מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אימורים או חלבים?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איש טלז
הודעות: 589
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

אימורים או חלבים?

הודעהעל ידי איש טלז » ו' ספטמבר 07, 2018 12:21 pm

לפעמים זה נקרא כך ולפעמים זה נקרא כך מהו הסיבה לשינוי

סייג לחכמה
הודעות: 411
הצטרף: ג' מאי 31, 2016 6:16 pm

Re: אימורים או חלבים?

הודעהעל ידי סייג לחכמה » ו' ספטמבר 07, 2018 1:50 pm

אימורים הם לאו דווקא חלבים אלא האברים ששורפים אותם על המזבח מן החטאות הנאכלות ומן האשמות ומן השלמים הם הנקראים אימורים (רמב"ם מעשה הקרבנות א יח)
נקרא שמם "אימורים" מלשון אמירה וצווי, שצוה ה' לשרוף אותם (פירוש המשניות לרמב"ם בהקדמה לסדר קדשים)

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: אימורים או חלבים?

הודעהעל ידי מיללער » ב' אוקטובר 23, 2023 1:47 am

סייג לחכמה כתב:אימורים הם לאו דווקא חלבים אלא האברים ששורפים אותם על המזבח מן החטאות הנאכלות ומן האשמות ומן השלמים הם הנקראים אימורים (רמב"ם מעשה הקרבנות א יח)
נקרא שמם "אימורים" מלשון אמירה וצווי, שצוה ה' לשרוף אותם (פירוש המשניות לרמב"ם בהקדמה לסדר קדשים)


ועי' בערוך ערך מר (ב) שפי' לשון אימורים בשונה מפירוש הרמב"ם וז"ל: "למה נקראו החלבים אימורים שהן מורים ואדונים על כל האברים ועולים על גבי המזבח לחלק אדון העולם" (מלשון 'מר' =אדון)

וגם לפירושו של הערוך מלת אימורים כולל החלבים והאברים שעולין ע"ג מזבח.

(ובזה מתורץ הרמב"ם בהל מעשה"ק פי"א הי"ג שכ' והאוכל כזית מכל האימורין וכו' לוקה, שהאימורין כליל למזבח ככל העולה והרי נאמר במנחת כהנים כליל תהי' לא תאכל, כל שהוא כליל למזבח אכילתו בל"ת. והקשה הלח"מ דלמה בבשר העולה בהל' א' לא כתב הרמב"ם שלוקה גם משום כליל תהי' (הובא במנ"ח מצוה קל"ז אות א') אולם לכאורה הרמב"ם כלל את בשר העולה עם אימורי שאר הקרבנות בהלכה ג' ודו"ק ואכמ"ל)

אצרן
הודעות: 119
הצטרף: א' יולי 14, 2019 5:58 am

Re: אימורים או חלבים?

הודעהעל ידי אצרן » ב' אוקטובר 23, 2023 6:00 am

ולמה לפעמים נקרא בשם פדר?

מתעמק
הודעות: 617
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: אימורים או חלבים?

הודעהעל ידי מתעמק » ב' אוקטובר 23, 2023 6:30 am

האימורים כוללים כל החלקים מהקרבן המופרשים להקריבן לגבוה (בפשטות מלשון את ה' האמרת). והיינו בכל קרבן הנאכל חוץ מעולה שכולה כליל.
זה כולל חלבים ואיברי בשר.
חלבים
א) המכסה את הקרב
ב) חלב שעל הקרב
ג) חלב שעל הכסלים
ד) חלב שעל הכליות
ה) חלב האליה עד לעומת העצה - רק בקרבנות מן הכשבים
איברי בשר
א) כליות
ב) יותרת הכבד (נחלקו הראשונים אם זה טרפש הכבד או חתיכת כבד הנכפלת עליה ונראה כאצבע אגודל מן היד) ומעט מן הכבד עמה (לדעה ראשונה נראה ש"מעט" הזה היא חתיכת כבד שנראה כאגודל, ולדעה שניה היינו קצת מן הכבד עצמה).
ג) האליה עצמה עד לעומת העצה
פדר היא שם נוסף לחלב המכסה את הקרב (ונקרא גם חלב הפריסה, על שם שהחלב זה פרוס כמפה על פני כרס הפנימי). ובהיותו כמפה, מכסין בזה את מקום החתך בראש העולה כשקרבה על גבי המזבח.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6520
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: אימורים או חלבים?

הודעהעל ידי מיללער » א' אפריל 07, 2024 11:22 pm

מיללער כתב:
סייג לחכמה כתב:אימורים הם לאו דווקא חלבים אלא האברים ששורפים אותם על המזבח מן החטאות הנאכלות ומן האשמות ומן השלמים הם הנקראים אימורים (רמב"ם מעשה הקרבנות א יח)
נקרא שמם "אימורים" מלשון אמירה וצווי, שצוה ה' לשרוף אותם (פירוש המשניות לרמב"ם בהקדמה לסדר קדשים)


ועי' בערוך ערך מר (ב) שפי' לשון אימורים בשונה מפירוש הרמב"ם וז"ל: "למה נקראו החלבים אימורים שהן מורים ואדונים על כל האברים ועולים על גבי המזבח לחלק אדון העולם" (מלשון 'מר' =אדון)

וגם לפירושו של הערוך מלת אימורים כולל החלבים והאברים שעולין ע"ג מזבח.



התוס' יו"ט בפסחים פ"ה מ"י מביא את פי' הרמב"ם בהקדמתו לס' קדשים הנ"ל על מילת אימורין, אולם המשנה למלך בהל' מעשה"ק פ"א הי"ח לאחר שהביא את פי' הערוך בערך מר הנ"ל כותב בזה"ל: ולי נראה שהוא מל' את ה' האמרת,יתאמרו כל פועלי און - וכן אמרכל אמר-כל ודוק עכ"ל.

נמצינו למדים שיש ג' פירושים על מילת אימורין:
א. פי' הרמב"ם שהוא מל' אמירה - דברים הנאמרים בהן להקטירן ע"ג המזבח
ב. פי' הערוך שהוא מל' מר - אדון
ג. פי' המשנה למלך שהוא מל' האמרת

אלא שעל דברי המשנה למלך יש לעיין חדא עצם מילת האמרת מפרש הרמב"ן בחומש שהוא מלשון גדלות ורוממות, ובפרט שהוא הביא סימוכין לדבריו ממילת אמרכל שפירשוהו חז"ל בתוספתא שקלים (פ"ב הט"ו) ובגמרא הוריות (יג.) שהוא מלשון אדנות ומרוות. ואם כוונתו לפי' הרש"י בחומש בהאמרת שהוא מלשון הפרשה והבדלה ולכן הביא גם הפסוק של יתאמרו כל פועלי און שרש"י מביא לסמך לפירושו, אז מה מוסיף על זה ממילת אמרכל שאין לזה שייכות לכאורה לפירוש של הבדלה והפרשה.

ועי' ברע"ב שקלים (פ"ה מ"ב) בד"ה אמרכלין שסמך לזה מל' ערבי "ובערבי קורים לגדול אמיר" ולכאורה זהו ג"כ פי' מילת ויוקר 'יאמיר' שבסוף סוטה, שהיקרות תעלה מעלות רמות.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 481 אורחים