שאלה בהלכות קוצר

[יחזקאל ר]

ידועים דברי הירושלמי דהשולה דג מן הים חייב משום קוצר כיון דניתקו ממקום חיותו
וצל"ע דא"ה אף בהפך יהיה הדין כן ואם יזרוק בע"ח לים ובזה מנתקן ממקום חיותן דהוא ביבשה אשר שם שולט החמצן יהיה חייב משום קוצר וביותר אף אם יזרוק אדם למים יהיה חייב משום קוצר וא"כ היאך שרי לטבול במים בשבת דהא מנתק עצמו ממקום חיותו ובכך דמי לקוצר ואין לחלק בין אדם אחר לעצמו וכמו שכתב הגרש"ז אוירבעך לענין אדם המטלטל עצמו בכסא גלגלים דחייב משום הוצאה ואין לומר דשאני טבילה דהיא רק לשעה מועטת דהא המגביה עציץ נקוב ומניחו ע"ג דבר המפסיק חייב משום קוצר אע"ג דמיד יחזור ויניחו על הארץ
מה אומרים החכמים דכאן?

[החושב]

שאלה יפה.
אני חושב שמבחינה אינטואיטיבית הכל מובן. להגיד על הוצאת הדג מן המים שזה עקירת דבר ממקום גידולו - נשמע הגיוני. אבל להגיד שהכנסת אדם למים זה נקרא עקירה ממקום גידולו - זה נשמע מגוחך. נשאר רק להסביר זאת בשפה של הגדרתית.
אפשר, שאויר עבור האדם - זה לא מוגדר כמקום גידולו. נכון, אדם צריך אויר. אבל הוא צריך גם אוכל וגם מים, ועוד דברים. זה לא אומר שכל הדברים הצרכים לחיי אדם זה 'מקום גידולו'.
למה, אם כן, מים נחשבים 'מקום גידולו' של דג? אולי משום שבעיניים שלנו זה מאוד דומה לאדמה. כך שדג במים נתפס אצלנו כמעט כל גזר בתוך האדמה.

[מקדש מלך]

מסכים עם הרב החושב

[מה שנכון נכון]

ולהכניס דג למים יש חיוב משום זורע?

[שומע ומשמיע]

אין מעשה כזה של הכנסת אדם למים, אין לזה שום חשיבות ומשמעות שנתחיל כלל לדון האם הוא תולדה של קוצר.
כן נראה לענ"ד.

[שומע ומשמיע]

ולהכניס דג למים יש חיוב משום זורע?

נראה שאין שם זורע כי זורע זה כאשר יש מצב אפשרי לולא הזריעה ואז הזריעה היא חידוש, אבל כאן כל ההויה מחוץ למים היא לא אפשרית וחשיב כהחזרה בעלמא.

[יחזקאל ר]

שאלה יפה.
אני חושב שמבחינה אינטואיטיבית הכל מובן. להגיד על הוצאת הדג מן המים שזה עקירת דבר ממקום גידולו - נשמע הגיוני. אבל להגיד שהכנסת אדם למים זה נקרא עקירה ממקום גידולו - זה נשמע מגוחך. נשאר רק להסביר זאת בשפה של הגדרתית.
אפשר, שאויר עבור האדם - זה לא מוגדר כמקום גידולו. נכון, אדם צריך אויר. אבל הוא צריך גם אוכל וגם מים, ועוד דברים. זה לא אומר שכל הדברים הצרכים לחיי אדם זה 'מקום גידולו'.
למה, אם כן, מים נחשבים 'מקום גידולו' של דג? אולי משום שבעיניים שלנו זה מאוד דומה לאדמה. כך שדג במים נתפס אצלנו כמעט כל גזר בתוך האדמה.

מעולם לא עלה על דעתי שבאמת יהיה חייב משום קוצר ועיקר שאלתי היא מדוע לא ולגוף תשובת הרב החושב הרי אין חיוב השולה דג משום קוצר מטעם דעוקר דבר ממקום גידולו דהרי דג לא גדל מהמים אלא עיקר חיוב הירושלמי הוא מחמת הפסקת היניקה ועקירתו ממקום חיותו והדברים עתיקים בגדר חיוב קוצר אי העיקר הוא עקירה ממקום הגידול או הפסקת היניקה ומכיון שלהירושלמי עיקר החיוב הוא הניתוק ממקום חיותו לא נתבאר עדיין שום הבדל
אגב במנחת חינוך כתב דלהירושלמי הנ"ל כל שוחט בהמה חייב נמי משום קוצר ונתקשה היאך מותר לשחוט ביו"ט דהרי לא הותרה מלאכת קוצר ואכמ"ל