נראה - בסגול - בקמץ

[מעיין]

ראה מעשה ונזכר הלכה
הקורא טעה וקרא לה' הנראה אליו בקמץ
והנה נראה בקמץ הוא לשון נקבה
או לשון פעל עבר
ולכאורה הוי שינוי משמעות - שיש לחזור על זה
ומ"מ מצינו גם הנראה בקמץ ולכאורה היא על דרך הזרות
והשאלה אם דבר שמצינו על דרך הזרות הוי שינוי משמעות

ועיין מכלןל לרד"ק - ועיין עוד במור וקציעה קס"ז
-----
ודרך אגב מש"כ ברד"ק בסוף הקטע לא הבנתי

ואם בעבור נראה אתה ה' נראה הוא נסתר והוא רמז אל הכבוד ופירושו אתה ה' נראה

האם יכול א' להחכמינו
ואחשוב שהוא ט"ס [עיינתי בכמה דפוסים אבל אין לי דפוס ראשון] viewtopic.php?f=7&t=38653&start=40#p493901 וצ"ל ופירושו אתה ה' נראת - וכוונתו כמו שכ' הרמב"ן והרבינו בחיי שהיא פעל עבר ואז הי' צ"ל נראת ומש"כ נראה בלשון נסתר רומז אל הכבוד
היינו שלא ראו את ה' ממש רק הכבוד ראו
---
ועיין מה שכתב הרמב"ן באמונה ובטחון פ"ב עה"פ כי היום ה' נראה אליכם בלשון נקבה שהיא רומז על מדת הדין, וכ"כ רבינו בחיי
ואולי אפשר לומר ג"כ כאן שנכתב בלשון הוה שלא ראו רק השכינה וזו לשון נקבה

[ביקורת תהיה]

הקורא טעה וקרא ליי הנראָה אליו, ולכאורה הוי שינוי משמעות שיש לחזור על זה.

צורת הפועל של 'הַנִּרְאֶה' היא אמנם הֹוֶה, אך הוראתו היא פעולה שנעשתה בעבר, וכדמתרגמינן 'דְּאִתְגְּלִי'. נמצא שבקריאת 'הַנִּרְאָה' במקום 'הַנִּרְאֶה' לא נשתנה הענין כלל, ועל כגון דא נפסק בשו"ע שאין מחזירין אותו.

[כדכד]

ראה מעשה ונזכר הלכה
הקורא טעה וקרא לה' הנראה אליו בקמץ
והנה נראה בקמץ הוא לשון נקבה
או לשון פעל עבר
ולכאורה הוי שינוי משמעות - שיש לחזור על זה
ומ"מ מצינו גם הנראה בקמץ ולכאורה היא על דרך הזרות
והשאלה אם דבר שמצינו על דרך הזרות הוי שינוי משמעות

ועיין מכלןל לרד"ק - ועיין עוד במור וקציעה קס"ז
-----
ודרך אגב מש"כ ברד"ק בסוף הקטע לא הבנתי

ואם בעבור נראה אתה ה' נראה הוא נסתר והוא רמז אל הכבוד ופירושו אתה ה' נראה

האם יכול א' להחכמינו
ואחשוב שהוא ט"ס [עיינתי בכמה דפוסים אבל אין לי דפוס ראשון] https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 40#p493901 וצ"ל ופירושו אתה ה' נראת - וכוונתו כמו שכ' הרמב"ן והרבינו בחיי שהיא פעל עבר ואז הי' צ"ל נראת ומש"כ נראה בלשון נסתר רומז אל הכבוד
היינו שלא ראו את ה' ממש רק הכבוד ראו
---
ועיין מה שכתב הרמב"ן באמונה ובטחון פ"ב עה"פ כי היום ה' נראה אליכם בלשון נקבה שהיא רומז על מדת הדין, וכ"כ רבינו בחיי
ואולי אפשר לומר ג"כ כאן שנכתב בלשון הוה שלא ראו רק השכינה וזו לשון נקבה

א. נראה בקמץ אינו לשון נקבה. בנקבה יש לומר "נראתה" בעכבר ו"נראית" בהווה.

ב. אם יש להבדיל בין הווה לעבר ע"י ההבדל אם הא' בקמץ או בסגול - נראה לי שזה דומה ל"שהכל נהיה בדברו" שהמשנ"ב מביא מחלוקת איך לומר נהי' י' בקמץ או י' בסגול. יתכן שמי שסובר שאומרים בקמץ סובר שגם בקמץ יכול להיות ל' הווה ולפי זה אין להחזיר את הקורא (המשנ"ב מסביר שהוא סובר שנהיה בסגול זה ל' רבים בעתיד) בנ"ד. מי שסובר לומר בסגול לכאורה לדידו הוי שינוי משמעות לולא הסברות שנכתבו כאן.
ג. השאלה העקרונית אם דבר שנמצא ע"ד הזרות הופך את השינוי במקומות הרגילים לאי שינוי משמעות היא אכן שאלה טובה וחשובה.

[מעיין]

לכדכד
א. למה לא לעיין במכלול שהעליתי שמפורש יוצא שנראה בקמץ הוא צורת נקבה בהווה ואכן יתכן גם נראית כמו שכ' מע"כ
ב. השאלה בנהיה נדון כאן באריכות במור וקציעה שהעליתי

[כדכד]

צדקת ממני
אחר העיון במכלול באמת רואים שהרד"ק סבר שיכול להיות בקמץ לנקבה וכן המור וקציעה מביא את זה גם.
אמנם יתכן שאת ראיותיהם אפשר לדחות אבל כמובן שא"א להתעלם מדעתם שלשיטתם אפשר לומר כך.

לגבי המור וקציעה הוא באמת דן בנהיה ונהיה אבל במשנ"ב או בבה"ל או בשעה"צ דן בשיטה זו ומוסיף סברות שלא מובאות במור וקציעה

[אחד מעיר]

לא ראיתי ברד"ק שנראה בקמץ הוא עבר נקבה
בבינוני יכול להיות נקבה במקביל לנראית

[כדכד]

עבר או נקבה לא עבר לנקבה

[כרמי שלי]

ב"ה

תיבת נִרְאה - מתי באה האל"ף בקמץ (כבבראשית מח, ג) ומתי בסגול (כבבר' יב, ז)?
ומה הדין בשאר נפעלים?

[סגי נהור]

בהווה בסגול, בעבר בקמץ.

[כרמי שלי]

יישר כח!

[בריושמא]

ההווה אינו פועל באמת אלא שם עצם, ועל כן ניקודו נוהג על פי כללי ניקוד השמות: נראה, בסגול.
העבר, כמו העתיד, הוא פועל, ועל כן ניקודו נוהג על פי כללי ניקוד הפעלים: נראה, בקמץ.

[דרומי]

מה עם 'ונראה מה יהיו חלומותיו' (פ' וישב)?

'כי היום ה' נראה אליכם' (תחילת פרשת שמיני)?

שניהם לכאורה בעתיד, אחד בסגול ואחד בקמץ.

[כרמי שלי]

מה עם 'ונראה מה יהיו חלומותיו' (פ' וישב)?

'כי היום ה' נראה אליכם' (תחילת פרשת שמיני)?

שניהם לכאורה בעתיד, אחד בסגול ואחד בקמץ.

דוישב אינו אלא לשון רבים האומרים, ואינו שייך לעניננו.

אך הך דשמיני דעתיד ההווה הוא, צ"ב מדוע אכן אינו בסגול.

[כדכד]

יתכן שתלוי במחלוקת אם מברכים שהכל נהיה בדברו בי' קמוצה או סגולה והאריכו בזה באשכול אחר

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=45&t=42555

[סגי נהור]

מה עם 'ונראה מה יהיו חלומותיו' (פ' וישב)?

'כי היום ה' נראה אליכם' (תחילת פרשת שמיני)?

שניהם לכאורה בעתיד, אחד בסגול ואחד בקמץ.

על הראשונה השיבו לעיל.
על השניה עיין ספורנו, רבינו בחיי ועוד.

[ברקים רב]

מה עם 'ונראה מה יהיו חלומותיו' (פ' וישב)?

'כי היום ה' נראה אליכם' (תחילת פרשת שמיני)?

שניהם לכאורה בעתיד, אחד בסגול ואחד בקמץ.

בפשטות, אין דבר כזה 'נראה' בעתיד, ואם היה הכוונה לשון עתיד היה נכתב יֵרָאֶה, ולכן מה שכתוב 'כי היום ה' נראה אליכם' הוא עתיד שנתהפך ללשון עבר. ומסתמא כבר ביארו כן המדקדקים.
ומש"כ 'ונראה מה יהיו חלומותיו', הוא מבנין אפעל כמו שכבר ענו ואינו שייך לכאן.

[כרמי שלי]

ייש"כ לכל המגיבים.
לא זכרתי את האשכול העוסק בענין זה, אליו הפנו הרבנים כדכד והמשנ"ן שליט"א. אולי כדאי לאחד אשכולות.

עדיין מקום להבין באלו פעלים נוהג הבדל זה בין הווה לעבר ועתיד ובאלו לא (כפי שנפעל "נכתֶּב" או "נקרֶא" אינו קיים).

[סגי נהור]

ייש"כ לכל המגיבים.
לא זכרתי את האשכול אליו הפנה הרב המשנ"ן, העוסק בענין זה. אולי כדאי לאחד אשכולות.

עדיין מקום להבין באלו פעלים נוהג הבדל זה בין הווה לעבר ועתיד ובאלו לא (כפי שנפעל "נכתֶּב" או "נקרֶא" אינו קיים).

ההסבר פשוט.
הבדל זה קיים בפעלים של' הפועל שלהם היא ה', כגון: נראה, נקנה, נדמה וכו'.
בפעלים של' הפועל שלהם היא א', כגון נמצא או נקרא, אין הבדל בין עבר להווה.
בשאר הפעלים מבנין נפעל (כגון "נכתב" שהזכרת) ההבדל אחר: בעבר בפתח, ובהווה בקמץ.