צנזורה תורנית בספרי קודש - דעות ועובדות

[אדג]

עכשיו שאלה, כתבתי בס"ד מאמר על עניין הצנזורה במשנה ברורה.
לדעתו של הנחתום העיסה לא רעה בכלל
איך יותר נוח לרבנים כאן לקרוא זאת, בקובץ WORD/PDF או שמא בהודעה ארוכה (1400 מילה).
אשמח למענה

הודעה ארוכה בתנאי שמחולקת היטב היטב, כמעשהו של מו"ר נוטר הכרמים שליט"א.

[לעומקו של דבר]

אוקי, נראה לי שאאחוז בזה גם בזה
רק אקווה שלא יתקעו לי הודעה באמצע...

[לעומקו של דבר]

אוקי, נראה לי שאאחוז בזה גם בזה
רק אקווה שלא יתקעו לי הודעה באמצע...

והנה מה שעלה:
viewtopic.php?f=7&t=25621

[בברכה המשולשת]

הקלקה קלה ואתה מוריד את הקובץ. (אגב אשמח אם יבארו לי איזה פורמט שמע אפשר להטמיע בפורום זה עצמו)
אכן רוח הדברים מוזכרת במאמר ההוא אלא שביקשתי להביא זאת בהרחבה ובצורה מנומקת.

אז אני לא הבנתי- זה קובץ שמע? אין את זה כתוב?

[לעומקו של דבר]

הקלקה קלה ואתה מוריד את הקובץ. (אגב אשמח אם יבארו לי איזה פורמט שמע אפשר להטמיע בפורום זה עצמו)
אכן רוח הדברים מוזכרת במאמר ההוא אלא שביקשתי להביא זאת בהרחבה ובצורה מנומקת.

אז אני לא הבנתי- זה קובץ שמע? אין את זה כתוב?

אין כתוב. אם מישהו ישכתב אשמח

[גימפעל]

בברכות סב ע"א על הגמ' שרב כהנא על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה דשח ושחק וכו' יש הגהות יעב"ץ שמוכיח מהגמ' כאן ששיטת כמי שכפאו שד הוא מידת חסידות,
וההגהה הזו מודפסת רק בחלק מהש"סים ואיני יודע אם זו צנזורה (אצל לו שלא הדפיסהו) או הוספה (אצל המדפיסים).

[מעט דבש]

בברכות סב ע"א על הגמ' שרב כהנא על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה דשח ושחק וכו' יש הגהות יעב"ץ שמוכיח מהגמ' כאן ששיטת כמי שכפאו שד הוא מידת חסידות,
וההגהה הזו מודפסת רק בחלק מהש"סים ואיני יודע אם זו צנזורה (אצל לו שלא הדפיסהו) או הוספה (אצל המדפיסים).

אין כאן שום צנזורה.
בהוצאת וגשל, הוסיפו על הגהות היעב"ץ מתוך ספרו 'קולן של סופרים', ומשם נלקח הקטע המדובר.

וראה בהקדמת וגשל המצ"ב.

[חכם באשי]

הנה לך, גימפעל, הפסדת סיפור צנזורה עסיסי...

[גימפעל]

כתבתי מפורש שאיני יודע אם זו הוספה או השמטה,
מפני שבמהדורות הישנות לא מצאתי ההגהה הנ"ל ורק בש"ס ווגשל החדש, וייש"כ לכל המסייעים.

[מעט דבש]

לנושא האשכול:
viewtopic.php?f=7&t=31552

[אליסף]

בספר הנפלא אורות הגר"א עמ' שו מובא הסיפור על ביקורת הגר"א על ספר אורים ותומים- ובעצם על דרך ה"חריפות", המקור הוא מעליות אליהו, אך בספר השמיטו את שם הספר וכתבו "ספר חדש" וניכר שקודם היה כתוב משהו אחר עיי"ש.
ולציין שהמלקט מודה לגרב"ש דויטש שליט"א שהעיר והאיר ומסתבר שהגהה זו היתה על פיו.

[עדיאל ברויאר]

באגרת התשובה הוצ' מוסר הראשונים, ירושלים תשנ"א, המבוססת על דפו"ר (קושטא שח) כתוב בעמ' רסב בין סע' נב לסע' נז:
בדפוס ראשון חסרים כאן כמה סעיפים בדרש הנשים, ולפי דעת גדולי תורה ויראה השמטנום גם כאן במהדורתנו זו.
הכוונה לסעיפים שכאן (החל מד"ה האשה, הראשון): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=14

[ברוז]

על ההשמטות בצדקת הצדיק
http://blog.nli.org.il/zadik/

[תוכן]

בשו"ת תפארת צבי לר' צדוק הכהן, יש עמוד שהוא מעומד בצורה מפוזרת מאד. אני מצרף לכאן את העמוד המדובר בצירוף עוד שני עמודים, אחד שלפניו ואחד שלאחריו, כדי שהמעיין יוכל לראות מיד את ההבדל בצורה העימוד.

הסיבה הרגילה לשינויים מסוג זה, הוא משום שאחרי שהעמידו את הספר, שמו לב שצריך להשמיט משהו, ועל כל העמידו רק אותו עמוד מחדש, ואת הטקסט החסר הם "הסתירו" על ידי פיזור שאר הקטסט.

אם הנ"ל הוא נכון, אז האם למאן דהו ידוע מה דבר ההשמטה?

[צופר הנעמתי]

בשו"ת תפארת צבי לר' צדוק הכהן, יש עמוד שהוא מעומד בצורה מפוזרת מאד. אני מצרף לכאן את העמוד המדובר בצירוף עוד שני עמודים, אחד שלפניו ואחד שלאחריו, כדי שהמעיין יוכל לראות מיד את ההבדל בצורה העימוד.

הסיבה הרגילה לשינויים מסוג זה, הוא משום שאחרי שהעמידו את הספר, שמו לב שצריך להשמיט משהו, ועל כל העמידו רק אותו עמוד מחדש, ואת הטקסט החסר הם "הסתירו" על ידי פיזור שאר הקטסט.

אם הנ"ל הוא נכון, אז האם למאן דהו ידוע מה דבר ההשמטה?

גם אם זה נכון, מסתבר יותר שאין כאן איזו צנזורה מיוחדת - סתם הכפילו קטע בטעות או משהו בסגנון הזה.

[חיימשה]

הבה לא נשכח שבעל לב טוב לא צינזר דבר מחוה'' ל. דברי המחבר מודפסים במלואם באותו עמוד.
רק בפירוש המיועד להנגיש את הדברים לשפתו של הלומד בן ימינו, לא הביאם. ויפה עשה.

[אותה אבקש]

הבה לא נשכח שבעל לב טוב לא צינזר דבר מחוה'' ל. דברי המחבר מודפסים במלואם באותו עמוד.
רק בפירוש המיועד להנגיש את הדברים לשפתו של הלומד בן ימינו, לא הביאם. ויפה עשה.

בהחלט, ואנא לחשוב פעמיים לפני שמוציאים לעז בפורום נכבד שכזה על החיים או על המתים.

[עדיאל ברויאר]

נראה לי שדוגמה נוספת היא המחרוזת האחרונה בשיר "על אהבתך" של ריה"ל, שפותחת במילים "אשיר לך שבת", כנראה בגלל סוף המחרוזת.

[י. אברהם]

מס' אגרות מכתב סופר להגאון ר' שמעון סופר

לכידה.PNG (34.71 KiB) נצפה 17202 פעמים

[יבנה]

בשו"ת תפארת צבי לר' צדוק הכהן, יש עמוד שהוא מעומד בצורה מפוזרת מאד. אני מצרף לכאן את העמוד המדובר בצירוף עוד שני עמודים, אחד שלפניו ואחד שלאחריו, כדי שהמעיין יוכל לראות מיד את ההבדל בצורה העימוד.

הסיבה הרגילה לשינויים מסוג זה, הוא משום שאחרי שהעמידו את הספר, שמו לב שצריך להשמיט משהו, ועל כל העמידו רק אותו עמוד מחדש, ואת הטקסט החסר הם "הסתירו" על ידי פיזור שאר הקטסט.

אם הנ"ל הוא נכון, אז האם למאן דהו ידוע מה דבר ההשמטה?

בסוף העמוד הראשון שהבאת כתוב שסוף התשובה חסר. כנראה שזה נחסר רק לאחר העימוד הראשון. ניתן לשער שהמשיך לדבר בענין הפקעת קידושין ומתי נותנין לרשעים לעבור עבירות, ומתי אומרים חטא כדי שיזכה חברך.

[זאב ערבות]

שמעתי שיש מהדורות של החתם סופר שצינזרו את פרק לולב הגזול במסכת סוכה שמדבר בענין ארץ ישראל האם זה נכון?

מצורף קובץ מירחון חקירה מס' 10 משנת 2010 "רבנו משה אמת ותורתו אמת והם בדאים" מאת יצחק גאלד, ובהערה טז הוא מזכיר מהדורה זאת, המאמר בכללותו מענין.

[זאב ערבות]

כיון שלעתים חומר מצונזר מכיל חומר נפץ, מובן מראש שהחומר לא יתקבל ע"י כולם בהבנה וברצון, וכן מן הסתם יש שיורד ע"י הנהלת האוצר מטעמים הכמוסים עמהם, כך שיש להזדרז ולהוריד לפני שיתכן ויעלם. ברוב המקרים יש בחומר המצונזר ענין רב וקשה להשיגו. עצה טובה קמ"ל, כאשר יוצאת מהדורה חדשה של ספר, לא למהר להפטר מהמדורה הקודמת עד שמוודעים שלא החסירו דבר!
מצורף קובץ משו"ת באר משה ח"ד סימן קמ"א מאת הרה"ג משה שטערן שהוסר במהדורה האחרונה מהמו"ל לבקשת בני המחבר, וזו המהדורה הנמצאת באוצר (למרות שלא מצויין שזו מהדורה חדשה ושנת הדפוס נשארה תשד"ם). במהדורה שבאוצר נראה לראות בבירור שנעשתה שם עריכה כיון שנעשה בצורה לא מקצועית. נושא השאלה עדין ומיד תבינו מדוע הוסר, למעשה יש באוצר ספרים עם חומר הרבה יותר..., כגון בשו"ת אשר חנן חלקים ו-ז, וכן ח.

[מקדש מלך]

'טעמים הכמוסים'?! אולי דווקא 'טעמים הגלויים'?

[ההוא דאמר]

מכתב חזון איש:
viewtopic.php?f=7&t=38342#p434024

[עקביה]

ר' זאב, ראיתי את הכותרות של תשובות הבאר משה בקובץ שהעלית, ולא הצלחתי להבין מה בעייתי בהן עד כדי צנזורה.

[אוצר החכמה]

צודק עקביא ומצוי כאלה רבות בכל ספרי השו"ת לדוגמה בזכרוני כרגע בנוב"י ובשו"ת חת"ס החדשות אבל יש רבים אחרים. שלא לדבר על גמרות ואוי לאותה בושה או לאותה חרפה שחושבים שיש למחוק דברי תורה.

[זאב ערבות]

מכתב חזון איש:
viewtopic.php?f=7&t=38342#p434024

מצויין, כן ירבו. ניתן להביא קישורים להודעות אחרות כך שיופיע כאן במרוכז ולא יצטרכו למעט דבש שיוכל לנוח במקצת.

[זאב ערבות]

'טעמים הכמוסים'?! אולי דווקא 'טעמים הגלויים'?

כמוסים לנו - גלויים להם.

[מקדש מלך]

אגב, בקשר לבאר משה שמספר שאותו אחד שאל אותו בשם אחרים.

ביומן טאלנא (כמדומני) מסופר על אחד שנכנס לאדמו"ר מגור הפני מנחם, ושאל אותו בשם אנשים אחרים אודות כך וכך. ענהו האדמו"ר בחוכמתו, 'איני מבין, מדוע אותם אחרים לא יכלו לעשות בדיוק כמוך, להיכנס ולשאול בעצמם ולומר ששואלים עבור אחרים...?'

[דמשק]

ייש"כ ר' זאב, רעיון נהדר לאשכול.

מצו"ב מספר ימות עולם (סיפורים שסיפר האדמו"ר ר' יצחק מאמשינאוו זצ"ל מארה"ב).
אות ב' נשמט במהדורא שניה.

[זאב ערבות]

ר' זאב, ראיתי את הכותרות של תשובות הבאר משה בקובץ שהעלית, ולא הצלחתי להבין מה בעייתי בהן עד כדי צנזורה.

צודק עקביא ומצוי כאלה רבות בכל ספרי השו"ת לדוגמה בזכרוני כרגע בנוב"י ובשו"ת חת"ס החדשות אבל יש רבים אחרים. שלא לדבר על גמרות ואוי לאותה בושה או לאותה חרפה שחושבים שיש למחוק דברי תורה.

האם קראת גם את התשובה או רק את הכותרת? המידע שלי הוא מהמו"ל עצמו שחששו שיבואו אחרים ויסברו שהנה לא נורא כ"כ, אעשה את שחפץ לבי ואח"כ אעשה תשובה כעצת המחבר... אלו המלים שנאמרו לי, לא פחות ולא יותר - בעברית! (המו"ל הוא ישראלי). מדוע המחבר עצמו לא חשש לכך איני יודע, אולי סבר שרק ת"ח ילמדו את התשובה.
ולדברי הרב אוצר החכמה, וודאי שזו בושה וחרפה, אז אם כך, מדוע התופעה כה נפוצה ולא נלחמים בה ביתר שאת?
אתן לכם דוגמא שבדידי. בערך שבועה הוספתי בהערה שבקובץ ישורון (כז, עמ' תתס"ה) יש מאמר לדמותו של ר' אהרן חיים צימרמן בענין משמעות השלש שבועות ושלא יעלו בחומה והוספתי שבמאמר (שנכתב ע"י הרב אליעזר כצמאן) מובא שהרה"ג צימרמן הפריך במאמר מכל וכל את שיטת האדמו"ר מסאטמאר בספרו המפורסם על הגאולה ועל התמורה. כעבור זמן קבלתי כמה "עצות ידידותיות" מכמה מחברי שאמנם לי אין חלק בכל זה ואני רק מביא מ"מ ומצין מה שנכתב שם, אך החסידים יראו את קנאותם לרבם, בין צודק בין לא צודק, ויחרימו את ספרי (כשיזכה בע"ה לראות אור הדפוס) וילכלכו עליו ואולי אף יאימו על בעלי החנויות שלא יחזיקו אותו בחנות, למען ילמדו ויראו! ולידיעתכם, בעלי העצה הם ת"ח, יודעי ספר ומולי"ם המתמצאים היטב בנושא. למעשה הקשבתי להם ורק השארתי את המ"מ כיון שסוף סוף זה לא נוגע לספר ונראה כאילו באתי להקניט.
אך אם תטענו שאף אחד לא מאיים על בעלי חנויות, אז אספר לכם שלפני שנים רבות נכנסתי לחנות ליכטנשטיין את הולדר ברחוב שטראוס וביקשתי את ספרו האחרון של אברהם קורמן, איני יודע אם זה היה מר ליכטנשטיין או מר הולדר, אך הוא אמר לי בשיא הרצינות: אתה רוצה שישרפו לי את החנות! צחקתי ועניתי לו: מדוע שישרפו? וענה שהזמינו את ר' קורמן לשימוע בבד"ץ העדה החרדית על שכתב דברים נגד האדמו"ר מסאטמאר בספרו יהודי וארצו וכן בספרו האדם וטבעו כתב דברים לא מחמיאים על החסידים, וסירב להופיע בפניהם, והורו לכל החנויות בסביבות מאה שערים להסיר את ספריו ובאם לא... כך אמר לי הנ"ל!
גם במונסי יש חנות ספרים בשם טובי'ס שמחזיק ספרים של המגזר החרדל"י (שרובם היו מופצים ע"י שלם) וכן ספרי קורמן, מגנס וכדומה שלא מקובלים על החסידים, אז אדמור"י החסידים במאנסי אסרו את הכניסה על החנות בחרם! מצורף דוגמא בקובץ. למעשה נכנסים מהכניסה הצדדית וקוראים בפינה שקטה ובעל החנות מרשה להם לעשות זאת בחפץ לב (דרך אגב שמו טוביה רוטברג, והרה"ג זלמן רוטברג זצ"ל, ר"י בית מאיר הוא דודו).

[אוצר החכמה]

האם קראת גם את התשובה או רק את הכותרת? המידע שלי הוא מהמו"ל עצמו שחששו שיבואו אחרים ויסברו שהנה לא נורא כ"כ, אעשה את שחפץ לבי ואח"כ אעשה תשובה כעצת המחבר... אלו המלים שנאמרו לי, לא פחות ולא יותר - בעברית! (המו"ל הוא ישראלי). מדוע המחבר עצמו לא חשש לכך איני יודע, אולי סבר שרק ת"ח ילמדו את התשובה.

איפה ראית בתשובה שח"ו מקיל בעניין? להיפך כותב על חומרת החטא. רק אומר שאם עשה תשובה במרירות לב ובחרטה ה' הטוב יסלח לו מה הבעייה בזה?

[זאב ערבות]

רעיון נהדר לאשכול

לא שהתכוונתי לכך מלכתחילה, אך אולי זה יהיה הבסיס לרעיון שהעליתי בזמנו באשכול שוק באשה ערוה לערוך אנציקלופדיה לספרים מצונזרים.

[זאב ערבות]

לעיל בהודעה הראשונה כתבתי שלא אתפלא אם הקובץ משו"ת באר משה יורד מהאשכול, והנה נתבדיתי ואדרבא הרב אוצר החכמה כתב שאינו רואה בה שום בעיה, והודיתי לו שאכן כך פני הדברים ובאמת פליאה מדוע החליטו להשמיט אותה.

[הפצת המעיינות]

גם במונסי יש חנות ספרים בשם טובי'ס שמחזיק ספרים של המגזר החרדל"י (שרובם היו מופצים ע"י שלם) וכן ספרי קורמן, מגנס וכדומה שלא מקובלים על החסידים, אז אדמור"י החסידים במאנסי אסרו את הכניסה על החנות בחרם!

חמור מאוד!

גם במשנה מגילה פ"ד מ"י ישנם הוראות לצינזור על ידי רבנים! ואין פוצה פה!

"מדוע התופעה כה נפוצה ולא נלחמים בה ביתר שאת?"

[זאב ערבות]

גם במונסי יש חנות ספרים בשם טובי'ס שמחזיק ספרים של המגזר החרדל"י (שרובם היו מופצים ע"י שלם) וכן ספרי קורמן, מגנס וכדומה שלא מקובלים על החסידים, אז אדמור"י החסידים במאנסי אסרו את הכניסה על החנות בחרם!

חמור מאוד!

גם במשנה מגילה פ"ד מ"י ישנם הוראות לצינזור על ידי רבנים! ואין פוצה פה!

"מדוע התופעה כה נפוצה ולא נלחמים בה ביתר שאת?"

לא מובן מדבריך עם אתה עוקצני ומאיזה כיוון אתה בא, בעד או נגד, אך באופן כללי אי אפשר לחנוק את צמאון הציבור לדעת. תנסה לצנזר ולאסור מכאן... ימצא מאן דהו פתח ממקום אחר, אדרבא ע"י איסור הדבר אתה מגביר את הצמאון לדעת מה מסתירים ממך. הנה לדוגמא במדינות כמו סין ואירן מצנזרים את האינטרנט, אז המציאו תכנה בשם vpn שעוקפת את הצינזור.

[לבי במערב]

גם במונסי יש חנות ספרים בשם טובי'ס שמחזיק ספרים של המגזר החרדל"י (שרובם היו מופצים ע"י שלם) וכן ספרי קורמן, מגנס וכדומה שלא מקובלים על החסידים, אז אדמור"י החסידים במאנסי אסרו את הכניסה על החנות בחרם!

חמור מאוד!
גם במשנה מגילה פ"ד מ"י ישנם הוראות לצינזור על ידי רבנים! ואין פוצה פה!
"מדוע התופעה כה נפוצה ולא נלחמים בה ביתר שאת?"

לא מובן מדבריך עם אתה עוקצני ומאיזה כיוון אתה בא, בעד או נגד, אך באופן כללי אי אפשר לחנוק את צמאון הציבור לדעת. תנסה לצנזר ולאסור מכאן... ימצא מאן דהו פתח ממקום אחר, אדרבא ע"י איסור הדבר אתה מגביר את הצמאון לדעת מה מסתירים ממך. הנה לדוגמא במדינות כמו סין ואירן מצנזרים את האינטרנט, אז המציאו תכנה בשם vpn שעוקפת את הצינזור.

ז"ל המשנה שם: "מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם. מעשה העגל: הראשון נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים נקראין ולא מתרגמין. מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין. אין מפטירין במרכבה; רבי יהודה מתיר. רבי אליעזר אומר, אין מפטירין בהודע את ירושלים".
איני מתכוון להביע את דעתי הקצרה בעד או נגד, כ"א להבהיר הדברים ולהעמידם על דיוקם.

[זאב ערבות]

גם במונסי יש חנות ספרים בשם טובי'ס שמחזיק ספרים של המגזר החרדל"י (שרובם היו מופצים ע"י שלם) וכן ספרי קורמן, מגנס וכדומה שלא מקובלים על החסידים, אז אדמור"י החסידים במאנסי אסרו את הכניסה על החנות בחרם!

חמור מאוד!
גם במשנה מגילה פ"ד מ"י ישנם הוראות לצינזור על ידי רבנים! ואין פוצה פה!
"מדוע התופעה כה נפוצה ולא נלחמים בה ביתר שאת?"

לא מובן מדבריך עם אתה עוקצני ומאיזה כיוון אתה בא, בעד או נגד, אך באופן כללי אי אפשר לחנוק את צמאון הציבור לדעת. תנסה לצנזר ולאסור מכאן... ימצא מאן דהו פתח ממקום אחר, אדרבא ע"י איסור הדבר אתה מגביר את הצמאון לדעת מה מסתירים ממך. הנה לדוגמא במדינות כמו סין ואירן מצנזרים את האינטרנט, אז המציאו תכנה בשם vpn שעוקפת את הצינזור.

ז"ל המשנה שם: "מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם. מעשה העגל: הראשון נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים נקראין ולא מתרגמין. מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין. אין מפטירין במרכבה; רבי יהודה מתיר. רבי אליעזר אומר, אין מפטירין בהודע את ירושלים".
איני מתכוון להביע את דעתי הקצרה בעד או נגד, כ"א להבהיר הדברים ולהעמידם על דיוקם.

ראיתי את המשנה לפני שהגבתי (במהדורת המאור זה מ"ח!), אך במקרה של החנויות שהזכרתי, זה לא גזירת חכמי הדור, אלא של מגזרים שונים שברובם המניע מאחרי החרם הוא השקפתי. למשל לא תמצאו בוויליאמסבורג את ספרי הרב קוק, וכן לא תמצאו בגלוי את שו"ת יביע אומר וכו', קלטת? כנ"ל אצל טוביה, אצלו תמצא את ספרי הרב קוק, את ספרי קורמן, את ספרו של בני בראון על החזון איש וכו'. כמה מחברי הפורום לא קראו את הספר על החזון איש? הספר נדפס ע"י הוצאת ספרים חילונית למהדרין, האם רוח חכמים נוחה מהספר? דוגמא קצת יותר בוטה, מה עם ספרו של דוד אסף נאחז בסבך? זה הספר הכי פופולרי אצל טוביה ומכר כמה מאות עותקים ועוד כמה מאות קראו אותו בחנות. לעומת זאת תסע קצת במורד הכביש לחנות מרכז הספרים בבעלות חסידים, שם לא תראה ולו בדל ספר שנכתב ע"י חובש כיפה סרוגה או בעל השקפה מסוג זה (כלומר בעד המדינה). לכל חנות הזכות להחזיק במלאי את הספרים הנראים כנכונים לקהל לקוחותיה, אך להחרים חנות בגלל שיש שם את ספרי הרב קוק וקורמן? ממה הם מפחדים, שהחסידים יקראו בספרים ויהפכו לציוניים? פעם נכנסתי לספריה ובכל ספר של מוסד הרב קוק מחקו את המלים "הרב קוק" בטוש שחור. כן זכור לי שמה"ק קרא לסדרת ספרי הראשונים ספרי ראשונים ואחרונים על הכריכה כדי שגם החסידים יוכלו לקנות, ולבסוף בחנות ביגלייזן תמצאו ספרים מכל המינים והסוגים ומכל החוגים למרות שהם חסידים.

[לבי במערב]

לא מובן מדבריך [א]ם אתה עוקצני ומאיזה כיוון אתה בא, בעד או נגד, אך באופן כללי אי אפשר לחנוק את צמאון הציבור לדעת. תנסה לצנזר ולאסור מכאן... ימצא מאן דהו פתח ממקום אחר, אדרבא ע"י איסור הדבר אתה מגביר את הצמאון לדעת מה מסתירים ממך. הנה לדוגמא במדינות כמו סין ואירן מצנזרים את האינטרנט, אז המציאו תכנה בשם vpn שעוקפת את הצינזור.

ראיתי את המשנה לפני שהגבתי (א) (במהדורת המאור זה מ"ח!) (ב), אך במקרה של החנויות שהזכרתי, זה לא גזירת חכמי הדור, אלא של מגזרים שונים שברובם המניע מאחרי החרם הוא השקפתי. (ג)

(א) א"כ, מהו הספק "[א]ם אתה עוקצני ומאיזה כיוון אתה בא, בעד או נגד"?! לפענ"ד ברור - עוקצני ונגד.
(ב) כ"ה נוסח כתה"י.
(ג) כנ"ל - לא הבעתי דעתי הקצרה בנושא. ובל"נ, אף איני מתכוון לעשות זאת.

[אבא יודן]

למשל לא תמצאו בוויליאמסבורג בגלוי את שו"ת יביע אומר וכו'

יש בבאיאן ויש בבראשוב ויש עוד, הבעיה היא שהעולם לא יודע מי הוא!
ואספרה כמו, ראיתי פעם ספר המוסר [הנדפס מחדש] לנה"ו בבית המדרש אחד בויליאמסבורג, והייתי הולך עם הספר בידי לכל באי בית המדרש לידע אם אחד יודע מי הוא אותו וויזל המחבר ההוא? ואף אחד (!) לא ידע להשיב.
[אז תפסתי את עומק הקללה של שם רשעים ירקב, ששמו נרקב כל כך עד שלא יודעים מי הוא ואפילו על מנת לקללו...]