איש_ספר כתב:שמעתי בעבר מסבי זצ"ל שיש חילוק גדול בין הנעימות, וצעירים מקרוב באו שאינם מבדילים ביניהן.
האם מישהו יודע להדגים את החלוקה בינהן ע"י העלאת זה לצד זה?
תח"י נוסח התפילות של אלי יפה, שם זה בכלל משהו מחודש ומעובד ואין ללמוד משם כלום. כמו"כ האזנתי לתקליט של נוסח התפילה מבעל תפילה בשם סקלאר, לא הצלחתי להבחין בחלוקה שבין הקדושות.
סגי נהור כתב:כמדומני שקדושת שחרית היא כהמשך לנוסח של שחרית מברכות ק"ש ואילך, וכדוגמא - "לעומתם משבחים ואומרים" (לעומתם ברוך יאמרו) נשמע כמו "יוצר המאורות".
לעומת זאת קדושת מוסף אין חולק לכאורה שהיא נאמרת בנוסח המכונה "נוסח יקום פורקן", וכדוגמא - "לעומתם" צריך להיות נשמע כמו "מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך" שבחזרת הש"ץ.
כמדומה שיש שמכנים אותו נוסח ("גוסט") לכו נרננה.סגי נהור כתב:כמדומני שקדושת שחרית היא כהמשך לנוסח של שחרית מברכות ק"ש ואילך, וכדוגמא - "לעומתם משבחים ואומרים" (לעומתם ברוך יאמרו) נשמע כמו "יוצר המאורות".
לעומת זאת קדושת מוסף אין חולק לכאורה שהיא נאמרת בנוסח המכונה "נוסח יקום פורקן", וכדוגמא - "לעומתם" צריך להיות נשמע כמו "מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך" שבחזרת הש"ץ.
איש_ספר כתב:סגי נהור כתב:כמדומני שקדושת שחרית היא כהמשך לנוסח של שחרית מברכות ק"ש ואילך, וכדוגמא - "לעומתם משבחים ואומרים" (לעומתם ברוך יאמרו) נשמע כמו "יוצר המאורות".
לעומת זאת קדושת מוסף אין חולק לכאורה שהיא נאמרת בנוסח המכונה "נוסח יקום פורקן", וכדוגמא - "לעומתם" צריך להיות נשמע כמו "מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך" שבחזרת הש"ץ.
בדיוק כך אמר. שקדושה דשחרית שייכת לניגון של יוצר המאורות. אבל לא ידעתי איך בדיוק מיישמים את זה. יוצר המאורות מסיימים בניחותא ואילו לעומתם מסיימים בנוסח עולה קצת (מצטער על המינוחים הבלתי מקצועיים...)
אגב בימים נוראים ההבדל ברור לגמרי.
אבק פורח כתב:אם כבר עלה הנושא, האם יש להקפדתו של הגרש"ד זצ"ל בעניין דקדוקי הניגונים יש מקור או שהוא מצד כבד את ה' מהונך?
מקדש מלך כתב:שמעתי פעם שניגוני התפילות מקורם במהרי"ל. האם זה נכון? והאם משהו שרד מזה עד ימינו?
איש_ספר כתב:שמעתי בעבר מסבי זצ"ל שיש חילוק גדול בין הנעימות, וצעירים מקרוב באו שאינם מבדילים ביניהן.
האם מישהו יודע להדגים את החלוקה בינהן ע"י העלאת זה לצד זה?
תח"י נוסח התפילות של אלי יפה, שם זה בכלל משהו מחודש ומעובד ואין ללמוד משם כלום. כמו"כ האזנתי לתקליט של נוסח התפילה מבעל תפילה בשם סקלאר, לא הצלחתי להבחין בחלוקה שבין הקדושות.
תם מה הוא אומר כתב:דרך אגב:
אצל הספרדים מי שהתפלל פעם בשב"ק אצלם, יש בקדושה בשחרית ובמוסף, יש מנגינה פשוטה, רק שלפי המניגה הם מחברים את התיבות "כנועם שיח", ואת התיבות "סוד שרפי קודש" זה נשמע חלק אחר, ולכאורה זה לא נכון, כי צ"ל "שיח סוד" (סמוכים) וכמנהג אשכנז.
יש בזה מנגינות חלוקות?
כל המנגינות קבועות?
יש"כ
משולש כתב:ההבדל מאוד ברור וידוע, אולי יש מקומות שמתבלבלים בהם.
בשחרית: "אז, בקול, רעש" שלוש עליות ותיבות "רעש גדול" יורדות. "אדיר" מתחיל באותו מקום של "רעש" ומשם עולה ל"וחזק", "משמיעים קול" המילה "קול" עולה באמצעה.
במוסף: "כבודו," מתחיל בעליה שדומה כבר ל"רעש" דלעיל. "מלא עולם" ירידה. "משרתיו, שואלים, זה, לזה" ארבע ירידות. "ברוך יאמרו" דומה קצת להתחלה-"כבודו".
אם לא מובן אנסה להעלות הקלטה.
משולש כתב:מצורף בערך, סליחה על חוסר הדיוקים.
שבטיישראל כתב:משולש כתב:מצורף בערך, סליחה על חוסר הדיוקים.
מרוב סלסלולים אתה מאבד את ה"נוסח" !
(ב"כבודו" הסלסול על "משרתיו" סתם סלסול של איזה חזן ואינו חלק מהנוסח)
תם מה הוא אומר כתב:דרך אגב:
אצל הספרדים מי שהתפלל פעם בשב"ק אצלם, יש בקדושה בשחרית ובמוסף, יש מנגינה פשוטה, רק שלפי המניגה הם מחברים את התיבות "כנועם שיח", ואת התיבות "סוד שרפי קודש" זה נשמע חלק אחר, ולכאורה זה לא נכון, כי צ"ל "שיח סוד" (סמוכים) וכמנהג אשכנז.
יש בזה מנגינות חלוקות?
כל המנגינות קבועות?
יש"כ
דרומי כתב:תם מה הוא אומר: מה זאת?!
תם מה הוא אומר כתב:במחכת"ה, אלו דברים תמוהים ומוזרים מאד. וכי כולם טועים?!
הייתכן שכל הרבנים שותקים בגלל החזנים??!!
רבותי -
אין כאן מישהו שיענה תשובה נצחת?!
נהר שלום כתב:יש הרבה מאד מנגינות תלוי במאקם (שמתחלף כל שבת), אולם ככל שאני מנסה להזכר נראה שבכולם הפיסוק כנועם שיח, סוד שרפי קודש
והבחיפוש מצאת בפורום אחר https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... =60#p16980 שביאר שכך באמת הפיסוק הנכון, וז"ל: יש עוד טעות המורגל בפי הבריות בתחילת קדושה, ואתפלא למה עוד לא ציינו לזה, שהעולם אומרים "נקדישך ונעריצך, כנועם שיח סוד, שרפי קודש", כאילו תיבת סוד הולך ביחד עם תיבת שיח, והגדילו לעשות המגזינים שמציינים "פלוני ואלמוני בשיח סוד". והרי כוונת סוד הינו "חבורת", כמו שיעקב אאע"ה אמר "בסודם אל תבוא נפשי, ובקהלם אל תחד כבודי" (מילה כפולה ל"בקהלם"), וכאילו כתיב "חבורת שרפי קודש", וצ"ל "כנועם שיח, סוד שרפי קודש"!
תם מה הוא אומר כתב:נהר שלום כתב:יש הרבה מאד מנגינות תלוי במאקם (שמתחלף כל שבת), אולם ככל שאני מנסה להזכר נראה שבכולם הפיסוק כנועם שיח, סוד שרפי קודש
והבחיפוש מצאת בפורום אחר https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... =60#p16980 שביאר שכך באמת הפיסוק הנכון, וז"ל: יש עוד טעות המורגל בפי הבריות בתחילת קדושה, ואתפלא למה עוד לא ציינו לזה, שהעולם אומרים "נקדישך ונעריצך, כנועם שיח סוד, שרפי קודש", כאילו תיבת סוד הולך ביחד עם תיבת שיח, והגדילו לעשות המגזינים שמציינים "פלוני ואלמוני בשיח סוד". והרי כוונת סוד הינו "חבורת", כמו שיעקב אאע"ה אמר "בסודם אל תבוא נפשי, ובקהלם אל תחד כבודי" (מילה כפולה ל"בקהלם"), וכאילו כתיב "חבורת שרפי קודש", וצ"ל "כנועם שיח, סוד שרפי קודש"!
אני לא בקי בדקדוק לשון הקודש, אבל לדעתי לא מוכרח בכלל כי "סוד" הוא התקהלות, כי הראיה מ"בסודם אל תבוא נפשי" היינו "בעצתם" כמ"ש בתרגום שם.
לפי דבריך מה שכותבים היום "שיח סוד" של מרנן וכו'. זה טעות. ועל זה נאמר המוציא מחברו וכו'
ולפי זה יימצא שהמנגינה של אשכנז וספרד הוא טעות! אין מי שהעיר בכזה דבר פשוט?
משולש כתב:גם אני נוטה לחשוב שזה המצאה של מישהו מתוך עולם הישיבות הליטאי, אולי יש מקומות שאפשר למצוא ניגונים עתיקים יותר ולראות מה היה קודם.
משולש כתב:גם אני נוטה לחשוב שזה המצאה של מישהו מתוך עולם הישיבות הליטאי, אולי יש מקומות שאפשר למצוא ניגונים עתיקים יותר ולראות מה היה קודם.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 150 אורחים