יהודה אליצור - מאה שנים להולדתו

[דראל]

.

[בר ששת]

ואיך פספסת את הקישור הזה?...
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%95%D7%A8

[דראל]

.

[שערי חסד]

לחגוג יום הולדת לאדם חי כבר מופיע בתנ"ך למי עשו כן: יום הולדת את פרעה
אבל לציין יום הולדת לנפטר מהיכן המקור האם יש אסמכתא בתנך ממלכי אומות העולם לכך או שלזה יש אסמכתא ממקורות מפוקפקים ונעלמים
עכ"פ לפי מסורת ישראל מציינים ימי הילולא לנפטרים, וכל המשנה ידו על התחתונה

[דראל]

לחגוג יום הולדת לאדם חי כבר מופיע בתנ"ך למי עשו כן: יום הולדת את פרעה
אבל לציין יום הולדת לנפטר מהיכן המקור האם יש אסמכתא בתנך ממלכי אומות העולם לכך או שלזה יש אסמכתא ממקורות מפוקפקים ונעלמים
עכ"פ לפי מסורת ישראל מציינים ימי הילולא לנפטרים, וכל המשנה ידו על התחתונה

וזה כל מה שיש לך לומר ביחס ליהודה אליצור?

[שערי חסד]

וזה כל מה שיש לך לומר ביחס ליהודה אליצור?

[/quote]
נכון זה כל מה שיש לנו לומר, במוסדותינו מעולם לא דיברו עליו ולא הגו בספריו וזכו להצמיח גדולי תורה ויראה שקטנם עבה ממתניו , ומהם כאלו שהקימו את הפורום הזה המספק לך תעסוקה לא מעטה.

[דראל]

.

[בר אוריין תנינא]

דומה שתרומתו לידיעת התנ"ך ע"י עם ישראל גדולה מכפי הניתן לשער.

? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ?

[דראל]

כל השיבה ללימוד תנ"ך (לגלגוליו השונים) התחיל במספר "משוגעים לדבר". אחד מהם היה יהודה אליצור.
יש עוד מה להרחיב בכך.

[מיוחס]

כמדומני שכותלי בית המדרש יוכיחו וכותלי ראשו יעידו
שלא תרם לבאי בית מדרש זה ולא לאחרים כלום
ב"ה 60 שנה זה נשמר אלו שחשבו לערב ולהתערבב נשארו שם ואנחנו נקיים
אשרינו מה טוב חלקינו
כבר אמר מי שאמר יש לכם דברי טובים ויש לנו באו ונלמד האחד את השני מדבריו הטובים
והשיבו לו יש לנו את כל הדברים טובים במדה שאנו צריכים ואיננו חוצבים בורות נשברים
אשרינו אשרינו אשרינו

[חכם באשי]

כל השיבה ללימוד תנ"ך (לגלגוליו השונים) התחיל במספר "משוגעים לדבר". אחד מהם היה יהודה אליצור.
יש עוד מה להרחיב בכך.

ואני לא שמעתי על 'השיבה ללימוד תנ"ך'! ובדגש על נ"ך.
בחיידרים בקושי לומדים את נ"ך (תלוי, בעיקר, לאיזה חוג משתייך החיידר), ובישיבות - בכלל לא!
על איזו 'שיבה' אתה מדבר?!

[עשוי לנחת]

ואם כבר, אז בציבור החרדי היה את רבי חיים דב רבינוביץ זצ"ל שחיבר את הסידרה הנפלאה דעת סופרים על התנ"ך, ועליו סמך החזו"א את ידו שיודע כיצד להתייחס ללימוד הנ"ך כדי שיהיה לאנשים דרך אמיתית ללימוד קדוש זה, מבלי לרעות בשדות זרים.

[דראל]

שתי התגובות האחרונות מתרצות אחת את חברתה.
לצערנו, טרם לומדים בישיבות (מוזר, אני מכיר ישיבות רבות שכן) לומדים נביאים וכתובים. ואכן, פירושו של הרב רבינוביץ לא השפיע כלל על עם ישראל. האם יש מי שרוצה להשוות בין השפעת פירוש 'דעת סופרים' של הרב רבינוביץ ללימוד התנ"ך להשפעתו של פירוש 'דעת מקרא' על לימוד התנ"ך?!

[עשוי לנחת]

האם יש מי שרוצה להשוות בין השפעת פירוש 'דעת סופרים' של הרב רבינוביץ ללימוד התנ"ך להשפעתו של פירוש 'דעת מקרא' על לימוד התנ"ך?!

בהחלט אין מה להשוות... בציבור החרדי כמובן.

(מוזר, אני מכיר ישיבות רבות שכן) לומדים נביאים וכתובים.

כבר דנו בעבר בן איזה ציבור הוא דראל.. הב נא לנו שמות ישיבות שלומדים נ"ך...
אלא אם כן אנו דנים כעת על הציבור הפחות חרדי.

[איש_ספר]

חוץ מסיסמאות וסיפורים, מה באמת הערך של הפירוש דעת סופרים?
לא שמעתי מעולם על מפנה שחל בלימוד הנ"ך בעקבות הופעת פירושו.
דעת מקרא וסגנונו לעולם לא יתקבל בבית המדרש הישן.
את ה'דיברה תורה כלשון בני אדם' הם לקחו שם רחוק מידי...
אגב יש פירוש נחמד על טה"ק, לכמה מן הספרים, של הרב בלוי (בנו של ר' משה בלוי המכונה גאב"ד דובק) רב במקסיקו. יש באוצר כמה מהם.

[דראל]

דעת מקרא וסגנונו לעולם לא יתקבל בבית המדרש הישן.
את ה'דיברה תורה כלשון בני אדם' הם לקחו שם רחוק מידי...

כך גם אמרו בעבר על קהתי, שנכנס גם נכנס ל"בית המדרש הישן" (ביטוי בעייתי בהנחה שאין בית מדרש ללא חידוש, ושאע"פ שאין כל חדש תחת השמש, מעל לשמש אין כל ישן). כדי לומר שדעת מקרא לא התקבל שם, יש להוכיח שאכן לומדים נביאים וכתובים, אך לא בפירוש זה.

[איש_ספר]

דעת מקרא וסגנונו לעולם לא יתקבל בבית המדרש הישן.
את ה'דיברה תורה כלשון בני אדם' הם לקחו שם רחוק מידי...

כך גם אמרו בעבר על קהתי, שנכנס גם נכנס ל"בית המדרש הישן" (ביטוי בעייתי בהנחה שאין בית מדרש ללא חידוש, ושאע"פ שאין כל חדש תחת השמש, מעל לשמש אין כל ישן). כדי לומר שדעת מקרא לא התקבל שם, יש להוכיח שאכן לומדים נביאים וכתובים, אך לא בפירוש זה.

הסיפור של קהתי שונה לחלוטין, ההתסתייגות ממנו היתה בעיקר בשל חשד בכל איש שאינו נמנה על המחנה החרדי, לגופו של פירוש לא הצליחו למצוא מאום, אולי משפט אחד או שניים במסכת אבות, כולי האי ועדין אולי. נוסף לכך היתה אולי הסתייגות מפירוש מודרני וקולח למשנה, המשנה את צורת הלימוד. בעידן חברותא - ארטסקרול - מתיבתא וכו' איש לא יכול להשתמש עוד בטיעונים מן הסוג הזה.

הסיפור של דעת מקרא הוא שונה לחלוטין. איש לא יודע מי מחברו (של הפירוש הספיציפי), אבל הסגנון והשפה, רחוקים מאד מאד מרוח הגבוהה והקדושה לה מחנכים בבית המדרש הישן. אכן הישן, שבו לא עולה על הדעת של חניכיו, לכתוב מאמרים מן הסוג של 'קאסוטו למה לא'.
יש בציבור החרדי פריחה (מילה מוגזמת אבל אין לי מילה אחרת הרגע, ובכן נא להפחית 50 אחוז ממשמעותה) בלימודי הנ"ך, ויעידו ע"כ הספרים הרבים מאד שהתחברו בשנים האחרונות.
נכון, במכללת יעקב הרצוג לא מתחשבים בהם, וגם הרב מדן מחבר הקונטרס על דוד המלך (והמאמרים במקור ראשון לשעבר) לא קובע בהם את חוק לימודו,
אבל הם קרובים יותר להשקפה של רבותינו צורת לימוד הנ"ך (המובעת במאמריהם של הגר"א קוטלר והגר"א קלמנוביץ למשל). מאשר פירושיהם של ר' עמוס חכם ור' יהודה קיל זכרונם לברכה. וכל דבריך (וגם פתיחת האשכול הלזה כאן) הם התממות על גבול הקנטרנות.

[דראל]

.

[אורח לרגע.]

הסיפור של קהתי שונה לחלוטין, ההתסתייגות ממנו היתה בעיקר בשל חשד בכל איש שאינו נמנה על המחנה החרדי, לגופו של פירוש לא הצליחו למצוא מאום, אולי משפט אחד או שניים במסכת אבות, כולי האי ועדין אולי.

הדברים נכונים מאוד. הנה קטע מעניין מדברי אשתו אשר התפרסמו בספר הזכרון שיצא לכבודו (מצוי באוצר).

[נטורי קרתא]

תוכל לפרנס את דבריך בדוגמאות לסגנון זר בדעת מקרא?

"הפריחה" החרדית בלימוד התנ"ך נובעת גם מריבוי תלמודי התורה מזן זילברמן, וגם מריבוי העיסוק באגדה מזן ר"מ שפירא (מהאשכול הסמוך) עד ר"ר לויכטר ודומיהם.
ועמוס חכם חי וקיים.

[לייטנר]

הסיפור של קהתי שונה לחלוטין, ההתסתייגות ממנו היתה בעיקר בשל חשד בכל איש שאינו נמנה על המחנה החרדי, לגופו של פירוש לא הצליחו למצוא מאום, אולי משפט אחד או שניים במסכת אבות, כולי האי ועדין אולי.

ראה מה הביא כאן ר' אבישי אלבוים:
https://amhasefer.wordpress.com/

[גם זו לטובה]

בעידן ה"מרשתת" ו"הפתיחות", אין ספק שככל שעובר זמן, ישנם יותר "חרדים" הנחשפים לספרות מחוץ לביה"ד הישן, ולכן עוד לא נאמרה המילה האחרונה, בעניין השפעתו ותרומתו של יהודה אליצור.

בעניין לימוד הנ"ך בכלל, ראוי לפתוח אשכול נפרד, ולגודל חשיבותו, א"א להיפטר בלא כלום.

חזו"א (בספרו אמו"ב) ולהיות בעל אגדה החובה להיות בקי במקרא בתורה בנביאים וכתובים, להיות בקי בכל אגדות שנאמרו בגמ' להיות בקי במדרש בקיאות שנונה ומסודרת, ואחר כך לשאת ולתת בהן בהבנת המסקנות שבהם, וכמו שלא יתכן חכם בהלכה בלא קנין הבקיאות המרובה. ואמנם אלה החפצים בהתגלות לבם, מורגלים בידיעות מקוטעות קטע מכאן וקטע משם, עד שנאסף בידם ילקוט של מאמרים ספורים המשמשים בם לברוא הרצאות להשמיע לרבים (ומהם מופלגים בבורות וריקנות, אינם יודעים לתרגם התורה נביאים וכתובים, אינם יודעים את הכתוב בראשונים ידיעה מספקת, ומהם שלא למדו כלל תנ"ך ואינם מבינים ללמוד אגדה בגמ' ברוב מקומות הש"ס,

ר' ירוחם (סוף הקדמת מילין, לספר דעת תורה) הגר"ח מואלזי'ן קבע בישיבתו לימוד מקרא בכל יום, אני עדין זוכר איך שלפנים מישראל היה כל ילד אצל מלמדו לומד וחוזר במקרא כמאה פעמים, וגם כל הבחינות על התלמידים היו בזה אם בקיאים בתורה נביאים כתובים, ועכשיו לדאבוננו הרבה מדלגים כל זה ובאים תיכף ללימוד הגמ', ונשארים בזה לקוים מאוד באמונה וחסרים כל ההתחלה, כל היסוד, בבנין ושכלול כל קומתם

וידוע מחאת הגר"ש בהסכמתו לספר "כרם יהושע", על השמטת לימוד הנ"ך. [אין הספר כעת תח"י, וכתבתי מהזיכרון]

[בברכה המשולשת]

ויעויין עוד במ"ש הגר"מ ראטה בחוברתו לעמלים לתורה

[שטייגעניסט]

עד שאתם מלינים על שלא לומדים אצלנו נ"ך, מלין אני על שלא כולם לומדים אצלנו חומש. נכון שישנם כמה מוזרים בכל קבוצה שעוברים על הרמב"ן כל שבוע, אבל המסה הכללית של בני התורה לא בקיאה במקרא כלל. אם היה אפשר לערוך כאן סקר כמה מתוך החברים לומדים חומש ורש"י בצורה מסודרת [לא בשביל להעביר סדרא]? כמה מתוך המוכשרים שבינינו מכירים את לשון המקרא ואת דרכו? כמה בני תורה צעירים נדהמים לגלות אחרי נישואיהם שבת זוגתם עדיפה עליהם עשרת מונים בידיעת תורה שבכתב? אכן הדבר טעון תיקון.