איש_ספר כתב:והגאון העילוי הגר"ט שולזינגר שליט"א אמר שנראה שכאן יש להעדיף גרסת הדפוסים ופירוש טימוס הרי זה חבילות של סאבים. וכמ"ש בשבת קטו ב: נטל טומוס של ברכות ופירש"י שם: קבוצות קונטרסין, וכ"ה בתוספתא ב"ק פ"ט: בטמוס של שטרות שבידו.
כן קבלתי ממנו בזה היום כתשלום שכר פעולתי בהבאת דברי אביו הגאון זצ"ל באשכול סמוך.
לענין כתב:'טומוס' הוא צרור של דפים-שטרות-כתבים, ולכן דחוק מאד לומר שהפייטן מדבר על זה ביחס לסאבים, והרבה יותר נראה שנקט לשון טומאה - שהוא אכן המתאים ל'סאבים'.
ונצא בטהרה.
מה שנכון נכון כתב:['השלך' הוא מקור. ואם נבוא לפרש שהוא בקשה, וננקד רחוץ הר' בשוא, הוא דיבור חסר: באנו לפניך ולכן תטהר אותנו. כמדומני שאין דוגמא לזה. ומשמעות הקטע מורה שבשתי שורות אלו אנו מתארים את מעשינו, ובשתי השורות שאח"כ מבקשים, ורק אז מזכירים 'חטאינו הצלל'].
לענין כתב:'טומוס' הוא צרור של דפים-שטרות-כתבים, ולכן דחוק מאד לומר שהפייטן מדבר על זה ביחס לסאבים, והרבה יותר נראה שנקט לשון טומאה - שהוא אכן המתאים ל'סאבים'.
ונצא בטהרה.
איש_ספר כתב:והגאון העילוי הגר"ט שולזינגר שליט"א אמר שנראה שכאן יש להעדיף גרסת הדפוסים ופירוש טימוס הרי זה חבילות של סאבים. וכמ"ש בשבת קטו ב: נטל טומוס של ברכות ופירש"י שם: קבוצות קונטרסין, וכ"ה בתוספתא ב"ק פ"ט: בטמוס של שטרות שבידו.
סגי נהור כתב:איש_ספר כתב:והגאון העילוי הגר"ט שולזינגר שליט"א אמר שנראה שכאן יש להעדיף גרסת הדפוסים ופירוש טימוס הרי זה חבילות של סאבים. וכמ"ש בשבת קטו ב: נטל טומוס של ברכות ופירש"י שם: קבוצות קונטרסין, וכ"ה בתוספתא ב"ק פ"ט: בטמוס של שטרות שבידו.
זאת דוגמא נפלאה לאהבת החידוש על פני דרך הישר.
אבא יודן כתב:בערוגת הבושם ג 542:
והשלך טומוס סאבים. כלומר להשליך שמם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם רע כיצר לב האדם ע"כ.
אגב, מי מתנדב לפרש הדברים.
מה שנכון נכון כתב:אבא יודן כתב:בערוגת הבושם ג 542:
והשלך טומוס סאבים. כלומר להשליך שמם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם רע כיצר לב האדם ע"כ.
אגב, מי מתנדב לפרש הדברים.
הנה הקטע מכת"י ערה"ב. מתחיל בסוף טור א'. [קטע זה נמצא רק בכת"י א'].
נראה לכאו' שכתוב שם: והשלך טימוס כזאיבים, כלומר להשל[י]ך שם רע, וזהו יצר הרע שיש לו שם 'רע', כיצר [=כי יצר] לב האדם [רע מנעוריו].
[צורת הכתיב 'כזאיבים' ראה שם עמ' 396].
אולי מפרש לפי הענין טימוס כ'משול/נדמה'. וצ"ע.
אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.
מה שנכון נכון כתב:אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.
פעמיים?
אבא יודן כתב:מה שנכון נכון כתב:אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.
פעמיים?
משהו לא ברור, מה פעמיים? 'טמוס סאיבים', התחלפו לסופר 'טמוס כזאיבים'.
מה שנכון נכון כתב:אבא יודן כתב:מה שנכון נכון כתב:אבא יודן כתב:יתכן מאד, שהס' התחלקה לכ' וז'.
פעמיים?
משהו לא ברור, מה פעמיים? 'טמוס סאיבים', התחלפו לסופר 'טמוס כזאיבים'.
משהו לא מובן?
משמעות המלים שכתבת שהס' התחלקה וכו' היינו שבכתה"י שלפנינו האות נחלקה (כך עכ"פ מגיעה יד הבנתי בעברית). ע"ז כתבתי שאי"ז מסתבר כלל, כי כתוב 'כז' פעמיים, בטור ב' למעלה, ובסוף טור א' (שם זו תחילת המלה הראשונה בשורה הבאה).
אלא שיתכן שהסופר עצמו טעה בקריאת המקור, וזה מה שכתבתי לעיל. וג"ז לא כ"כ מסתבר, הכל כנ"ל.
טמוסי יוני החי יקרא
אבא יודן כתב:באודך כי אנפת בי [חנוכה]:טמוסי יוני החי יקרא
הגם זה טעות?
מה שנכון נכון כתב:אבא יודן כתב:באודך כי אנפת בי [חנוכה]:טמוסי יוני החי יקרא
הגם זה טעות?
בפי' הר"מ מרוטנבורג הנדפס בירושתנו א' עמ' י נראה שמפרש 'שמו', במובן מנהגו, כמו נימוסו. [א"א לומר שגרס 'נימוסו', כי הטורים פותחים בט'].
ואולי הוא מלשון טומוס הנז"ל והכוונה לתכריך החוקים.
בפי' שבמחזור רומא נכתב: "מי שכתוב בנמוסי יון יהיה חי". וג"ז במובן טומוס - אגודה/ תכריך.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים
