שייף נפיק כתב:ואיפה הוא נמצא?
והא דאמרינן [יבמות ס"א א] הגיורת אסורה לכהן ולא אמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, היינו משום דמיעטה קרא דכתיב אשה זונה לא יקחו ואמרינן [שם] אין זונה אלא גיורת ומשוחררת, אי נמי בגיורת לית להו לכולי עלמא כקטן שנולד דמי דמיעטה רחמנא מפטר רחם בישראל כדפרישית.
עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא
המצות הם לבוש לנשמה
חיים סגל כתב:המצות הם לבוש לנשמה
חיים סגל כתב:רמב"ן בהקדמה לפירושו על התורה:עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא
יש לכך מקור קדום יותר?
חיים סגל כתב:רמב"ן בהקדמה לפירושו על התורה:עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא
יש לכך מקור קדום יותר?
ויפה אמר אב"ד גדול בדורנו רב בקהלה מפורסמת לבני קהלתו הפסד גדול הוא שלא נכתבו עשרת הדברות בפנקס שלכם
בתוך הגולה כתב:שמעתי שהיו אומרים על הימנעות משכיבה או שינה במיטת המת כל ימי השבעה.
לפי שעה לא מצאתי מקור או טעם ושמח לכל עזרה
ושא_נס כתב:ספר בית לאבות (ירושלם תרס"ה) בסוף ביאור אבות:
"בעת שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון לא היה צריך כי אם לתיקון להעלות ארבעה המדרגות דומם צומח חי מדבר, מדומם לצומח, ומצומח לחי, ומחי למדבר, כמבואר בדברי האר"י ז"ל [????], הנקרא אצל המקובלים רפ"ח ניצוצין, ועל ידי אדם הראשון היה נתברר הכל בדרך ישר, כמו שמצאנו [סנהדרין נט ב] שהמלאכים היו צולין לו בשר והביאו לו יין...".
איפה דברי האר"י ז"ל היותר מבוררים בזה?
ושא_נס כתב:אעיין. ינוחו ברכות לראשך.
אמרו: מאחר שאתה זקן ומקבל עליך דבר זה, אנו על אחת כמה וכמה.
לבנון כתב:ראיתי באיזהו מקומן, שהקב"ה שאל את כל הנשמות לפני שהן ירדו לעולם, לגבי התפקיד שיהיה להן כאן בעולם, וכולם הסכימו.
האם יש לזה מקור בדברי חז"ל, גמרא ברייתא מדרש וכד', או למצער איזה מקור בראשונים
תודה למשיבים
חסד לאברהם [אזולאי] מעין ד - נהר יא
ומצוה למלאך הממונה על אוצר הצלמים להוליך שם אותה הנפש שיבחר לו הצלם כרצונה, ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גבור, יפה או מכוער, וכיוצא בו, ואומר לה דע שהעולם שאת הולכת בה נקרא חיי שעה, ואחר התחייה נקרא חיי עולם, וכל מי שהוא ארוך מבני דורו יהיה היותר קצר מבני דורו אחר התחייה, וכן בענין עני ועשיר, חלש או גבור, יפה ומכוער, וכל כיוצא בזה, והבחירה נתונה בידו, ויש מי שבוחר במוקדם ולא במאוחר, ויש מי שבוחר במאוחר שהוא זמן ארוך, ויש מי שאין דעתו לבחור אלא להיות בינוני במוקדם ובמאוחר, וכפי זה אין שום אדם יכול להתרעם מבוראו למה חבירו יפה והוא מכוער וכיוצא כי הכל תלוי בבחירתו, והיינו ארז"ל מאי וכל צבאם מלמד שכל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונם נבראו, שאמר הקדוש ברוך הוא לשר הממונה על הבהמות טמאות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו משועבדים תחת בני אדם לרכיבה ולמשא, ואמרו הן, וכן אמר לשר בהמות הטהורות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו מזומנים להנאת בני אדם ואכילתן, ואמרו הן, ואם לבעלי חיים כך שלא נבראו אלא לצביונם, בני אדם על אחת כמה וכמה:
בקרו טלה כתב:לבנון כתב:ראיתי באיזהו מקומן, שהקב"ה שאל את כל הנשמות לפני שהן ירדו לעולם, לגבי התפקיד שיהיה להן כאן בעולם, וכולם הסכימו.
האם יש לזה מקור בדברי חז"ל, גמרא ברייתא מדרש וכד', או למצער איזה מקור בראשונים
תודה למשיביםחסד לאברהם [אזולאי] מעין ד - נהר יא
ומצוה למלאך הממונה על אוצר הצלמים להוליך שם אותה הנפש שיבחר לו הצלם כרצונה, ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גבור, יפה או מכוער, וכיוצא בו, ואומר לה דע שהעולם שאת הולכת בה נקרא חיי שעה, ואחר התחייה נקרא חיי עולם, וכל מי שהוא ארוך מבני דורו יהיה היותר קצר מבני דורו אחר התחייה, וכן בענין עני ועשיר, חלש או גבור, יפה ומכוער, וכל כיוצא בזה, והבחירה נתונה בידו, ויש מי שבוחר במוקדם ולא במאוחר, ויש מי שבוחר במאוחר שהוא זמן ארוך, ויש מי שאין דעתו לבחור אלא להיות בינוני במוקדם ובמאוחר, וכפי זה אין שום אדם יכול להתרעם מבוראו למה חבירו יפה והוא מכוער וכיוצא כי הכל תלוי בבחירתו, והיינו ארז"ל מאי וכל צבאם מלמד שכל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונם נבראו, שאמר הקדוש ברוך הוא לשר הממונה על הבהמות טמאות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו משועבדים תחת בני אדם לרכיבה ולמשא, ואמרו הן, וכן אמר לשר בהמות הטהורות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו מזומנים להנאת בני אדם ואכילתן, ואמרו הן, ואם לבעלי חיים כך שלא נבראו אלא לצביונם, בני אדם על אחת כמה וכמה:
מעיין כתב:בדבש לפי ערך בהמה מביא בשם ספר כת"י דא' מכר הזהר שבביתו והראו לו בהמה ואמר לו חכם שר"ת ב'ערתי ה'קודש מ'ן ה'בית
ובפלא יועץ ערך ספר הביא כזה בשם ספר חסידים, ולפנינו ליתא
האם ידוע מי המקור למעשה זה ואיזה כת"י
מעיין כתב:מעיין כתב:בדבש לפי ערך בהמה מביא בשם ספר כת"י דא' מכר הזהר שבביתו והראו לו בהמה ואמר לו חכם שר"ת ב'ערתי ה'קודש מ'ן ה'בית
ובפלא יועץ ערך ספר הביא כזה בשם ספר חסידים, ולפנינו ליתא
האם ידוע מי המקור למעשה זה ואיזה כת"י
ודוחק לומר דאישתמט לו או טעה בזה דהרי הפלא יועץ הי' בקי בס"ח ועשה קיצור מהספר בקוראי שמו 'יעלזו חסידים'
כשראה הקב"ה שנברא[ו] העליונים בלא תולדה והתחתונים יצר בתולדה, אז היתה בעיניו מאד המלאכה חמודה
הבטחתי כתב:בתפלת מוסף בר"ה ויו"כ בשעה שמאריך החזן בקדושה בתיבת אַיֵּה מקום כבודו ישאל א' מג' דברים אלו, או עושר מופלג לעבודתו, או בנים צדיקים וחסידים וחכמים, או השגת רוח הקודש.
כך הוא במחזורים, חלקם בשם נגיד ומצוה (לא מצאתיו שם),
מהו המקור הקדום לזה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים