כניסה לחנותו של בשם-ספר מעט צרי, ביאור על תרגום אונקלוס

[נוטר הכרמים]

זה לא מכבר יצא לאור עולם הספר הנפלא 'מעט צרי', והוא (מלשון השער-) ילקוט הערות וביאורים מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים על תרגום אונקלוס. המחבר הרה"ג ר' יעקב זאב לב שליט"א, מחשובי ותיקי ולומדי ישיבת מיר בעיה"ק, ת"ח מופלג צניע ומעלי, אשר ענוותנותו ניכרת מבין שיטי חיבורו, הכי קרא שמו 'מעט', ואולם מרובה הוא באיכות ובכמות, בתחילה ביכר להוציא פרי עמלו בחוברות דקות, ובעילום שם, לאחר אשר עברו את עין בקורתם של גדולים ויודעי דבר בתחום זה אשר לא רבים יחכמו בו, גמרו עליו את ההלל, והוסיפו עוד כהנה וכהנה, זכינו עתה שנדפסו הדברים סביב למקרא ולתרגום ופירוש רש"י, באותיות מאירות עינים ובסדר המרחיב את הדעת.

באמת, אין זה רק ילקוט נפלא, פרי עמל של שנים רבות, אלא חיבור שלם מלא בחידושים וגילויים מפעימים, פירוש שלם ומקיף בבירור הפירוש הקדום של של התורה שבכתב, כמו דאיתא במגילה ג,א: ויקראו בספר תורת האלקים זה מקרא מפרש זה תרגום. וראה דברי רבינו הגר"א או"ח סי' רפח,ב: והתרגום אינו אלא משום פירוש. בשונה מחיבורים אחרים שעוסקים יותר בגירסאות ונוסחאות התרגום, מתמקד החיבור שלפנינו בהבנת פשט המקרא אליבא דאונקלוס, ומכאן גודל תועלתו לכל בר בי רב, אף שאינו בקי בנבכי לשונות התרגום וברזיו.

נכנס קימעא לחנותו של בשם, ונלקט מלא האורה וסלו, כמה דודאי בשמים, בפרשיות האחרונות שקראנו זה עתה.

בפרשת לך לך (טז,יב): והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו. ובתרגום: והוא יהי מרוד באנשא הוא יהי צריך לכולא ואף אנשא יהון צריכין ליה.
כאן פירש אונקלוס דלא כרש"י דפרא אדם היינו אוהב מדברות לצוד חיות וכו', ידו בכל-לסטים (שילסטם את הבריות), ויד הכל בו-שהכל שונאין אותו ומתגרין בו. אלא ענין פרא מורה על מרידה, שכמו שהפרא מורד באדוניו כך הוא יתנהג בין בני אדם למרוד בהם. וביאר במעט צרי שלשון הכתוב פרא אדם מורה כדברי אונקלוס, שלדברי רש"י לכאורה י"ל אדם פרא, כדרך לה"ק שהתואר בא אחר השם. (אגב, המשך הפס' גם מתפרש בענין זה, שהוא לא יהיה נתון למרות בני אדם, ומ"מ יהא לו שייכות עמהם שהוא יצטרך לכולם וכולם יצטרכו לו.

בפרשת וירא. (יח,כב) ואברהם עודנו עומד לפני ה'.
רש"י נדחק הרבה בביאור המקרא, יעויין בדבריו. לעומת זאת התרגום מפרש 'עומד'-משמש בצלוי, היינו מתפלל. והתרגום לשיטתו בכמה מקומות שפירש עומד מלשון שימוש, כמו בתחילת הפרשה שפירש כן את הפס' והוא עומד עליהם. ומביא המעט צרי את דברי האבודרהם שמפרש בסדר שחרית של שבת את הפס' שעומדים בבית ה' בחצרות בית אלקינו, מלשון שימוש, ומביא את דברי התרגום הנ"ל. (ויעו"ש שהביא גם קושיית הט"ז על התרגום שהרי לא התפלל אברהם עדיין עד שאמר לו הקב"ה מענין סדום, ויש להאריך בזה ואכ"מ).

(ולפי"ז חשבתי שאולי זהו טעם שנקראו המלאכים עומדים , שהם המשמשים המשרתים במרום, ואין להם אלא שימושם).

אלו דוגמאות בעלמא, והחכם המבקש 'עוד' יתור אחר הספר בבתי העקד המפורסמים, ויטלנו במחירו המוזל להביא הברכה אל ביתו.

[אכשר דרא]

אלו דוגמאות בעלמא, והחכם המבקש 'עוד' יתור אחר הספר בבתי העקד המפורסמים, ויטלנו במחירו המוזל להביא הברכה אל ביתו.

מתוך אבן שושן:

בֵּית עֵקֶד [על פי "בית עקד הרועים", מלכים ב י יב, ושם כנראה שֵם מקום].
1. מְקוֹם הִתְאַסְּפוּת, בֵּית וַעַד: "אֶל מִשְׁכְּנוֹת הַלַּיְלָה אֶל בֵּית הָעֵקֶד נָהֲגוּ מִמֶּנּוּ אֶת הָעֶלֶם" (טשרניחובסקי, קינה על תמוז ד).
2. [קיצור מן "בית עקד ספרים"] סִפְרִיָּה: "'הַתְּחִיָּה'... אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת כָּאן בְּבֵית-הָעֵקֶד שֶׁלָּנוּ" (ברנר, א 67).

מתוך ויקיפדיה:

מונחים מקבילים שהיו בשימוש הם בית ספרים (לדוגמה: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי), אוצר ספרים (מונח המקובל גם כיום בספריות תורניות רבות) או בית עֵקֶד ספרים (משום שבעבר היו עוקדים, כלומר קושרים את הספרים שהיו כתובים במגילות קלף; ידוע בקיצור "בית עקד").

אמור מעתה: בית עקד - ספרייה ולא חנות.

[יגל]

וישנם המבכרים ליטול ספריהם מבתי העקד ולא מבתי המסחר, וד"ל...

[נוטר הכרמים]

אלו דוגמאות בעלמא, והחכם המבקש 'עוד' יתור אחר הספר בבתי העקד המפורסמים, ויטלנו במחירו המוזל להביא הברכה אל ביתו.

מתוך אבן שושן:

בֵּית עֵקֶד [על פי "בית עקד הרועים", מלכים ב י יב, ושם כנראה שֵם מקום].
1. מְקוֹם הִתְאַסְּפוּת, בֵּית וַעַד: "אֶל מִשְׁכְּנוֹת הַלַּיְלָה אֶל בֵּית הָעֵקֶד נָהֲגוּ מִמֶּנּוּ אֶת הָעֶלֶם" (טשרניחובסקי, קינה על תמוז ד).
2. [קיצור מן "בית עקד ספרים"] סִפְרִיָּה: "'הַתְּחִיָּה'... אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת כָּאן בְּבֵית-הָעֵקֶד שֶׁלָּנוּ" (ברנר, א 67).

מתוך ויקיפדיה:

מונחים מקבילים שהיו בשימוש הם בית ספרים (לדוגמה: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי), אוצר ספרים (מונח המקובל גם כיום בספריות תורניות רבות) או בית עֵקֶד ספרים (משום שבעבר היו עוקדים, כלומר קושרים את הספרים שהיו כתובים במגילות קלף; ידוע בקיצור "בית עקד").

אמור מעתה: בית עקד - ספרייה ולא חנות.

אקבל בתודה ובברכה את התיקון, אם כי התפיסה אינה לעצם השימוש במלה זו, שהיא מבטאת כל אסיפת ספרים כל שהיא, לפחות במקורה הקדום והקדוש, אלא לרגילותו ומשמעותו המקובל של ניב זה.

אגב, לעיתים אני מתאכזב מהפורום על חביריו הנכבדים, שנאחזים בדקדוקי עניות, הערות נוקדניות (או נקדניות, לא אכנס לפולמוס דווקני נוסף), שמקומם יפה כהערה אגבית בשולי תגובה ענינית לגופו של נושא.

[חכם באשי]

אגב, לעיתים אני מתאכזב מהפורום על חביריו הנכבדים, שנאחזים בדקדוקי עניות, הערות נוקדניות (או נקדניות, לא אכנס לפולמוס דווקני נוסף), שמקומם יפה כהערה אגבית בשולי תגובה ענינית לגופו של נושא.

טול קורה מבין עיניך. ושמא, שתי קורות!

[נוטר הכרמים]

אגב, לעיתים אני מתאכזב מהפורום על חביריו הנכבדים, שנאחזים בדקדוקי עניות, הערות נוקדניות (או נקדניות, לא אכנס לפולמוס דווקני נוסף), שמקומם יפה כהערה אגבית בשולי תגובה ענינית לגופו של נושא.

טול קורה מבין עיניך. ושמא, שתי קורות!

טוב לשמוע גערת חכם.

קהלת ז,ה

[חברא]

יצא לאור חומש 'מעט צרי' על חומש ויקרא, ובזה הושלמה הסדרה.

מתוך הפרסומת על הספר:

האם שמת לב בקריאת תרגום אונקלוס:

שאונקלוס במקומות רבים מפרש בשונה מרש"י ושאר הראשונים?
שפעמים רבות אונקלוס מפרש בשונה מדרשת חז"ל?
שאונקלוס במקומות רבים מוסיף מלים כדי לבאר את לשון הפסוק?
שאונקלוס במקומות רבים מפרש את הפסוק בשני אופנים?
שאונקלוס משנה מלשון הפסוק בתרגומו את תארי הקב"ה ופעולותיו, ואף את שם הקב"ה עצמו?
שאונקלוס מתרגם אותה מלה עצמה, פעם כך ופעם כך, לפי הענין?
שדרכו של אונקלוס לתרגם לשון תמיהה שבתורה, כלשון מוחלטת?
שבמאות מקומות משנה אונקלוס מלשון יחיד לרבים ולהפך, וכן בלשון זכר ונקבה, עבר הוה ועתיד, וכדו'

כל זה ועוד רבות - בפירוש 'מעט צרי', המבאר בקיצור נמרץ את פירושו של אונקלוס על התורה

"וניכר בו היגיעה הגדולה לעמוד ולברר דברי התרגום, שגופי תורה תלויים בזה, ואכן הצליח להביא לפנינו ספר רב תועלת לבירור הדברים" (מתוך הסכמת הגר"נ קרליץ שליט"א).
"פנינים יקרים מתוך ספרי הראשונים והאחרונים המבארים פירוש תרגום אונקלוס, להאיר עיני ישראל, ולהתבונן בנפלאות התורה הק' הטמונות בעומק כוונת דבריו" (מתוך הסכמת הגרנ"צ פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר).

[חברא]

יצא לאור כעת 'חומש מעט צרי' במהדורה חדשה, חמשה חומשי תורה בכרך אחד.

[ר_חיים_הקטן]

לצערנו, שמענו שאביו הגדול הג"ר יעקב לב שליט"א (בעמחה"ס מעט צרי) זקוק לרחמי שמים מרובים, ואני תפלה שהקב"ה ישלח לו רפו"ש מהרה בתושח"י.

[קו ירוק]

יצא לאור כעת 'חומש מעט צרי' במהדורה חדשה, חמשה חומשי תורה בכרך אחד.

היכן משיגים את הכרך האחד הנ"ל?

[קו ירוק]

יצא לאור כעת 'חומש מעט צרי' במהדורה חדשה, חמשה חומשי תורה בכרך אחד.

היכן משיגים את הכרך האחד הנ"ל?

הקפצה

[גרשיים]

כבנו של המחבר, אענה, שהמהדורה הנ"ל של כרך אחד נגמרה, ועתה עומדת להדפס מחדש, עם תיקונים והוספות לחומש בראשית.

בל"נ כשיצא לאור אעדכן כאן.

[משוש דורים]

נמס כל לב ורפו כל ידים בפטירתו של הגה"צ בעל מעט צרי.
המקום ירפא לשברנו.

[גרשיים]

יום בשורה הוא היום, אשר יצאה לאור מהדורה חדשה מספרו 'מעט צרי' בכרך אחד על כל חמשה חומשי תורה (בפורמט רגיל, בשונה מהמהדורה הקודמת שהיתה בפורמט גדול). ותהיה מהדורה זו לע"נ הטהורה של אאמו"ר הכ"מ.

============

וכמה דברים על מהדורה זו:

לאחר שאזלה המהדורה האחרונה של 'מעט צרי' (חמשה חומשי תורה בכרך אחד גדול - נדפסה תשע"ו), תכנן להוציא לאור מהדורה חדשה, עם תיקונים והוספות, ועמל על כך בתקופה האחרונה (אך בבין הסדרים בלבד, וכדרכו כל השנים, שלא ערך את פירושו בסדרים).

אך למרות שהיו לו הוספות רבות בכל חמשה חומשי תורה, מ"מ במהדורה שתכנן להוציא התמקד בבראשית בלבד, באומרו שאין לו זמן עתה לערוך על כל החומשים, וכבר רוצה שיהיה מודפס (והיה זה עוד זמן רב קודם שהתגלתה אצלו המחלה!).

אך עם כל חפצו העז לראות את הספר מודפס כבר, העניינים נמשכו והתעכבו עד לתקופת חוליו (בעיקר משום שמצא כל פעם הערות חדשות שלא היה מסוגל לוותר עליהם), ואז העביר אלי את המלאכה, ודחק בי להוציא לאור במהירות, ולא להתעכב. באלול האחרון הבאתי לו תיקונים והוספות לעבור עליהם, ועבר עליהם בחוסר כח, מתוך מאמץ וייסורים.

זכורני יום אחד בביה"ח, כשהיה נידון שלם על טיפול מסויים אם לעשותו או לא, היה סבב טלפונים לכאן ולשם, התערבות של עסקנים ורופאים, ובתוך כל הסער הזה ישב עמי אאמו"ר בפינה בלובי, ודן עמי בארוכה על קטע מסויים בפרשת לך לך, כאילו וכל הנידון מסביב אינו קשור אליו...

תמיד השתאיתי על גודל דקדוקו שיהיה כל דבר שכותב מדוייק, בהיר וברור. היה מוחק וכותב, מוחק וכותב, עד שהיה מגיע לנוסח הרצוי, שיהיה מצד אחד קצר , ומצד שני ברור לקורא. כשפעם אמרתי לו שאין זה ספר הלכה, ולא צריך לדייק כל כך בכל מילה, לא הסכים לכך, ואמר שהתורה היא תורת אמת, וכל דבר צריך להיות מדוייק, יהיה אשר יהיה.

ואכן זכה, ורבים נהנים מפירושו, והחכימו לראות כי תרגום אונקלוס אינו תרגום מילולי, אלא פירוש על התורה, אשר לפעמים בשינוי אות אחת מראה את פירוש הפסוק.

וזו היתה מטרת חז"ל בתקנת שנים מקרא ואחד תרגום, שתרגום אונקלוס יפרש את הפסוק, וכמו שכתבו התוספות (ברכות ח.) "שהרי התרגום מפרש במה שאין ללמוד מן העברי".

אאמו"ר עצמו לא ידע עד כמה התפשט פירושו, וכל פעם שהייתי אומר לו שפגשתי מישהו שאמר לי שהוא משתמש בפירושו בקביעות, היה נהנה ואומר 'לא לריק יגעתי'.

יה"ר שימשיך פירושו להתפרסם עוד בציבור, יקיימו בזה מצוות שמו"ת כהלכתה, ויהיו שפתותיו דובבות בקבר, עדי יקיצו וירננו שוכני עפר, אכי"ר.

[משוש דורים]

האם במהדורה זאת יש רק את התיקונים לבראשית, או שכבר הכנסתם את כל התיקונים שעמל עליהם בכל החומשים.

[גרשיים]

במהדורה זו יש תיקונים והוספות רק על בראשית. שאר החומשים נשארו בדיוק כשהיו, וזאת לבקשת אאמו"ר, שלא להתעכב, אלא להדפיס (אחרי שהמהדורה הקודמת אזלה זה מכבר).
הספר נמסר לדפוס עוד בחייו.

[גרשיים]

נמס כל לב ורפו כל ידים בפטירתו של הגה"צ בעל מעט צרי.
המקום ירפא לשברנו.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=498267#p498267

[גרשיים]

'זעיר קטף' - הערות על ספר 'מעט צרי'

[גרשיים]

תרגום אונקלוס של ברכות יעקב לבניו שבפרשת ויחי, מלא וגדוש בפירושים והוספות על לשון המקרא (ויש שמפרש פסוק אחד בשני אופנים שונים - עיין רש"י מט, יא).
ואמרתי להעלות כאן קובץ דוגמא ל'מעט צרי', שיוכל לשמש ללימוד שנים מקרא ואחד תרגום לשבוע זה.

הערה: העליתי עתה קובץ מתוקן, הכולל גם את המילואים.

מעט צרי ויחי - דוגמא.pdf

(490.39 KiB) הורד 400 פעמים

[גרשיים]

פרשת בלק - מתוך מהדורת תשע''ט.pdf

(543.27 KiB) הורד 409 פעמים

[גרשיים]

לעיל באשכול יש קובץ של פרשת ויחי עם 'מעט צרי', לתועלת הלומדים.

[גרשיים]

מעט צרי פרשת יתרו - עם מילואים.pdf

(351.66 KiB) הורד 329 פעמים

[גרשיים]

לעיל באשכול יש קובץ של חומש 'מעט צרי' על פרשת בלק (אשר התרגום לברכות בלעם נצרך לפירוש וביאור), לתועלת הלומדים.

[גרשיים]

לעיל באשכול יש קובץ של חומש 'מעט צרי' על פרשת בלק (אשר התרגום לברכות בלעם נצרך לפירוש וביאור), לתועלת הלומדים.

[גרשיים]

בנוסח התרגום של חומש 'מעט צרי' נפלה טעות בדברים יח, ג

וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹֽבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח
וְדֵין יְהֵי דְּחָזֵי לְכָהֲנַיָּא מִן עַמָּא מִן נִכְסֵי נִכְסָתָא

צ"ל:
נָכְסֵי

[ויש בזה שינוי משמעות].

[גרשיים]

לעיל באשכול יש קובץ של פרשת ויחי עם 'מעט צרי', לתועלת הלומדים.

[גרשיים]

תרגום אונקלוס של ברכות יעקב לבניו שבפרשת ויחי, מלא וגדוש בפירושים והוספות על לשון המקרא (ויש שמפרש פסוק אחד בשני אופנים שונים - עיין רש"י מט, יא).
ואמרתי להעלות כאן קובץ דוגמא ל'מעט צרי', שיוכל לשמש ללימוד שנים מקרא ואחד תרגום לשבוע זה.

הערה: העליתי עתה קובץ מתוקן, הכולל גם את המילואים.

מעט צרי ויחי - דוגמא.pdf

(490.39 KiB) הורד 63 פעמים

[קו ירוק]

בפרשת מסעי, במדבר פרק ל"ד פסוק ד'.
א. כתוב בפירוש מעט צרי: "למסקנא: לשון עליה. ומזה בדברי חז"ל 'למסקנא' (ב"ק פד: ועוד), היינו מה שעלה אחרי המשא ומתן (ת.א.). ואין שם המקום 'מעלה עקרבים' (שא"כ היה אונקלוס מניח השֵּׁם כלשון המקרא), אלא שהגבול עובר מנגב למקום הגבוה של עקרבים (שערי אהרן).
ב. אעיר, שאמנם אין 'מעלה עקרבים' שם מקום - כיחידה בת שתי מילים, אבל מש"כ אונקלוס 'מסקנא' הוראתו 'מַעֲלֵה' (בהר), וזה שם תואר ביחוד. ואין זה תיאור ערטילאי של 'מקום גבוה'.
ג. משכך לענ"ד צריך לתקן הלשון (והמשמעות). ותחת שנכתב במעט צרי: 'מנגב למקום הגבוה של עקרבים', לכתוב: מנגב למעלה בהר, במקום ששמו עקרבים

[תוכן]

יש לציין ממעלת המחבר שלא הביא מפירושי שד"ל כלל במשך הספר.

[צאנזער]

יש לציין ממעלת המחבר שלא הביא מפירושי שד"ל כלל במשך הספר.

מתוך שבחו יבוא לידי...

[גרשיים]

יש לציין ממעלת המחבר שלא הביא מפירושי שד"ל כלל במשך הספר.

ואף אמר לי שלא עיין בספריו מימיו.

[בינה להבין]

בלוח ר'ת בריש הספר כתב שלא כולל ר'ת שמות אנשים המובאים לרוב, האם יש רשימה מאנשים אלו?

[גרשיים]

לא.
הוא עצמו לא תמיד זכר מי האיש...