מכוני כושר

[חברא]

קיבלתי במייל

מכוני כושר.pdf

(53.51 KiB) הורד 417 פעמים

[אוהב עמו]

יצויין כי בממינהלים הקהילתיים החרדים יש פעילות כושר לבנות שנעשית בפיקוח והתייעצות עם רבני השכונה
[כך זה ברוממה הר נוף ובית וגן ויייתכן שבעוד שכונות..]

[פרנקל תאומים]

בערים החרדיות פועלים מכוני כושר חרדיים, בבעלות חרדית ובהנהלה חרדית מובהקת, שם ישנה התעמלות גרידא, וכמובן שאין שם מסכים ומרקעים ואין מוסיקה אסורה.

[עובר ושב]

הפשקוויל כולו הוא שטויות והבלים. מכוני כושר שמותאים לציבור החרדי, אין בהם טלוויזיות ואין מוסיקת רקע לא כשרה. ניכר שהכותב חיפש במה להיתלות, ולאחר שלא מצא כלום, עבר להערתו האמיתית והיא בענין ההתעמלות גופא.

ובענין ההערה צריך לדעת שגם אצלנו ההתעמלות היא מטרה ולא אמצעי, והמטרה היא לקיים את מצוות הקב"ה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ואפילו אצל הציבור החילוני, רובא דרובא מהבאים למכוני כושר מטרתם העיקרית היא לשמור על הבריאות, והמראה החיצוני (גוף מחוטב, שרירים, וכיוצא בזה) הוא רק פרט נלווה שמעודד את האדם המתעמל ונותן לו מוטיבציה להיראות טוב.

[ואף ענין זה גופא, (אף לגברים אבל) בעיקר לנשים - המראה החיצוני הנאה משפר את הביטחון העצמי ואת ההרגשה הכללית, ואנשים ונשים שמנים סובלים מדימוי עצמי נמוך ומהרגשת "כישלון" ודבר גורר דבר, ואכמ"ל].

ורק אחוזים בודדים ממש (אולי 2 אחוז!) מקרב הציבור החילוני, משקיעים ימים ולילות בחדרי כושר, עבור "תרבות הגוף", והולכים לתחרויות של פיתוח גוף וכדומה. אבל מה הדמיון בכלל לאדם חרדי המתאמן כמה שעות בשבוע לשמירה על הבריאות?

וענין זה הוכח מעבר לכל ספק, שההתעמלות משפרת בעשרות אחוזים את הסיכוי שלא ללקות במחלות, ובימינו כאשר כל אדם שלישי (!) חולה במחלה הידועה, ועוד ועוד מחלות רבות ונוראות של כלי הדם, מי הוא זה ואי זה הוא שיכול לקחת על עצמו אחריות ובטענות שונות ומשונות למנוע מהציבור החרדי ללכת למכוני כושר?

ולתועלת הרבים אני מצרף צילום מ"יתד נאמן" המדבר על כך, כי יש כאלה שבשבילם הרמב"ם הוא סתם המלצה, או שהם חושבים שדבריו בענייני התעמלות לא רלוונטיים לימינו, בפרט ל"בני תורה"... אבל מה שכתוב בעיתון הוא ממש חשוב...

ודברי הרמב"ם פשוטים וידועים:

"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא... כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים. וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש" (רמב"ם הלכות דעות פרק ד' הלכה א'- ט"ו).

ומה יאמר הרמב"ם בימינו, כאשר כמעט ואין אנשים האוכלים "מאכלות טובים"?

והרמב"ם הוא לא יחידאה בזה, אלא "הדברים שבפרק הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי חז"ל, מפוזרים בכל התלמוד... והם פרטים פשוטים וצריכים לכל, והכל מודים בהם" (מגדל עוז שם, הלכה א').

מובא בגמ' שגם ענין הכח הנובע מההתעמלות, הוא טוב ללימוד התורה. "יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא. חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה. אמר ליה, חילך לאורייתא". רש"י: "כמה כוחך יפה לסבול עול תורה" (בבא מציעא פד.)

ומפורש הדבר בחידושי המהר"ל:

"אמר רבא: וחד מינן, כי סליק להתם, עדיף כתרי מינייהו. נראה, מפני שהיה כוחם לתורה יותר, שהיו בעלי בשר יותר, ולפיכך כאשר עלו לארץ ישראל היו מעמיקים יותר בחכמה, כי אשר הם בא"י הם דקי הטבע ולא היו יכולים להעמיק כ"כ בחכמה, שאין כוחם על זה, ולכך אמר ר' יוחנן (ב"מ פד.) חילך לאורייתא. אבל בבל אינם דקי הטבע, ולפיכך היו יכולים להעמיק" (חידושי אגדות למהר"ל, כתובות עה.)

כמו כן המהרש"א כותב במפורש שהנמנעים מהתעמלות אינם אלא עצלנים גרידא:

"יש חולי בגוף, מי שמתאוה לאכול. אבל מתוך שאינו מתעמל בשום מלאכה, יביא לו חולי הגוף, כמ"ש "תאות עצל תמיתנו, כי מאנו ידיו לעשות" (מהרש"א, יומא פו.)

ואמנם יכול הטוען לטעון שהתעמלות היא הליכה קצרה ותו לא... אבל לא כך מובא בגמ'. "מאי מתעמל, כגון האי דכייף רישיה ביני בירכיה" (מסכת כלה רבתי, פרק ט'). "אי זה הוא מתעמל, זה שדורסים על גופו בכח עד שייגע ויזיע" (רמב"ם, הלכות שבת פרק כ"א הלכה כ"ח).

[אש משמים]

ויל"ע מדוע לא ראינו את היראים והשלמים המקפידים בכל דבר ה' מקפידים גם בזה.

[עקביה]

לא ברור מה עניין מסה בשבח ההתעמלות אצל התראה על בעייתיות הקיימת באיזהו מקומן (כפי ששמעתי יש בהחלט מקומות, באזורים חרדיים, כלפיהם צודקים דברי המודעה הנ"ל).

[עובר ושב]

כפי שהקדמתי, כותב הפשקוויל לא התכוון להתריע על בעיות נקודתיות שאפשר לתקן בנקל, אלא לצאת חוצץ נגד ההתעמלות בכלל.

[עקביה]

לא מצאתי שם דבר כזה. ובכלל, ההשמצות אינן במקומן.

[קו ירוק]

ויל"ע מדוע לא ראינו את היראים והשלמים המקפידים בכל דבר ה' מקפידים גם בזה.

כי היראים והשלמים לא עושים את זה בחוצות העיר. אבל ידוע לי על אחד מתלמידי החכמים שבדור שהיה מתעמל בביתו דרך קבע.
ומה הוא הטיול של החזו"א? ומהו הפיזיוטירפיות שעשו לא' מהגדולים נ"ע על דרך קבע.

[לענין]

עד עתה החשיתי.
לקשר בין התעמלות לשמה לבין מה שנעשה ב[חלק מ]מכוני הכושר, הוא כמרחק שמים וארץ!
יודעני במי ששבו משם מזועזעים (!), ואין טעם לפרט, מפני שמי שיודע לקרוא, כבר ראה את קצה הקרחון מתוך המודעה [ומי שלא מעוניין לראות, גם הוא שיהיה בריא].
[ואם במבוגרים כך, עאכ"ו שלצעירות הוא נזק בל ישוער].
ודי בזה ואחתום בשלום.

[זאב ערבות]

מכון כושר עפ"י הלכה:
לפני שנים רבות ראיתי בירחון העוסק בעניני רפואה עצות פשוטות ומועילות כיצד להתעמל בלי לבזבז זמן על מכוני כושר. הנה כמה מהם וכל אחד יכול להוסיף עצות כהנה וכהנה.
בכל הזדמנות שניתן הדבר ללכת ברגל ולא ברכב. בשעת ההליכה, ללכת בזריזות ולא בעצלתיים.
כאשר יש צורך לנסוע ברכב, לא לחפש חניה ליד מקום היעד אלא במרחק מה וכך ניתן לחטוף עוד כמה פסיעות. הדבר מועיל במיוחד כשנוסעים למקום מבוקש וממש לידו אין חניה, אך במרחק קצר בד"כ יש.
כאשר נכנסים לבנין, להעדיף עליה במדרגות על פני המעלית.
כאשר עולים במדרגות, לעלות שתי מדרגות בפעם אחת (ולא מדרגה מדרגה) ושוב, בזריזות.
כאשר חוזרים מהמכולת, לשאת שתי שקיות לפחות בכל יד ולא שקית אחת.
מקווה שתפסתם את הפרינציפ. כך מקבלים התעמלות חינם, והנקודה היא, שהמאמץ הנוסף למרות שנראה קטן וחסר משמעות, כאשר מתמידים בכך והדבר נעשה הרגל מועיל ביותר. תנסו ותראו, אך תזכרו, בזריזות ולא בעצלתיים.

[מקדש מלך]

אגב, תמיהה שקשה לי זמן רב.
מבואר בגמרא שעיר שיש בה עליות וירידות מקצר חיי הדרים בה.
וכן מבואר שרבי יוחנן היה לו כח רב, ולמרות נשען תמיד על אנשים בלכתו, כי שלא להשקיע שום מאמץ, ואמר שצריך לשמור כח לימי הזיקנה.
וכל זה הוא לכאורה פירכא לעניין ההתעמלות.

ולעניין רבי יוחנן רציתי ליישב שכבר השקיע כח גדול וזיע בלימוד התורה, וכנראה למד אותה עם כל הרמ"ח ושס"ה, ולכן ההתאמצות בהליכה היתה אצלו בגדר 'התעמלות יתר'.
ואולי על זה הדרך יש ליישב את הגמרא על העליות וירידות, שבזמנם כולם עבדו עובדות כפיים והתעמלו די והותר, ואם כן אם גם כל הליכה כרוכה במאמץ הרי זה כבר מקצר את החיים, כי צריך גם קצת מנוחה.

למישהו יש הסברים או דעות אחרות ששמע או הגה בעניין? (חוץ מ'נשתנו הטבעים' או 'חרם הקדמונים לא להשתמש ברפואות שבחז"ל').

[דרומי]

החשיבות בענין ההתעמלות מבוארת כבר בדברי הרמב"ם בהל' דיעות - עיין שם!

ובכל מקרה, המציאות מוכיחה זאת יותר מכל (וכן דעת כל הרופאים - שלפי ההלכה יש להתחשב בדעתם לענין שבת, יוהכ"פ וכו'), ושערי תירוצים לא ננעלו.

[זאב ערבות]

החשיבות בענין ההתעמלות מבוארת כבר בדברי הרמב"ם בהל' דיעות - עיין שם!

ובכל מקרה, המציאות מוכיחה זאת יותר מכל (וכן דעת כל הרופאים - שלפי ההלכה יש להתחשב בדעתם לענין שבת, יוהכ"פ וכו'), ושערי תירוצים לא ננעלו.

כמה הערות ללא סדר מיוחד (לא לקנטר, ואני מודע שכבר דנו בהם):
א. וכן החשיבות במה שאוכלים שיהיה בריא ומזין! לאכול מזון מלא בשומנים וסוכרים וכו' ואח"כ לעשות התעמלות מחטיא את המטרה. כבר כתבתי במקום אחר ששתיית משקאות כגון זירו, לייט, דייט זה רמאות עצמית והתחליפים הממתקים יותר מזיקים מהסוכר וכמה מהם ידועים כמסרטנים.
ב. אם יש להתחשב בדעת הרופאים, מדוע יש המתעלמים מדרישתם לחסן עבור חצבת וכדומה. ממש בימים אלו כמה ילדים שלא חוסנו נדבקו באזורינו בחצבת וזה מהווה סכנה לכלל האוכלוסיה והטענה שאם לא מחסנים לא מהווה סכנה הוכחה כשגויה.
ג. אם יש להתחשב במציאות, מדוע יש המחייבים להאמין אף בימינו בדברים הנוגדים את המציאות, כגון שהשמש סובבת את הארץ ועוד.

[עובר ושב]

וכן החשיבות במה שאוכלים שיהיה בריא ומזין! לאכול מזון מלא בשומנים וסוכרים וכו' ואח"כ לעשות התעמלות מחטיא את המטרה

הרמב"ם חולק עליך, וזה לשונו: "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים".

[עובר ושב]

אגב, תמיהה שקשה לי זמן רב.
מבואר בגמרא שעיר שיש בה עליות וירידות מקצר חיי הדרים בה.
וכן מבואר שרבי יוחנן היה לו כח רב, ולמרות נשען תמיד על אנשים בלכתו, כי שלא להשקיע שום מאמץ, ואמר שצריך לשמור כח לימי הזיקנה.
וכל זה הוא לכאורה פירכא לעניין ההתעמלות.

זה אכן קשה, והתירוצים שתירצת דחוקים.

והביאור האמיתי הוא שהפעילות הגופנית המומלצת היא לפרקים, במשך שעה וחצי בכל פעם, ולא כל היום וכל הלילה לרוץ מהכא להתם, או להתאמץ ללא הפסקה, כמו אדם הדר בעיר עם עליות ומורדות, או רבי יוחנן שהלך הרבה.

והספורטאים שרצים כל היום על המגרש, למרות שבטעות חושבים שהם סמל הבריאות, הרי הרבה מהם מתו מהתקף לב בגיל צעיר...

אלא כפי שאמרתי, שעה בכל יום, או שעתיים ביומיים, "קביעת עיתים" להתעמלות מדודה, זוהי הדרך שיבור לו האדם וחי בה.

[מקדש מלך]

אתה מתרץ בדיוק מה שתירצתי, לחלק בין התעמלות להתעמלות יתר. ובימינו אדם הדר בעיר עם עליות בקושי הולך חצי שעה במקרה הטוב (ועל כרחך לחלק בין היום לפעם). ולמה אתה חושב שרבי יוחנן הלך הרבה? הוא יגע כל היום בתורה! (ועל כרחך שיגע בה עם כל הרמ"ח ושס"ה, וכדדברי הגמרא 'אם ערוכה ברמ"ח אברים ושס"ה גידים היא משתמרת).

[עובר ושב]

עד עתה החשיתי.
לקשר בין התעמלות לשמה לבין מה שנעשה ב[חלק מ]מכוני הכושר, הוא כמרחק שמים וארץ!
יודעני במי ששבו משם מזועזעים (!), ואין טעם לפרט, מפני שמי שיודע לקרוא, כבר ראה את קצה הקרחון מתוך המודעה [ומי שלא מעוניין לראות, גם הוא שיהיה בריא].
[ואם במבוגרים כך, עאכ"ו שלצעירות הוא נזק בל ישוער].
ודי בזה ואחתום בשלום.

כל ענין המזועזעים הצבועים והמתחסדים אין בו כדי להטיל דופי בכל מכון כושר באשר הוא, וד"ל. קנאות מזוייפת ותו לא.

ועד שאתה דואג לנזק הרוחני (כביכול) שיש לאדם כתוצאה מכניסה למכון כושר, תדאג לנזק הרוחני שנשקף מכל פינה ברחוב ומכל פרסומת על הקיר, כולל האוווירה בכל העיתונים (חרדיים כמובן, גם המתחסדים שבהם).

ממש שטויות והבלים להתבטא כך, בפרט שכיום ידוע ומפורסם שרוב הבאים לחדר כושר עושים זאת אך ורק לצורך בריאותם. ויש בזה גם הוצאת לעז על יראים ושלמים.

[עובר ושב]

מקדש מלך, היה חסר בתירוצך את ההגדרה הנכונה להתעמלות שהיא טובה לבריאות.

לעבוד בעבודת כפיים כל היום - גם זה מזיק לבריאות בפני עצמו.

ויגיעה בתורה - אין לה שום קשר להתעמלות. אם זה היה כך, לא היה הגר"ע יוסף נצרך להתעמל באופני כושר חצי שעה בכל יום...

[זאב ערבות]

וכן החשיבות במה שאוכלים שיהיה בריא ומזין! לאכול מזון מלא בשומנים וסוכרים וכו' ואח"כ לעשות התעמלות מחטיא את המטרה

הרמב"ם חולק עליך, וזה לשונו: "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים".

לא באתי לחלוק על הרמב"ם, אך לאיזה מאכלות רעים הוא מתכוון? אל תשווה בין המאכלות הרעים שהיו בימיו למאכלות הרעים של ימינו המלאים בסוכרים ופחמחמות ושומנים וכימיקליים וחומרים משמרים ומי יודע מה עוד. בימי הרמבם לא היו מזריקים לעופות חומרים שישמינו ולא היה קוקה קולה ושאר המאכלים המזיקים שמכניסים היום לגוף.

[זאב ערבות]

מקדש מלך, היה חסר בתירוצך את ההגדרה הנכונה להתעמלות שהיא טובה לבריאות.

לעבוד בעבודת כפיים כל היום - גם זה מזיק לבריאות בפני עצמו.

ויגיעה בתורה - אין לה שום קשר להתעמלות. אם זה היה כך, לא היה הגר"ע יוסף נצרך להתעמל באופני כושר חצי שעה בכל יום...

אדם לעמל יועד

[עובר ושב]

לא באתי לחלוק על הרמב"ם, אך לאיזה מאכלות רעים הוא מתכוון? אל תשווה בין המאכלות הרעים שהיו בימיו למאכלות הרעים של ימינו המלאים בסוכרים ופחמחמות ושומנים וכימיקליים וחומרים משמרים ומי יודע מה עוד. בימי הרמבם לא היו מזריקים לעופות חומרים שישמינו ולא היה קוקה קולה ושאר המאכלים המזיקים שמכניסים היום לגוף.

שמעתי כבר טענה זו, ובכל זאת אני חושב שזה כלול במאכלות הרעים של הרמב"ם.

וכמובן לא איירי באדם השותה קולה כל היום או משתגע לגמרי עם סוכרים, אלא באדם רגיל האוכל אוכל רגיל של ימינו ומידי פעם מתענג בממתקים.

[עובר ושב]

לא מצאתי שם דבר כזה. ובכלל, ההשמצות אינן במקומן.

כותב הפשקווויל הוא הוא המשמיץ והמוציא שם רע לכל אדם שמתאמן בחדר כושר, וכל דבריו הבל, ואם לא מצאת כנראה שלא חיפשת.

[עקביה]

עובר ושב,
ההתנהלות שלך לגמרי לא מובנת לי.
אנשים מעוררים על בעיה מסוימת הקיימת במקומות מסוימים. איש לא יצא נגד ההתעמלות באשר היא, וגם איש לא יצא נגד כל מכוני הכושר.
משום מה אתה נחלץ חושים להגן על מי שמעולם לא הותקף.
דוהר כפיל בחנות חרסינה, מכה ומנתץ, משמיץ ומגדף.

אתה מושך אליך אש ללא כל סיבה נראית לעין, ומקבל יחס בהתאם מההנהלה ומחלק מהחברים.
חבל.

[הפצת המעיינות]

כותב הפשקווויל הוא הוא המשמיץ והמוציא שם רע לכל אדם שמתאמן בחדר כושר, וכל דבריו הבל, ואם לא מצאת כנראה שלא חיפשת.

נא להביא לנו כאן במרוכז את כל הדעות שלך,
סמארטפון קבוצות וואטסאפ מכוני כושר הכל הכל. אנא! תעשה חסד!
כך נקבל תמונה יותר ברורה איך אמורים להתנהג בלי התחסדות וקנאות מזוייפת וכו' וכו'

[עובר ושב]

עובר ושב,
ההתנהלות שלך לגמרי לא מובנת לי.
אנשים מעוררים על בעיה מסוימת הקיימת במקומות מסוימים. איש לא יצא נגד ההתעמלות באשר היא, וגם איש לא יצא נגד כל מכוני הכושר.
משום מה אתה נחלץ חושים להגן על מי שמעולם לא הותקף.
דוהר כפיל בחנות חרסינה, מכה ומנתץ, משמיץ ומגדף.

הפשקווויל מתריע בתחילתו על בעיות ספציפיות שניתן לתקן בנקל. בעיות שכולי עלמא מודים שהן בעיות, ויתכן שבחלק קטן ממכוני הכושר קיימות אותן בעיות.

בחסות הפתיחה, לאחר שרכש את אמון הקורא ונתן לו להבין שמדובר באדם רציני שרוצה לתקן את המצב, עובר הכותב לעיקרו ורובו של הפשקוויל, קריאת תגר על עצם ההתעמלות ודברים של הבאי ורעות רוח, המנוגדים לחז"ל ולדברי הרמב"ם הבהירים, ותוך שהוא מוציא לעז על כל אותם ת"ח שבחרו להתעמל במכון כושר כדי לשמור על בריאות גופם.

אתה יכול להמשיך ולהיתמם, אבל כל הקורא את הפשקוויל יודע היטב שאני צודק. משום מה, רובם כותבים זאת בהודעה פרטית, פן יבולע להם.

Screenshot_20181018-110758.jpg (46.83 KiB) נצפה 6451 פעמים

[עובר ושב]

כך נקבל תמונה יותר ברורה איך אמורים להתנהג בלי התחסדות וקנאות מזוייפת וכו' וכו'

לא צריך להתאמץ כדי לקבל תמונה ברורה. כשרואים אדם שמגיב לגופו של כותב ולא לגופם של דברים, מקשר בין וואטסאפ לבין מכוני כושר, מקבלים את התמונה הברורה של קנאות מזוייפת.

אגב, תוך כתיבת הדברים התחדש לי שיש באמת קשר בין זה לזה:

אם בענין סמארטפון הקנאה היא באדם הנהנה ממנעמי הסמארטפון בהכשר בד"ץ בני ברק, אז בענין מכון כושר הקנאה היא באדם שנראה טוב ואינו שמן ומכוער וגבו כפוף, כפי שאמור להיראות אברך צו"ל.

שורש כל הדברים נובעים מקנאה ושנאה ותאווה, ועוטפים זאת במעטפת של קנאות מזוייפת.

[הפצת המעיינות]

נא להביא לנו כאן במרוכז את כל הדעות שלך,
סמארטפון קבוצות וואטסאפ מכוני כושר הכל הכל. אנא! תעשה חסד!
כך נקבל תמונה יותר ברורה איך אמורים להתנהג בלי התחסדות וקנאות מזוייפת וכו' וכו'

לא צריך להתאמץ כדי לקבל תמונה ברורה. כשרואים אדם שמגיב לגופו של כותב ולא לגופם של דברים, מקשר בין וואטסאפ לבין מכוני כושר, מקבלים את התמונה הברורה של קנאות מזוייפת.
אגב, תוך כתיבת הדברים התחדש לי שיש באמת קשר בין זה לזה:
אם בענין סמארטפון הקנאה היא באדם הנהנה ממנעמי הסמארטפון בהכשר בד"ץ בני ברק, אז בענין מכון כושר הקנאה היא באדם שנראה טוב ואינו שמן ומכוער וגבו כפוף, כפי שאמור להיראות אברך צו"ל.
שורש כל הדברים נובעים מקנאה ושנאה ותאווה, ועוטפים זאת במעטפת של קנאות מזוייפת.

הידד!
אנא! להביא את כל הדעות שלך במרוכז ונוכל לראות מה שורש כל הדעות

על החתום
"שמן מכוער" אבל שמח!

[עובר ושב]

אולי תגלה לנו מה שורש דעתו של הרמב"ם? יתכן שהוא גם צידד בסמארטפון מסונן שרבני בני ברק העניקו לו הכשר רח"ל?

[זאב ערבות]

לא באתי לחלוק על הרמב"ם, אך לאיזה מאכלות רעים הוא מתכוון? אל תשווה בין המאכלות הרעים שהיו בימיו למאכלות הרעים של ימינו המלאים בסוכרים ופחמחמות ושומנים וכימיקליים וחומרים משמרים ומי יודע מה עוד. בימי הרמבם לא היו מזריקים לעופות חומרים שישמינו ולא היה קוקה קולה ושאר המאכלים המזיקים שמכניסים היום לגוף.

שמעתי כבר טענה זו, ובכל זאת אני חושב שזה כלול במאכלות הרעים של הרמב"ם.

וכמובן לא איירי באדם השותה קולה כל היום או משתגע לגמרי עם סוכרים, אלא באדם רגיל האוכל אוכל רגיל של ימינו ומידי פעם מתענג בממתקים.

אתה טועה. גם אדם האוכל רגיל היום כדבריך מכניס לגופו מאכלים שלא היו קיימים בימי הרמבם המלאים בדברים המזיקים לגוף ולו זה היה רק כוס קולה וממתק ניחא, אך ממש כמעט כל דבר היום הוא בעייתי, הפירות והירקות מרוססים הבשר מלא בהורמןנים, המשקאות מלאים בסוכר, צבעי מאכל וכימיקלים משמרים ועוד.
מעודי תמהתי מה שווה הכשרות הכי משובחת כאשר המאכל עצמו מסוכן ומזיק בפני עצמו ובפרט ממתקים שבעיקרם באים היום מסין ומלאים ברעלים

[ישא ברכה]

ממש שטויות והבלים להתבטא כך, בפרט שכיום ידוע ומפורסם שרוב הבאים לחדר כושר עושים זאת אך ורק לצורך בריאותם. ויש בזה גם הוצאת לעז על יראים ושלמים.

בעז"ה. בתור אחד שמלמד בישיבה (לא חדרה ולא תפרח..), אני יכול להעיד שהתופעה מצויה אצל בחורים. רובם המוחלט לא עושה זאת מטעמי בריאות, אלא בשביל פיתוח הגוף/חיטוב ועוד. הצגת הנתונים כפי שאתה מציג ביחס לבחורי ישיבות, איננה מדויקת. אולי אתה מדבר מתוך מבט של אברך, אבל אצל בחורים זה ממש לא נכון.

ולגבי עצם המודעה, לדעתי אין טעם לקדש מלחמה כנגד תופעה זו, מכמה סיבות.
1. כל מי שמודע למציאות בכותלי הישיבות בשנים האחרונות (והישיבות הם כמיקרו-קוסמוס של העולם החרדי) מודע לתופעות מורכבות שמצריכות התמודדות וחשיבה מחדש.
אל מול אלפי הבחורים שעובדים את הבורא בתפילה/בתורה/בקיום המצוות/וכו', וגם העולם הזה שלהם מסתכם בחויות הפנים-חרדיות. נמצאים אלפי בחורים שאינם מחוברים באמת לעבודת ה', לא תפילה ולא מצוות, גם לא הויות אביי ורבא, ואפילו לא גפני ודרעי. הם חיים רגל אחת בעולם התרבות החילונית, ורגל נוספת בעולם התרבות החרדי, אבל הקשר שלהם עם בורא העולם חלש ביותר. בשטח הריק נכנסו אין ספור תופעות בעיתיות, כמו: שיטוט ברחובות בשיעמום/ניבול פה/מחשבים/שיטוט במרכז ירושלים/ספריות/צימרים/גלישה בסתר ובגלוי/בחורים שהולכים למשחקי כדורגל, שלא לדבר על העובדה שצוות הישיבה מודע מתי יש משחק לפי המצב בסד"ג/וכו' וכו'. (וכפי ששמעתי מר' דוד כהן שהגדיר, מה שפעם היה השוליים של חברון, היום זה מאות רבות של בחורים בכל הישיבות). אלו שני צידי המטבע הקיצוניים, כמובן שיש אמצע גדול מאד. חשוב לציין שלא מדובר בנוער נושר, אלא במציאות של הרבה ישיבות, במיוחד מהחתך היותר פתוח, אבל לא רק גם בפונביז' ובנותיה ניתן לראות זאת, אם כי בהיקפים הרבה יותר נמוכים.

התופעה של החדרי כושר הבעייתים נמצאית בדר"כ יחד או קרוב לשאר התופעות שהוזכרו אם כי לפי הבנתי, יחסית אל מול שאר הדברים הבעייתים, זה עוד טוב. וכמובן לא כל מי שהולך לחדר כושר הוא גם גולש ומשוטט וכו', ואסור להכליל . לרוב זהו סיפטום, שמעיד על המצב הדתי של הבחור. ולכן אין טעם להילחם בנקודה מסוימת, כשהשורש כולו טעון טיפול.

2. גם לא נראה שמכתב עם כמה חתימות של רבנים יעזור. לא מדובר כאן על תועפות קטנות, שניתן במחי מכתב להעלים אותם, אלא מציאות שקיימת. הבחורים הללו אינם מתלהבים מרבנים או ממכתבים, גם היחס לרבנים לא מה שהיה.

3. מכתב אחד לא עושה הרבה. אם רוצים לעצור תופעה מסוימת, צריך להשקיע הרבה אנרגיה בהסברה/פיקוח/הדרכה, והאנרגיות מוגבלות. ולהשקיע הרבה אנרגיה על פרט שהוא חלק ממכלול שלם, אין לזה הרבה טעם.

לדעתי, עולם הישיבות חייב רפורמה. אבל קודם לכן הגיע הזמן לפקיחת עיניים של ההורים. הצוות הצעיר בישיבות מודע טוב למציאות, ההורים לא. ההורים חייבים להיות יותר מעורבים בחיים של הבן יקיר שלהם, לפתח קשר קרוב עם הבן, פתוח יותר, אמיתי יותר, לנהל שיחות עומק, ולא רק לספק אש"ל. אם כרגע הישיבות לא בונות מספיק את הקשר בין הבחור לבורא עולם, אז התפקיד חוזר חזרה אל ההורים.

[החושב]

עובר ושב,
ההתנהלות שלך לגמרי לא מובנת לי.
אנשים מעוררים על בעיה מסוימת הקיימת במקומות מסוימים. איש לא יצא נגד ההתעמלות באשר היא, וגם איש לא יצא נגד כל מכוני הכושר.
משום מה אתה נחלץ חושים להגן על מי שמעולם לא הותקף.
דוהר כפיל בחנות חרסינה, מכה ומנתץ, משמיץ ומגדף.

הפשקווויל מתריע בתחילתו על בעיות ספציפיות שניתן לתקן בנקל. בעיות שכולי עלמא מודים שהן בעיות, ויתכן שבחלק קטן ממכוני הכושר קיימות אותן בעיות.

בחסות הפתיחה, לאחר שרכש את אמון הקורא ונתן לו להבין שמדובר באדם רציני שרוצה לתקן את המצב, עובר הכותב לעיקרו ורובו של הפשקוויל, קריאת תגר על עצם ההתעמלות ודברים של הבאי ורעות רוח, המנוגדים לחז"ל ולדברי הרמב"ם הבהירים, ותוך שהוא מוציא לעז על כל אותם ת"ח שבחרו להתעמל במכון כושר כדי לשמור על בריאות גופם.

לי נראה ששניכם צודקים. אבל כמובן לדון מה בדיוק הייתה הנקודה המרכזית של כותב המודעה ומה עומק כוונתו - אך נדמה לי שזה מיותר.
התופעות הן קיימות.
יש חדרי כושר עם בעיות של צניעות מוסיקה חילונית וכו' וכו' (ויש חדרי כושר נורמליים שמותאמים היטב לציבור החרדי).
ויש גם הסתייגות והתרחקות לא מאוזנת (בעיני) בציבור החרדי מכל העניין של ספורט.

אני מבקר קבוע במכון כושר כבר מספר שנים, ואני לא רואה שם הרבה אברכים מן השורה שמתמידים - באים לכמה חדשים ועוזבים. רובם או חוצניקים או כל מיני חבר'ה שפחות מחוברים להשקפות הקלאסיות...

[זאב ערבות]

ממש שטויות והבלים להתבטא כך, בפרט שכיום ידוע ומפורסם שרוב הבאים לחדר כושר עושים זאת אך ורק לצורך בריאותם. ויש בזה גם הוצאת לעז על יראים ושלמים.

בעז"ה. בתור אחד שמלמד בישיבה (לא חדרה ולא תפרח..), אני יכול להעיד שהתופעה מצויה אצל בחורים. רובם המוחלט לא עושה זאת מטעמי בריאות, אלא בשביל פיתוח הגוף/חיטוב ועוד. הצגת הנתונים כפי שאתה מציג ביחס לבחורי ישיבות, איננה מדויקת. אולי אתה מדבר מתוך מבט של אברך, אבל אצל בחורים זה ממש לא נכון.

ולגבי עצם המודעה, לדעתי אין טעם לקדש מלחמה כנגד תופעה זו, מכמה סיבות.
1. כל מי שמודע למציאות בכותלי הישיבות בשנים האחרונות (והישיבות הם כמיקרו-קוסמוס של העולם החרדי) מודע לתופעות מורכבות שמצריכות התמודדות וחשיבה מחדש.
אל מול אלפי הבחורים שעובדים את הבורא בתפילה/בתורה/בקיום המצוות/וכו', וגם העולם הזה שלהם מסתכם בחויות הפנים-חרדיות. נמצאים אלפי בחורים שאינם מחוברים באמת לעבודת ה', לא תפילה ולא מצוות, גם לא הויות אביי ורבא, ואפילו לא גפני ודרעי. הם חיים רגל אחת בעולם התרבות החילונית, ורגל נוספת בעולם התרבות החרדי, אבל הקשר שלהם עם בורא העולם חלש ביותר. בשטח הריק נכנסו אין ספור תופעות בעיתיות, כמו: שיטוט ברחובות בשיעמום/ניבול פה/מחשבים/שיטוט במרכז ירושלים/ספריות/צימרים/גלישה בסתר ובגלוי/בחורים שהולכים למשחקי כדורגל, שלא לדבר על העובדה שצוות הישיבה מודע מתי יש משחק לפי המצב בסד"ג/וכו' וכו'. (וכפי ששמעתי מר' דוד כהן שהגדיר, מה שפעם היה השוליים של חברון, היום זה מאות רבות של בחורים בכל הישיבות). אלו שני צידי המטבע הקיצוניים, כמובן שיש אמצע גדול מאד. חשוב לציין שלא מדובר בנוער נושר, אלא במציאות של הרבה ישיבות, במיוחד מהחתך היותר פתוח, אבל לא רק גם בפונביז' ובנותיה ניתן לראות זאת, אם כי בהיקפים הרבה יותר נמוכים.

התופעה של החדרי כושר הבעייתים נמצאית בדר"כ יחד או קרוב לשאר התופעות שהוזכרו אם כי לפי הבנתי, יחסית אל מול שאר הדברים הבעייתים, זה עוד טוב. וכמובן לא כל מי שהולך לחדר כושר הוא גם גולש ומשוטט וכו', ואסור להכליל . לרוב זהו סיפטום, שמעיד על המצב הדתי של הבחור. ולכן אין טעם להילחם בנקודה מסוימת, כשהשורש כולו טעון טיפול.

2. גם לא נראה שמכתב עם כמה חתימות של רבנים יעזור. לא מדובר כאן על תועפות קטנות, שניתן במחי מכתב להעלים אותם, אלא מציאות שקיימת. הבחורים הללו אינם מתלהבים מרבנים או ממכתבים, גם היחס לרבנים לא מה שהיה.

3. מכתב אחד לא עושה הרבה. אם רוצים לעצור תופעה מסוימת, צריך להשקיע הרבה אנרגיה בהסברה/פיקוח/הדרכה, והאנרגיות מוגבלות. ולהשקיע הרבה אנרגיה על פרט שהוא חלק ממכלול שלם, אין לזה הרבה טעם.

לדעתי, עולם הישיבות חייב רפורמה. אבל קודם לכן הגיע הזמן לפקיחת עיניים של ההורים. הצוות הצעיר בישיבות מודע טוב למציאות, ההורים לא. ההורים חייבים להיות יותר מעורבים בחיים של הבן יקיר שלהם, לפתח קשר קרוב עם הבן, פתוח יותר, אמיתי יותר, לנהל שיחות עומק, ולא רק לספק אש"ל. אם כרגע הישיבות לא בונות מספיק את הקשר בין הבחור לבורא עולם, אז התפקיד חוזר חזרה אל ההורים.

תבורך על האומץ שלך לכתוב דברים אלו.

[דרומי]

זו לא הפעם הראשונה... ישא ברכה מאת ה'.

[זאב ערבות]

כותב הפשקווויל הוא הוא המשמיץ והמוציא שם רע לכל אדם שמתאמן בחדר כושר, וכל דבריו הבל, ואם לא מצאת כנראה שלא חיפשת.

נא להביא לנו כאן במרוכז את כל הדעות שלך,
סמארטפון קבוצות וואטסאפ מכוני כושר הכל הכל. אנא! תעשה חסד!
כך נקבל תמונה יותר ברורה איך אמורים להתנהג בלי התחסדות וקנאות מזוייפת וכו' וכו'

עובר ושב נלחם נגד הקנאות הדתית המנסה להלחם נגד כל תופעה שלא לרוחה שתהיה אשר תהיה שבהרבה מקרים אינה מוצדקת ולעומדים מאחריה יש אינטרסים שלא תמיד ניתן לעלות עליהם.
נתיחס לנושא שלנו - מכוני כושר. מעודי לא הייתי במכון כושר כך שאין לי נגיעות, אך אני מכיר יראים ושלימים שכן הולכים, וכל אחד מהסיבות שלו. אין פסול בכך מצד עצמו, החשש הוא לתופעות הלוואי הנלוות לכך ומשמיעת כל מיני סיפורים בלי לפרט.
אך בא נהיה כנים עם עצמינו, אם כך הם פני הדברים וחוששים מתקלות, אז יש לאסור הליכה למקוואות (לגברים), לטיש של האדמו"ר ולעוד מקומות (אין צורך לפרט וכל אחד יודע) שבהם מתקהלים גברים ונערים, מהסיבה שעל כל המקומות האלו יש סיפורים על תקלות... (בלשון נקיה).
ואוסיף לדברי הרב ישא ברכה שכותב דברים כדורבנות, שיש ציבור חרדי גדול שהתורה לא בדיוק בראש שלו שמחפש אקשן ואם לא יתנו לו בהיתר ובמקומות הנמצאים בפיקוח, ילך למקומות מפוקפקים שבהם הרבה יותר גרוע ודי לחכימא, אז מה הרווחנו?
דרך אגב, מישהו שמע שהרמב"ם אסר לאכול במקומות ציבוריים כגון מסעדות? האם נראה למישהו לאסור זאת בימינו?
אתן דוגמא מעשית לדברי. כאן יש תופעה שכאשר יש משחק ספורט, יש מאנ"ש שהולכים בהחבא לברים (בתי מרזח בלעז) ושם יש מסכי טלויזיה ורואים את המשחק. לפני כשנה החליטו שני חרדים פה במאנסי לפתוח מסעדה עם ההכשר הכי טוב בעיר ובפינה מסך טלוויזיה המשדר את המשחקים בלי הפרסומות (בלי ידיעת משגיח הכשרות) בכדי להציל אותם אנשים מנסיונות. כעבור שבועות ספורים נסגר המקום כאשר פנו לרב המשגיח שיסיר את ההכשר וכל התירוצים שמצילים את האנשים מנסיונות נפלו על אזניים סתומות. מה דעתכם?
דרך אגב ולידיעתכם, בתו של ת"ח מובהק המתגורר במאנסי, בעודה נערה פתחה מכון כושר לנשים בשם gympro במרתף ביתם וכעת כעבור כמה שנים והיא כבר נשואה המכון עבר למקום מרווח ומצליח ביותר ותחת פיקוח קפדני (וגם מספק פרנסה בכבוד).

[זאב ערבות]

זו לא הפעם הראשונה... ישא ברכה מאת ה'.

בא לי רעיון. כל פעם שעולה על דעתי לכתוב דברי מוסר וכו', אפנה לרב ישא ברכה לכתוב את הדברים תחת ניקו ובוודאי דבריו יתקבלו בברכה, בניגוד לדברי המוסר של ז"ע המקבל ביקורות כגון מי שמך לשר ושופט עלינו.

[הפצת המעיינות]

בא נהיה כנים עם עצמינו
במקום לפתוח אשכול פה אשכול שם, בא נכתוב חיבור שיוקדש לכל הביקורת האפשרית על הציבור החרדי
כך נצליח לתקן את הבעיות האמיתיות של הדור

[זאב ערבות]

בא נהיה כנים עם עצמינו
במקום לפתוח אשכול פה אשכול שם, בא נכתוב חיבור שיוקדש לכל הביקורת האפשרית על הציבור החרדי
כך נצליח לתקן את הבעיות האמיתיות של הדור

רעיון מצויין.
מן הסתם אתה מתכוון לתת פורום כגון "הצנע לכת" שיהיה חסום לציבור הרחב. נניח נקרא לו: ביקורת תהיה, או ירידת הדורות או משהו בסגנון דומה ושם כל בעל ניק יוכל להציג את הדברים הטעונים תיקון בציבור החרדי לדעתו ואת הדרכים לתיקונם.
הייתי מציע גם אשכול בשם להסיר מכשול והנושא הראשון בו יהיה מכוני כושר.

[הפצת המעיינות]

לא בדיוק
זה לא כל כך הגון לכתוב ביקורת על הציבור החרדי בפורום אוצה"ח
בין אם זה נעשה בעקיפין להשחיל אשכול פה ושם בין אם זה תת פורום מיוחד
התכוונתי לכתוב ספר על הנושא בגלוי בלי פחד
לא במעומעם "בקורת תהיה" אלא בגלוי "בקורת על החרדים"

[זאב ערבות]

לא בדיוק
זה לא כל כך הגון לכתוב ביקורת על הציבור החרדי בפורום אוצה"ח
בין אם זה נעשה בעקיפין להשחיל אשכול פה ושם בין אם זה תת פורום מיוחד
התכוונתי לכתוב ספר על הנושא בגלוי בלי פחד
לא במעומעם "בקורת תהיה" אלא בגלוי "בקורת על החרדים"

אין פה ענין של הגינות. כבר יש אשכולות פה ושם המותחים ביקורת בין בגלוי בין בהבלעה. ומדוע שיהיה פחד? הלא כותבים תחת ניקים וממי מפחדים? זה לא שהמטרה לכתוב ביקורת לשם ביקורת, עבור זה יש כבר ספרים רבים ויש גם את העתונות, בפרט השמאלנית העושה עבודה טובה בנדון, וגם ניתן להקשיב בערוץ הכנסת לכמה חברי כנסת שלא חושכים את שבטם מביקורת על החרדים (מישהו שמע על לפיד?). אלא המטרה להתריע על בעיות ולהציע פתרונות, לדוגמא בעיית הנוער הנושר והמשועמם. האם ראוי לפתוח עבורו בתי ספר למלאכה? תת פורום כזה יכול להביא הרבה תועלת ומודעות לבעיות. אם אין מודעות מנין לדעת מה יש לתקן?