר בלי ברכה.

[רמז: מדובר במצב שמאוד נדיר היום, ואולי יחידי סגולה ממש הגיעו אליו].

[עזריאל ברגר]

יש הסתבכות הלכתית מסוימת שרלוונטית רק בקביעות שאיננה יכולה לקרות ע"פ הלוח שלנו, והיא שייכת דווקא לתלמידי חכמים.
מהי?

[עזריאל ברגר]

יש הסתבכות הלכתית מסוימת שרלוונטית רק בקביעות שאיננה יכולה לקרות ע"פ הלוח שלנו, והיא שייכת דווקא לתלמידי חכמים.
מהי?

רמז גדול: שייך לימים אלו (ר"ח כסלו).

[עזריאל ברגר]

איפה בפרשת שבוע שעבר (חיי שרה) מצאנו הנהגה דומה להנהגת הפוליטיקאים בבחירות - שלפני הבחירה אומרים דבר שאינו אמיתי, ורק אחרי הבחירה מגלים את האמת...

[יאיר]

איפה בפרשת שבוע שעבר (חיי שרה) מצאנו הנהגה דומה להנהגת הפוליטיקאים בבחירות - שלפני הבחירה אומרים דבר שאינו אמיתי, ורק אחרי הבחירה מגלים את האמת...

עפרון

[עזריאל ברגר]

איפה בפרשת שבוע שעבר (חיי שרה) מצאנו הנהגה דומה להנהגת הפוליטיקאים בבחירות - שלפני הבחירה אומרים דבר שאינו אמיתי, ורק אחרי הבחירה מגלים את האמת...

עפרון

אינני יודע למה בדיוק ירמזון מיליך, אבל לא אליו התכוונתי.

[יאיר]

איפה בפרשת שבוע שעבר (חיי שרה) מצאנו הנהגה דומה להנהגת הפוליטיקאים בבחירות - שלפני הבחירה אומרים דבר שאינו אמיתי, ורק אחרי הבחירה מגלים את האמת...

"נקרא לנערה ונשאלה את פיה"?

[עזריאל ברגר]

יש הסתבכות הלכתית מסוימת שרלוונטית רק בקביעות שאיננה יכולה לקרות ע"פ הלוח שלנו, והיא שייכת דווקא לתלמידי חכמים.
מהי?

רמז גדול: שייך לימים אלו (ר"ח כסלו).

הגיע יז חשון ולא ירדו גשמים - ת"ח מתענים בה"ב.
הגיע ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים - ב"ד גוזרים תעניות בה"ב על כל הציבור.
אם חל יז חשון ביום שלישי - יחול "שני בתרא" של הבה"ב דת"ח בר"ח.
וזה לא יכול לחול בלוח שלנו.

[עזריאל ברגר]

איפה בפרשת שבוע שעבר (חיי שרה) מצאנו הנהגה דומה להנהגת הפוליטיקאים בבחירות - שלפני הבחירה אומרים דבר שאינו אמיתי, ורק אחרי הבחירה מגלים את האמת...

לפני שרבקה ומשפחתה הסכימו לשידוך - אליעזר הציג את עצמו כ"עבד אברהם", למרות שאברהם נתן את כל אשר לו - כולל אליעזר - ליצחק.
רק כשמגיעים חזרה, אליעזר מגלה לרבקה את האמת, ואומר על יצחק "הוא אדוני".

[עזריאל ברגר]

היכן מצינו אדם שעושה פעולה שיש בה פגם מסויים.

וכדי לתקן הפגם, אומרים לו שישוב ויעשה אותה פעולה עצמה!...

ילמדנו רבינו?

[יאיר]

נט"י בסעודה?

[דרומי]

פשוט מאוד: המתענה תענית חלום בשבת - צריך לשבת תענית לתעניתו.

כלומר, הוא מכפר על זה שהתענה - באמצעות תענית נוספת.

[לענין]

זה ממש לא אותה פעולה.
זה תענית בשבת וזה בחול.

לפי דרכך, יש לי תשובה נוספת
שחט כבשה [לע"ז, רח"ל], ישחוט כבשה [לקרבן חטאת].

[דרומי]

פעולת התענית היא אותה פעולה בדיוק. הרקע הוא שונה.

האם הרגשת הבדל בין תענית יוהכ"פ כשחל בשבת לבין כשחל בחול?...

[ובספרים מבואר במעלת התענית שיש בה אחדות נפלאה שאין בשום מצוה אחרת - כולם מתענים אותו דבר בדיוק. אין 'נוסחאות' שונות, אין 'קוועטשים' מחולקים].

[לענין]

[ובספרים מבואר במעלת התענית שיש בה אחדות נפלאה שאין בשום מצוה אחרת - כולם מתענים אותו דבר בדיוק. אין 'נוסחאות' שונות, אין 'קוועטשים' מחולקים].

כנראה אף פעם לא ראית איך רוקקים לתוך המגבות...

[דרומי]

מאי האי? באמת לא ראיתי.

[קראקובער]

היכן מצינו אדם שעושה פעולה שיש בה פגם מסויים.

וכדי לתקן הפגם, אומרים לו שישוב ויעשה אותה פעולה עצמה!...

viewtopic.php?t=31568#p335703

[מצפה לישועת השם]

איך יתכן מציאות שהלכה למעשה אנו נוקטים היפך מפסק הדין, דהיינו אם הדיין פוסק שפלוני חייב - הדין הוא שפטור, ואם הוא פוסק שפלוני פטור - הדין הוא שפלוני חייב?

[עזריאל ברגר]

איך יתכן מציאות שהלכה למעשה אנו נוקטים היפך מפסק הדין, דהיינו אם הדיין פוסק שפלוני חייב - הדין הוא שפטור, ואם הוא פוסק שפלוני פטור - הדין הוא שפלוני חייב?

סנהדרין שפתחו כולם ואמרו חייב - פוטרין אותו.
אז אם כ"ב דיינים פתחו ואמרו חייב - עכשיו מה שהאחרון יאמר יעשו הפוך מדבריו (ושמעתי פעם שעל זה הזהירה התורה ואמרה "לא תהיה אחרי רבים לרעות", שאם הוא סבור פטור שלא יאמר חייב כדי שהדין יהיה פטור).

[מצפה לישועת השם]

איך יתכן מציאות שהלכה למעשה אנו נוקטים היפך מפסק הדין, דהיינו אם הדיין פוסק שפלוני חייב - הדין הוא שפטור, ואם הוא פוסק שפלוני פטור - הדין הוא שפלוני חייב?

סנהדרין שפתחו כולם ואמרו חייב - פוטרין אותו.
אז אם כ"ב דיינים פתחו ואמרו חייב - עכשיו מה שהאחרון יאמר יעשו הפוך מדבריו (ושמעתי פעם שעל זה הזהירה התורה ואמרה "לא תהיה אחרי רבים לרעות", שאם הוא סבור פטור שלא יאמר חייב כדי שהדין יהיה פטור).

יפה מאוד!
יישר כח.
ואגב, באמת מעניין אם מה ששמעת אכן נפסק להלכה, זהו לימוד או דרש מהפסוק?

[מצפה לישועת השם]

מה המשותף לשבת חוה"מ סוכות, תשעה באב, שבת ר"ח ושבת הגדול?

[אפרים זלמן]

מה המשותף לשבת חוה"מ סוכות, תשעה באב, שבת ר"ח ושבת הגדול?

חייב להיות שההפטרות הם מאותו ספר, אבל לא בדקתי...

[דרומי]

ממש לא. בתשעה באב ההפטרה מירמי', בר"ח מישעי', בשבת הגדול ממלאכי, ובסוכות מזכרי'

[התשובה האמיתית היא שבתשעה באב לא מחשיבים את ההפטרה אלא את מגילת איכה, ןבשבת חוהמ"ס לא מחשיבים את ההפטרה אלא את המגילה הנקראת, ואידך זיל גמור]

[שברי לוחות]

דהיינו שחוזרים את הפסוק שלפני האחרון

[מצפה לישועת השם]

ממש לא. בתשעה באב ההפטרה מירמי', בר"ח מישעי', בשבת הגדול ממלאכי, ובסוכות מזכרי'

[התשובה האמיתית היא שבתשעה באב לא מחשיבים את ההפטרה אלא את מגילת איכה, ןבשבת חוהמ"ס לא מחשיבים את ההפטרה אלא את המגילה הנקראת, ואידך זיל גמור]

דהיינו שחוזרים את הפסוק שלפני האחרון

לא זכיתי להבין דבריכם, מה פי' 'לא מחשיבים', בת"ב ובשבת חוהמ"ס זוהי ההפטרה, ובשבת ר"ח והגדול אומרים הפטרה אחרת מהקבועה בחומש, לא כן?

[ביקורת תהיה]

ושמעתי פעם שעל זה הזהירה התורה ואמרה "לא תהיה אחרי רבים לרעות", שאם הוא סבור פטור שלא יאמר חייב כדי שהדין יהיה פטור.

'אור החיים' פרשת משפטים:

לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁתִּהְיֶה סוֹבֵר סְבָרָא אַחַת שֶׁבְּאָמְרְךָ דַעְתְּךָ יֵצֵא זֶה הַנִּדּוֹן חַיָּב בְּדִינוֹ, וּכְגוֹן שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ 'חַיָּב' וְאַתָּה חוֹשֵׁב 'זַכַּאי', לֹא תִּתְחַכֵּם לִהְיוֹת אַחֲרֵי רַבִּים שֶׁאוֹמְרִים 'חַיָּב' וְתֹאמַר אַתָּה כְּדַעְתָּם 'חַיָּב' הֵפֶךְ מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְךָ, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא זַכַּאי כְּדַעְתְּךָ, אֶלָּא אֱמֹר דַּעְתְּךָ כְּפִי מַה שֶּׁיָּדַעְתָּ בְּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, וְאֵין לְךָ לְהִתְחַכֵּם עַל הַמִּשְׁפָּט.