מצודת השגיאה

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ב' דצמבר 30, 2013 1:06 am

הוצאת-אמת כתב:ולגבי הערותיו של הרב מרגליות בדברי הבני יששכר, יש כמה, ולא ידעתי לאיזה כוונתך

שמח · הודעהעל ידי **שמח** » ד' ינואר 01, 2014 8:03 am

יש לי 4 הוספות חשובות על הנושא המרתק הזה:

א) ישנו תוס' מפורש (בבא בתרא קיג. ד"ה תרויהו), כי אפילו האמוראים הק' "פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים"! עיין שם.

ב) גם בכתבי האריז"ל מוצאים אנו כעין שגיאה להבנתנו הדלה, בספה"ק עץ חיים (שער ט"ו פרק ד'): "ואז נכללת תבונה הב' בתבונה הא' ואז שתיהם נקרא תבונות ואז ז"א נאמר עליו ואיש תבונות ידלנה כי הרי עולה עמהם למעלה ונכלל בשתיהן ועתה דולה ומשקה אפילו מאותה תבונה הא' וזהו ידלנה לשון יחיד וכאשר הוא נכלל בשתי התבונות עולין שלשתן למעלה וכו'". מוצאים אנו כאן פירוש שלם על ההבדל בין "תבונות" לשון רבים, לבין "ידלנה" לשון יחיד, ובזאת בשעה שבפסוק כתוב מפורש "ואיש תבונה ידלנה". ויש להעיר כי בהגהות רמ"מ הלפרין שם כותב כי לאחר הטורח והעמל מצא כת"י אשכנזי מדוייק שכתוב בלשון האר"י "ואיש תבונה ידלנה" כלשון הפסוק, אולם לענ"ד קשה להלום גירסה זו בהבנת דברי האריז"ל.

ג) בהרבה ספרי חסידות מופיע הפסוק "וברכתיך בכל אשר תעשה" (ראה קדושת לוי פר' כי תשא ד"ה בחריש, אוהב ישראל פר' תרומה, מאור ושמש פר' בשלח ובעוד הרבה ספרים שיופיעו בחיפושים), וזאת בשעה שאין כזה פסוק בכלל, אלא "למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה" (דברים יד, כט) או "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" (שם טו, יח).

ד) יישוב נפלא לקושיות מעין אלו, הראה לי ת"ח בספר "ביאור הליקוטים" שהוא פירוש על ליקוטי מוהר"ן מהגאון הצדיק המופלא ר' אברהם ב"ר נחמן מטולטשין, (סי' ס' אות פ"ב) וכך הוא כותב: "כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל, לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל. ומלבד מה שגם בזה בעצמו, נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ. כי באמת ובוודאי אין שכחה לפניו יתברך, אבל במקום גדולתו ורוממות דעתו לאין סוף, מצמצם וממעט את עצמו בכוונה, לרוגז, והעלמת הדעת שבשכחה, ושגגת הדיבור הנ"ל [לכי ומעטי וכו']. וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי רעם גבורותיו מי יתבונן]. וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות ובפרט בספר חיי מוהר"ן בשיחות השייכים להתורות. ועיין בתוספות, וגם בזוהר הקדוש .... וגם בשאר ספרי אמת נמצאים לרוב פליאות כאלה, אשר רבים מתרחקים מפני זה כנודע".

תמצית דבריו: שהשגיאות הללו נועדו לכתחילה משמים בכוונה תחילה כדי לרחק את מי שצריכים לרחק, שיהיה לו תירוץ בפיו מדוע הוא מתרחק מספרי אמת, אבל אנו מאמינים שהכל מהשמים בכוונה מיוחדת.

בן החבורה · הודעהעל ידי **בן החבורה** » ד' ינואר 01, 2014 9:45 am

שמח כתב:יישוב נפלא לקושיות מעין אלו, הראה לי ת"ח בספר "ביאור הליקוטים" שהוא פירוש על ליקוטי מוהר"ן מהגאון הצדיק המופלא ר' אברהם ב"ר נחמן מטולטשין, (סי' ס' אות פ"ב) וכך הוא כותב: "כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל, לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל. ומלבד מה שגם בזה בעצמו, נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ. כי באמת ובוודאי אין שכחה לפניו יתברך, אבל במקום גדולתו ורוממות דעתו לאין סוף, מצמצם וממעט את עצמו בכוונה, לרוגז, והעלמת הדעת שבשכחה, ושגגת הדיבור הנ"ל [לכי ומעטי וכו']. וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי רעם גבורותיו מי יתבונן]. וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות ובפרט בספר חיי מוהר"ן בשיחות השייכים להתורות. ועיין בתוספות, וגם בזוהר הקדוש .... וגם בשאר ספרי אמת נמצאים לרוב פליאות כאלה, אשר רבים מתרחקים מפני זה כנודע".

תמצית דבריו: שהשגיאות הללו נועדו לכתחילה משמים בכוונה תחילה כדי לרחק את מי שצריכים לרחק, שיהיה לו תירוץ בפיו מדוע הוא מתרחק מספרי אמת, אבל אנו מאמינים שהכל מהשמים בכוונה מיוחדת.

א ברעסלעבער תירוץ.....

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ה' ינואר 02, 2014 10:49 am

ישנה עוד דוגמא בולטת בנושא זה בדברי המהרש"א, ונתעוררתי אליה היום אגב עיון בספר 'שפתי מהרש"א' שי"ל לאחרונה המסודר ע"ס פרשיות התורה.

במס' ע"ז דף מד ע"א כותב המהרש"א:

: ז.jpg (89.25 KiB) נצפה 11688 פעמים

ובספר תולדות אדם להגר"ר מרגליות העיר, שכל בנין המהרש"א מתבסס על כך שבפסוק נכתב 'עדותיך' בזמן שבאמת בלשון הפסוק נכתב 'תורתך':

: תולדות אדם.jpg (26.58 KiB) נצפה 11688 פעמים

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' פברואר 28, 2014 9:49 am

ישבב הסופר כתב:וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

היכן היא מערכה הזו?
ייש"כ.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ו' פברואר 28, 2014 1:03 pm

גם אני שמעתי בדיחה כזו, אבל בשם ר"י ענגל לא שמעתי ואיני מאמין ללה"ר הזה מכל וכל.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' פברואר 28, 2014 10:57 pm

מוציא שם רע - כצ"ל.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' מרץ 05, 2014 9:24 pm

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=17213

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' אוגוסט 06, 2014 6:10 pm

אמסטרדם כתב:
ישבב הסופר כתב:וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

היכן היא מערכה הזו?
ייש"כ.

כתב לי אחד המצוינים דפה: עי' בספר אתוון דאורייתא סוף סי' י"ח שמביא ממשנה האשה שנדרה בנזיר ולא מהפסוק, אמנם הוא מביא שם שזה מימי חורפו.

סכינא חריפא

הגרמ"מ שולזינגר ז"ל היה מספר מעשה בצפנת פענח שהסביר כלפי אונס ומוציא ש"ר למה כאן כתוב לא יוכל שלחה כל ימיו וכאן כתוב לא יוכל לשלחה ע"ד פלפולו, ושלח לו רב א' מה לעשות שבתורה כתוב בדיוק להיפך, והוא השיב לו שהצדק עימו אבל הוא טעה בגלל שכבר בגמ' גיטין דף צ' הגירסא הפוכה. האם ידוע מקום האיגרות?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ו' אוגוסט 08, 2014 3:12 pm

סכינא חריפא כתב:הגרמ"מ שולזינגר ז"ל היה מספר מעשה בצפנת פענח שהסביר כלפי אונס ומוציא ש"ר למה כאן כתוב לא יוכל שלחה כל ימיו וכאן כתוב לא יוכל לשלחה ע"ד פלפולו, ושלח לו רב א' מה לעשות שבתורה כתוב בדיוק להיפך, והוא השיב לו שהצדק עימו אבל הוא טעה בגלל שכבר בגמ' גיטין דף צ' הגירסא הפוכה. האם ידוע מקום האיגרות?

שש משזר · הודעהעל ידי **שש משזר** » ב' אוגוסט 11, 2014 9:52 pm

ועיעו' כאן:
viewtopic.php?f=7&t=19149#p185638

אשר תאפו · הודעהעל ידי **אשר תאפו** » ג' אוקטובר 03, 2017 7:34 pm

אמסטרדם כתב:
אמסטרדם כתב:
ישבב הסופר כתב:וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

היכן היא מערכה הזו?
ייש"כ.

כתב לי אחד המצוינים דפה: עי' בספר אתוון דאורייתא סוף סי' י"ח שמביא ממשנה האשה שנדרה בנזיר ולא מהפסוק, אמנם הוא מביא שם שזה מימי חורפו.

סליחה על שאני פותח מחדש אשכול ישן זה, אולם הגעתי אליו היום במקרה, והריני להעיר שבאתוון דאורייתא שם בא להוכיח שאשה לוקה על לאוי דנזיר, ולא שנוהגת נזירות באשה. ולכן הביא מהמשנה. גם אני הכרתי מעשיה זו לגבי נזירות בנשים, ולא זכור לי שאי פעם שמעתי שמעלילים זאת דווקא על ר' יוסף ענגיל זצ"ל.
אגב, בנוגע לעוד עניין שהוזכר לעיל, השנה שמתי לב שגם בסליחות לצום גדליה נוסח פולין בהוצאת אשכול נדפס בטעות "דרשו את ד' בהמצאו".

שברי לוחות

בענין התמיהה על רבי יוסף ענגל עיין פרדס יוסף בראשית ב, א:

"ומה שכתב באתוון דאורייתא שם דנזירות דאשה משום לחומרא מקשינן, דאם לא כן אשה אינה בנזירות, דהוי לאו שאינו שוה בכל כרש"י יבמות [ה. ד"ה ת"ל ראשו], ורק משום דאיתקש לאיסורי ביאה מכהונה כמנחת חינוך, ומזה הקשה, למה אשה חייבת מלקות בלאו דנזירות כנזיר (ב"ג.) הא רק משום דלחומרא מקשינן, עיין שם:
ובמחילת כבודו שכח מקרא מלא בפרשת נשא (ו, ב) איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר, ועיין ספרי נשא [ו, ב אות פ"ב] לעשות נשים כאנשים, והך משנה דנזיר הוא משנה שאינה צריכה כמבואר ברא"ש נדרים [פ"ג.] וכל הראשונים, ועיין ספר מאה שערים (סימן ק'"

וכאמור, הגרי"ע מיירי ממלקות

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' אוקטובר 04, 2017 8:39 am

הסיפור על נזירות בנשים שמעתי שאחד שאל את הנו"ב אי נזירות נוהגת בנשים וכתב פלפול ארוך בדבר, הנו"ב השיב לו בקצרה, ספר קטן יש לי וחומש שמה ושם כתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נזיר להזיר לה.

מה שהביאו טעות מהבני יששכר, יש משהו בחודש טבת סמך מלך בבל, שמעתי כמ"פ מהרב מוואודרידזש בשם רבו הרב מקיוויאשד זצ"ל בעל שאר ישוב נכד הבני יששכר, שקיבל בענין הטעות, אבל שכחתי כעת הטעות והקבלה, אולי יש מי שיודע.

אשר ברא · הודעהעל ידי **אשר ברא** » ג' אוקטובר 10, 2017 12:05 pm

אמסטרדם כתב:וידוע לך [מן הסתם] שהאדמו"ר מבעלזא נ"י ציווה להשמיט את הקטעים האלו מהתוצאה החדשה של הערוגת הבושם [הוא דו"ז של האדמו"ר מבעלזא והיה חסיד בעלזא מובהק ואדמו"ר מבעלזא דבוק מאוד בהספר וממליץ מאוד ללמוד בו] - ובפאפא [קהילה חסידית באמריקה שמשתייך לשושלת הערוגת הבושם] זעמו עליו ע"ז...

טעות הוא בידך וביד הידוע להם [מן הסתם] - לא השמיטו את הקטעים האלו אלא הוסיפו תיבה פה ושם כדי שיעלה בקנה אחד עם ההערה הנ"ל מן הרשב"ם ע"ש.
ומכ"מ זעמו עליו ע"ז...

אשר ברא · הודעהעל ידי **אשר ברא** » ג' אוקטובר 10, 2017 12:18 pm

ישבב הסופר כתב:וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

מיללער כתב:הסיפור על נזירות בנשים שמעתי שאחד שאל את הנו"ב אי נזירות נוהגת בנשים וכתב פלפול ארוך בדבר, הנו"ב השיב לו בקצרה, ספר קטן יש לי וחומש שמה ושם כתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נזיר להזיר לה.

גם אני שמעתי מעודי סיפור זה והאמנתי עד שגליתי שמי שמסוגל לחזור על סיפור זה הרי מגלה שהוא בור ועם הארץ ונתביישתי בעצמי - שהרי אין מה לפלפל בזו גם לולא הפסוק שהרי זו גם משנה מפורשת וסוגיא ערוכה ומשם לרמב"ם (ושו"ע)???

ואם אירע מעשה זו אולי חקר לענין מלקות או בדין מופלא הסמוך לאיש בבת י"א שנים...

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' אוקטובר 10, 2017 12:58 pm

אשר ברא כתב:
ישבב הסופר כתב:וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

מיללער כתב:הסיפור על נזירות בנשים שמעתי שאחד שאל את הנו"ב אי נזירות נוהגת בנשים וכתב פלפול ארוך בדבר, הנו"ב השיב לו בקצרה, ספר קטן יש לי וחומש שמה ושם כתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נזיר להזיר לה.

גם אני שמעתי מעודי סיפור זה והאמנתי עד שגליתי שמי שמסוגל לחזור על סיפור זה הרי מגלה שהוא בור ועם הארץ ונתביישתי בעצמי - שהרי אין מה לפלפל בזו גם לולא הפסוק שהרי זו גם משנה מפורשת וסוגיא ערוכה ומשם לרמב"ם (ושו"ע)???

כלומר, ייתכן לא לזכור פסוק, אבל בושה לא לדעת שזו משנה מפורשת?!

אשר ברא · הודעהעל ידי **אשר ברא** » ג' אוקטובר 10, 2017 7:54 pm

לייטנר כתב:
אשר ברא כתב:גם אני שמעתי מעודי סיפור זה והאמנתי עד שגליתי שמי שמסוגל לחזור על סיפור זה הרי מגלה שהוא בור ועם הארץ ונתביישתי בעצמי - שהרי אין מה לפלפל בזו גם לולא הפסוק שהרי זו גם משנה מפורשת וסוגיא ערוכה ומשם לרמב"ם (ושו"ע)???

כלומר, ייתכן לא לזכור פסוק, אבל בושה לא לדעת שזו משנה מפורשת?!

לא יתכן לפלפל בשאלה שמבוארת בכמה וכמה מקומות - ובמקומות הראוי' להן להתבאר.

לייטנר כתב:
אשר ברא כתב:
ישבב הסופר כתב:וכמו שידוע שלהגאון ר' יוסף ענגיל יש מערכה שלמה על נזירות ולבסוף העלה שלפי דבריו נוהג נזירות אף בנשים. ואישתמיט מיניה מקרא מלא "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'"

מיללער כתב:הסיפור על נזירות בנשים שמעתי שאחד שאל את הנו"ב אי נזירות נוהגת בנשים וכתב פלפול ארוך בדבר, הנו"ב השיב לו בקצרה, ספר קטן יש לי וחומש שמה ושם כתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נזיר להזיר לה.

גם אני שמעתי מעודי סיפור זה והאמנתי עד שגליתי שמי שמסוגל לחזור על סיפור זה הרי מגלה שהוא בור ועם הארץ ונתביישתי בעצמי - שהרי אין מה לפלפל בזו גם לולא הפסוק שהרי זו גם משנה מפורשת וסוגיא ערוכה ומשם לרמב"ם (ושו"ע)???

כלומר, ייתכן לא לזכור פסוק, אבל בושה לא לדעת שזו משנה מפורשת?!

הרי כל הרעיון מאחורי הבדיחה הזאת שבא לומר שבקיאים בגמרא אבל לא בפסוקים. אם הטענה היא שלא יודעים כלום אז מה העניין?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' אוקטובר 10, 2017 9:00 pm

הבדיחה הרי מוכרת, רק שבשאלתי העברתי את הבדיחה על חשבונו של התמה כיצד יכולה להישאל שאלה כזו אם הדבר מפורש במשנה...

לבי במערב

אמרתי אחכמה כתב:הנה מה שכתב ב'פרדס יוסף' -החדש (לא נמצא באוצר) פרשת פנחס

לא זכיתי להבין קושייתו.
הרי "כי בחטאו מת" מוסב על הזמן שמת בו ממש (לכו"ע - בין אם צלפחד מקושש הוה, ובין אם מהמעפילים הי') - וא"כ, כשנחלקו בעדת קרח, פשוט ש"לא הי' לו עון".

לייטנר כתב:כלומר, ייתכן לא לזכור פסוק, אבל בושה לא לדעת שזו משנה מפורשת?!

כנ"ל מדברי התוס' - כנראה שכן [שהרי מצינו בכ"מ שהאמוראים ידעו המשניות ע"פ (ורק הברייתות לא היו ידועות כולן), משא"כ פסוקי המקרא - וכנ"ל מד' התוס'].

בברכת החג

שמואל_הקטן

בנזיר מט: הקשו התוס' (ד"ה על) למה לא דרשינן מ"כל" דעל כל נפש דנזיר כמו דדרשינן מעל כל נפשות דכה"ג: "דהא גבי נזיר נמי כתיב על כל נפש". ובחומשים שלנו בנזיר: "על נפש מת לא יבא".
אכן באו"מ וב"ר שם מנסים לדחוק דברי התוס' בדרכים זרות לחומר הקו', וכותבים דאי לאו פירושם נצטרך לומר שהיה לתוס' גירסה אחרת בס"ת שלהם (וכן מצדד מרא דאתרא הדין בהגהותיו שם), וכנראה שעדיף לומר כך מאשר לומר שתוס' טעו בפסוק מפורש.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:48 am

שמואל_הקטן כתב:בנזיר מט: הקשו התוס' (ד"ה על) למה לא דרשינן מ"כל" דעל כל נפש דנזיר כמו דדרשינן מעל כל נפשות דכה"ג: "דהא גבי נזיר נמי כתיב על כל נפש". ובחומשים שלנו בנזיר: "על נפש מת לא יבא".
אכן באו"מ וב"ר שם מנסים לדחוק דברי התוס' בדרכים זרות לחומר הקו', וכותבים דאי לאו פירושם נצטרך לומר שהיה לתוס' גירסה אחרת בס"ת שלהם (וכן מצדד מרא דאתרא הדין בהגהותיו שם), וכנראה שעדיף לומר כך מאשר לומר שתוס' טעו בפסוק מפורש.

אצל בעלי התוספות ושאר הראשונים מצוי הרבה כיו"ב, וכמה סברות וטעמים נאמרו לתופעה זו.
בהמשך אביא דוגמאות אחדות ממה שרשום אצלי מזמן (ואשמיט את מה שכבר הובא לעיל מאבן-עזרא).
[הנני קובע הודעה נפרדת לכל מובאה, כדי להקל על המגיבים.]

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:49 am

בפירוש רבינו אפרים על התורה פר' ויקרא א ב כתוב:

אדם כי יקריב מכם, זה שאמר הכתוב אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, כי מאחר שחטא ולא לן ביקר, נמשל כבהמה ויקריב הבהמה, וזהו אדם כי 'יקרב' חסר כתיב, אותיות 'ביקר'.

בפסוק (ויקרא א ב): יקריב, בכתיב מלא. העיר על כך החיד"א בנחל קדומים פר' ויקרא שם: "ומה שכתב הרב בתיבת יקריב כתיב חסר, בספרינו הוא מלא".

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:50 am

בפירוש רבינו מיוחס במדבר לד ב:

אל הארץ כנען. ה"א יתר והוא כמו אל ארץ כנען, וכן על הארץ מריתם.

איני יודע לאיזה פסוק התכוון, כי פסוק זה כצורתו לא מצאתי.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:50 am

בפירוש התפלות לר' יהודה ב"ר יקר, ישתבח, עמ' טו:

הבוחר בשירי זמרה, על שם דכתב בחרתי בשבט הלוי, והיינו למען השיר שאומרים.

וכן באבודרהם, סדר תפלות של חול – ישתבח:

הבוחר בשירי זמרה, על שם בחרתי בשבט הלוי לפי שאומרים השיר במקדש.

העיר ר' שם-טוב גאגין בכתר שם טוב חלק ג עמ' 228: "ומתפלא אני על הרד"א שסמך דבריו על הפסוק שלא היה ולא נברא 'בחרתי בשבט הלוי', וזה ידוע בסדר הרד"א קודם שיזכיר הפסוק כותב 'על שם' כך וכך".

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:50 am

בתוספות הרא"ש ברכות ג ב:

אין הקומץ משביע את הארי. פירש רבינו האי גאון: הגומא שעומד בה הארי אינו משביעו אם לא ילך לבקש את טרפו, ויורידוהו לבור מתרגם ואחתנוהו לקומצא.

לא הפסוק ולא התרגום מופיעים אצלינו. העיר על כך רב"מ לוין, אוצר הגאונים – הפירושים, ברכות עמ' 4: "פסוק זה כצורתו ותרגומו לא נאמרו אלא משגגת הזכרון, ונראה שלפני דמיון הכותב רחף הפסוק: וישליכו אותו אל הפחת הגדול (שמואל-ב' י"ח י"ז) שתרגם יונתן ורמו יתיה לגו קומצא". וראה גם ר' אהרן מגיד, בית אהרן, חלק ז עמ' תמט.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:51 am

כתב רבינו בחיי בפרשת תרומה כה י:

ותמצא בדברי הימים אתה וארון עזיך, מלא ביו"ד.

לפנינו בפסוק: אתה וארון עזך (תהלים קלב ח, דברי הימים-ב ו מא).

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:51 am

בשו"ת הראנ"ח סי' מ מביא מתוספות יומא ט א דפוס קושטא:

...דכתיב דוד בן ישי מלך ישראל.

וראה גם חידושי הריטב"א שם.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:52 am

בתוספות ע"ז ג א ד"ה כהנים:

ואומר רבינו תם, דיש לחלק בין אדם להאדם, ולא קשיא מהא דכתיב גבי חירם ואתה בן אדם ולא אל ביד מחללך, דאינו אומר כן לקרותו אדם בלשון חשיבות אלא לגנותו בלשון בזיון ושפלות... ואומר רבינו תם דעובדי כוכבים נמי מיקרי בני אדם שרוצה לומר בני אדם הראשון.

לפנינו נאמר שם אצל חירם (יחזקאל כח ט): "ואתה אדם ולא אל ביד מחללך".

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:53 am

ברש"י שמות כה כב:

ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל. הרי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא...

וכן באבן עזרא שם:

וטעם וי"ו ואת כל אשר אצוה, ככה הוא.

לפנינו נאמר: "את כל אשר אצוה אותך...". וכבר העירו על כך הרא"ם ועוד ממפרשי רש"י. ויש בדברי רש"י אלה שינו"ס.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' אוקטובר 18, 2018 5:53 am

ברש"י בראשית כה ו:

הפלגשם, חסר כתיב, שלא היתה אלא פלגש אחת.

אצלינו נאמר שם: ולבני הפילגשים, במלא דמלא. וכבר העירו מפרשי רש"י על כך.

ויש עוד ברמב"ם, מאירי, אבודרהם ובעל הטורים, נלאיתי כעת להעתיקם.

שמואל_הקטן

קאצ'קלה כתב:אצל בעלי התוספות ושאר הראשונים מצוי הרבה כיו"ב, וכמה סברות וטעמים נאמרו לתופעה זו.
בהמשך אביא דוגמאות אחדות ממה שרשום אצלי מזמן (ואשמיט את מה שכבר הובא לעיל מאבן-עזרא)

נראה לי שמה שמצוי הרבה הוא בחסירות ויתרות (וכן רוב הדוגמאות שהביא כב') ואכן זה מצוי בכת"י ישנים של התורה ויתכן שהיתה להם גרסה אחרת מגרסת המסורה שלנו. ואף ההבדלים בין הס"ת התימנים לשאר ס"ת כמעט כולם כעי"ז, אבל האם גם מילים שלמות מצוי הרבה אצל הראשונים כיו"ב?

שמואל_הקטן

קאצ'קלה כתב:בפירוש התפלות לר' יהודה ב"ר יקר, ישתבח, עמ' טו:
הבוחר בשירי זמרה, על שם דכתב בחרתי בשבט הלוי, והיינו למען השיר שאומרים.

וכן באבודרהם, סדר תפלות של חול – ישתבח:
הבוחר בשירי זמרה, על שם בחרתי בשבט הלוי לפי שאומרים השיר במקדש.

העיר ר' שם-טוב גאגין בכתר שם טוב חלק ג עמ' 228: "ומתפלא אני על הרד"א שסמך דבריו על הפסוק שלא היה ולא נברא 'בחרתי בשבט הלוי', וזה ידוע בסדר הרד"א קודם שיזכיר הפסוק כותב 'על שם' כך וכך".

יתכן לומר שהלכו בזה בדרך רז"ל "שאומרים טעם המקרא שלא בלשון הכתוב, כדאמרינן (ב"ק פא) מהיות טוב אל תקרי רע ומקשינן ומי כתיב כה"ג, ומהדרינן כי הא דכתיב אל תמנע טוב מבעליו וה"נ כו'" (רה"ג בתשוה"ג מוסאפיה כז)
וכוונו לדברים יח ה "כי בו בחר ה"

בר בי רב דחד יומא

עי׳ דבר פלא באות כט

אוצרניק · הודעהעל ידי **אוצרניק** » ו' אוקטובר 19, 2018 11:03 pm

לא מצאתי באשכול הזה שהביאו את דברי הגרע"א הידועים (בגליון הש"ס, שבת דף נ"ה ע"ב).
(העתקתי מתוכנת די.בי.אס)

תוס' ד"ה מעבירם כתיב וכו' ובכל ספרים שלנו.
וכן מצינו בנדה דף לג ע"א תוס' ד"ה והנושא שכתבו דהמסורת שלנו מחולק עם הש"ס.
ובמגילה דף כב ע"א כתבו תוס' דויחל הוא ב' פסוקים סמוך לפרשה שלפניו וכן והקרבתם ובס"ת שלנו ויחל הוא ד' פסוקים מהפרשה וכן והקרבתם ג"פ וכמ"ש מהרש"א שם.
ובפסחים דף קיז ע"א בתוס' ד"ה שעומדים כתבו שלא יתכן שיהיה מזמור ב' פסוקים ואלו בספרים שלנו מזמור קי"ז הוא ב' פסוקים. עיין מהרש"א שם ע"א.
ובסנהדרין דף ד' ע"א פירש"י שם דבכבשה דיחיד כתיב קרנות מלא ובס"ת שלנו כתיב חסר.
ובדף ד' ע"א כתב רש"י דבפרשה והיה כי יביאך כתיב לטטפת חסר ובפ' והיה אם שמוע כתיב מלא, ובס"ת שלנו גם בפ' והיה כי יביאך כתיב מלא.
ובדף כ' ע"א כתיב להכרית וקרי להברות ובספרים שלנו גם הכתיב להברות.
עוד שם דף קג ע"א, ויחתר לו ויעתר לו מיבעיא ליה, ובספרים שלנו כתיב ויעתר.
ובב"ב דף ט' ע"א הלא פרוש בשין ובספרים שלנו כתיב בסין, ועיין בח"א שם במהרש"א.
ובקדושין דף ל' ע"א והתגלח חציין של פסוקים ובתיקונים בפרשת צו בפסוק ויאפוד לו בו ציין דשם חצי התורה בפסוקים.
ובירושלמי שהביא תוס' בכתובות דף ז' ע"ב דבמקהלת ברכו אלהים חסר, ובספרים שלנו כתיב מלא.
וברש"י בחומש פרשת תרומה ואת כל אשר אצוה הוא וי"ו יתירה ולפנינו כתיב את בלא ו'. עיין ברא"ם שם.
ובמדרש רבה שיר השירים בפסוק אחזו לנו שועלים שעלים א"ר ברכיה קדמאה מלא תניינא חסר, ובמסורה אינו כן אלא תרווייהו חסר.
ובברכות דף ז' ע"ב כתיב לכלותו ובספרים שלנו בד"ה א' י"ז כתיב לבלותו.
(ובפסחים דף ג' ע"א ו' דטהור, ובספרים שלנו כתיב טהר חסר ו').
ובנדרים דף לז ע"ב את דהוגד הוגד קרי ולא כתיב, ובספרים שלנו הוא קרי וכתיב כמ"ש הר"ן שם.
ובפסוק אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך איתא בירושלמי פ"ה דסוכה דחסר י', ובספרים שלפניו הוא מלא יו"ד.
ובמדרש ויקרא רבה פ' ט' ושם דרך, א"ר ינאי ושם כתיב, ובספרים שלנו כתיב בסין.
ובפירש"י בחומש בראשית כ"ד הפילגשם חסר כתיב, ובכל הספרים איתא מלא.
ובמדרש בראשית רבה פרשה ע"ז ר"ל אמר הנתרת כתיב ובכל הספרים שלנו כתיב הנותרת.
ובערכין דף ל"ב ע"א בתוספות ד"ה אשר דרש"י כ' דהכתיב ויקרא כ"ה אשר לוא חומה והם כתבו דהכתיב אשר לו והקרי לא ובספרים שלנו הכתיב לא באל"ף והקרי לו כמ"ש התי"ט שם.‏

תא חזי · הודעהעל ידי **תא חזי** » ו' פברואר 12, 2021 10:57 am

שמח כתב:ב) גם בכתבי האריז"ל מוצאים אנו כעין שגיאה להבנתנו הדלה, בספה"ק עץ חיים (שער ט"ו פרק ד'): "ואז נכללת תבונה הב' בתבונה הא' ואז שתיהם נקרא תבונות ואז ז"א נאמר עליו ואיש תבונות ידלנה כי הרי עולה עמהם למעלה ונכלל בשתיהן ועתה דולה ומשקה אפילו מאותה תבונה הא' וזהו ידלנה לשון יחיד וכאשר הוא נכלל בשתי התבונות עולין שלשתן למעלה וכו'". מוצאים אנו כאן פירוש שלם על ההבדל בין "תבונות" לשון רבים, לבין "ידלנה" לשון יחיד, ובזאת בשעה שבפסוק כתוב מפורש "ואיש תבונה ידלנה". ויש להעיר כי בהגהות רמ"מ הלפרין שם כותב כי לאחר הטורח והעמל מצא כת"י אשכנזי מדוייק שכתוב בלשון האר"י "ואיש תבונה ידלנה" כלשון הפסוק, אולם לענ"ד קשה להלום גירסה זו בהבנת דברי האריז"ל.

א. לשון "ואיש תבונות ידלנה" אינה רק במקום זה (ובמקומות אחרים גם) בכתבי האר"י, אלא היא לשון מליצה נפוצה מאוד בהרבה ספרים, ראשונים ואחרונים. ולכאו' (בעיקר מכך שכמה ראשונים נוקטים כהאי לישנא, ולא מסתבר שבכולם היו ט"ס) נראה כי הייתה להם מסורה בזה, וצ"ע.
ב. יעויין במזכיר שלום מערכת הא' אות כ"ח שהביא יישוב ללשון האר"י.

שמח כתב:ד) יישוב נפלא לקושיות מעין אלו, הראה לי ת"ח בספר "ביאור הליקוטים" שהוא פירוש על ליקוטי מוהר"ן מהגאון הצדיק המופלא ר' אברהם ב"ר נחמן מטולטשין, (סי' ס' אות פ"ב) וכך הוא כותב: "כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל, לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל. ומלבד מה שגם בזה בעצמו, נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ. כי באמת ובוודאי אין שכחה לפניו יתברך, אבל במקום גדולתו ורוממות דעתו לאין סוף, מצמצם וממעט את עצמו בכוונה, לרוגז, והעלמת הדעת שבשכחה, ושגגת הדיבור הנ"ל [לכי ומעטי וכו']. וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי רעם גבורותיו מי יתבונן]. וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות ובפרט בספר חיי מוהר"ן בשיחות השייכים להתורות. ועיין בתוספות, וגם בזוהר הקדוש .... וגם בשאר ספרי אמת נמצאים לרוב פליאות כאלה, אשר רבים מתרחקים מפני זה כנודע".

תמצית דבריו: שהשגיאות הללו נועדו לכתחילה משמים בכוונה תחילה כדי לרחק את מי שצריכים לרחק, שיהיה לו תירוץ בפיו מדוע הוא מתרחק מספרי אמת, אבל אנו מאמינים שהכל מהשמים בכוונה מיוחדת.

מי יודע אם לכך ממש התכוון ראבר"נ, ובאופן כללי קשה מאוד מאוד להבין את דבריו, בטח ובטח להוציא מכך הלכה לעובדא ולמעשה (וידוע כי כמה בברסלב נשתבשו מכל מיני דברים שראו בספר זה והסיקו מסקנות שגויות מדעת עצמם, אם כבר מדברים על "טעויות הבאות לרחק"...). אבל אכן חידוש מעניין (ויש לצרפו עם דברי מוהר"ן על סם חיים וסם מוות שבתורה, וכו').

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' אוקטובר 01, 2021 5:27 am

עוד מענין הזה - משיעורי הגרממ"ש עמ"ס ביצה ל.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ה' יוני 23, 2022 11:53 pm

מיללער כתב:הסיפור על נזירות בנשים שמעתי שאחד שאל את הנו"ב אי נזירות נוהגת בנשים וכתב פלפול ארוך בדבר, הנו"ב השיב לו בקצרה, ספר קטן יש לי וחומש שמה ושם כתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נזיר להזיר לה.

מלר כתב שהרמד"ס היה מספר שזה עם אחד שבא אל הגרי"ז. אבל תלמידי רמד"ס שאני מכיר לא שמעו את זה ממנו אף פעם. אחד מהם שלמד אצלו כמה שנים בשנות הלמ"ד'ס אמר שבשעתו היו מספרים את זה בישיבה עם אחד שבא אל בית הלוי, אבל לא בשם רמד"ס.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר