גליונות קדושת ציון - דעותיו של הרב מאיר כהנא הי"ד

[איתן]

שלום רב לכל החברים,

ראשית כל עלינו להתנצל בפניכם על העיכוב בהופעת העלון הנוכחי.

כפי שכתבנו קודם לכן, החוברת "נחמו נחמו עמי" שהוצאנו לאחרונה על נבואות הנחמה הצריכה השקעה מרובה וגרמה שלא יצא עלון בתחילת חודש אלול.

החלטנו תחת זאת להוציא עלון מורחב עבור אלול ותשרי, אלא שהוצאתו נתעכבה עד כה בשל אילוצים טכניים שונים.

העלון טרם יצא מבית הדפוס, ויתכן ויצא רק אחר ראש השנה.

על-אף כל זאת, אני שמחים שהצלחנו להוציא כעת את העלון לכל הפחות במהדורת הדוא"ל, ועל-כן בקשתנו שטוחה בפניכם יותר מבכל חודש, לעשות כל מאמץ להעביר אותו לכמה שיותר אנשים.

העלון הנוכחי, כפי שהובטח, הוא עלון מוגדל והוא מכיל 48 עמודים, ובתוכו מאמרים נפלאים מצוות הכותבים ושאר העושים במלאכה, אשר משקיעים ימים כלילות על-מנת להוציא דבר מתוקן תחת ידם.

כפי שבוודאי שמתם לב, פעילות האגודה הולכת ומתרחבת, וזאת לנוכח הצמא האדיר שקיים בציבור לשמוע את דבר ה' בסוגיות הבוערות הנוגעות למציאות חיינו כיום.

ברוך ה' יצאה, כאמור, החוברת "נחמו נחמו עמי", ובשבועיים האחרונים החל לפעול קו טלפוני של האגודה. פרסומת על כך מופיעה בעלון. נודה לכל מי שיפיץ את מספר הקו לכמה שיותר אנשים.

לעת עתה הקו מתעדכן אחת לשבוע, ואנו שואפים כבר בזמן הקרוב להוסיף בו שיעורים ועוד אופציות רבות, כולל אפשרות של תגובות מאזינים. כמובן, שנמשיך להתנהל לפי המסורת של אגודת 'קדושת ציון' ונשמור על רמה גבוהה של דיון גם בקו הטלפוני.

בחודש הקרוב בעזר ה' יתחילו גם שיעורים מפי מספר רבנים מקרב חברי האגודה, בעיקר לבני ישיבות. כל מי שמעוניין בשיעור באזור מגוריו או לימודיו מוזמן ליצור עמנו קשר על-מנת שנשתדל לתאם זאת עם אחד הרבנים.

ואסיים בנושא שככל שהקוראים אינם אוהבים לשמוע עליו – יותר מכך אינני אוהב לכתוב עליו, אולם ההכרח לא יגונה.

כעת חודש אלול, כמעט ראש השנה, והארגונים השונים עורכים מגביות בדרכים שונות על-מנת להתרים את הציבור.

לנו אין צוות טלפנים עם מסך דיגיטלי שמורה על הסכום שנצבר, אין לנו תורם אלמוני שמבטיח להכפיל את הסכום, ואין לנו רכזי התרמות שיושבים לפעילים על הראש עד שיגיעו לסכום המיוחל.

כמובן, שגם אין לנו הבטחות לנסים ונפלאות, ולא סגולות של 40 יום, של 515 תפילות, לא של השעה התשיעית ולא של הדקה השמינית.

אין לנו קמעות ב-36 תשלומים, ואין לנו אפילו סכומים מסוימים שאנו מבקשים.

את האמת, אפילו מארז מהודר עם כל מיני מתנות נחמדות אין לנו, וזה כבר אולי לא בסדר מצדנו ונקווה לתקן זאת, אך זה המצב לעת עתה.

מה שיש לנו זה השכל הבריא שלכם, קהל הקוראים הנאמן, וההבנה, כי תרומה ל"קדושת ציון" היא תרומה לדברים היקרים ביותר שנוגעים לכולנו, תרומה לסיכוי לחיות כאן יום אחד כפי שה' ציווה, כאומה היודעת את ה' על אדמתה.

העלון עצמו יוצא ביותר ויותר עותקים כל הזמן בגלל הביקוש הרב שמגיע מכל חלקי הארץ. הנעתו והבאתו לכל בתי הכנסת היא מבצע לוגיסטי מורכב, שהיה ראוי פעם לתאר בפניכם, אולי אף לצלם. מדובר בהוצאות רבות על דלק, ועל זמן יקר, לעיתים לילות שלמים, של אנשים, אשר הזמן אינו מצוי באמתחתם. מדובר במערך מורכב של שליחת דואר לכל רחבי הארץ, ועוד רבות יסופר על מסירותם של הפעילים, שאף אני עצמי יודע רק חלק קטן ממנה.

שאר הפעילויות אף הן מצריכות השקעה, ואף שאין מדובר בסדר גודל של העלון המודפס – בסופו של דבר מי שרוצה לעבוד בצורה מקצועית חייב להשקיע בזה גם ממון. ולנוכח הציפיה והביקוש, ולנוכח חשיבות המטרה – איננו מרשים לעצמנו לעבוד בצורה שאינה מקצועית (ואכן פעילויות רבות שרצינו כבר מזמן להוציא לפועל עדיין אינן מתקיימות, כי איננו מוכנים לעבוד בחובבנות ולאבד בכך את הרצינות והמכובדות של האגודה).

אינני פונה למי שאין לו אפשרות, ואני יודע שרבים מהקוראים הם אברכים ובעלי משפחות ברוכות, ואין לנו שום תלונה על מי שנבצר ממנו להשתתף בהוצאות.

אולם מי שיכול ומבין את חשיבות הענין – שכרו יהיה רב מאד, ובעזרת כל אותם נדיבי לב, נוכל להרחיב את הפעילות ולנוע קדימה לעבר המטרות הנעלות שהצבנו לעצמנו.

בכל ענין ניתן לפנות לדוא"ל זה.

שנה טובה ומתוקה,

יהודה אפשטיין.

אגודת "קדושת ציון".



ניתן לתרום באחת מהדרכים הבאות –

העברה בנקאית:

שם בעל החשבון: עמותת קדושת ציון
בנק: 20 (מזרחי טפחות)
סניף: 459
חשבון: 109491

בכרטיס אשראי דרך הקישור הבא:

נדרים פלוס



US charitable -tax deductible (checks):

Make out checks to

Central Fund of Israel

c/o Marcus Brothers Textiles

980 6th Ave

New York NY 10018

Attn: Arthur Marcus

Include note that it is for

Kidushas Tzion



Or for Israeli residents:

Jay Marcus

13 Hagoel st

Efrat , 90435

[איתן]

שלום רב לכל החברים,

אנו שמחים לשלוח בזאת את עלון חודש מרחשון, ובו מאמרים חשובים בנושאים השונים שעל סדר היום, כמו גם על עונת הגשמים ועל כך שזכינו לחוש בארצנו את הקשר עם בורא עולם באמצעות גשמים אלו.

המאמרים מעניינים ומרתקים איש איש לפי מהללו, ואין ספק שתרוו מהם נחת רב.

כפי שכתבנו בימים הנוראים, אגודת "קדושת ציון" שואפת לצאת בתנופה של עשיה בכל התחומים הקשורים להפצת דבר ה' ביחס לעם ישראל כאומה בארצה, אם זה קו טלפוני, אם זה שיעורים לציבור הרחב, ואם זה כל דבר אחר.

אולם לשם כך אנו זקוקים הן לכח אדם והן למשאבים כספיים. אף מלאכת ההפצה של העלון, כפי שכתבנו בעבר, כרוכה במאמץ רב של אנשים רבים, וכן בממון לא מועט שלא תמיד קל להשיג.

על-כן אפנה בקריאה של חיבה לכל אחד ואחד מכם המכיר בחשיבותה של אגודת "קדושת ציון", שיעזור כפי יכולתו במה שחננו הבורא. איננו מבקשים כסף ממי שאינו גומר את החודש, ואיננו מבקשים לארגן שיעורים על-ידי מי שאין לו כושר ארגון. איננו מבקשים מאמרים ממי שלא יודע לכתוב ולא עזרה טכנית ממי שידיעותיו בתחום הן בסיסיות. אולם מה שאדם יכול – זאת אנו רואים לעצמנו זכות לבקש – אם בגופו ואם בממונו, שכן בסופו של דבר הכל חוזר אלינו, וככל שאנו מבינים את חשיבות הענין, כך אנו גם מבינים, שכל עזרה היא עזרה לעצמנו, שנזכה לקיים את אותם יעודים נעלים שהאגודה שמה לעצמה כמטרה לקיים.

בכל ענין הקשור לאגודה ניתן ליצור קשר בכתובת הדוא"ל הזו.

ניתן לתרום באחת מהדרכים הבאות –



העברה בנקאית:

שם בעל החשבון: עמותת קדושת ציון
בנק: 20 (מזרחי טפחות)
סניף: 459
חשבון: 109491

בכרטיס אשראי דרך הקישור הבא:

נדרים פלוס



US charitable -tax deductible (checks):

Make out checks to

Central Fund of Israel

c/o Marcus Brothers Textiles

980 6th Ave

New York NY 10018

Attn: Arthur Marcus

Include note that it is for

Kidushas Tzion



Or for Israeli residents:

Jay Marcus

13 Hagoel st

Efrat , 90435

בברכת חורף בריא תוך התעלות בעבודת ה' לכלל ולפרט,

יהודה אפשטיין.

"קדושת ציון".

[מיני ומינך]

-

[הסקרן_הקטן]

בהתייחס למאמר המגוחך על ה"לאומיות החרדית" שחסרה לנו בזממנו.

הם מוסיפים מכתב למערכת ותגובה - ברור שאת המאמר אפשר לתקוף בטיעונים רציניים יותר מהמכתב והתגובה בהתאם מגוחכת כמו המאמר המקורי

עכשיו הם צריכים לכונן סנהדרין והמשיח יבוא למחרת

[איתן]

שלום רב לכל החברים!

אנו שמחים להגיש בפניכם את גליון חודש כסלו של "קדושת ציון", ובו מאמרים חשובים בענייני חנוכה ובעניינים נוספים כדרכה של האגודה להקיף ולהעמיק בכל הנושאים הנוגעים לנו כאומה בארצה.

כמו תמיד, אנחנו משתדלים מצד אחד לחדש ולהרחיב את הידיעות בדברים שטרם נכתבו בעלון, ומאידך לשוב ולשנן את היסודות הרעיוניים שעליהם עומדת ההשקפה התורנית לאור התנ"ך וחז"ל.

החודש הושברנו שבר גדול כשנלקח מאתנו הגאון הצדיק רבי לייב מינצברג זצ"ל, מגדולי התורה אשר מלבד גאונותו בכל מקצועות התורה, לא חדל מלהודות לה' על נסיו הגדולים שעשה עמנו בימינו אנו. זכינו אנו, כמנין מחברי אגודת "קדושת ציון", והתבשמנו מאמריו הנעימים לפני כשלוש שנים בימי החנוכה, אז הפליא את כולנו בנחרצות דבריו אודות מהות התקופה בה אנו חיים. בגליון זה יובאו הדברים שאמר לנו אז, ותקוותנו שיכנסו ללבות הציבור הרחב, אשר יבין כי הדברים הנכתבים בעלון זה אכן משקפים את דעתם של רבים מקרב גדולי ישראל, גם כאלו שאינם אומרים אותם בקול רם.

כפי שכבר הודענו בעבר, פעילות האגודה הנוכחית אין בה די על-מנת לספק את דרישות התומכים והחברים הרבים, הן בהדפסה והפצת העלון, הן בקיום מערך שיעורים לבני הישיבות, הן בכל הקשור לקו הטלפוני שהקמנו והן בפעילויות נוספות, שאליהן יש דרישה עצומה מהקהל הצמא לדבר האגודה. על-מנת לעמוד בציפיות הרבות, אנו נאלצים שוב לבקש את עזרת תומכי האגודה הנאמנים בתרומות, ובעיקר בהוראות קבע, המאפשרות תכנון לטווח ארוך. אנו בטוחים, כי מי שבאמת מבין את חשיבות הפצת רעיונות האגודה, יבין גם כי בכך שהוא תורם לפעילות, הוא למעשה תורם לעצמו ולמשפחתו, שבסופו של דבר יזכו לחיות כאן חיים יהודיים מלאים כרצון התורה.

מלבד תרומות כספיות, אנו זקוקים גם לעזרה בהפצת העלון איש איש במקומו. אמנם יש כבר רבים שעוסקים במלאכת קודש זו, אך עדיין למקומות רבים איננו מגיעים, ומתוך הנסיון מוכח, כי במקום בו יש מפיץ מקומי הגר באותו מקום – ההפצה יעילה הרבה יותר. לכן אבקש מכל מי שיכול שירתם גם למלאכת ההפצה. ניתן ליצור קשר בענין זה בפלאפון 052-7137627 או בדוא"ל זה או בדוא"ל [email protected] .

בכוונתנו לערוך כנס פעילים בימי החנוכה באחד מבתי הכנסת בירושלים, ושם בעזר ה' מלבד דברי תורה ודברים בענייני השעה נדון גם בדרכי הפעילות של האגודה, ונשמח לראות ולשמוע את החברים. פרטים על הכנס יבואו בהמשך החודש.

אנו מאחלים לכולם ימי חנוכה שמחים ומועילים בדבקות בה' ובתורתו, ושנזכה גם אנו ללכת בדרכי החשמונאים ולכונן את מלכות התורה בארצנו הקדושה!

בברכת התורה,

יהודה אפשטיין.

אגודת "קדושת ציון".



ניתן לתרום לאגודה באחת מהדרכים הבאות –

העברה בנקאית:

שם בעל החשבון: עמותת קדושת ציון
בנק: 20 (מזרחי טפחות)
סניף: 459
חשבון: 109491

בכרטיס אשראי דרך הקישור הבא:

נדרים פלוס



US charitable -tax deductible (checks):

Make out checks to

Central Fund of Israel

c/o Marcus Brothers Textiles

980 6th Ave

New York NY 10018

Attn: Arthur Marcus

Include note that it is for

Kidushas Tzion



Or for Israeli residents:

Jay Marcus

13 Hagoel st

Efrat , 90435

[איתן]

שלום רב לכל החברים!

עם רדת החשכה לקראת סיום צום י' בטבת, אנו מגישים בפניכם, אמנם באיחור, את גליון חודש טבת של אגודת "קדושת ציון".

לאלו הזריזים אומר רק כבר עכשיו, שבמאמרו המצוין של הרב מנשה בן-יוסף ישנה התיחסות לצום ולחורבן בכלל, כך שמי שרוצה לקראת צאת הצום, או אף אחריו, לעסוק בעניינו של היום – כדאי שיקרא מאמר זה תחילה.

בגליון זה תמצאו מאמרים שונים בתחומים שונים, הקשורים לארץ-ישראל ולצורת החיים היהודית המקורית שאנו שואפים לחיות בה.

נשמח לקבל הערות והארות בכל דבר וענין.

אנו מודים לכל מי שהגיע בגשם השוטף לכינוס שערכנו בחנוכה בבית וגן. האירוע היה מוצלח, ושמענו דברים מחכימים בעניין עלית תלמידי הגר"א, כמו גם ידיעות מועילות וחשובות בעניינם של ימי החנוכה.

ברוך ה', השיעורים מדי ליל שישי ממשיכים להתקיים מדי שבוע, ואנו רואים ברכה מרובה בהגעת בחורים נוספים שמשתתפים בשיעורים ומלבנים יחדיו את הנושאים הבוערים והחשובים. לפרטים על השיעורים יש להתקשר למספר הטלפון – 050-4167525.

מערך ההפצה ממשיך להתרחב, וכל מי שמעוניין ליטול בו חלק מתבקש להתקשר למספר 052-7137627.

אנו כעת עובדים על שדרוג הקו הטלפוני, ותקוותנו היא שבקרוב הוא יפעל במתכונת איכותית ונזכה להפיץ דרכו את דבר האגודה לקהל הרחב.

הפעילות הרבה, ובעיקר הדפסת העלון והפצתו, עולה ממון רב, ולצערנו נדמה, כי לרבים מתומכי האגודה יש תחושה, שהדברים נעשים מעצמם.

אולם זאת יש לדעת, כי בקושי רב אנו עומדים בהוצאות, וכלל לא ברור עד כמה נוכל להמשיך במתכונת הנוכחית.

מי שחשוב לו שהעלון ימשיך להופיע, כל שכן שיתרחב – בקשתי שטוחה בפניו שיטול חלק במאמץ. אפילו הוראת קבע של 20 ₪ יכולה לעזור מאד אם כל אחד מהתומכים יבין את חשיבותה וירתם לענין.

אני גם בטוח שכל אחד מכיר לפחות עוד כמה יהודים שישמחו להשתתף בענין. זהו עלון של הציבור, לא של מוסד ממשלתי או אחר, ועל-כן זכותו וחובתו של הציבור ליטול חלק באחזקתו.

כמובן, שמי שיכול לתרום יותר, מוזמן לעשות זאת, על-מנת להשלים את תרומתם של אלו שלא נעתרו לבקשה...

בברכה,

יהודה אפשטיין.

"קדושת ציון".



ניתן לתרום באחת מהדרכים הבאות –

העברה בנקאית:

שם בעל החשבון: עמותת קדושת ציון
בנק: 20 (מזרחי טפחות)
סניף: 459
חשבון: 109491

בכרטיס אשראי דרך הקישור הבא:

נדרים פלוס

US charitable -tax deductible (checks):

Make out checks to

Central Fund of Israel

c/o Marcus Brothers Textiles

980 6th Ave

New York NY 10018

Attn: Arthur Marcus

Include note that it is for

Kidushas Tzion

Or for Israeli residents:

Jay Marcus

13 Hagoel st

Efrat , 90435

[הסקרן_הקטן]

הרושם שהיוצא מעיון בחוברת - ששכחו להוסיף טופס התפקדות לבית היהודי (מזרחי בלע"ז)

לצערי מזכיר היסטוריה מלפני כ 100 שנה - האופן שבו רבני המזרחי ניסו לשכנע את הציבור בצדקת דרכם...

מאמרו של העורך אומר הכל על אופי והמטרות

[הרואה]

הרושם שהיוצא מעיון בחוברת - ששכחו להוסיף טופס התפקדות לבית היהודי (מזרחי בלע"ז)

לצערי מזכיר היסטוריה מלפני כ 100 שנה - האופן שבו רבני המזרחי ניסו לשכנע את הציבור בצדקת דרכם...

מאמרו של העורך אומר הכל על אופי והמטרות

כנראה שאין לכבודו הרבה מידע על המחלוקת בין אגודה למזרחי. קדושת ציון במושגים של אז היו נכללים עמוק בתוך אגודת ישראל, ע"ע כתבי ר' יצחק ברויאר, והספדו של רא"א קפלן על הרצל וכו', דברים שבקדושת ציון היו יוצאים נגדם בחרב ובחנית בשם גדולי ישראל.

[איתן]

הרושם שהיוצא מעיון בחוברת - ששכחו להוסיף טופס התפקדות לבית היהודי (מזרחי בלע"ז)

לצערי מזכיר היסטוריה מלפני כ 100 שנה - האופן שבו רבני המזרחי ניסו לשכנע את הציבור בצדקת דרכם...

מאמרו של העורך אומר הכל על אופי והמטרות

עד כמה שידוע לי, אנשי קדושת ציון כלל וכלל לא מצביעים לבית היהודי. יש להם הסתייגות עזה ממפלגה הנ"ל. דרך אחרת לגמרי.

[שומע ומשמיע]

אשמח לשמוע טענות חדשות אם היו בכינוס בחנוכה שהוזכר כאן, בעניין אופי עליית תלמידי הגר"א.

[הסקרן_הקטן]

הרושם שהיוצא מעיון בחוברת - ששכחו להוסיף טופס התפקדות לבית היהודי (מזרחי בלע"ז)

לצערי מזכיר היסטוריה מלפני כ 100 שנה - האופן שבו רבני המזרחי ניסו לשכנע את הציבור בצדקת דרכם...

מאמרו של העורך אומר הכל על אופי והמטרות

עד כמה שידוע לי, אנשי קדושת ציון כלל וכלל לא מצביעים לבית היהודי. יש להם הסתייגות עזה ממפלגה הנ"ל. דרך אחרת לגמרי.

יתכן, אבל נוסח הכתיבה ואופי הרעיונות בהחלט מתאימים לבית היהודי

[הרואה]

הרושם שהיוצא מעיון בחוברת - ששכחו להוסיף טופס התפקדות לבית היהודי (מזרחי בלע"ז)

לצערי מזכיר היסטוריה מלפני כ 100 שנה - האופן שבו רבני המזרחי ניסו לשכנע את הציבור בצדקת דרכם...

מאמרו של העורך אומר הכל על אופי והמטרות

עד כמה שידוע לי, אנשי קדושת ציון כלל וכלל לא מצביעים לבית היהודי. יש להם הסתייגות עזה ממפלגה הנ"ל. דרך אחרת לגמרי.

יתכן, אבל נוסח הכתיבה ואופי הרעיונות בהחלט מתאימים לבית היהודי

אה, אז כנראה גם את האופי והרעיונות של מפלגת הבית היהודי אתה לא מכיר.
כמובן שיש כמה קווי דמיון ברורים, כגון שניהם בעד חבישת כיפה לגברים ואי אפשר להתעלם מזה, אבל בכל זאת יש כמה הבדלים.
מי שמסביר הכי טוב את ההבדלים זה עלוני קדושת ציון בעצמם, כולם הועלו פה לפורום ואתה יכול לקרוא.

[הסקרן_הקטן]

הרושם שהיוצא מעיון בחוברת - ששכחו להוסיף טופס התפקדות לבית היהודי (מזרחי בלע"ז)

לצערי מזכיר היסטוריה מלפני כ 100 שנה - האופן שבו רבני המזרחי ניסו לשכנע את הציבור בצדקת דרכם...

מאמרו של העורך אומר הכל על אופי והמטרות

עד כמה שידוע לי, אנשי קדושת ציון כלל וכלל לא מצביעים לבית היהודי. יש להם הסתייגות עזה ממפלגה הנ"ל. דרך אחרת לגמרי.

יתכן, אבל נוסח הכתיבה ואופי הרעיונות בהחלט מתאימים לבית היהודי

אה, אז כנראה גם את האופי והרעיונות של מפלגת הבית היהודי אתה לא מכיר.
כמובן שיש כמה קווי דמיון ברורים, כגון שניהם בעד חבישת כיפה לגברים ואי אפשר להתעלם מזה, אבל בכל זאת יש כמה הבדלים.
מי שמסביר הכי טוב את ההבדלים זה עלוני קדושת ציון בעצמם, כולם הועלו פה לפורום ואתה יכול לקרוא.

עיינתי בהם ובדיוק מסיבה זו כתבתי את מה שכתבתי

השיטה ידועה משכבר הימים - לדחוף דעות שאינם מקובלות באיצטלא של דברי תורה

הבית היהודי (כממשיכם של אנשי המזרחי של אז... עם תלמידי חכמים וזקנים ארוכים...)

[הרואה]

אתה ממשיך לחזק את דעתי על תחומי הידיעה שלך, ממליץ לך בכנות לקרוא קצת על אגודה והמזרחי, ולא רק מתוך במדורי השקפה של יתד/הפלס, אלא גם קצת מתוך דבריהם של החכמים עצמם מאותם תקופות (וגם מימים אלו), פה בפורום יש הרבה חומר, חפש למשל "קול התור" שכמעט כל הגדולים סמכו על עיקרו.

[הסקרן_הקטן]

אתה ממשיך לחזק את דעתי על תחומי הידיעה שלך, ממליץ לך בכנות לקרוא קצת על אגודה והמזרחי, ולא רק מתוך במדורי השקפה של יתד/הפלס, אלא גם קצת מתוך דבריהם של החכמים עצמם מאותם תקופות (וגם מימים אלו), פה בפורום יש הרבה חומר, חפש למשל "קול התור" שכמעט כל הגדולים סמכו על עיקרו.

ללא ספק לזה כוונתם...

1-ציון (2).jpg (165.05 KiB) נצפה 6682 פעמים

2-ציון (2).jpg (161.26 KiB) נצפה 6682 פעמים

נ.ב. אני מכיר את ההיסטוריה ולא ממדורי ההשקפה כהגדרתך... אבל זה ממש לא משנה את התמונה
כנראה חונכתי אחרת ממך...

[הרואה]

אתה ממשיך לחזק את דעתי על תחומי הידיעה שלך, ממליץ לך בכנות לקרוא קצת על אגודה והמזרחי, ולא רק מתוך במדורי השקפה של יתד/הפלס, אלא גם קצת מתוך דבריהם של החכמים עצמם מאותם תקופות (וגם מימים אלו), פה בפורום יש הרבה חומר, חפש למשל "קול התור" שכמעט כל הגדולים סמכו על עיקרו.

ללא ספק לזה כוונתם...

1-ציון (2).jpg

2-ציון (2).jpg

נ.ב. אני מכיר את ההיסטוריה ולא ממדורי ההשקפה כהגדרתך... אבל זה ממש לא משנה את התמונה
כנראה חונכתי אחרת ממך...

נו, תקרא מה כתוב, זה בדיוק 180 מעלות הפוך מהמזרחי.

[הסקרן_הקטן]

אתה ממשיך לחזק את דעתי על תחומי הידיעה שלך, ממליץ לך בכנות לקרוא קצת על אגודה והמזרחי, ולא רק מתוך במדורי השקפה של יתד/הפלס, אלא גם קצת מתוך דבריהם של החכמים עצמם מאותם תקופות (וגם מימים אלו), פה בפורום יש הרבה חומר, חפש למשל "קול התור" שכמעט כל הגדולים סמכו על עיקרו.

ללא ספק לזה כוונתם...

1-ציון (2).jpg

2-ציון (2).jpg

נ.ב. אני מכיר את ההיסטוריה ולא ממדורי ההשקפה כהגדרתך... אבל זה ממש לא משנה את התמונה
כנראה חונכתי אחרת ממך...

נו, תקרא מה כתוב, זה בדיוק 180 מעלות הפוך מהמזרחי.

לאומיות היא הפך ממזרחי? היא בודאי לא השקפה חרדית
כדאי לעיין קצת לא רק בהיסטוריה אלא גם במאמרי הגות והשקפה שנכתבו במאה שנה אחרונה (כוונתי לפני יתד והפלס....) בכדי להבין את הפער הגדול

[משולש]

לפני שאתם מתווכחים קודם תבררו מה נקודת ההבדל בין החרדים למזרחי (לא היום, אלא בשלב ההתפלגות, שעל זה הנידון כאן).
ואז יהיה יותר קל להחליט למי דרישת ציון יותר דומים.

[הסקרן_הקטן]

לפני שאתם מתווכחים קודם תבררו מה נקודת ההבדל בין החרדים למזרחי (לא היום, אלא בשלב ההתפלגות, שעל זה הנידון כאן).
ואז יהיה יותר קל להחליט למי דרישת ציון יותר דומים.

כוונתך לפני הקונגרס הציוני החמישי או אחריו?
לא ממש נראה שיש צורך בבירור על נקודת ההבדל. כל מי שמכיר את ההסטוריה של תנועת הציונות והיחס של האורטודוקסיה על גווניה לציונות - הדברים ברורים.

[הרואה]

יחס ה'אורטודוקסיה על גווניה' לציונות לא היה זהה אצל כולם, למשל הרב קוק ור' חיים מבריסק היו בעלי גישה שונה מעט איש מרעהו, או בימינו גישת הרב קלמאנואוויץ לא זהה לגישתו של הרב דרוקמן.

[פרנקל תאומים]

לפני שאתם מתווכחים קודם תבררו מה נקודת ההבדל בין החרדים למזרחי (לא היום, אלא בשלב ההתפלגות, שעל זה הנידון כאן).
ואז יהיה יותר קל להחליט למי דרישת ציון יותר דומים.

כוונתך לפני הקונגרס הציוני החמישי או אחריו?
לא ממש נראה שיש צורך בבירור על נקודת ההבדל. כל מי שמכיר את ההסטוריה של תנועת הציונות והיחס של האורטודוקסיה על גווניה לציונות - הדברים ברורים.

נקודת המחלוקת בין אגו''י ו''המזרחי'' היתה בעיקרה השאלה של ''התחברות לרשעים''. גדוה''ת שהתנגדו ל''המזרחי'' סברו שהיות ואת התנועה הציונית הכללית מנהיגים פורקי עול וביניהם גם רבים מסיתים ומדיחים, הרי שאסור עפ''י ההלכה ליהודים חרדים להתחבר ולהשתתף עימם בפעולותיהם, גם בפעולות שהן חיוביות מצד עצמן (ישוב אר''י). ואילו רבני ''המזרחי'' סברו שהיות והם סיעה לעצמם בתוך הקונגרס הציוני והתנועה הכללית, הרי שהדבר מותר, ואדרבה, הם ישפיעו מבפנים לטובת היהדות ויתנגדו לפעולות שהן נגד היהדות, ומאידך יסייעו ויסתייעו לפעולות שהן לכאו' חיוביות [האם בסופו של דבר הם אכן הצליחו להשפיע, או שמא להיפך, החילוניים "השתמשו" בהם כדי לקדם את המגמה הכללית שלהם ''ככל הגויים בית ישראל''. כבר כתב על כך הרב עמיאל..].


על המהות הרעיונית, כבר עמד ד''ר יצחק ברויאר זצ''ל ב''הכוזרי החדש'', שם ביאר ש''כנסת ישראל'' הינה רק כזו שהחוקה שלה הינה חוקת התורה, וכל כנסיה של יהודים שאין חוקתה אך ורק 'חוקת התורה', הרי שהיא איננה 'כנסת ישראל' ולא 'קהל ישראל' ולא 'עם ישראל' בשופו''א, ואדרבה, הינה בגידה בכל המטהיסטוריה של ''כלל ישראל''. שותפות מרצון עם כנסיה של יהודים שאין חוקתה ''חוקת התורה'' הינה פעולה אקטיבית נגד ''כלל ישראל''.
כמובן שרבני ''המזרחי'' סברו אחרת, וכנ''ל.

[קו ירוק]

ואילו החזון איש הגדיר באופן שונה (הגדרת השורש והמהות): 'המזרחי' כדרך חיים פרטית וציבורית, איננה שואפת למקסימליות בעבודת ה' אלא לבינוניות. ומתוכה הגיעו להגדרות כאלו ואחרות ביחסי דת ומדינה ובכל ההשלכות הציבוריות והפרטיות.
מלבד זאת, הלאומיות היתה חשובה להם - מקיום התורה כמסורה מדור דור. והיו מוכנים לוותר עליה במידה זו או אחרת, בשביל הלאומיות. ועליהם כתב מרן הגא"ב וסרמן הי"ד שהלאומיות בסופו של דבר הינה גשר חד סיטרי.

(הכיוון מזכיר את ההגדרה של מרן הגרח"ס הלוי שלא שהמדינה הינה פוקרת, אלא מטרת מייסדיה עקירת התורה).

בהקשר לאשכול זה, הרי שהלאומיות בכל ציבור שיהיה הינה גשר חד סיטרי, גם אם הסטיה כעת לא מורגשת בכל החתומים.

[יושב ירושלים]

ואילו החזון איש הגדיר באופן שונה (הגדרת השורש והמהות): 'המזרחי' כדרך חיים פרטית וציבורית, איננה שואפת למקסימליות בעבודת ה' אלא לבינוניות. ומתוכה הגיעו להגדרות כאלו ואחרות ביחסי דת ומדינה ובכל ההשלכות הציבוריות והפרטיות.
מלבד זאת, הלאומיות היתה חשובה להם - מקיום התורה כמסורה מדור דור. והיו מוכנים לוותר עליה במידה זו או אחרת, בשביל הלאומיות. ועליהם כתב מרן הגא"ב וסרמן הי"ד שהלאומיות בסופו של דבר הינה גשר חד סיטרי.

(הכיוון מזכיר את ההגדרה של מרן הגרח"ס הלוי שלא שהמדינה הינה פוקרת, אלא מטרת מייסדיה עקירת התורה).

בהקשר לאשכול זה, הרי שהלאומיות בכל ציבור שיהיה הינה גשר חד סיטרי, גם אם הסטיה כעת לא מורגשת בכל החתומים.

איך יתכן שאגודה שמגדירה את הלאומיות כ'קיום התורה כמסורה מדור ודור' תהיה מוכנה לוותר על קיום התורה בשביל הלאומיות? זה הרי היינו הך!

[דרופתקי דאורייתא]

ואילו החזון איש הגדיר באופן שונה (הגדרת השורש והמהות): 'המזרחי' כדרך חיים פרטית וציבורית, איננה שואפת למקסימליות בעבודת ה' אלא לבינוניות. ומתוכה הגיעו להגדרות כאלו ואחרות ביחסי דת ומדינה ובכל ההשלכות הציבוריות והפרטיות.
מלבד זאת, הלאומיות היתה חשובה להם - מקיום התורה כמסורה מדור דור. והיו מוכנים לוותר עליה במידה זו או אחרת, בשביל הלאומיות. ועליהם כתב מרן הגא"ב וסרמן הי"ד שהלאומיות בסופו של דבר הינה גשר חד סיטרי.

(הכיוון מזכיר את ההגדרה של מרן הגרח"ס הלוי שלא שהמדינה הינה פוקרת, אלא מטרת מייסדיה עקירת התורה).

בהקשר לאשכול זה, הרי שהלאומיות בכל ציבור שיהיה הינה גשר חד סיטרי, גם אם הסטיה כעת לא מורגשת בכל החתומים.

מהו גדר 'לאומיות'? (אני שואל בעיקר בכדי להבין דבריך שהדגשתי)

[עקביה]

ישנה חוברת, או אולי שתי חוברות, של הרב אלי סדן (איש הצה"ד) בשם 'קריאת כיוון לציונות הדתית'.
הכותב נותן סקירה היסטורית של הדרך ושל האידאולוגיה של הצה"ד.
כמדומני שהוא עשה עבודה טובה בהצגת האמונות שעמדו בבסיס דרכה של הצה"ד, ובהסבר על מה גרם לה לעמוד במקום נחות מבחינה דתית לעומת החרדים.
קריאת דבריו יכולה לעזור למתנגדי הצה"ד להבין טוב יותר למה הם מתנגדים.
החובר(ו)ת מצויה/ות במרשתת.

[פרנקל תאומים]

ואילו החזון איש הגדיר באופן שונה (הגדרת השורש והמהות): 'המזרחי' כדרך חיים פרטית וציבורית, איננה שואפת למקסימליות בעבודת ה' אלא לבינוניות. ומתוכה הגיעו להגדרות כאלו ואחרות ביחסי דת ומדינה ובכל ההשלכות הציבוריות והפרטיות.

''הדת והחיים'' היא הגדרה מאוחרת יותר שעסקה בהתפתחות של ''המזרחי'', ולא בשורשי המחלוקת.
הרי לא יעלה על הדעת להאשים בכגון דא גדולי עולם כמו ה'מרחשת' ועוד קבוצה נכבדת של רבנים שעמדו בהנהגת המזרחי או שנמנו על רבניה ותומכיה במשך שנים לפחות עד שלב מסויים (לרבות הג''ר מאיר קרליץ וכל גיסיו הרבנים- בני וחתני ה''חשק שלמה'' זי''ע. ואולי גם אביהם של הג''ר מאיר והחזו''א, הג''ר שמריה יוסף זצ''ל).

מלבד זאת, הלאומיות היתה חשובה להם - מקיום התורה כמסורה מדור דור. והיו מוכנים לוותר עליה במידה זו או אחרת, בשביל הלאומיות. ועליהם כתב מרן הגא"ב וסרמן הי"ד שהלאומיות בסופו של דבר הינה גשר חד סיטרי.

(הכיוון מזכיר את ההגדרה של מרן הגרח"ס הלוי שלא שהמדינה הינה פוקרת, אלא מטרת מייסדיה עקירת התורה).

שוב, אי''ז נכון חלילה לומר זאת על גדולי תורה ורבנים לא מעטים שנמנו על ''המזרחי'' בימי ראשיתו, וגם לא על גדולי תורה מפורסמים שתמכו במידה כזו או אחרת בפעילות של התנועה הציונית חרף חששותיהם ממנה (ה''אור שמח''?). למען האמת, גם בדורינו אנו, לא הייתי מעלה בדעתי להתבטאות כה''ג למשל על הגר''א שפירא או הגר''מ אליהו זצ''ל.

ההגדרות שכתבת מתאימות בעיקרן להמון העם ולא להנהגה הרוחנית. ואילו כאן עוסקים בשאלת המחלוקת של גדולינו עם הנהגה רוחנית שתמכה בתנועה הציונית או ב'המזרחי' בימי הבראשית שלהן.

בכל אופן, הדברים המפורסמים בשם רבינו הגר''ח הלוי נ''ע בנוגע למטרת הציונים, עוסקים כמובן בציונים החילוניים ולא בתומכיה החרדיים של התנועה הציונית או ''המזרחי'' (המטרה של הגר''ש מוהליבר או הגרי''י ריינס לא היתה חלילה ''עקירת התורה'').

בהקשר לאשכול זה, הרי שהלאומיות בכל ציבור שיהיה הינה גשר חד סיטרי, גם אם הסטיה כעת לא מורגשת בכל החתומים.

בעניין המהותי, צריך להגדיר מהי ''לאומיות''. בפשטות המחלוקת שלנו היא עם ''לאומיות'' העומדת בפנ''ע, כערך עצמאי, ולא עם לאומיות של ''עם התורה המכונן את חיי האומה שלו הכלליים והפרטיים עפ''י התורה''. עם ישראל הוא לאום, ויש לו מטרה כאומה ולא כאוסף של יחידים, אלא שאין אומתינו אומה אלא בתורותיה.
בעניין המעשי, על דבר סכנת הסחף אחרי אידיאלים משותפים עם אנשים שלא התורה היא חוקתם הבלעדית, אני מבין את דבריך.

[הרואה]

היטיב להגדיר הרב פרנקל תאומים כדרכו.
לגבי לאומיות, מעניין שאנשים משתמשים לפעמים באותה מילה לשני הפכים, הרב קו ירוק וחלק מהציונים קוראים כך לככל הגויים בית ישראל, והרב יהודה אפשטיין והרב ברויאר להליכה לגמרי על פי התורה, שהרב קו ירוק קורא לאותו דבר בדיוק בשמות אחרים.

[קו ירוק]

ואילו החזון איש הגדיר באופן שונה (הגדרת השורש והמהות): 'המזרחי' כדרך חיים פרטית וציבורית, איננה שואפת למקסימליות בעבודת ה' אלא לבינוניות. ומתוכה הגיעו להגדרות כאלו ואחרות ביחסי דת ומדינה ובכל ההשלכות הציבוריות והפרטיות.
מלבד זאת, הלאומיות היתה חשובה להם - מקיום התורה כמסורה מדור דור. והיו מוכנים לוותר עליה במידה זו או אחרת, בשביל הלאומיות. ועליהם כתב מרן הגא"ב וסרמן הי"ד שהלאומיות בסופו של דבר הינה גשר חד סיטרי.

(הכיוון מזכיר את ההגדרה של מרן הגרח"ס הלוי שלא שהמדינה הינה פוקרת, אלא מטרת מייסדיה עקירת התורה).

בהקשר לאשכול זה, הרי שהדגשת ה'לאומיות' בכל ציבור יהודי שיהיה, הינה גשר חד סיטרי, גם אם הסטיה כעת לא מורגשת בכל החתומים.

איך יתכן שאגודה שמגדירה את הלאומיות כ'קיום התורה כמסורה מדור ודור' תהיה מוכנה לוותר על קיום התורה בשביל הלאומיות? זה הרי היינו הך!

הנה הם עולים להר הבית בגלל 'לאומיותם'.
אילו היו מעשיהם מצד רצון הבורא, הרי שלא היו מעיזים להמרות את פי חכמי הדור, שתקנתם לישראל, הינה כעין תקנת סנהדרין.
מכאן שכל האגודה הזו הינה רגשות לאומיים מזוייפים, ולא הרצון ל 'קיום התורה כמסורה מדור דור'.
אדרבא, הרצון ל'קיום התורה כמסורה מדור דור' הינה בשבילם היכי תימצי לרגשות לאומיים טבעיים שבכל יצור אנוש (שמהותה הטבעית האנושית היא - התארגנות כעם ולאום באדמתו)

אפילו אם היינו אומרים שרצונם להתקרב אל ה', ולכן ממרים פי חכמי הדור, ולא מצד הלאומיות הטבעית,
הלא נדב ואביהו, ור"נ מקטירי הקטורת כל מטרתם היתה להתקרב אל ה' - ואעפ"כ נשרפו, ונקראו חטאים בנפשותם, ואין לה' חפץ בהתקרבות כזאת אליו, כי עם עשיית רצונו, שזו ההתקרבות האמיתית, ולא רגשות מזוייפים.
והיא היא הסיבה שהגראב"ו אמר שהלאומיות הינה גשר חד סיטרי, משום שאיננה רצון ה' אלא רגשות לאומיים טבעיים המפעפעים בכל איש להיות שייך ל'עם' ולאדמה כלשהיא. אלא שאומתנו איננה אומה אלא בתורתה, וקיום תורתה הוא בראש וראשונה להשמע לחכמי הדור שמוסרים את התורה בנרתיקה הראוי לה, לכל הדור.

ההתארגנות הלאומית של אגודת קדושת ציון לא באה לה מחמת הרצון שכל עם ישראל יהיה אחד לה' ולתורתו, שזה לא מוטל עליהם אלא על ראשי העם, ועליהם כמו על כל איש ישראל הירא לדבר ה' - מוטל לייחל ולבקש על כך מה', אבל לא 'לארגן' את העם. אצלם זה בא מתוך רגשות לאומיים מזויפים.

הרב פ"ת.
אין לי כעת הפנאי לכתוב בנושא. וגם על תאשימני בדברים שלא כתבתי. הגרח"ס כמובן לא אמר זאת על ה'מזרחי', ודברי לא השתמעו כך. אני בס"ה 'צישלטתי' את דקות הגדרתו של החזו"א שיש בה כעין אותה אבחנה של הגרח"ס.

יסודה של תנועת ה'מזרחי' העולמי, היה נעוץ בלאומיות. היא באה מתוך קשיי הגלות והפרעות ברוסיה ומקומות אחרים, והאפשרות החדשה להשתקע בא"י - מה שלא היה מימות עולם.
גם הרבנים יראי ה' באמת, שבתחילה לא הבחינו שדרך זו יכולה להיות הרת גורל למסירת התורה כדור דור (שראיית בדולח זו באמת היתה מסורה ליחידי סגולה שהעמיד ה' בכל דור), הבחינו בכך בהמשך, מי מהר יותר ומי מהר פחות. להוציא את אלו שלא זכו להבין, ונשארו עם הציבור שסטה עם השנים. ציבור הוא בבואה של הרבנים, והרבנים הם בבואה של הציבור. כלומר ככל שה'מזרחי' הוא שלילי, אזי לרבנים שלו יש להם בעיה שלילית וכן להיפך. (ואין קשר שהיו ביניהם גאונים בתורה לאין שיעור, כהגר"ש מוהליבר, ועוד ועוד. אגב הרב קוק לא היה שייך ל'מזרחי' בעיקרון).

היות וגדולי הדורות שהעמיד לנו ה' (ואין ויכוח כפי שציינת, שהמציאות מראה שה'מזרחי' נחות מהיהדות המסורתית, באופן כללי) ובראשם הגראב"ו שכתב את אשר אחזו היחידים האחרים שה' שתלם; הגריל"ד, הבית הלוי, הח"ח, הגרח"ס, הגרח"ע, החזו"א והגראב"ו זכרונם לברכה, אחזו שמקורו ושורשו של ה'מזרחי' בלאומיות שסכנתה מוחלטת - עד כדי שהיא גשר חד סיטרי, הרי שזו הגדרתה ואין בלתה. והמציאות מוכיחה זאת. אין צורך להתפלפל עם הגארב"ו צדק.. כי אין החי יכחיש את החי, והמציאות לפנינו כפי שהוא חזה אותה בעיניו הצופיות למרחוק.

[בברכה המשולשת]

ישנה חוברת, או אולי שתי חוברות, של הרב אלי סדן (איש הצה"ד) בשם 'קריאת כיוון לציונות הדתית'.
הכותב נותן סקירה היסטורית של הדרך ושל האידאולוגיה של הצה"ד.
כמדומני שהוא עשה עבודה טובה בהצגת האמונות שעמדו בבסיס דרכה של הצה"ד, ובהסבר על מה גרם לה לעמוד במקום נחות מבחינה דתית לעומת החרדים.
קריאת דבריו יכולה לעזור למתנגדי הצה"ד להבין טוב יותר למה הם מתנגדים.
החובר(ו)ת מצויה/ות במרשתת.

שיטתו שנויה מאוד במחלוקת בתור ייצוג לדרכה של צה"ד, ולכל היותר הוא מייצג שיטה אחת בתוך אחד מבתי המדרש שקשורים לדרכה הכללית של הצה"ד

[ישא ברכה]

מסתבר שדברי החזו"א לא נאמרו כנגד הרבנים שתמכו בגישת המזרחי שהם היו עובדי ה' גדולים, אבל החזו"א כן התכוין כנגד רבים מהמצטרפים לתנועת המזרחי, שסיבת הצטרפותם לא היתה מתוך הכרה אידאולגית ברורה, אלא מתוך שהיו בינונים בשמירת הדת אהדו יותר אדיאולגיה פתוחה ופחות מתרחקת מהחופשיים וכו'. כמובן שישנם רבים וטובים אז והיום שהצטרפותם למזרחי נבעה מדעה ברורה שזה רצון הבורא.

באופן כללי החזו"א לא הרבה להתייחס לסוגיות הללו מבחינה רעיונית, ואין ממנו משנה מסודרת איך התיחס לציונות/לחילוניות/למדינה/להתקבצות היהודים בא"י, אלא עיקר משנתו היתה בצורת ההתנהגות הפרקטית, ובזה גם הצביע על הנקודה הבעייתית בעיניו במזרחי.

אם כבר עלה הנושא של לאומיות המזרחי אי אפשר שלא להזכיר את תמיכתם בתוכנית אוגנדה, בעיני זה אחד מרגעי השפל של תנועת המזרחי, שהלאומיות קיבלה מימד מנותק מתורת ה', (למרות שכמובן הצדיקו את הרעיון מבחינה דתית).

ביחס לאנשי קדושת ציון. אני לא מסכים אם הביקורת החריפה של הרב קו ירוק, לפחות מתוך קריאת העלונים עולה רושם של אנשים עובדי הבורא, שהגיעו למסקנות אישיות בתחומים שונים בעבודת ה', והם מעונינים להפיץ את תורתם חוצה, כמו כל אדם שאוהב להשפיע את חכמתו-תורתו על אחרים. אני כן מסכים עם דבריו, שהם לא יונקים את השקפתם מגדולי הדורות בדורות האחרונים, וחבל שהם מנסים ליצור איזה מצג שוא בענין.

באופן אישי יש לי תחושה ביחס לאנשים שנדבקים למצוות מסוימות בצורה קיצונית מידי, שהמאמצים לשכנע אנשים נוספים באמיתות דרכם, אינם מאהבת ה' והרצון לעורר את עם ישראל שידעו את האמת שנעלמת מהם, אלא סיבות פסיכולגיות שונות מעוררות את הדחף לצאת ולהשפיע.

[מקדש מלך]

ישנה חוברת, או אולי שתי חוברות, של הרב אלי סדן (איש הצה"ד) בשם 'קריאת כיוון לציונות הדתית'.
הכותב נותן סקירה היסטורית של הדרך ושל האידאולוגיה של הצה"ד.
כמדומני שהוא עשה עבודה טובה בהצגת האמונות שעמדו בבסיס דרכה של הצה"ד, ובהסבר על מה גרם לה לעמוד במקום נחות מבחינה דתית לעומת החרדים.
קריאת דבריו יכולה לעזור למתנגדי הצה"ד להבין טוב יותר למה הם מתנגדים.
החובר(ו)ת מצויה/ות במרשתת.

שיטתו שנויה מאוד במחלוקת בתור ייצוג לדרכה של צה"ד, ולכל היותר הוא מייצג שיטה אחת בתוך אחד מבתי המדרש שקשורים לדרכה הכללית של הצה"ד

במידה ואינו כרוך בטירחה, שמא יבהירו הרב עקביא או הרב בברכה את תמצית שיטתו של הרב סדן. ובמה חלקו עליו.

[הסקרן_הקטן]

ישנה חוברת, או אולי שתי חוברות, של הרב אלי סדן (איש הצה"ד) בשם 'קריאת כיוון לציונות הדתית'.
הכותב נותן סקירה היסטורית של הדרך ושל האידאולוגיה של הצה"ד.
כמדומני שהוא עשה עבודה טובה בהצגת האמונות שעמדו בבסיס דרכה של הצה"ד, ובהסבר על מה גרם לה לעמוד במקום נחות מבחינה דתית לעומת החרדים.
קריאת דבריו יכולה לעזור למתנגדי הצה"ד להבין טוב יותר למה הם מתנגדים.
החובר(ו)ת מצויה/ות במרשתת.

שיטתו שנויה מאוד במחלוקת בתור ייצוג לדרכה של צה"ד, ולכל היותר הוא מייצג שיטה אחת בתוך אחד מבתי המדרש שקשורים לדרכה הכללית של הצה"ד

במידה ואינו כרוך בטירחה, שמא יבהירו הרב עקביא או הרב בברכה את תמצית שיטתו של הרב סדן. ובמה חלקו עליו.

[קו ירוק]

ביקורתי נסובה על הגישה. לא על אנשים באופן אישי.
הגישה - היא כעמוד יסוד שנבנה ללא פיקוח הנדסי, ועקומה לא רבה ביסוד, תהיה קריטית ככל שהקומות נערמות. עד כדי הרס הבנין.

[עקביה]

כתבתי פעם משהו על הבעייתיות שבגישה הלאומית.
viewtopic.php?t=25009#p252220

ביקורת זו אינה נוגעת לכל מי שתופס את הלאומיות היהודית כעם המקבל ומאמין בתורה משמים.

[איתן]

[size=85]
אם כבר עלה הנושא של לאומיות המזרחי אי אפשר שלא להזכיר את תמיכתם בתוכנית אוגנדה, בעיני זה אחד מרגעי השפל של תנועת המזרחי, שהלאומיות קיבלה מימד מנותק מתורת ה', (למרות שכמובן הצדיקו את הרעיון מבחינה דתית)

לפי מה שהבנתי בהקשר של הרב ריינס (יש לי ספר עליו פרי עתו של יוסף שפירא) הוא לכאורה כלל לא הסתכל על הציונות כמשהו שקשור לתהליך הגאולה. היה לו רק בעיה פרקטית של "שאלת היהודים" בגולה וכל הפוגרומים, גזרות וכו' שנובעים מזה. הציונות הייתה אמורה רק לפתור את השאלה הזאת ותו לא מידי.
אם נוכל לקבל וליישב א"י על דרך - הנה מה טוב. ואם לא - העיקר לנסות להציל ולעזור לכמה שיותר יהודים, ולו במחיר של העברת הגולה לאוגנדה. אבל את התהליך הגאולה נשאיר למשיח. כשציוני רוסיה החילוניים (שהם הם היו המתנגדים לאוגנדה) התרעמו על המזרחי בשל תמיכתם בתוכנית אוגנדה, הוא אמר להם: "אתם, מהיהדות שלכם לא נשאר זולת א"י, לכן כשלוקחים אותה ממכם אתם זועקים כאילו נוטלים את נפשכם. אבל לנו יש את כל התורה".
לא כן הרב קוק והרב קלישר שאכן אצלם חיבת ציון/הציונות היו אכן קשורים לתהליך הגאולה. מסיבות היסטוריות לרב קלישר לא הייתה שאלה של שיתוף הפעולה עם החילונים. ואילו הרב קוק נדרש להתייחס לשאלה איך הגאולה יכולה לבוא ע"י תנועה שבעיקרה חילונית. ופתר את הבעיה בדרכים שלו. לרב ריינס לא הייתה שאלה כזאת כי כאמור כלל לא הסתכל על תנועה הציונית כמשהו שקשור לגאולה אלא כעל פתרון פרקטי ליהודים.

אני ממליץ בחום על ספרו של אהוד לוז "מקבילים נפגשים" שמתעסקת ביחסי דת ולאומיות בזמן חיבת ציון ותחילת הציונות.

[בברכה המשולשת]

ישנה חוברת, או אולי שתי חוברות, של הרב אלי סדן (איש הצה"ד) בשם 'קריאת כיוון לציונות הדתית'.
הכותב נותן סקירה היסטורית של הדרך ושל האידאולוגיה של הצה"ד.
כמדומני שהוא עשה עבודה טובה בהצגת האמונות שעמדו בבסיס דרכה של הצה"ד, ובהסבר על מה גרם לה לעמוד במקום נחות מבחינה דתית לעומת החרדים.
קריאת דבריו יכולה לעזור למתנגדי הצה"ד להבין טוב יותר למה הם מתנגדים.
החובר(ו)ת מצויה/ות במרשתת.

שיטתו שנויה מאוד במחלוקת בתור ייצוג לדרכה של צה"ד, ולכל היותר הוא מייצג שיטה אחת בתוך אחד מבתי המדרש שקשורים לדרכה הכללית של הצה"ד

במידה ואינו כרוך בטירחה, שמא יבהירו הרב עקביא או הרב בברכה את תמצית שיטתו של הרב סדן. ובמה חלקו עליו.

אחרי שהרב המכונה הסקרן הקטן העלה את אחת מהחוברות של הנ"ל, אעלה אני הקטן מה שכתבתי בס"ד בספרי בעניין זה
(מי שרוצה לראות הרחבה גדולה של ביקורת מנומקת על כל הגישה, יעויין בספר יוסף לקח של הרב יוסף בדיחי שליט"א, אם כי אינני טוען שהוא יסכים בדווקא באופן מלא עם מכלול גישתי שלי, אבל צורך הדיון הנוכחי די בכך)

[מקדש מלך]

ישנה חוברת, או אולי שתי חוברות, של הרב אלי סדן (איש הצה"ד) בשם 'קריאת כיוון לציונות הדתית'.
הכותב נותן סקירה היסטורית של הדרך ושל האידאולוגיה של הצה"ד.
כמדומני שהוא עשה עבודה טובה בהצגת האמונות שעמדו בבסיס דרכה של הצה"ד, ובהסבר על מה גרם לה לעמוד במקום נחות מבחינה דתית לעומת החרדים.
קריאת דבריו יכולה לעזור למתנגדי הצה"ד להבין טוב יותר למה הם מתנגדים.
החובר(ו)ת מצויה/ות במרשתת.

שיטתו שנויה מאוד במחלוקת בתור ייצוג לדרכה של צה"ד, ולכל היותר הוא מייצג שיטה אחת בתוך אחד מבתי המדרש שקשורים לדרכה הכללית של הצה"ד

במידה ואינו כרוך בטירחה, שמא יבהירו הרב עקביא או הרב בברכה את תמצית שיטתו של הרב סדן. ובמה חלקו עליו.

אחרי שהרב המכונה הסקרן הקטן העלה את אחת מהחוברות של הנ"ל, אעלה אני הקטן מה שכתבתי בס"ד בספרי בעניין זה
(מי שרוצה לראות הרחבה גדולה של ביקורת מנומקת על כל הגישה, יעויין בספר יוסף לקח של הרב יוסף בדיחי שליט"א, אם כי אינני טוען שהוא יסכים בדווקא באופן מלא עם מכלול גישתי שלי, אבל צורך הדיון הנוכחי די בכך)

יישר כח

[משולש]

יש גם דברים שכתב הגר"א וסרמן בהגדרת "לאומיות דתית" ויש להעמיק בהשוואת דבריו מול תוכן גליונות קדושת ציון (התוכן האמיתי שבד"כ קצת מוסתר ולא נסיונות הטשטוש החיצוניים, כמבואר כאן: viewtopic.php?f=55&t=30888&start=560#p386394 )

[פרנקל תאומים]

הרב פ"ת.
א) אין לי כעת הפנאי לכתוב בנושא. וגם על תאשימני בדברים שלא כתבתי. ב) הגרח"ס כמובן לא אמר זאת על ה'מזרחי', ודברי לא השתמעו כך. אני בס"ה 'צישלטתי' את דקות הגדרתו של החזו"א שיש בה כעין אותה אבחנה של הגרח"ס.

א) התייחסתי בדיוק אל מה שכתבת (ובכל מקרה לא האשמתיך בשום דבר). אתה כתבת שהלאומיות היתה חשובה להמזרחי יותר מהתורה, ושהם היו מוכנים לוותר בשבילה על התורה במידה זו או אחרת. והיות שהשאלה עליה נסובו דבריי ודבריך היתה מה שורש המחלוקת שבין אגו''י והמזרחי (כלומר בתקופת הבראשית של המזרחי וימי היווסדותה), הרי שבהכרח השתמע מדבריך שהם נסובו על דור מייסדי המזרחי, ועל צבאם כמה וכמה גדולי תורה מוכרים ומפורסמים, שלפחות על מרביתם אין ויכוח שיראתם היתה קודמת לחכמתם, ועל כך הבהרתי שדבריך לא יכולים להיות נכונים בהקשר של השאלה עליה נסובו.
ב) זהו, שאחר מחילתך, עכ''פ לענ''ד, אין קשר בין דברי החזו''א ובין דברי הגר''ח הלוי נ'''ע, ושוב לא התברר מדוע ראית לנכון להביאם.

יסודה של תנועת ה'מזרחי' העולמי, היה נעוץ בלאומיות. היא באה מתוך קשיי הגלות והפרעות ברוסיה ומקומות אחרים, והאפשרות החדשה להשתקע בא"י - מה שלא היה מימות עולם.
גם הרבנים יראי ה' באמת, שבתחילה לא הבחינו שדרך זו יכולה להיות הרת גורל למסירת התורה כדור דור (שראיית בדולח זו באמת היתה מסורה ליחידי סגולה שהעמיד ה' בכל דור), הבחינו בכך בהמשך, מי מהר יותר ומי מהר פחות. להוציא את אלו שלא זכו להבין, ונשארו עם הציבור שסטה עם השנים. ציבור הוא בבואה של הרבנים, והרבנים הם בבואה של הציבור. כלומר ככל שה'מזרחי' הוא שלילי, אזי לרבנים שלו יש להם בעיה שלילית וכן להיפך. (ואין קשר שהיו ביניהם גאונים בתורה לאין שיעור, כהגר"ש מוהליבר, ועוד ועוד. אגב הרב קוק לא היה שייך ל'מזרחי' בעיקרון).

כנ"ל, המשפט שהם היו נכונים לוותר על התורה במידה כזו או אחרת, אינו נכון בהקשר של גדולי תורה, והם הם אלו שעמדו בחזית הנהגת המזרחי בימי ראשיתה. חלקם חיפשו את ההצלה מן הפוגרומים ותול''מ, חלקם התאוו למצוות ישוב אר''י, חלקם האמינו שעלינו לפעול באופן מעשי עבור פעמי משיח, וחלקם אף האמינו שעמ''י צריך לחזור לצורה האמיתית שלו כעם, ולא כשה פזורה של רבבות יחידים. יתכן שהם ראו בהתעוררות הלאומית שהיתה בקרב אומות העולם, מעין רמז שהגיעה שעתו גם של עמ''י להתעורר להתחדשות שלו כעם, בדרך אל הגאולה.

ההגדרה של "ציבור שסטה" כראיה לדרכו המוטעית, עם כל הצדק שבה (ויש בה הרבה מאד צדק), אינה לוקחת בחשבון את כל התהליך ההסטורי, מפני שהתהליך היה שמעיקרא אצל המון העם היו אנשים רבים שכדבריך היו בינונים ומטה בתודעה הדתית שלהם, והם הצטרפו להמזרחי בהמוניהם, כי בכל זאת הם רצו זיקה לדת ולמסורת אותה לא מצאו אצל הציונים החילוניים, ומאידך הם התלהבו מתנועת הציונות (ולאו דווקא ממניעים דתיים). וככל שההמונים מהסוג הנ''ל גדשו את המזרחי, הרי שכנגדם, לאט לאט, יהודים חרדים רבים שאלו את עצמם "מה לנו ולהם", וכשהוקמה אגו''י הם הצטרפו לשורותיה ונטשו את המזרחי, מה שחידד עוד יותר את הכח של הבינוניים בהמזרחי ושוב הוביל בהמשך השנים לעזיבתם של עוד יראים ושלמים, שגם אם הרעיון של שיבת ציון בער בעצמותיהם, הם כבר לא מצאו לעצמם מקום בהמזרחי, התהליך הזה היה מעגלי והוא הלך והתחזק. החזקים עזבו והחלשים נותרו.
שורה תחתונה, מעיקרא היתה להמזרחי איזו שהיא עמדת התחלה נחותה בייחס לאגו''י (שהוקמה בהמשך), והעמדה הנחותה הזו לאו דווקא היתה קשורה למהות האידיאולוגיה שלהם.

היות וגדולי הדורות שהעמיד לנו ה' (ואין ויכוח כפי שציינת, שהמציאות מראה שה'מזרחי' נחות מהיהדות המסורתית, באופן כללי) ובראשם הגראב"ו שכתב את אשר אחזו היחידים האחרים שה' שתלם; הגריל"ד, הבית הלוי, הח"ח, הגרח"ס, הגרח"ע, החזו"א והגראב"ו זכרונם לברכה, אחזו שמקורו ושורשו של ה'מזרחי' בלאומיות שסכנתה מוחלטת - עד כדי שהיא גשר חד סיטרי, הרי שזו הגדרתה ואין בלתה. והמציאות מוכיחה זאת. אין צורך להתפלפל עם הגארב"ו צדק.. כי אין החי יכחיש את החי, והמציאות לפנינו כפי שהוא חזה אותה בעיניו הצופיות למרחוק.

שאלו כאן מה היה שורש המחלוקת בין אגו''י והמזרחי, ושורש המחלוקת היה כמו שכתבתי אני הק' לעיל, הסוגייה של ההשתתפות עם הרשעים.
כל הרשימה הארוכה שהזכרת, למעט הגראב''ו הי''ד, לא כתבו מאומה על החיבור של דת ולאומיות, כ''א עסקו במלחמה בעוקרי התורה ובמסיתים והמדיחים שבתקופתם התלבשו בדמותם של תנועת ההשכלה ותנועת הציונות החילונית. וכמובן, שגם רבינו הגראב''ו הי''ד לא התכווין חלילה למחות את המושג ''עם ישראל'' (תרגום התיבה "לאומיות"), כ''א עסק במלחמה בלאומיות כזו העומדת כערך בפנ''ע, משל העם היהודי הינו לאום גם בלעדי התורה והמצווה (שבהשקפה זו התלבשה החילוניות בת תקופתו), וממילא, גם הסינתזה שבין דת ולאומיות שכזו הינו שעטנז מסוכן ואסור. הגשר החד סיטרי הינו הגשר המוביל את היראים והשלמים לעברם של פורקי העול, כל אימת שהיראים והשלמים משתתפים מרצון עם פורקי העול ומתחברים עימם תחת מטרייה אחת, תחת קורת גג של תנועה אחת שאין חוקתה חוקת התורה. וכל זה כדכתבתי בדבריי הפעוטים לעיל, שהסוגיא היתה שאלת ההשתתפות וההתחברות עם הרשעים (גם בשעה שהיראים מתחברים עימם למטרה טובה, ומתכוונים לפעול מבפנים לנטרל את כוונותיהם הרעות של פורקי העול). בקיצור, אי''ז ''דין'' בלאומיות, כ''א ''דין'' במרשיעי ברית.


נ''ב:
בכל אופן, בעקבות ההתנגדות שלנו לתנועת הציונות ולהשתתפות איתה, הפך המונח ''לאומיות'' למילה פסולה. נו טוב, באמת אפשר ורצוי להמיר אותה במילים השורשיות: ''עם ישראל", ''כלל ישראל'', ''כנסת ישראל'', והכל יבוא על מקומו בשלום...

נ''ב 2:
אין בכל דבריי משום התייחסות ספציפית לאגודת ''קדושת ציון'', יען כי טרם הספיקותי להתעניין בדרכיה ורעיוניה. אמנם, אם אכן הם אינם מכפיפים את דרכם הציבורית לגדולי חכמי הזמן, ק''ו אם הם עוברים על תקנותיהם (עלייה להר הבית?), מבחינתי די בהכי כדי להסתייג מהם.

[דרומי]

הרב פרנקל תאומים, אין לי הסבלנות (ועוד...) כדי להתעמק בדבריך היטב ולהתייחס לכל פרט, אך כהערה כללית אומר שלא תמיד אפשר להשוות בקלות בין מחלוקות די רציניות. יתכן ובימינו אנו אין כמעט השפעה ממה שהיה אז, אולם כשבאים לדון במחלוקת שהיתה בשעתו איני יודע אם נכון 'להחליק' ולומר שבעצם לא נחלקו וכו' וכו'.