דרומי כתב:מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.
רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?
דרומי כתב:מאז ומתמיד הורגלתי וידעתי שיש קדישים בתפלה ששייכים לש"ץ בלבד (כמו הקדיש שלאחר ישתבח והקדיש שלפני שמו"ע במנחה ומעריב), ויש קדישים שנאמרים על ידי החיובים ואינם שייכים לש"ץ (כמובן שגם הוא יכול לאומרם באם הוא בעצמו חיוב או שרוצה לאומרם משום מה), כמו הקדיש שלאחר עלינו.
רק לאחרונה נחשפתי לעובדה שיש קדישים שיש איזה ספק או חילוקי מנהגים למי שייכים, יש המשייכים אותם לש"ץ ויש המשייכים אותם לחיובים. כגון הקדיש שלפני עלינו בערבית (של שבת). איפוא מדברים על זה?
ארופאי כתב:חזו"א או"ח קכה,ז.
באמת פלא עליו שמפלפל באריכות, ורק אחר כל דבריו נזכר שיש גמ' מפורשת בנושא, ע"ש.
בשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם
ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו
לענד כתב:ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכותבשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם
והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה
ישראליק כתב:לענד כתב:ראיתי ספר אחד לשון בשם רבינו יונה במס' ברכותבשעת התפילה יחשוב בליבו כאילו עומד בשמים ויסיר
מליבו כל תענוגי העולם הזה ויתבטלו אצלו כל הרגשות ורצונות הגוף עד שיהיה כל
עניני הגוף ותענוגיו מה שנפשו של אדם מחמדתן נמאס בעיניו וכל תשוקתו רק בבורא
יתברך להדבק בו כאילו אינו בעל גוף ונעשה כמלאך ממש עומד ומשמש במרום מופרש
ומובדל מעניני העולם הזה וכמו שכתב הרמב"ן בפרשת אחרי מות העוזבים עניני
עולם הזה כאילו אינם בעלי גוף כמו חנוך ואליהו שנדבקו נפשם בבורא יתברך וזככו את
גופם תכלית זיכוך וחיים לעולם
והוא מקור לדברי השו"ע הנ"ל, אך לא מצאתי דבר כזה בדברי רבינו יונה
עיין בפירוש רבינו יונה בדפי הרי"ף תחלת פרק "אין עומדין"
אלא ודאי כך הוא הפי' כדי שיכוונו , שיהיה לבם שלם בעובדת המקום, ויבטלו מלבם תענוגי עוה"ז והנאותיהם, כי כשיטהרו לבם מהבלי עוה"ז, ויהיה כוונתם ברוממות השם, תהיה תפלתם רצויה ומקובלת לפני המקום...
שיחשוב כאילו עומד בשמים, ויסיר מלבו כל תענוגי העוה"ז וכל הנאות הגוף, כענין שאמרו הקדמונים כשצרתה לכוין פשוט גופך מעל נשמתך וכו'
מצפה לישועת השם כתב:מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?
בקרו טלה כתב:מצפה לישועת השם כתב:מחפש מקור לעניין שאותיות שניות ל'שאר' הינם 'שבת', מישהו יודע היכן מופיע או מדובר ע"כ?
ע' בסידור ר' קאפיל [קול יעקב]
[מענין לענין על ראש מובא בספרים הרבה, אך פטור ללא כלום א"א והבאתי מה שמצאתי בס"ד בקדמונים
של"ה הקדוש - פרשת כי תשא תורה אור (א)
ובתיבת ראש נרמז סוד שבת, שלימת הבנין שלמעלה, שהוא בת זוג של ישראל, ובן זוג של ראש, רצוני לומר אותיות השניות הוא שבת]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים