מזל טוב לידידנו שליט"א, לרגל צאת ספרו "גנזי חג הסוכות"

[א' זעירא]

איחוליי מכל הלב לידידנו שליט"א, שזכה וזיכה את הרבים זה זמן רב באתרא קדישא הדין בבירורים בענייני חג הסוכות והמסתעף, לרגל צאת ספרו החדש "גנזי חג הסוכות" המכיל אוצר בלום מגנזי רבותינו הראשונים לחג הסוכות.
בברכה שיפוצו מעיינותיו חוצה, ונזכה כולנו יחד ליהנות מאורו.

[אישצפת]

ברכות לראש משביר האי גברא יקירא רבי יעקב ישראל סטל הי"ו דובב שפתי ישנים שמזכה אותנו בגנוזות רבים מרבותינו הראשונים.
יהי רצון שיפוצו כל מעינותיו חוצה ויברכהו האל ברב חינ'א וברב חסד'א ברב הונ'א וברב בני'א. אמן

[א' זעירא]

מצורפת דוגמא מהספר, ובה: שער, תוכן העניינים וכמה עמודים מגופו של ספר. ממנו עולה שהמחבר ליקט כעמיר גורנה 12 גנוזות חדשות מכתבי הראשונים על חג הסוכות. וכדרכו של המחבר, החיבורים המוהדרים מהווים רק 'היכי-תימצי' להנגשת ידע תורני רחבת היקף עם הערות והארות מלאות זיו הסובבים הולכים סביבות העניין המדובר. וכשהיריעות נתארכו יתר על המידה, הוקדשו נספחים מלאים וגדושים מכל טוב המכילים את סרח העודף ביריעות. ככל הנראה מכיל הקובץ בקרבו אנציקלופדיה מלאה של הפניות ומראי-מקומות לכל מנהגי חג הסוכות מקדמת דנא ועד היום.
לפי המחבר יופץ הספר ממחר בחנויות הספרים (ע"י הפצת 'יפה נוף'). הספר מחזיק כ-400 עמודים, בכריכה קשה, ומחירו: 55 ש"ח.

[בברכה המשולשת]

גם אני הקטן מצטרף לברכות.
בברכת כהנים באהבה

[מה שנכון נכון]

ברכה מרובה למחבר שליט"א על מלאכתו, מלאכה שיש בה חכמה יחד עם כשרון חריצות עמל ושקידה, שהביאו לאוצר הגדול המונח לפנינו. יישר כח!

[נוטר הכרמים]

מזל טוב. כה לחי.
את הערכתי למחבר המוכשר שליט"א כבר הבעתי בעבר בהרחבה, בפרט בטור אודות ספרו 'סגולה'.

ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית, וישראל עושה חיל.

[הוגה ומעיין]

אור תורתם של הקדמונים מכל קשת הסגנונות שבתורה, בקבלה ובמנהג, בהגות ובפילוסופיה, בתפילה ובפיוט - מאיר לעבר פנינו במלאכת אומן דייקנית עשירה בדיונים מלאים בכל פרט.

אצרף את ברכת-הדיוט שלי, שימשיך המחבר ויאיר את העולם בתורת הקדמונים, ויזכה להוציא בקרוב שאר חיבורים שהתחיל בהתקנתם ושיתחיל, ואף בענייני חג הסוכות - בחיבורו האחר המצפה לזמנו. ויתפנה לעסק גדול זה מתוך נחת והרחבת דעת, ברווחה ועושר בחכמה ובכלל.

[שייף נפיק]

גא"מ הקטן מצטרף להנ"ל
וירבה גבולו בלומדים הגונים
הק' שייף

[פלגינן]

כה לחי! זכיתי קצת לראות מאחורי הקלעים כמה דם ויזע השקיע המחבר בתורתם של ראשונים. בהמשך אעלה בל"נ כתבה שהתפרסמה/תתפרסם אודות הספר בעיתונות.
על ספר זה ניתן להמליץ, כך נמסר לי מחכם אחד, "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" - ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדיקיא (תרגום יב"ע).

[דרומי]

יגל יעקב,

ישמח ישראל,

בספרו החדש בעניני זמן שמחתנו הבא עלינו לטובה ולברכה.

כבוד הוא לנו שחכם זה שוכן בבית מדרשנו,

אברכו בברכת הדיוט להמשיך ולגלות סודות וגנזים,

עד כי במהרה נזכה לשמוח בגילוי ארון הקודש הגנוז,

יראו עינינו וישמח לבנו.

[פלגינן]

מתפרסם בעיתונות:

סקירת הספר גנזי חג הסוכות.jpg (219.03 KiB) נצפה 10992 פעמים

[יקנה]

מזל טוב!!
נראה מעוניין מאוד, ומקווה שיהי' זמין גם בארה"ב קודם החג!

[ושא_נס]

אף אני אהיה זנב לאריוותא דאורייתא דלעיל ואצטרף בברכות על הבשורה הנפלאה.
ייש"כ מופלג להרב המחבר שליט"א, שעבודותיו ויצירותיו הברוכות מפורסמות, ופקיע שמייהו לטובה ולחן.
תשרה הברכה במעשי ידיו, ויזכנו הלאה בפירותיו המשובחים, פירות ארץ ישראל, פרי עץ הדר.

[מבקש חכמה]

אכן מהדיר דגול ובעל מסירות נפש לתורתם של ראשונים, וראוי להערכה על פעילותו הבלתי נלאית בשדה ספר.
יעלה ויצליח בעזרת ה' מעלה מעלה וימשיך ליהנות את הלומדים מפירות תורתו!

[ישראל אליהו]

המעוניין לרכוש את הספר במחיר של 45 ₪, בירושלים,
יצור עמי קשר בפרטי. ובהקדם.

[איש_ספר]

ואף אני הצב"י מתכוון כנגד המברכים, לידידי היקר שליט"א לרגל צאת ספרו זה. כמידת ת"ח שמזמן לזמן הם משתבחים ותורתם גובהת ועולה. זוהרי חיבורו המיוחד האירו עליו ביני עמודי מדרשנו זה, ומהמעט נלמד על הכל (עד שנקנה הספר...). בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה וברוכה.

[גביר]

מזל טוב, מזל טוב מזל טוב, יזכה מר לחבר ולהו"ל עוד הרבה ספרים חשובים, להגדיל תורה ולהאדיר.

[אוצר החכמה]

גם אני מברך את המחבר שיפוצו מעיינותיו חוצה ושמח בהוצאת הספר ובפרט שהוא מדברי הראשונים היקרים מפז ומפנינים ואתמחי גברא להוציאם כראוי להם.

[אבא יודן]

מישהו יודע האם הספר יגיע בארצות הברית, השנה?

[חד ברנש]

שלחו 200 עותקים לחו"ל, והם אזלו מהמפיץ ומהחנויות. כך הודיע המפיץ (יפה נוף).
אולי בביגלאייזן יש עוד (הוא הביא עוד כמה עותקים מהחנויות בארץ).

[ישראל אליהו]

המעוניין לרכוש את הספר במחיר של 45 ₪, בירושלים,
יצור עמי קשר בפרטי. ובהקדם.

נשארו ספרים בודדים.
המעוניין - בפרטי.

[א גאליציאנער]

ברכתי, שישתבח היבול עוד ועוד, בחינת יכ׳׳ה יס׳׳י את יס׳׳י...
מאור עינים ישמח לב!
יתן הק באהלו של המחבר שליט׳׳א רווחה והרחבה רבות מתוך נחת ויישוב הדעת ויוכל למלא אסמינו שבע׳׳תיים...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[יעקובי]

רכשתי את הספר.
ונמשכתי לעיין בו שעות על שעות.
נהניתי מאוד מהתוכן העשיר והחדש, הערוך בטוב טעם וביד אומן, פרי עמל ויגיעה עצומים של המהדיר המהודר שליט"א.
עבודה מדויקת, מצוחצחת ויפה, בסטנדרטים המחמירים ביותר. כמובן שלא ציפיתי אחרת, וכבר איתמחי גברא ביצירותיו המוקפדות, שהן לסמל ולמופת.

קורת רוח מיוחדת הייתה לי מהפרק הרביעי 'פסקים בענייני חג הסוכות לרבי אברהם ב"ר משה'. את ר' אברהם הלז זכיתי להכיר כבר בניסן תשע"ו, עת התפרסמו שלושת שיריו בהלכה ומוסר. כבר אז עניינו של מחבר זה משך את תשומת לבי, ונמשכתי לעיין ממושכות במבוא ובשירים (מן הסתם ג"כ כמה שעות). והנה כעת שוב הופחה רוח חיה בדמותו של ר' אברהם, והפעם ע"י כמה פנינים יקרות מתורתו, והדברים היו לי למשיבי נפש (את מאמר הביניים במוריה תשרי תשע"ח החמצתי). נ.ב. הכותרות העיליות בעמודים עה, עז, טעונות תיקון.

חוששני שהקורא המצוי אינו יכול להבין כראוי את גודל המלאכה שנעשתה לפניו. מדובר בבדיקה מדוקדקת ויסודית של כל כתב היד (עם חלוקה מפורטת לחטיבות, כמופיע למרבה ההשתאות במבוא לפנינו), ובתוך כך ללקט נפזרים של פרטים רבים אחת הנה ואחת הנה, הכוללים ידיעות נחוצות על חיי המחבר, משפחתו, אביו (ובעיקר חמיו?), חוגו ובית מדרשו; וכמובן את עצם פניניו בהלכה, חידושי סוגיות, פיוט ומוסר; לערוך את הכל בנקיות ובהקפדה מרובה, לפרש, להרחיב, להוסיף מקורות, הארות ומקבילות, ולהגיש את כל המעדנים הללו על שולחנם של מלכים באופן המכובד ביותר. וכך קמה וגם ניצבה דמותו השכוחה של ר' אברהם ב"ר משה – מחוגו של רבנו פרץ מקורביל; חכם שהיה בגדר 'מת מצוה' ממש לרובו המוחלט של קהל הלומדים והמעיינים, למרות שמדובר במי שזכה להסתופף בבית מדרשם של רבותינו בעלי התוספות, וזכה לריחם ושיחתם. וכעת נתברך המהדיר בברכת 'מחיה המתים' בהחיותו את דמותו של המחבר, וגרם לו לגור בשני עולמים כשיאמרו דבר שמועה מפיו, ויהיו שפתותיו דובבות בקבר. אשרי חלקו.

וכל זה רק עשירית מכלל הספר, ולא ללמד על עצמו יצא וכו', אולם כאמור אותי עניין זה תפס במיוחד.

[יעקובי]

מעניין לעניין באותו עניין, אבקש לעמוד על נקודה אחת החורגת מנושא הספר, אמנם הוזכרה בו בקצרה. מדובר בחטיבה השלישית שבכתב ידו של ר' אברהם הנ"ל, דפים 80ג-83ד, המכילה 'דיונים הלכתיים הנוגעים לפרק ערבי פסחים, שיש להם דמיון לתוספות שעל פרק זה ששולבו במרדכי'.

ידיעה זו נכתבה ביתר פירוט כבר ב'שלושה שירי הלכה ומוסר' (הערה 27), שמפני זיקתו הברורה של ר' אברהם לבית מדרשו של ר' פרץ, סביר להניח שדמיונה של החטיבה בדפים הנ"ל לתוספות מערבי פסחים שבמרדכי, נובעת מכך ששניהם שאבו ממקור אחד – מתוספות ר"פ. עכת"ד. אולם הוסכם שם, כי 'הייחס המדויק בין החטיבה הנזכרת לתוספות מערבי פסחים שבמרדכי זוקק עיון מיוחד שאין כאן מקומו'.

כמי שעסק תקופה ארוכה בתוספות מע"פ שבמרדכי, הוזקקתי בנחיצות לעיון מיוחד זה. לא אכנס כאן לדיון אודות עצם התוספות הללו, ולדעותיהם של ר"י הורוביץ [ראי"ש שולביץ] ורי"ש סטפנסקי (ואחרים), רק אתמקד בדמיון שבין חיבורו של ר' אברהם הנ"ל לתוספות הנ"ל.

לשם הבירור הוזקקתי לעיון מדוקדק בחטיבה הנ"ל שבכתב היד (כלומר דפים 80ג-83ד), ולאחר בדיקה מעמיקה של כל האמור שם, המסקנה היא כדלהלן.

דבר ראשון, חשוב להדגיש, כי אופיה העיקרי של חטיבה זו הוא כאופי חיבורו הלקטני של ר' אברהם בשאר חלקי כתב היד; היינו הבאת מסקנות ההלכה העולות מסוגיות התלמוד פרק ערבי פסחים, בד בבד עם העתקות מפירוש רשב"ם, לרוב בסתם, ולפרקים בשמו. במילים אחרות: אין עיקרה של חטיבה זו חיבור בסגנון תוספות, כי אם בסגנון חיבורו הידוע של ר' אברהם בליקוט פסקי דיני התלמוד.

אכן, מפעם לפעם, אגב ליקוטי דיני התלמוד, נמשך ר' אברהם לכמה דיונים שמקורם בבתי מדרשם של בעלי התוספות לפרק זה. בבדיקה מדוקדקת, מצאתי כי ישנם תשעה קטעים השייכים לנידוני בעלי התוספות. אולם חשוב לומר, שאם כי בנוגע לכמה פרטים ישנו אכן דמיון למופיע בתוספות שבמרדכי, אולם ברוב המקרים הדמיון מתאים יותר דווקא למופיע בתוספות שלנו הנדפסות על הדף, ולא לתוספות שבמרדכי, וכפי שיפורט בהודעה הבאה.

[יעקובי]

הציונים בכותרות המודגשות הינם לדברי ר' אברהם (בחטיבה הנ"ל, דפים 80ג-83ד). הציונים בסוגריים מסולסלים {כאלו} הינם לתוספות שבמרדכי דפוס וילנה.

1) 80ג-ד: 'ומהכא שמעינן... על היין שבתוך הסעודה'.
זיקה די ברורה (ואף בזהות לשונית די גבוהה) למופיע בתוספות שלנו דף ק ע"ב ד"ה ידי יין. בתוספות שבמרדכי ד"ה ידי יין {לד טור ד} נמצאים עיקרי הדברים בקיצור.

2) 80ד: 'והא דאמרינן שינוי יין אין צריך לברך... הטוב לנפשיה והמטיב לאחריני'.
מקביל באותה מידה לתוספות שלנו דף קא ע"א ד"ה שינוי יין, וכן לתוספות שבמרדכי ד"ה שינוי יין {לה טור א-ב}.

3) 81א: 'כך פירש רשב"ם, אמנם רב אלפס ורבי' יעקב חולקין עליו... פת וכל מיני דגן'.
באופן כללי העניין מופיע גם בתוספות שלנו דף קא ע"ב ד"ה אלא, אבל המופיע בחיבור מתאים יותר (משום פירוט השמות וגם הסגנון) לתוספות שבמרדכי ד"ה אבל דברים הטעונים ברכה {לה טור ב}.

4) 81א: 'אין אומרים שתי קדושות... לכך נהגו בשתי כוסות'.
העניין כמעט ואינו מופיע בתוספות שבמרדכי, זולת מעט דברים קצרים – ד"ה לפי שאין עושין {לה טור ד}. אך מופיע בהרחבה, כמו בחיבור, בתוספות שלנו דף קב ע"ב ד"ה שאין (אולם בחיבור ישנה תוספת חשובה המפרטת את מחלוקת ר"ת ור' משולם בנוגע לברכת אירוסין ונישואין, בעוד בתוספות שלנו מופיעה בסתם רק שיטת ר"ת).

5) 81א: 'הילכתא כרבא... הוצרך לפסוק כרבא'.
מקביל לתוספות שלנו דף קג ע"א ד"ה והלכתא, וכן לתוספות שבמרדכי ד"ה והלכתא {לו טור א} (ברם דומה מעט יותר לתוספות שלנו).

6) 81ב: 'ומה שלא נתנו האמוראים סימן לבשמים... מועיל יותר מבשמים'.
כל העניין בתוספות שלנו דף קב ע"ב ד"ה רב. בתוספות שבמרדכי אינו.

7) 81ג: 'ומורינו רבינו יחיאל היה אומר... כך מצא בירושלמי'.
עניין זה אינו מופיע בתוספות שלנו, אמנם מופיע בקצרה בתוספות שבמרדכי {לז תחילת טור ב}.

8) 82ב: 'אמר רב חסדא רביעית של תורה...'
כל העניין אינו מופיע בתוספות שבמרדכי. אבל הוא בתוספות שלנו דף קט ע"א ד"ה רביעית. והנה המחבר הביא פירושי וסימני ר"ת ור' יחיאל, ושניהם לפנינו בתוספות הנ"ל ('מהר"י' בתוספות הוא ר' יחיאל). ועוד הביא סימן נוסף מאת ר' יוסף בכור שור (ואינו בתוספות שלנו), וסימן נוסף מחמיו, ועוד סימן חדש משלו לפירוש רשב"ם, ולאחמ"כ פירש ע"פ דרכו את דברי רשב"ם בהרחבה.

9) 83א: 'ואין להקשות והלא איכא הפסק... ויש לחוש שמא אסוחי אסח דעתיה דנגע'.
כל הנידון מופיע גם בתוספות שלנו דף קטו ע"א ד"ה והדר, וגם בתוספות שבמרדכי ד"ה אלא {לח טור ב-ג}. אולם מעניין לציין שלכל אחד משלושת החיבורים ישנה מסקנה שונה.
א) לדעת התוספות שלנו: הגדה הויא הפסק הן לעניין נט"י, והן לעניין בפה"א, והטעם שלא מברכים בפה"א על המרור הוא מפני שנחשב לדברים הבאים מחמת הסעודה.
ב) לדעת התוספות שבמרדכי: הגדה הויא הפסק הן לעניין נט"י, והן לעניין בפה"א, והטעם שלא מברכים בפה"א על המרור, הגם שנחשב לדברים הבאים שלא מחמת הסעודה, הוא מטעם דרחמנא קבעו אפת ורק משום כך חשיב מחמת הסעודה.
ג) לדעת המחבר ר' אברהם ב"ר משה: הגדה הויא הפסק רק לעניין נט"י, אבל לא לעניין בפה"א, ועל כן אין מברכים על המרור, הגם שאינו נחשב כבא מחמת הסעודה.


נסכם את הממצאים כך:
דמיון בין דברי ר' אברהם לתוספות שלנו, קטעים מס': 1, 4, 6, 8.
דמיון בין דברי ר' אברהם לתוספות שבמרדכי, קטעים מס': 3, 7.
דמיון בין דברי ר' אברהם לשני קובצי התוספות הנ"ל, קטעים מס': 2, 5, 9.

משכך נראה כי אין לקבוע כי החטיבה הנ"ל מכילה דיונים הלכתיים בעלי דמיון לתוספות שבמרדכי דווקא, כי אם בעלי דמיון לקובצי התוספות השונים שבפרק זה.

באופן כללי ניתן לומר, כי לפני שלושת המחברים המאוחרים – קרי: מחבר התוספות שלנו (ר' אליעזר מטוך), מחבר התוספות שבמרדכי ור' אברהם ב"ר משה – עמדו מקורות קדומים משותפים, ושלושתם שאבו מהם לחיבוריהם, וערכו את הדברים כל אחד לפי דעתו הרחבה, עד שבנוגע לנידון מסוים (מס' 9 הנ"ל) הסיק כל אחד מהם מסקנה שונה.

בנוגע לבירור מי הם בעלי הקבצים הקדומים והמקוריים לפרק זה? זהו עניין למאמר בפני עצמו, ויתבאר במקומו אי"ה.


אם נבוא לסכם כעת את תכולתה של החטיבה המדוברת בחיבורו של ר' אברהם, נאמר כך: חטיבה זו מכילה ליקוטי פסקי דינים ממסקנות ההלכה העולות מפרק ערבי פסחים, עם העתקות מפירוש רשב"ם, לרוב בסתם, ולפרקים בשמו. בתשעה מקומות נמשך ר' אברהם גם אחר דיוניהם של בעלי התוספות לפרק זה, ודבריו דומים פעם למתבאר בתוספות על הדף, ופעם למתבאר בתוספות שבמרדכי, ופעם לשני הקבצים הללו גם יחד. מסתבר שמקורות קדומים ומשותפים עמדו לפני בעלי התוספות הנ"ל, ומכאן קווי הדמיון הכלליים.

[אנא עבדא]

ראיתי ב"עלים לתרופה" השבוע כיתוב קצר [ומקיף] על הספר, וגם איזה פנינה נחמדה שדלו ממנו.
אגב, מה מקור ופירוש המילה "שעיפים" שהביאו שם? ("רמז אשר בא אלי בשעיפים מחזיונות לילה")

[גימפעל]

ראיתי ב"עלים לתרופה" השבוע כיתוב קצר [ומקיף] על הספר, וגם איזה פנינה נחמדה שדלו ממנו.
אגב, מה מקור ופירוש המילה "שעיפים" שהביאו שם? ("רמז אשר בא אלי בשעיפים מחזיונות לילה")

האם אפשר להעלתו לכאן בבקשה.

[חד ברנש]

הנה
(לא ידעתי מדוע בעל המדור ב'עלים לתרופה' הביא דווקא את אותו קטע, לדעתי יש בספר הרבה יותר קטעים יפים. אבל כל אדם וטעמו האישי):

עלים123.jpg (332.6 KiB) נצפה 9504 פעמים

עלים1234.jpg (165.74 KiB) נצפה 9504 פעמים

[בינוני]

אגב, מה מקור ופירוש המילה "שעיפים" שהביאו שם? ("רמז אשר בא אלי בשעיפים מחזיונות לילה")

איוב ד' י"ג: "בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים".
ברש"י: "בשעיפים - במחשבות", וכן באב"ע: "בסעיפים - מחשבות".
ובמצו"צ: "בשעיפים - ענין מחשבה, וכן (איוב כ' ב'): "לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי".
ובלמבי"ם: "בסעיפים, הם המחשבות ההולכים בלולים בלי סדרים רק מתפצלים בתגבורת הרעיונים לרגלי המדמה, כשעיפי האילן, וכן סעפים שנאתי (תהלות קי"ט קי"ג)".
וברש"י תהילים שם: "סעפים שנאתי - חושבי מחשבות און, כמו (איוב שם) לכן שעיפי ישיבוני, (מלכים א' י"ח) על שתי הסעיפים. כשאתה קורא סעיפים הוא שם המחשבה, וכשאתה קורא סעפים נופל הלשון על החושבים אותם".

[אבא יודן]

בדף רחץ:

התעתיק העברי המדוייק לGAP אינו גף, שאז הפא רפויה, אלא גפּ בפא דגושה.

איני יודע מה הביא המחבר למסקנה זו, בעוד שבמשלי יש פא דגושה סופית, ועיין כאן הרחבה בענין זה.

נ.ב. היתה לי שמחת יום טוב, ועונג רוחני למשך ימי החג, ישר כח הרב סטל. ועוד חזון.

[לבי במערב]

כמובן, הכוונה על הלשון העברית המדוברת, בה הכתיב 'קטשוף' אינו נהוג כלל.