עקביה כתב:ר' זאב, ראיתי את הכותרות של תשובות הבאר משה בקובץ שהעלית, ולא הצלחתי להבין מה בעייתי בהן עד כדי צנזורה.
אוצר החכמה כתב:צודק עקביא ומצוי כאלה רבות בכל ספרי השו"ת לדוגמה בזכרוני כרגע בנוב"י ובשו"ת חת"ס החדשות אבל יש רבים אחרים. שלא לדבר על גמרות ואוי לאותה בושה או לאותה חרפה שחושבים שיש למחוק דברי תורה.
האם קראת גם את התשובה או רק את הכותרת? המידע שלי הוא מהמו"ל עצמו שחששו שיבואו אחרים ויסברו שהנה לא נורא כ"כ, אעשה את שחפץ לבי ואח"כ אעשה תשובה כעצת המחבר... אלו המלים שנאמרו לי, לא פחות ולא יותר - בעברית! (המו"ל הוא ישראלי). מדוע המחבר עצמו לא חשש לכך איני יודע, אולי סבר שרק ת"ח ילמדו את התשובה.
ולדברי הרב אוצר החכמה, וודאי שזו בושה וחרפה, אז אם כך, מדוע התופעה כה נפוצה ולא נלחמים בה ביתר שאת?
אתן לכם דוגמא שבדידי. בערך שבועה הוספתי בהערה שבקובץ ישורון (כז, עמ' תתס"ה) יש מאמר לדמותו של ר' אהרן חיים צימרמן בענין משמעות השלש שבועות ושלא יעלו בחומה והוספתי שבמאמר (שנכתב ע"י הרב אליעזר כצמאן) מובא שהרה"ג צימרמן הפריך במאמר מכל וכל את שיטת האדמו"ר מסאטמאר בספרו המפורסם על הגאולה ועל התמורה. כעבור זמן קבלתי כמה "עצות ידידותיות" מכמה מחברי שאמנם לי אין חלק בכל זה ואני רק מביא מ"מ ומצין מה שנכתב שם, אך החסידים יראו את קנאותם לרבם, בין צודק בין לא צודק, ויחרימו את ספרי (כשיזכה בע"ה לראות אור הדפוס) וילכלכו עליו ואולי אף יאימו על בעלי החנויות שלא יחזיקו אותו בחנות, למען ילמדו ויראו! ולידיעתכם, בעלי העצה הם ת"ח, יודעי ספר ומולי"ם המתמצאים היטב בנושא. למעשה הקשבתי להם ורק השארתי את המ"מ כיון שסוף סוף זה לא נוגע לספר ונראה כאילו באתי להקניט.
אך אם תטענו שאף אחד לא מאיים על בעלי חנויות, אז אספר לכם שלפני שנים רבות נכנסתי לחנות ליכטנשטיין את הולדר ברחוב שטראוס וביקשתי את ספרו האחרון של אברהם קורמן, איני יודע אם זה היה מר ליכטנשטיין או מר הולדר, אך הוא אמר לי בשיא הרצינות: אתה רוצה שישרפו לי את החנות! צחקתי ועניתי לו: מדוע שישרפו? וענה שהזמינו את ר' קורמן לשימוע בבד"ץ העדה החרדית על שכתב דברים נגד האדמו"ר מסאטמאר בספרו יהודי וארצו וכן בספרו האדם וטבעו כתב דברים לא מחמיאים על החסידים, וסירב להופיע בפניהם, והורו לכל החנויות בסביבות מאה שערים להסיר את ספריו ובאם לא... כך אמר לי הנ"ל!
גם במונסי יש חנות ספרים בשם טובי'ס שמחזיק ספרים של המגזר החרדל"י (שרובם היו מופצים ע"י שלם) וכן ספרי קורמן, מגנס וכדומה שלא מקובלים על החסידים, אז אדמור"י החסידים במאנסי אסרו את הכניסה על החנות בחרם! מצורף דוגמא בקובץ. למעשה נכנסים מהכניסה הצדדית וקוראים בפינה שקטה ובעל החנות מרשה להם לעשות זאת בחפץ לב (דרך אגב שמו טוביה רוטברג, והרה"ג זלמן רוטברג זצ"ל, ר"י בית מאיר הוא דודו).