המחשבה הראשונית שלנו, אולי בעקבות ציורי הגננות, שבני ישראל ישבו במדבר באהלים.
ואכן כמה פעמים נזכר בתורה 'שובו לכם לאהליכם', 'יצאו ניצבים פתח אהליהם', ובפרשתינו 'מה טובו אהליך יעקב'.
אך מאידך אמרה תורה 'בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים', ולדעת ר"ע היינו סוכות ממש שעשו להם.
והיה אפשר לומר דלשון 'אהל' כולל כל גם סוכות, אבל מה נעשה דבפרשת חוקת כתב הרמב"ן דהטעם שהזכירה תורה דיני טומאת אהל הוא משום שהיו ישראל יושבי אהלים במדבר ודיבר הכתוב בהווה. והנה, לשון אהל שם אינו כולל סוכה אלא אהל ממש, שהרי שם נזכר שהאהל עצמו נטמא וצריך הזיית דם פרה, וזה אינו שייך אלא באהל העשוי מבד המקבל טומאה וכדו', ולא מסוכה העשויה מעצים שאינם מקבלים טומאה.
ושמא יש לומר דאף שהיו יושבים בסוכות מ"מ היה להם גם אהל לצניעות, (וראה בסוכה כה,ב שהחתן בוש לשחק עם כלתו בסוכה לפי שהיא פתוחה). ואולי זהו הכפילות 'אהליך יעקב, משכנותיך ישראל'. ולפי"ז ידוקדק היטב מה שאמרו חז"ל דמצות שובו לכם לאהליכם קאי על היתר תשמיש, ולכאו' היכן נרמז זה בלשון הכתוב, אבל להנ"ל אתי שפיר דעיקר ישיבתם היתה בסוכות והאהלים שימשו לצניעות, וא"כ כשאמר הקב"ה שובו לאהליכם בהכרח היינו לצורכי צניעות.
ובמנורת המאור סי' קמח כתב שסוכות ממש עשו בתחילת החורף מפני הקור, כמנהג המדינות שיושבים באהלים בימות החמה ומימות הגשמים עושים סוכות, ולכן ציוה לעשותם בזמן הזה. וכעי"ז כתב האב"ע בויקרא כג 'כי ענן ה' היה על המחנה יומם והשמש לא יכם, ומימות תשרי החלו לעשות סוכות בעבור הקור'.
ולפי"ז מדוקדק היטב מה שהביאו באשכול 'פרשת בלק - מתי זה היה' מרבי יהונתן איבשיץ שמעשה בלק היה ביוהכ"פ לפני סוכות. שהרי בסכות כבר לא היה לו לומר 'מה טובו אהליך יעקב'. וגם לשון שובו לכם לאהליכם אתי שפיר שהרי היה זה בחודש סיון. [ולשון 'עמדו ניצבים פתח אהליהם' בפרשת קרח, איני יודע באיזה חודש היה, שמא תסייעוני במקורות לזה?].