תוכן כתב:עברתי על הגיליון, ואין פה פשטות המתחדשים, אלא פילוסופיה והגות ברוח בית מדרשו של ר' לייב מינצברג והדומים לו. עד כאן צפוי, הרי הכותבים הם תלמידים של ר' אליהו מאיר פייבלזון שהוא נמנה על תלמידי רל"מ. מה שמעורר סימן שאלה, זה פרסום הופעת הגליון גם בעצכ"ח, שהוא חוד החנית של החדרת הכפירה לתוככי הציבור החרדי. וכאן הבן שואל, איזה צד השוה יש בין בית מדרשו של ר' אליהו מאיר פייבלזון ועצכ"ח, ולמה ראוי לפרסם כתב עת זה מעל במה טמאה זו?
תוכן כתב:פילוסופיה והגות ברוח בית מדרשו של ר' לייב מינצברג והדומים לו
שייף נפיק כתב:אני מבין שזה גלגול של הגליון דרך הפרשה שהיה עד לא מזמן
עושה חיל כתב:שייף נפיק כתב:אני מבין שזה גלגול של הגליון דרך הפרשה שהיה עד לא מזמן
מצטער לתקן אותך.
הגיליון הנזכר [אף שיתכן והוא שבח] אינו קשור לכתב העת החדש. [ואף לא היה מוכר לחלק מחברי המערכת]
מקדש מלך כתב:אחווה את דעתי הענייה שכל קשר בין 'פשטות המתחדשים' לתוכן הגליון הינו מקרי בהחלט, בלי שום וד"ל.
היה אפשר לשנותו לעלון על 'מחשבת ישראל' או 'תורה ומדע' או כל שם שירצו.
ברם יתכן שניתן להתאים בין התוכן לשם, על ידי שינוי (אולי קוסמטי, אבל בסיסי וחשוב מעין כמוהו), והוא חילוק ברור בין הפילוסופיה הארכנית, לביאור הפשטני שאותו מציע הכותב, וזאת בהשוואה לשאר השיטות הפשטניות או הדרשניות הכתובות בפסוק, ולאחר מכן להאריך כיד ה' הטובה ברעיונות נשגבים.
"ובהתבוננו על רוב חסדיו עמנו, ועל גודל אהבתו יתברך לישראל, ועל קרבת הישרים אליו ומעלת התורה והמצות, וכיוצא מן העיונים והלימודים, ודאי שתתלהט בו אהבה עזה, ויבחר ויתאוה לידבק בו, כי בראותו שהשם יתברך הוא לנו לאב ממש, ומרחם עלינו כאב על בנים, יתעורר בו בהמשך החפץ והתשוקה לגמול לו כבן על אביו"
הרואה כתב:וכידוע הרמב"ם בדרכו האריסטוטלית
הרואה כתב:וכידוע הרמב"ם בדרכו האריסטוטלית אינו צועד יד ביד בהלכות עבודה שבלב עם רבותינו המקובלים, למשל רמח"ל במסילת ישרים כא:"ובהתבוננו על רוב חסדיו עמנו, ועל גודל אהבתו יתברך לישראל, ועל קרבת הישרים אליו ומעלת התורה והמצות, וכיוצא מן העיונים והלימודים, ודאי שתתלהט בו אהבה עזה, ויבחר ויתאוה לידבק בו, כי בראותו שהשם יתברך הוא לנו לאב ממש, ומרחם עלינו כאב על בנים, יתעורר בו בהמשך החפץ והתשוקה לגמול לו כבן על אביו"
לפני כן "מביא" את דעת הרמב"ם שכך מגיעים ליראה.
דרומי כתב:ורק התפלאתי מהיכן לקחו שזו הדרך לאמונה ואהבה ויראה].
המעיין כתב:האם תסכים עם הטענה שלימוד תורת החסידות בכלל והתניא בפרט אינם מביאים את האדם לאהבת ה' וליראתו מכוח דברי הרמב"ם הנ"ל. והאומר שהם מביאים ה' ירחם עליו שנחלק על דברי הרמב"ם.
בברייתא דרבי פנחס גרסינן איזו אהבה יש צדיקים שעובדים להקב"ה ונותנים כבוד ויקר למלכותו מפני שהוא לבדו קדם את הכל ומלא את העליונים והתחתונים ובטובו הרב ברא את העולם במאמר ולא בעמל והוא אב וגבור חכם וטוב ורחום וסובל את הכל ומכלכל את בריותיו ויודע רזי עולם ומטיב לרעים ולטובים ומאריך לרשעים לבעבור ישובו ויחיו, עד כאן:
דרומי כתב:לא הבנתי, וכי "הדברים האלה" מכוון לכל התנ"ך (שעוד לא נכתב כלל)?
מקדש מלך כתב:ואיפה כתוב בפירוש שאהבה מגיעה מהדרך שאתה כתבת? אני לא זוכר כעת בבירור. שתי דרכי ההתבוננות כתובים, ואת שניהם לא הצמידו דווקא ל'אהבה'.
אבל בכלל עלינו לדעת, שגם אם לעין פשוטה נראה שדבר מה ברמב"ם לקוח מאריסטו, הרי כיון שכתבו במשנה תורה הוא תורה מסיני בגדר מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ואם לא נפסק הלכה כמותו הרי זה ככל שיטה שלא נפסקה, אבל זה בגדר תורה שלימה. וכאן לא מצינו חולק עליו.
בפרט בעניני אהבה ויראה, שודאי הרמב"ם מדבר מתוך נשמתו העילאה, נשמה דאצילות, ובלי ספק עבד את קונו במדריגה עליאה שאין לנו עליה השגה בכלל. ואכמ"ל.
קראקובער כתב:מקדש מלך כתב:ואיפה כתוב בפירוש שאהבה מגיעה מהדרך שאתה כתבת? אני לא זוכר כעת בבירור. שתי דרכי ההתבוננות כתובים, ואת שניהם לא הצמידו דווקא ל'אהבה'.
אבל בכלל עלינו לדעת, שגם אם לעין פשוטה נראה שדבר מה ברמב"ם לקוח מאריסטו, הרי כיון שכתבו במשנה תורה הוא תורה מסיני בגדר מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ואם לא נפסק הלכה כמותו הרי זה ככל שיטה שלא נפסקה, אבל זה בגדר תורה שלימה. וכאן לא מצינו חולק עליו.
בפרט בעניני אהבה ויראה, שודאי הרמב"ם מדבר מתוך נשמתו העילאה, נשמה דאצילות, ובלי ספק עבד את קונו במדריגה עליאה שאין לנו עליה השגה בכלל. ואכמ"ל.
מעניין מה הרמב"ם היה חושב על המשפט הזה.
עושה חיל כתב:דרומי כתב:לא הבנתי, וכי "הדברים האלה" מכוון לכל התנ"ך (שעוד לא נכתב כלל)?
אני מבין מדבריך שמי שהולך בדרך - פטור מלעסוק בנביאים וכתובים - כ"ש בגמרא ומשנה.
וכן הלומדים בלילה וביום נ"ך לא מקיימים בשכבך ובקומך.
וכן פטור אדם ללמד לבנו [לתלמידו] נביאים וכתובים....
באמת??
אם אתה פותח בכזאת שאלה, חוששני שאתה הולך לקבל הרבה רותחין מבעלי אמנה דכאן.
בן מיכאל כתב:עושה חיל כתב:דרומי כתב:לא הבנתי, וכי "הדברים האלה" מכוון לכל התנ"ך (שעוד לא נכתב כלל)?
אני מבין מדבריך שמי שהולך בדרך - פטור מלעסוק בנביאים וכתובים - כ"ש בגמרא ומשנה.
וכן הלומדים בלילה וביום נ"ך לא מקיימים בשכבך ובקומך.
וכן פטור אדם ללמד לבנו [לתלמידו] נביאים וכתובים....
באמת??
אם אתה פותח בכזאת שאלה, חוששני שאתה הולך לקבל הרבה רותחין מבעלי אמנה דכאן.
שאלה קשה! ויותר מכך קשה על דינים דרבנן, שמדברי הרמ"א עולה כי אין בהם מצוות ת"ת - שכתב שמותר ללמדם בשכר כי אינם בכלל כאשר ציוני ה' אלוהי.
מקדש מלך כתב:אחווה את דעתי הענייה שכל קשר בין 'פשטות המתחדשים' לתוכן הגליון הינו מקרי בהחלט, בלי שום וד"ל.
היה אפשר לשנותו לעלון על 'מחשבת ישראל' או 'תורה ומדע' או כל שם שירצו.
ברם יתכן שניתן להתאים בין התוכן לשם, על ידי שינוי (אולי קוסמטי, אבל בסיסי וחשוב מעין כמוהו), והוא חילוק ברור בין הפילוסופיה הארכנית, לביאור הפשטני שאותו מציע הכותב, וזאת בהשוואה לשאר השיטות הפשטניות או הדרשניות הכתובות בפסוק, ולאחר מכן להאריך כיד ה' הטובה ברעיונות נשגבים.
אוצר החכמה כתב:בן מיכאל כתב:עושה חיל כתב:דרומי כתב:לא הבנתי, וכי "הדברים האלה" מכוון לכל התנ"ך (שעוד לא נכתב כלל)?
אני מבין מדבריך שמי שהולך בדרך - פטור מלעסוק בנביאים וכתובים - כ"ש בגמרא ומשנה.
וכן הלומדים בלילה וביום נ"ך לא מקיימים בשכבך ובקומך.
וכן פטור אדם ללמד לבנו [לתלמידו] נביאים וכתובים....
באמת??
אם אתה פותח בכזאת שאלה, חוששני שאתה הולך לקבל הרבה רותחין מבעלי אמנה דכאן.
שאלה קשה! ויותר מכך קשה על דינים דרבנן, שמדברי הרמ"א עולה כי אין בהם מצוות ת"ת - שכתב שמותר ללמדם בשכר כי אינם בכלל כאשר ציוני ה' אלוהי.
כמדומני שכבר דברו כאן בזה (נדמה לי שגם אני בעניותי) שהמסקנה הזו מדברי הרמ"א אינה מסתברת ופלא על המביאים כן בשם הגראי"ל.
מקדש מלך כתב:קראקובער כתב:מקדש מלך כתב:ואיפה כתוב בפירוש שאהבה מגיעה מהדרך שאתה כתבת? אני לא זוכר כעת בבירור. שתי דרכי ההתבוננות כתובים, ואת שניהם לא הצמידו דווקא ל'אהבה'.
אבל בכלל עלינו לדעת, שגם אם לעין פשוטה נראה שדבר מה ברמב"ם לקוח מאריסטו, הרי כיון שכתבו במשנה תורה הוא תורה מסיני בגדר מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ואם לא נפסק הלכה כמותו הרי זה ככל שיטה שלא נפסקה, אבל זה בגדר תורה שלימה. וכאן לא מצינו חולק עליו.
בפרט בעניני אהבה ויראה, שודאי הרמב"ם מדבר מתוך נשמתו העילאה, נשמה דאצילות, ובלי ספק עבד את קונו במדריגה עליאה שאין לנו עליה השגה בכלל. ואכמ"ל.
מעניין מה הרמב"ם היה חושב על המשפט הזה.
מהראוי היה להימנע מלהשיב לליצנות, אבל אעשה זאת.
אם הרמב"ם מסביר פירוש בדברי תורה בגלל שכך נראה לו הפשט הנכון, למה שלא יהיה בגדר 'מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש'? האם הרמב"ם לא היה 'תלמיד ותיק'? האם דעה שלא נפסק להלכה איננה בגדר אלו אלו דברי אלוקים חיים? (הרמב"ם חלק על דברי הגמרא המפורשים הללו? מאיפה למדו לומר כן?).
וכל זאת אפילו במקום שלכאורה נלקח מהבנה פילוסופית בת זמנו. על אחת כמה וכמה על ביאור תורני של הרמב"ם במצוות אהבה, שהקשר בינה לפילוסופיה קלוש עד מקרי, ולא חלקו עליו, ועוד הביאו לו ראיות מחז"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים