הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' יולי 31, 2011 3:37 am

זהו לא אשכול שיגרתי וגם אין מקומו במשפחות סופרים
אני רוצה לדון כאן בהגותו משנתו ודרכי לימודו
וראשית אעלה בכאן כמה נקודות בעירבוביא
נשמע בכאן את דעת חברי הפורום ומינייהו תרווח שמעתתא

א. אחד ויחיד מחכמי הדור שיש להם ביאור לכל דבר על פי עומקם של דברים עם זיקה עמוקה לקבלה.
ב. לפי הבנתי הרי הוא משוייך ללומדי קבלת הגר"א ולומד קבלה עם "הבנה" שלא כמקובלי הספרדים הלומדים יותר את הדברים בצורה "טכנית" כביכול
ג. אינו מביא מקורות לדבריו כלל, ואף אינו אוהב להביא מקורות ולא אוהב ששואלים אותו עליהם, ושמעתי מאחד מראשי הישיבות החשובים שליט"א שהיה בשיעוריו תקופה והיה רגיל לשאול למקורות (בספריו של אותו ר"י אכן הוא מצטט הרבה מקורות) והגרמ"ש הורה עליו באצבע בךאיזה שיעור שעוד מעט הוא ישאל מהו המקור.
ד. הבחנתי כמה פעמים שדבריו הרעיוניים נמצאים בספר שפת אמת, ולא ברורה לי זיקתו לספרי חסידות.
ה. אומרים ששולט בכל הש"ס כולו לעומקו ומוסר שיעורים בטהרות ובכל מקום ללא הכנה כלל, (שלא לדבר על אגדה).
ז. מוסר שיעורים סגורים בכמה רמות וביניהם שיעורים לראשי ישיבות ודמויות מרכזיות בשדה התורני, האם ידוע על מה הוא מוסר? יש שיעורים בקבלה להדיא?
ח. יש לו תלמיד הרב בורנשטיין שהוציא שערי אורה עם ביאור וכן משנת חסידים עם ביאור ודומני שנתן הסכמה, אינני יודע עם יש עוד ספרי קבלה עם הסכמותיו

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » א' יולי 31, 2011 1:00 pm

ב"ה זכיתי להיות תלמיד בן תלמיד ותיק, אבי למד אצלו עוד לפני כמעט ארבעים שנה, כשהתחיל לדבר.

הוא מעיד על עצמו בהסכמתו לספר 'אפיקי מים' של הרב שמלצר בעמח"ס 'החיים באמונתם' ז"ל ''הנה אביעה דברי לך, משחר נעורי נתן השי"ת בלבי להטות אזני לשמוע דברי חכמים, ובמעט החן שנתן לי השי"ת בעיני רבותי, פתחו לי סדק צר וראיתי כמציץ מן החרכים מן האור הגדול שהי' בלבם, ומאז אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה והבנתי בעניי וביגיע כפי מדברי רבותי''.

אמת הוא שהרב שליט"א לא אומר מ"מ, אם כי כיום הוא כבר אומר 'קצת' ז"א אם פעם היה אומר חז"ל הרי שכיום הוא אומר 'חז"ל בספר הזהר' וכד'.
להשערתי, ומעניין אם יש כאן מי שמכיר ומסכים לסברתי, זה שהוא לא אומר מ"מ, מסיבה פשוטה היא, ברור שאם היה אומר מקור לכל דבריו, והרבה ממקורותיו הם ספרים חסידיים או ספרי קבלה, ונאריך בזה להלן, הרי היה נהפך מהר מאוד להיות עוד איזה סוג של צדיק וכד' ולא 'מרא דשמעתתא' בתחומו. סברא זו בעיני אין לה ספק.
לדוגמא, אבי שאלו פעם על ספר 'שפת אמת' שהיה הוגה בו תדיר (אחרי עשרות שנות לימוד אצל הרב) שהוא מוצא בו את הכל, וענה לו בפשיטות 'ברור, הכל בו', דהיינו ברור שספרים כאלו הם חלק מבסיס תורתו של הרב. למה הוא היה צריך לההיפך להיות רב של מגזר כ"כ מצומצם של ליטאים שמעיזים ללמוד גם דברים שמקורם ספרי חסידות?
(אם כי כל גדולי ישראל בתחום זה עסקו בכתבי חסידות תדיר, רבינו ישראל אלי', הרב הוטנר והרב דסלר, כולם עסקו הרבה מאוד בכתבי חסידות).

מוסר כשלושים שיעורים בשבוע. וזה נכון שאפשר לתמצת את שיעוריו, וגם אני כשאני שומע בקול הלשון, אני שומע במהירות הגבוהה, אבל הוא כידוע דרכו עימו להבנת השיעור לחזור ולשתוק וכו' כידוע ממה שאמר לר' יעקב גרבובסקי (שמקליט את שיעוריו כבר עשרות שנים) שלא יחתוך את השתיקות הארוכות שבשיעורים, כי הם חלק מהשיעורים.

אתהשערי אורה הוציא הרב ירוחם בקר. לא הרב בורנשטיין.

הרב ידוע בחריפות לשונו ובחידודיו הניכרים בהסכמותיו.

הוא בעצמו לא כותב כלום וכעדותו על עצמו בהסכמתו ל'אפיקי מים' הנ"ל, ז"ל " והאמת דלא חשבתי להביא דברי בספר לרבים, ודייני במה שחייב אני מד"ת ללמד למי שמבקש תורה מפי כמבו' בר"מ ריש ה' ת"ת, והנה אתה יקירי שהנך איש שומע ומבקש דעת אמת בכל לבך ובהגיגך תבער אש הדברים ולהוציאם לאור לתועלת החברים המקשיבים, הרי אין אני בעלים עליהם יותר מכם ועד כמה שדברי תורה הם והרי השומע בהם כעונה כמבואר בתוס' ברכות כ' וכדברנו תמיד כי השומע והמדבר שותפים הם ותרוייהו משוי לי' לדבור ובפרט בד"ת ואכ"מ ואין לי אלא זכות טענה כי אין הדברים מדויקים ואינם נמסרים נכון אכן לא כן הוא בדברים שלפנינו שהם נמסרים כפי שהושמעו ובהבנה נכונה....". כמה הלכתא גבירתא נלמדים מדברים אלו!

המציאות מראה שמי שהתרגל לשמוע את דברי תורתו לא מסוגל לאחר זמן לשמוע דרשות של הבל (במיוחד אם נאמרות בסגנון של בעלי המוסר של ימינו שהרבה מהם הרגשת הלב ואל לימוד- לאפוקי מבעלי המוסר הקודמים שכל דבריהם לימוד ועיון, מי שרואה את אור הצפון או ר' ירוחם או כתבי הסבא מקלם מבין מיד את ההבדל- דרך אגב את ר' ירוחם רואה הרב כספר יסוד למתחילים לקבל דרכו כיוון ללימוד דברי חז"ל, כך הורה לי בזמנו) ואמר לי על מי שאומר וורט שברשב"א לא היה אומר אותו שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אפי' אמר לי לומר כן לחבירי. הרי אתם למדנים- ואיך פתאום בתחום אחר אתם מדברים דברים שבתוס' לא תגידו- הרי אתם מגלי פנים בתורה שלא כהלכה.

גאון מאויים, ידוע שכח קליטתו היא שלא במושגינו המצומצמים, מקרוב ומכלי ראשון אני יכול להעיד על ידיעתו הרבה בכל כתבי הפילוסופיה בבקיאות ועיון מבהילים. וכן על ידיעתו הרבה בכל חכמות הטבע. אלא שלא כאן המקום.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » א' יולי 31, 2011 1:06 pm

בושה להביא ממקורות אלו אבל הנה מויקיפדיה. מישהו שלח לי את זה פעם לבקשתי.

הרב משה שפירא (נולד בכ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935) הוא רב חרדי, והוגה דעות ייחודי. תחום עיסוקו העיקרי הוא מחשבת ישראל. הרב שפירא מלמד תורה בישיבת אור שמח, בכולל אברכים שהוא עומד בראשו, בישיבת שב שמעתא שהוא מהעומדים בראשה, ובשיעורים מצומצמים שהוא נושא בפני קבוצות שומעים.

תולדותיו
שפירא נולד בתל אביב לרב מאיר יצחק, שהיה מתלמידיו של רבי נתן צבי פינקל - ה"סבא מסלבודקה". למד בצעירותו בישיבת פוניבז' בבני ברק, שם למד בחברותא עם המשגיח הרב אליהו דסלר. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים. לאחר נישואיו עם בתו של הרב אהרן ביאלוסטוצקי, התגורר בירושלים ועזר להקים את ישיבת בית התלמוד, בראשה עמד הרב דב שוורצמן. לאחר מכן התגורר תקופה מסוימת בארצות הברית, והתמנה שם לראש ישיבת בית בנימין, בסטמפורד, קונטיקט. כיום הוא מתגורר בשכונת בית וגן הירושלמית.

הרב שפירא היה ממקימי ישיבת "אור שמח" בירושלים, והוא הקדיש זמן רב ללימוד החוזרים בתשובה שלמדו בישיבה. מעל עשרים שנה מסר שם שיעור בפרשת השבוע מדי יום חמישי. לשיעור זה היו מתקבצים מאות בחורים ואברכים חרדיים מכל רחבי ירושלים. מפאת הצפיפות הועבר השיעור לבית הכנסת "חניכי הישיבות" בשכונת סנהדריה ולאחר מכן לבית הכנסת "משכן משה" בשכונת רמת שלמה, שם נמסר השיעור כיום (2010). מלבד שיעור זה הוא מוסר כמה שיעורים בתלמוד ובספרי יסוד אחרים, מדי יום ביומו, לקבוצות שונות. מספר השיעורים הללו מגיע לכשלושים בשבוע.

הרב שפירא עומד בראשו של כולל אברכים גדול בירושלים, מיסודה של קרן וולפסון (ראש כולל נוסף הוא הרב זבולון שוורצמן). לכולל תוכנית לימודים ייחודית, המכשירה אברכים לשמש כרבני קהילות, בתום תקופת לימודיהם בכולל.

הרב שפירא נוהג לבקר לעתים קרובות בישיבת תורת חיים במוסקבה, למסור שיעורים ולחזק את תלמידי הישיבה. יהודים רבים מתושבי מוסקבה והסביבה נוהגים להגיע לישיבה, לשמוע את שיעוריו ולקבל את ברכותיו.

אישיותו

הרב שפירא חי ברצינות מופלגת, ולמרות שיש לו ייחודי, בדרך כלל ארשת פניו רצינית ומהורהרת. בינו לבין תלמידיו קיים מרחק, דבר לא מקובל ביחסי רב ותלמיד.

הרב שפירא נמנע בדרך כלל מייעוץ לאנשים ופתרון בעיותיהם האישיות. יוצא מכלל זה הוא עזרה וייעוץ לבחורים שנפלטו ממסגרת הישיבה.

הרב שפירא משמש גם מורה דרך פרטי לאישים בולטים בעולם התשובה. כך למשל הוא היה רבו של הפילוסוף החוזר בתשובה בני לוי. לוי היה עוזרו של הפילוסוף המפורסם ז'אן פול סארטר ומשנחשף לתורתו של הרב שפירא, הפך לתלמידו המובהק, ואף עבר להתגורר בשכנותו, בשכונת בית וגן.

תורתו הייחודית

את תורתו המחשבתית הייחודית, שאב הרב שפירא מכמה מקורות. רבותיו העיקריים היו הרב אליהו דסלר והרב יצחק הוטנר. גם מהרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק למד הרב שפירא תורה. הוא מושפע גם מספרי קבלה בכלל וקבלת הגר"א בפרט, כתבי המהר"ל וספרי חסידות, ובמיוחד ספר מי השילוח וכן ספרי תלמידו רבי צדוק הכהן מלובלין.

הרב שפירא ניחן בזיכרון פנומנלי, והוא מצטט בשיעוריו קטעים שלמים מהתנ"ך, התלמוד וספרים נוספים בעל פה. שיעוריו נמסרים בעברית ישראלית, או בעברית בהגייה אשכנזית, ביידיש ואף באנגלית- הכל לפי השומעים ולפי העניין הנלמד. דרכו לחזור על רעיונותיו כמה פעמים במהלך השיעור, כאשר בכל פעם הוא מדגיש ומחדד נקודות נוספות בנושא הנידון. בין קטע לקטע בשיעור הוא משלב שתיקות ארוכות למדי. הוא התבטא פעם כי "ההפסקות האלו בין משפט למשפט, גם הן חלק מהשיעור".

שיעורים רבים נמסרים כסדרה בנושא מסוים, והיא עשויה להימשך במשך שנים ארוכות. כך למשל, סדרת השיעורים על פרקי אבות כוללת כארבע מאות שיעורים ונמשכה קרוב לעשרים שנה. הסדרה על התפילה כוללת כששים שיעורים וכמוה גם סדרות אחרות, בנושאי אמונה, י"ג עיקרים ועוד.

הרב שפירא נוהג לפרש את דברי חז"ל בצורה מעמיקה, תוך הבאת הקשרים משלימים ממקומות אחרים בתלמוד ובמדרשים, בספרי הקבלה ובספרי המחשבה. כך הוא אורג מארג ייחודי. לרבים משומעיו מהווים שיעוריו חוויה אינטלקטואלית מיוחדת.

הרב שפירא עוסק רבות בהתייחסות ההשקפה היהודית לנושאים אקטואליים שונים. כך למשל הוא הקדיש שיעורים מיוחדים לנושא האינתיפאדה השנייה, לנושא הפיגועים במגדלי התאומים בארצות הברית ולנושא הצונאמי הקטלני באוקיינוס ההודי.

הפצת תורתו בציבור

הרב שפירא אינו נוהג להוציא לאור את שיעריו ואת חידושיו, אך אלפי שיעוריו מוקלטים ומופצים ברחבי הציבור החרדי בקלטות וב-MP3. חלק משיעוריו מועברים בשידור חי בעת השיעור בעזרת מערכת קול הלשון. מספר שיעורים שבועיים משודרים לתלמידיו בחו"ל.

תלמידים רבים כותבים לעצמם את שיעוריו. שניים מהם הוציאו לאור ספרים המבוססים על שיעורים אלו:
■אפיקי מים - על המועדים. הספר נכתב על ידי הרב ראובן שמלצר והוא מעוטר בהסכמה אישית של הרב שפירא, בו הוא מעיד כי: "הדברים שלפנינו (שהם) נמסרים כפי שהושמעו ובהבנה נכונה".
■ממעמקים - על התורה. הספר נכתב על ידי הרב אלכסנדר מנדלבוים, ומקובל כי הוא פחות מוסמך מספרו של שמלצר. זאת משום שמנדלבוים שילב בו דברים נוספים על פי הבנתו ומסיבות נוספות.
■רעה אמונה - על י"ג העיקרים. נכתב על ידי הרב מנחם שלנגר, ומבוסס בעיקר על סדרת שיעורים שמסר בנושא זה.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » א' יולי 31, 2011 2:32 pm

דרדקי כתב:אתהשערי אורה הוציא הרב ירוחם בקר. לא הרב בורנשטיין.

טעות.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » א' יולי 31, 2011 2:37 pm

: לכידה.PNG (33.4 KiB) נצפה 46739 פעמים

עכשיו ברור?
מה טעות?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' יולי 31, 2011 2:58 pm

דרדקי כתב:עכשיו ברור?
מה טעות?

הטעות היא שאם הרב בקר הוציא שערי אורה
אין זה סותר לכך שהרב מיכאל בורנשטיין הוציא שערי אורה מוער
והדבר ברור לי שכן הגיתי בספרו המאיר עיניים

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' יולי 31, 2011 3:02 pm

דרדקי כתב:(אם כי כל גדולי ישראל בתחום זה עסקו בכתבי חסידות תדיר, רבינו ישראל אלי', הרב הוטנר והרב דסלר, כולם עסקו הרבה מאוד בכתבי חסידות).

איני רוצה לסטות מהנושא אבל בהערה קצרה, הרב הוטנר ידוע לי וכן הרב דסלר, הרב ווינטרוב זה חדש לי, יש לך מקור לזה?
כמו"כ ר' גדליה אייזמן שאב מספרי חסידות בלא להזכיר מקורותיו כן שמעתי מפי תלמיד נאמן

דרדקי כתב:גאון מאויים, ידוע שכח קליטתו היא שלא במושגינו המצומצמים, מקרוב ומכלי ראשון אני יכול להעיד על ידיעתו הרבה בכל כתבי הפילוסופיה בבקיאות ועיון מבהילים. וכן על ידיעתו הרבה בכל חכמות הטבע. אלא שלא כאן המקום.

שמעתי שבחדר שבו נהג הגר"א ללמוד חכמות חיצוניות יש לו ארון עם מדפים לזה

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » א' יולי 31, 2011 3:04 pm

השערי אורה המפורסם זה של הרב בורנשטיין, כמו ספרו משנת חסידים, שהם ספרים מאירי עיניים ממש [והוציא גם משנת המועדים, אך לא פירוש על ספר קדמון]
כנראה שיש שערי אורה של הרב בקר שהוציא עפ"י שיעורי הגרמ"ש, אם אפשר להראות לנו הכריכה וחלק מהספר.
והכל בא על מקומו בשלום.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' יולי 31, 2011 3:05 pm

דרדקי כתב:
הרב שפירא עומד בראשו של כולל אברכים גדול בירושלים, מיסודה של קרן וולפסון (ראש כולל נוסף הוא הרב זבולון שוורצמן). לכולל תוכנית לימודים ייחודית, המכשירה אברכים לשמש כרבני קהילות, בתום תקופת לימודיהם בכולל.

מה פתאום?
למיטב ידיעתי זהו כוילל רגיל לאברכים מובחרים ביותר עם מלגה מכובדת ביותר
כל כמה שנים הקבוצה שם מתחלפת

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » א' יולי 31, 2011 3:12 pm

היא שיחתי כתב:
דרדקי כתב:(אם כי כל גדולי ישראל בתחום זה עסקו בכתבי חסידות תדיר, רבינו ישראל אלי', הרב הוטנר והרב דסלר, כולם עסקו הרבה מאוד בכתבי חסידות).

איני רוצה לסטות מהנושא אבל בהערה קצרה, הרב הוטנר ידוע לי וכן הרב דסלר, הרב ווינטרוב זה חדש לי, יש לך מקור לזה?

רבינו ישראל אלי' התחיל את לימודיו בכתבי חב"ד מפי כתבם ולא מפיהם. הוא היה בקי בספרי חסידות ללא כל ספק בידיעה ברורה מקרוב.
זכיתי ללמוד מפיו ומספריו הרבה.

תראה בהקדמת ה'פתחי שערים' שהו"ל בבחרותו כמה הוא מצטט שם את התורה אור וכד'.
מצורף ההקדמה.

פתחי שערים.pdf: (893.13 KiB) הורד 1295 פעמים

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' יולי 31, 2011 3:14 pm

דרדקי כתב:למד בצעירותו בישיבת פוניבז' בבני ברק, שם למד בחברותא עם המשגיח הרב אליהו דסלר. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים.

חדש לי ומעניין

דרדקי כתב:את תורתו המחשבתית הייחודית, שאב הרב שפירא מכמה מקורות. רבותיו העיקריים היו הרב אליהו דסלר והרב יצחק הוטנר.גם מהרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק למד הרב שפירא תורה. הוא מושפע גם מספרי קבלה בכלל וקבלת הגר"א בפרט, כתבי המהר"ל וספרי חסידות, ובמיוחד ספר מי השילוח וכן ספרי תלמידו רבי צדוק הכהן מלובלין.

שמעתי שיש לו ביקורת על הספרים מכתב מאליהו שאינם משקפים כיאות את תורת הרב דסלר
היכן פגש את הרב הוטנר?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' יולי 31, 2011 3:15 pm

לרב שך הייתה ביקורת עליו ועל הרב פינקוס
היה זה על הפצת קבלה לעם?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' יולי 31, 2011 3:19 pm

דרדקי כתב:תלמידים רבים כותבים לעצמם את שיעוריו. שניים מהם הוציאו לאור ספרים המבוססים על שיעורים אלו:
■אפיקי מים - על המועדים. הספר נכתב על ידי הרב ראובן שמלצר והוא מעוטר בהסכמה אישית של הרב שפירא, בו הוא מעיד כי: "הדברים שלפנינו (שהם) נמסרים כפי שהושמעו ובהבנה נכונה".
■ממעמקים - על התורה. הספר נכתב על ידי הרב אלכסנדר מנדלבוים, ומקובל כי הוא פחות מוסמך מספרו של שמלצר. זאת משום שמנדלבוים שילב בו דברים נוספים על פי הבנתו ומסיבות נוספות.
■רעה אמונה - על י"ג העיקרים. נכתב על ידי הרב מנחם שלנגר, ומבוסס בעיקר על סדרת שיעורים שמסר בנושא זה.

לא עברתי כל כך על הספרים הנ"ל
אולם הבנתי כי אפיקי מים הוא ברמה יותר גבוהה מהשניים האחרים
ולגבי רעה אמונה אמרו לי שנמסר בצעירותו ויש הבדל בסגנון מהיום

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » א' יולי 31, 2011 3:22 pm

היא שיחתי כתב:
דרדקי כתב:את תורתו המחשבתית הייחודית, שאב הרב שפירא מכמה מקורות. רבותיו העיקריים היו הרב אליהו דסלר והרב יצחק הוטנר.גם מהרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק למד הרב שפירא תורה. הוא מושפע גם מספרי קבלה בכלל וקבלת הגר"א בפרט, כתבי המהר"ל וספרי חסידות, ובמיוחד ספר מי השילוח וכן ספרי תלמידו רבי צדוק הכהן מלובלין.

שמעתי שיש לו ביקורת על הספרים מכתב מאליהו שאינם משקפים כיאות את תורת הרב דסלר
היכן פגש את הרב הוטנר?

בקורת יש לו רק על חלק ה'. מכתב מאליהו חלק ה' נכתב כולו בידי הרב כרמל, בניגוד לד' חלקים הקודמים שהיתה בהם גם ידו של הגה"צ ר' חיים פרידלנדר, שהחליט מה להדפיס ואיך להדפיס.

אליעזר אאא · הודעהעל ידי **אליעזר אאא** » א' יולי 31, 2011 9:20 pm

היא שיחתי כתב:
דרדקי כתב:תלמידים רבים כותבים לעצמם את שיעוריו. שניים מהם הוציאו לאור ספרים המבוססים על שיעורים אלו:
■אפיקי מים - על המועדים. הספר נכתב על ידי הרב ראובן שמלצר והוא מעוטר בהסכמה אישית של הרב שפירא, בו הוא מעיד כי: "הדברים שלפנינו (שהם) נמסרים כפי שהושמעו ובהבנה נכונה".
■ממעמקים - על התורה. הספר נכתב על ידי הרב אלכסנדר מנדלבוים, ומקובל כי הוא פחות מוסמך מספרו של שמלצר. זאת משום שמנדלבוים שילב בו דברים נוספים על פי הבנתו ומסיבות נוספות.
■רעה אמונה - על י"ג העיקרים. נכתב על ידי הרב מנחם שלנגר, ומבוסס בעיקר על סדרת שיעורים שמסר בנושא זה.

לא עברתי כל כך על הספרים הנ"ל
אולם הבנתי כי אפיקי מים הוא ברמה יותר גבוהה מהשניים האחרים
ולגבי רעה אמונה אמרו לי שנמסר בצעירותו ויש הבדל בסגנון מהיום

הספר היחיד שר' משה לקח תחת חסותו ואף כתב הקדמה, הוא 'רעה אמונה'. ר' משה עבר על כל הספר והעיר הערותיו.

אדמו''ר · הודעהעל ידי **אדמו''ר** » א' יולי 31, 2011 10:51 pm

והנה עוד הסכמה של הרב לאחד מתלמידיו:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28639&&page=4

נוטר הכרמים

היא שיחתי כתב:לרב שך הייתה ביקורת עליו ועל הרב פינקוס
היה זה על הפצת קבלה לעם?

כנראה, אבל לאו דווקא קבלה כפשוטו, אלא הרב שך היה בשיטה כי לרבים צריך לדבר מוסר, ואפילו לא מה שנקרא 'מחשבה' או ענינים גבוהים. ידוע כי גם הביע שביעות רצון מכך שאין הגרי"א ווינטרויב זצוק"ל מציע את מרכולתו לרבים, ותקופה ארוכה היה השיעור ליחידים מתקיים מחוץ לגבולותיה של בני ברק.

אפיזודה נאה, שאינני אחראי על מהימנותה. כבר בלמדו כנער בישיבת פוניבז' ניכר בו בהגר"מ שפירא שליט"א הנטיה למחשבה, ופעם כאשר בסדר מוסר נטל ספר מסילת ישרים אמר לו הרב שך: למה לא שערי תשובה?

באופן אישי לא זכיתי להימנות על תלמידיו הרבים, אם כי נזדמן לי לשהות במחיצתו פעמים מספר, הן מתוקף היחסים הקרובים של משפחתינו עם אביו הגה"צ ר' מאיר זצ"ל [מיחידי סגולה שבדור, שריד פליטת טעלז וחברון של תרפ"ט, פה מפיק מרגליות, ענותן ושפל ברך, התגלמות של איש מוסר: היה מעריץ גדול של בנו, ודווקא בשל גדלותו בתורה...], והן בנסיבות אחרות. התרשמותי היתה כי תקיפותו הרבה נובעת מאיזו שהוא ניתוק מכל הסובב, מפאת פערי התפיסות האדירים שלא ניתנים לגישור. ואולי גם זו הסיבה לדיבורו האיטי, מעבר למסרי השתיקות שנזכרו לעיל, אולי יש בזה נסיון ירידה - חד מדאי - לרמת השומעים, יתכן. (ראיתי כיוצא בזה אצל עוד 'עילויים' שונים).

מעניין כי דווקא שפה משותפת רבה מצא כל השנים בקהל של 'מתחזקים' ברמות שונות, בעלי תשובה באור שמח, אמריקאים, עולי רוסיא וכד', ניתן לפרש זאת באופנים שונים.

נוטר הכרמים

ולעי"נ של אביו הדגול, לשמו ולזכרו תאות נפש, ששיעוריו על פרשת השבוע בביהמ"ד דברי שיר מדי ליל ש"ק במשך שנים ארוכות היו לשם דבר. היה מפרש בעמקות וברהיטות מקראות קשים להבנה, ולעיתים קרובות מצטט את מורו ורבו מהרי"ל בלוך זצ"ל. בילדותי זכיתי להשתתף שם תקופת מה, והנה ביאור נחמד המצוי תח"י מרשימות אחי שיחי' מאותה תקופה.

ענין המעפילים וחטאם

הגה"צ רבי יצחק מאיר שפירא ז"ל ביאר כוונתם של המעפילים, דהנה בדברי משה אל ה' מצינו (יד,יג-טז): ושמעו מצרים כי העלית בכחך... והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמר: מבלתי יכלת ה' להביא את העם הזה אל הארץ...וישחטם במדבר. ואמנם באמת טענת משה נתקבלה, ואף כי נענשו דור המדבר ובמדבר הזה יפלו פגריכם וכל מנאצי לא יראוה, מ"מ הועילה שלא היה כליה ח"ו, ובניהם יבאו לא"י וינחלו אותה.

ועל טענה זו של משה שיהא חילול ה' אם ימותו במדבר ע"י יושבי הארץ סמכו המעפילים במה שאמרו הננו ועלינו . ומ"מ אמר להם משה, למה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח, שכיון שעוברים את פי ה' היא לא תצלח, ולא יעלה בידם בשום פנים. ואמנם לבסוף היה כמתואר בפר' דברים (א,מד): וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים ויכתו אתכם בשעיר עד החרמה.

ובביאור הענין מצינו בדברי רש"י שם: מה הדבורה הזאת כשהיא מכה את האדם מיד מתה, אף הם כשהם נוגעים בכם מיד מתים.

ובדעת זקנים מבעלי התוס' פירש, שזה היה כדבורים שעוקצין מכאן ומכאן ואין ממיתין כך ויכום ויכתום שרדפו אחריהם בהכה ופצוע אבל לא הרגום, כדי שלא יגדילו פיהם ונמצא שם שמים מתחלל, ותדע שלא מנה בכאן הנופלים במלחמה כדרך בשאר מלחמות.

והנה לדברי הדעת זקנים מבואר מאוד, דאמנם אף כי לא עלתה בידם לעלות, מ"מ חילול ה' לא נגרם עי"ז. וגם לדברי רש"י שהרגום, י"ל דכיון שגם הרודפים מתו מיד לא היה כאן טענה של מבלי יכולת ה' ולא נתחלל ש"ש. ונמצא שאין עצה ואין תבונה נגד ה', ולא עלתה בידם להצליח להמרות ציוויו של משה, והחילול ה' נמנע בדרך אחרת.

[email protected]

זכיתי לשמוע מעט בין את האב הגאון הגדול רבי מאיר זצ"ל ובין את הבן שנכלחטאו"ש הגאון הגדול רבי משה שליט"א.
בעיני הצעירות (אז...) היו הם שני הפכים, בלימוד, בהנהגה ובאוירה סביבם.
האב רבי מאיר היה עד יומו האחרון ישיבה בוחר מטעלז, הוא חי את ימיו בישיבה כל יום מחדש, אמר לי פעם על אדם פלוני, "גם בטלעז היה כוכב כזה", שום הילת רוממות לא היתה סביבו, ואדרבה היה מדבר בפשטות עם כל אחד ואחד כחבר, וההרגשה היתה ששנינו ישיבה מאנים, הוא מטלז ואנוכי מאיקס, ומה ההבדל?
כשנשאל היכן גר, היה עונה בפשטות: "ליד אחיות לב" (חנות בגדי נשים, שכנראה היתה אז מפורסמת).
גם בלימוד ובוורטים ששפך סביבו, היה ישיבתי לגמרי, לא היה "שייך" כלל ועיקר למהלכים מחשבתיים חובקי עולם שמקורם "בספרים הקדושים", לפי הזכור לי גם בנו שליט"א ידע זאת והאב אמר לי (אולי בבדיחותא) שר' משה "אינו מרשה לו" לשמוע את שיעוריו, והתעניין אצלי לדעת "מה הוא אומר שם", כמובן שבין האב לבן שררה הערצה הדדית, והבן היה מרבה לבקר בב"ב בקביעות אצל הוריו.
פרט נוסף, רבי מאיר היה משומעי שיעורי מרן הרב שך זצ"ל בקביעות,ומיודד עמו מאד. והיו מספרים (אולי רבי מאיר עצמו סיפר לי כן, אינני זוכר) שכאשר הוא נעדר מן השעור היה הרב שך שואל עליו. כאשר מנסים לעסוק ביחס הרב שך לרבי משה, יתכן שפרט זה בעל משמעות.

לעומת זאת על הבן רבי משה אינני צריך להרחיב, מוכר הוא וידוע, מרומם מעם, ומעין בבואה של הגר"י הוטנר זצ"ל שטרח הרבה להעמיד צורת רב - תלמיד באופן המשרה על התלמיד יראת כבוד וכידוע.
גם על דרכו במחשבה אין צורך לחזור על המפורסם. וכן אופן הרצאת דבריו המדוד, נותן תמיד הרגשה שהדברים הוכנו מראש ומסודרים בבהירות דבר דבור על אופניו, ואין כאן "דיבור" אלא "הרצאה", משא"כ האב, דיבורו היה כאילו הוורט מתחדש עכשיו ומסתדר תוך כדי הדברים, ובקיצור, כאחד האדם.
זכורני כאשר עמד הבן והספיד את האב בהסברת המלה "אמן" מלשון "נאמן" אמונה" וכו', מהו "נאמן" ומהי "אמונה" וכדרכו בעמקות ובבהירות, הרהרתי בליבי מה היה הנפטר הגדול אומר על וורט מסוג זה.
דבר אחד משותף לשניהם מצאתי,
העיסוק ה אינטנסיבי במלה, על רבי משה ידוע כמובן שמרחיב הרבה בהסברת כל ענ יין דרך משמעותו הלשונית העמוקה - הרחבה, גם רבי מאיר היה מרבה לדבר על לשון ומשמועתה, והטיף הרבה לנקוט לשון נכונה ללא טעויות, "הייתי מורה לדקדוק", היה מתנצל בחיוך כל אימת שהיה מתקן אותי.

לעילוי נשמתו אספר לכם על "תיקון" קבוע שהחדיר בי ואולי מישהו יקחנו למעשה: בברכת שהכל נהיה בדברו סבר כדעת הסוברים לומר "נהיה" בסגול תחת ה"י", ונדמה לי שלא שתק אפילו פעם אחת כאשר אמרו בקמץ. (ידעתי שיש דעות בזה, אך סו"ס הוא הצליח אצלי שאומר בסגול...).

נוטר הכרמים

תודה על החייאת הזכרונות מר' מאיר זצ"ל, מי יתננו ירחי קדם.

ושני תוספות קטנות.

ר' מאיר ז"ל היה מעורר גם על הגיה נכונה של הפס' 'והאלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים', החי"ת של חשבונות בחיריק, וכיו"ב בהגיית 'דור ההפלגה', הפ"א הצרויה דגושה, כלומר, מלשון חלוקה ולא הפלגה והרחקה.

באותו הספד של ר' משה שליט"א על אביו אמר שהיה איש אמת, ומעולם לא שיקר, וזהו ענין אמן, צ"א שנותיו כמנין אמן.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ב' אוגוסט 01, 2011 1:20 am

ר' משה שפירא המתגורר בשכונת בית וגן, התפלל במשך שנים ארוכות בביהמ"ד אמשינוב בשכונה, ואף היה מוסר שם שיעור קבוע בשבת לפני/אחרי התפילה בשו"ע הל' שבת עם הנו"כ. שומעי השיעור היו כמה זקנים וכשהלכו לעולמם (או עברו לבית אבות) בטל השיעור.

שמעתי מיהודי אחד שלמד בחברותא עם האדמו"ר מאמשינוב רבי מאיר'ל זצ"ל, וקנה ממנו הרבה. כשנפטר הרבי, בשנת תשל"ו, נשא עליו מספד בישיבת תפרח (שם כנראה שימש כמשגיח באותה עת) והפליג עליו בהפלגות גדולות. שאלתיו, למה לא ידוע הקשר שלו עמו ואם כדבריך שקנה ממנו הרבה היה צריך שימלט ממנו משהו בשמו. השיב לי: הוא מצניע את זה מאותה סיבה שהרב הוטנר העלים כי את יסודות תורתו קנה מהרב קוק זצ"ל.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ב' אוגוסט 01, 2011 2:10 am

נוטר הכרמים כתב:
היא שיחתי כתב:לרב שך הייתה ביקורת עליו ועל הרב פינקוס
היה זה על הפצת קבלה לעם?

כנראה, אבל לאו דווקא קבלה כפשוטו, אלא הרב שך היה בשיטה כי לרבים צריך לדבר מוסר, ואפילו לא מה שנקרא 'מחשבה' או ענינים גבוהים. ידוע כי גם הביע שביעות רצון מכך שאין הגרי"א ווינטרויב זצוק"ל מציע את מרכולתו לרבים, ותקופה ארוכה היה השיעור ליחידים מתקיים מחוץ לגבולותיה של בני ברק.

אפיזודה נאה, שאינני אחראי על מהימנותה. כבר בלמדו כנער בישיבת פוניבז' ניכר בו בהגר"מ שפירא שליט"א הנטיה למחשבה, ופעם כאשר בסדר מוסר נטל ספר מסילת ישרים אמר לו הרב שך: למה לא שערי תשובה?

באופן אישי לא זכיתי להימנות על תלמידיו הרבים, אם כי נזדמן לי לשהות במחיצתו פעמים מספר, הן מתוקף היחסים הקרובים של משפחתינו עם אביו הגה"צ ר' מאיר זצ"ל [מיחידי סגולה שבדור, שריד פליטת טעלז וחברון של תרפ"ט, פה מפיק מרגליות, ענותן ושפל ברך, התגלמות של איש מוסר: היה מעריץ גדול של בנו, ודווקא בשל גדלותו בתורה...], והן בנסיבות אחרות. התרשמותי היתה כי תקיפותו הרבה נובעת מאיזו שהוא ניתוק מכל הסובב, מפאת פערי התפיסות האדירים שלא ניתנים לגישור. ואולי גם זו הסיבה לדיבורו האיטי, מעבר למסרי השתיקות שנזכרו לעיל, אולי יש בזה נסיון ירידה - חד מדאי - לרמת השומעים, יתכן. (ראיתי כיוצא בזה אצל עוד 'עילויים' שונים).

מעניין כי דווקא שפה משותפת רבה מצא כל השנים בקהל של 'מתחזקים' ברמות שונות, בעלי תשובה באור שמח, אמריקאים, עולי רוסיא וכד', ניתן לפרש זאת באופנים שונים.

אגב כאשר הגרמ"ש שמע כי האבי עזרי אין דעתו נוחה, הגיע אליו לביקור לשמוע את הביקורת, אולם האבי עזרי דיבר איתו בלימוד בחביבות יתירה, והגרמ"ש אינו ... שישאל שמעתי כי הראש ישיבה דיבר עלי. בתום הביקור אף ליוה אותו כברת דרך והכל בחביבות יתירה לעיני קהל עם ועדה, וכשהאבי עזרי נפרד ממנו, כמובן הגרמ"ש חזר וליוהו עד פתח ביתו, ואז ברגע האחרון לפני שהאבי עזרי סגר את הדלת הפטיר 'וואס איז שלאכט מיט די חפץ חיים'ס מוסר' [מה רע במוסר של החפץ חיים].
כאשר המסר ברור ח"ו אין כאן שום טענה על האישיות הדגולה ועל הדברים שנאמרו בעומק העיון, וברור שלימוד אגדה בעיון הוא תורה שלמה ממקצועות התורה, אבל מה שיעורר וישיב את האדם לבוראו זה המוסר הפשוט והרגשי, ולכן צריך לעורר ולדאוג שהמחשבה לא יהיה תחליף למוסר.
כידוע שהשיחות של האבי עזרי היו כולם מלאים לב, וכאשר הם כתובים יש הרגשה שהעיקר חסר מהספר. כפי שציין נוטר הכרמים בסדר מוסר ראוי יותר שערי תשובה.
ואגב שמעתי מאחד מבני ביתו של הגר"י פרידמן ר"י תפרח אשר כידוע מקורב אליו מאד, שהגרמ"ש אכן קיבל את דעתו של האבי עזרי, ונמנע מלמסור שיחות ומאמרים במקום שלדעתו יהיה תחליף לסדר מוסר.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ב' אוגוסט 01, 2011 2:25 am

ואני שמעתי, שר' משה בא להתחנן על נפשו (כשנודע לו שהוא על הכוונת). שאל אותו הרב שך, איפה קיבלת את הדברים שאתה מדבר עליהם? אמר לו ר"מ: כאן בישיבה! אצל ר"א דסלר. הפטיר הרב שך: הרב דסלר לא היה "ממוסרי התורה".

לחם_יומם · הודעהעל ידי **לחם_יומם** » ב' אוגוסט 01, 2011 2:34 am

נוטר הכרמים כתב: בהגיית 'דור ההפלגה', הפ"א הצרויה דגושה, כלומר, מלשון חלוקה ולא הפלגה והרחקה.
[/b]

במטותא, לא הבנתי.
הורגלתי להגות "דור הפלגה" ה' פתוחה פ' פתוחה ל' קמוצה ג' קמוצה. (הה' היא ה' הידיעה).
איך הגיית "דור ההפלגה" פ"א צרויה דגושה?

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ב' אוגוסט 01, 2011 2:50 am

הפא נשארת קמוצה/פתוחה רק יש להגות אותה דגושה. העולם התורני רגיל להגות את הפא רפויה ושוואית.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 01, 2011 2:51 am

אני לא יודע מה הרב שך עשה או לא עשה, ו'המקורות' של שיבר שיודעים לצטט בדיוק מה נאמר בתוך החדר, הם משונאיו של הרב שך כניכר מבין השורות.
אני רק זוכר בימי בחרותי, שהבחורים המוכשרים שהלכו לשיעור הקבוע של הגרמ"ש בשיעור באור שמח, לא היו אלו שהיו במתח לימודים גדול של סדרי הישיבה ולימודיה, (בלשון המעטה) כלומר היה כאן בהחלט התעסקות על חשבון התכנים של הישיבה. אני לא אומר זאת כביקורת על הגרמ"ש, שאפילו להגיד כלפיו "קטונתי" זו סוג של גאווה, אבל בהחלט שמי שראה עצמו אחראי על צביון הישיבות היה אמור לטפל בבעיה הזו.

ישבב הסופר

משום מה לא הוזכר כאן עדיין שהגר"מ שפירא שליט"א שימש פרק זמן חשוב כמשגיח בישיבת בית בנימין בסמפורד במדינת קונקטיקוט - בנשיאות ראש הישיבה הג"ר אליהו שמחה שוסטאל שליט"א.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ב' אוגוסט 01, 2011 12:05 pm

נוטר הכרמים כתב:אפיזודה נאה, שאינני אחראי על מהימנותה. כבר בלמדו כנער בישיבת פוניבז' ניכר בו בהגר"מ שפירא שליט"א הנטיה למחשבה, ופעם כאשר בסדר מוסר נטל ספר מסילת ישרים אמר לו הרב שך: למה לא שערי תשובה?

לא נשמע לי.
כשהגר"מ למד בפוניבז' הרב שך עוד לא היה בעל השפעה חזקה כ"כ.
זה אמור להיות בערך בסביבות שנת תש"י משהו.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ב' אוגוסט 01, 2011 12:07 pm

נוטר הכרמים כתב:מעניין כי דווקא שפה משותפת רבה מצא כל השנים בקהל של 'מתחזקים' ברמות שונות, בעלי תשובה באור שמח, אמריקאים, עולי רוסיא וכד', ניתן לפרש זאת באופנים שונים.

הוא אוחז כי רק הם 'פתוחים' לקבל דברים חדשים.
גם מצד שאין להם גירסא דינקותא מהסוג שגורע. וגם בגלל שהם לדעתו היחידים שמחפשי אמת.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ב' אוגוסט 01, 2011 12:20 pm

אני שם לב שלהרבה זה מפריע כאילו אינו אומר מוסר וכד'.
ובכן, להדגיש כי מרבינו הגר"מ שליט"א שמענו כמה פעמים שאמר על עצמו אני לא 'אומר מוסר' (הוא אמר באידיש ואני מבין את התוכן, 'אומר מוסר' כמושג, לא התכוון שהוא לא אומר מוסר, אלא שהוא לא האיש שעוסק בלומר מוסר).
אמר לי בפירוש שהוא עוסק בלימוד. רק שיש לימוד התורה בחלק האגדה. (ודרך אגב אמר לי 'הלא חז"ל חייבו את מי שרצונו להכיר את מי שאמר והיה העולם ללמוד אגדה, ואיזה שאלה יש עוד אם לעסוק בזה'?) לא במוסר שבזה. בפירוש לא. אלא לימוד של חלק האגדה עם כלליו ודרכיו של לימוד זה.
הוא עצמו השקיע רבות בזה. (גם בזה). אבל בכולל אמר לאבי המון פעמים שלא מבקש מהם לעסוק באגדה אלא שכשמגיע דף עם אגדתות לא לומר שהשבוע יש הספק כפול כי את זה אפשר לרוץ, אלא ללמוד אותו בדיוק כמו את הדף קודם. כך שבמשך הזמן יהיו לנו את ההקדמות הראויות להבין משהו באגדה בדיוק כמו שיש לנו הקדמות ללמדנות הישיבתית.

הזהיר אותי מאוד לא לאבד פרופורציות ואמר לי בפירוש שבזה נופלים הרבה ושצריך חכמה גדולה איך לקנות חלק בידיעת ולימוד האגדה.

אמר לי שעדיף לי ללמוד פעמיים בשבוע חמש שעות רצופות בספרי המהר"ל מאשר כל יותם שעה וחצי.

אמר לי שזה ברור שא"א לגדול משמיעת שיעורים בלבד. ושצריך ללמוד לבד ולהשקיע. (אם כי ברור שזה מבוא למי שאין לו את ההקדמות הנצרכות והמושגים המדוברים ודרכי פשיטותם של ספיקות וקושיות).

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » ב' אוגוסט 01, 2011 2:00 pm

לענין מקורות מספרי חסידות, הזכירו כבר שגם רבו עשה כן עם תורת הרב קוק, כיון שחלק גדול מתורתו לא מקבל, וגם הגר"מ לא מקבל חלק גדול מתורת החסידות כמובן, ולכן גם מה שמקבל לא מזכיר בשמם. [כמו שלא מזכיר, וגם רבו הרב דסלר לא הזכיר, את חכמי אוה"ע שקיבל מדבריהם].

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' אוגוסט 01, 2011 3:34 pm

אולי החברים יעלו לכאן שיעורים כתובים שלו?
אבל רק בקבצי וורד ופידיאף
כי אם בכתב אז יצטרכו אלפי עמודים לאשכול הזה ולא יהיה ניתן לנווט בו...

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' אוגוסט 01, 2011 3:36 pm

אני חוזר על שאלתי דלעיל
היכן למד אצל הרב הוטנר? כמה זמן?

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ב' אוגוסט 01, 2011 3:37 pm

היא שיחתי כתב:אולי החברים יעלו לכאן שיעורים כתובים שלו?
אבל רק בקבצי וורד ופידיאף
כי אם בכתב אז יצטרכו אלפי עמודים לאשכול הזה ולא יהיה ניתן לנווט בו...

אני מוכן לנסות משבוע זה ואילך.
הקודמים כתובים אצלי ללא עריכה. ולא בא לי להעלות אותם כך.
אבל זה אף פעם לא יעלה לפני מוצש"ק כך שאיני רואה הרבה תועלת. או שמא אערוך שנים קודמות.
אני לא מתכוון לעריכה מי יודע רק שיהיה קריא וברור אפי' שזה בתמצות.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ב' אוגוסט 01, 2011 3:50 pm

דרדקי כתב:
היא שיחתי כתב:אולי החברים יעלו לכאן שיעורים כתובים שלו?
אבל רק בקבצי וורד ופידיאף
כי אם בכתב אז יצטרכו אלפי עמודים לאשכול הזה ולא יהיה ניתן לנווט בו...

אני מוכן לנסות משבוע זה ואילך.
הקודמים כתובים אצלי ללא עריכה. ולא בא לי להעלות אותם כך.
אבל זה אף פעם לא יעלה לפני מוצש"ק כך שאיני רואה הרבה תועלת. או שמא אערוך שנים קודמות.
אני לא מתכוון לעריכה מי יודע רק שיהיה קריא וברור אפי' שזה בתמצות.

מה רע להעלות אותם כך?
אנו לא מכירים אותך ולא נראה אפי' את ניקך לגנאי אם הדברים מתומצתים
אדרבה עדיף בקיצור להבין את עיקרי הדברים ודיו
אם זה יהיה בקובץ רק מי שבאמת מעוניין יסתכל

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ב' אוגוסט 01, 2011 4:06 pm

קח דוגמא.
אם זה עובר, אשמח במשך הזמן להעלות עוד.

בהעלותך.pdf: (47.61 KiB) הורד 1553 פעמים

א.pdf: (111.05 KiB) הורד 1291 פעמים

א.docx.pdf: (49.82 KiB) הורד 1255 פעמים

א.pdf: (106.86 KiB) הורד 1272 פעמים

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ב' אוגוסט 01, 2011 5:20 pm

השיעור המקורי באור שמח עדיין ממשיך למיטב ידיעתי.
להבדיל מהשיעור הפתוח שעבר כמה מקומות השיעור המקורי נועד רק לצוות הישיבה, ועוד כמה בודדים, וסגור לציבור הרחב.
השיעור התחיל לפני מעל 20 שנה, התחילו חלק, מתקיים בדייקנות כל שבוע, וטרם סיימו, כל שבוע הדשיעור מתמקד באותם שורות לעומק, ולא תופס את השורה ככותרת לשיחה.

היא שיחתי

דרדקי כתב:קח דוגמא.
אם זה עובר, אשמח במשך הזמן להעלות עוד.
בהעלותך.pdf
ויקהל.pdf
א.docx.pdf
א.pdf

הורדתי
אבל לא הספקתי לעיין אלא ברפרוף קל
אם זה היה מענייני דיומא הייתי מוצא את הזמן
על כל פנים עושה רושם מצויין וראוי בהחלט להתפרסם ברבים
אודה לך אם תמשיך לפרסם

נ.ב.
תתנו חוות דעת כדי שיזכה אותנו בשיעורים
ודלא כבאשכול סמוך שת"ס נשבר מפחד ראי"ס

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ג' אוגוסט 02, 2011 12:50 am

תיקו כתב:לענין מקורות מספרי חסידות, הזכירו כבר שגם רבו עשה כן עם תורת הרב קוק, כיון שחלק גדול מתורתו לא מקבל, וגם הגר"מ לא מקבל חלק גדול מתורת החסידות כמובן, ולכן גם מה שמקבל לא מזכיר בשמם. [כמו שלא מזכיר, וגם רבו הרב דסלר לא הזכיר, את חכמי אוה"ע שקיבל מדבריהם].

קשה לי להתאפק במקום שיש בו השוואה מגעילה שכזו. סליחה מעם הקוראים, אבל מצוות מחאה היא. סבורני עם כל הכבוד שנשוא האשכול לא היה נותן ידו להשוואות ממין זה.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ג' אוגוסט 02, 2011 12:56 am

משפטים--משנה תורה.pdf: משפטים- משנה תורה; (44.99 KiB) הורד 1307 פעמים

א.docx.pdf: ספירת העומר; (46.09 KiB) הורד 1127 פעמים

ספירת ימים ושבועות.pdf: ספירת ימים ושבועות; (56.48 KiB) הורד 1164 פעמים

א.pdf: תצוה; (113.27 KiB) הורד 1114 פעמים

שלח-לשון הרע.pdf: שלח- לשון הרע; (60.31 KiB) הורד 1184 פעמים

א.docx).pdf: רואים את הקולות; (51.77 KiB) הורד 1191 פעמים

ענין חודש אדר.pdf: ענין חודש אדר; (58.72 KiB) הורד 1308 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר