הודעהעל ידי יעקובי » ש' ספטמבר 22, 2018 11:38 pm
הציונים בכותרות המודגשות הינם לדברי ר' אברהם (בחטיבה הנ"ל, דפים 80ג-83ד). הציונים בסוגריים מסולסלים {כאלו} הינם לתוספות שבמרדכי דפוס וילנה.
1) 80ג-ד: 'ומהכא שמעינן... על היין שבתוך הסעודה'.
זיקה די ברורה (ואף בזהות לשונית די גבוהה) למופיע בתוספות שלנו דף ק ע"ב ד"ה ידי יין. בתוספות שבמרדכי ד"ה ידי יין {לד טור ד} נמצאים עיקרי הדברים בקיצור.
2) 80ד: 'והא דאמרינן שינוי יין אין צריך לברך... הטוב לנפשיה והמטיב לאחריני'.
מקביל באותה מידה לתוספות שלנו דף קא ע"א ד"ה שינוי יין, וכן לתוספות שבמרדכי ד"ה שינוי יין {לה טור א-ב}.
3) 81א: 'כך פירש רשב"ם, אמנם רב אלפס ורבי' יעקב חולקין עליו... פת וכל מיני דגן'.
באופן כללי העניין מופיע גם בתוספות שלנו דף קא ע"ב ד"ה אלא, אבל המופיע בחיבור מתאים יותר (משום פירוט השמות וגם הסגנון) לתוספות שבמרדכי ד"ה אבל דברים הטעונים ברכה {לה טור ב}.
4) 81א: 'אין אומרים שתי קדושות... לכך נהגו בשתי כוסות'.
העניין כמעט ואינו מופיע בתוספות שבמרדכי, זולת מעט דברים קצרים – ד"ה לפי שאין עושין {לה טור ד}. אך מופיע בהרחבה, כמו בחיבור, בתוספות שלנו דף קב ע"ב ד"ה שאין (אולם בחיבור ישנה תוספת חשובה המפרטת את מחלוקת ר"ת ור' משולם בנוגע לברכת אירוסין ונישואין, בעוד בתוספות שלנו מופיעה בסתם רק שיטת ר"ת).
5) 81א: 'הילכתא כרבא... הוצרך לפסוק כרבא'.
מקביל לתוספות שלנו דף קג ע"א ד"ה והלכתא, וכן לתוספות שבמרדכי ד"ה והלכתא {לו טור א} (ברם דומה מעט יותר לתוספות שלנו).
6) 81ב: 'ומה שלא נתנו האמוראים סימן לבשמים... מועיל יותר מבשמים'.
כל העניין בתוספות שלנו דף קב ע"ב ד"ה רב. בתוספות שבמרדכי אינו.
7) 81ג: 'ומורינו רבינו יחיאל היה אומר... כך מצא בירושלמי'.
עניין זה אינו מופיע בתוספות שלנו, אמנם מופיע בקצרה בתוספות שבמרדכי {לז תחילת טור ב}.
8) 82ב: 'אמר רב חסדא רביעית של תורה...'
כל העניין אינו מופיע בתוספות שבמרדכי. אבל הוא בתוספות שלנו דף קט ע"א ד"ה רביעית. והנה המחבר הביא פירושי וסימני ר"ת ור' יחיאל, ושניהם לפנינו בתוספות הנ"ל ('מהר"י' בתוספות הוא ר' יחיאל). ועוד הביא סימן נוסף מאת ר' יוסף בכור שור (ואינו בתוספות שלנו), וסימן נוסף מחמיו, ועוד סימן חדש משלו לפירוש רשב"ם, ולאחמ"כ פירש ע"פ דרכו את דברי רשב"ם בהרחבה.
9) 83א: 'ואין להקשות והלא איכא הפסק... ויש לחוש שמא אסוחי אסח דעתיה דנגע'.
כל הנידון מופיע גם בתוספות שלנו דף קטו ע"א ד"ה והדר, וגם בתוספות שבמרדכי ד"ה אלא {לח טור ב-ג}. אולם מעניין לציין שלכל אחד משלושת החיבורים ישנה מסקנה שונה.
א) לדעת התוספות שלנו: הגדה הויא הפסק הן לעניין נט"י, והן לעניין בפה"א, והטעם שלא מברכים בפה"א על המרור הוא מפני שנחשב לדברים הבאים מחמת הסעודה.
ב) לדעת התוספות שבמרדכי: הגדה הויא הפסק הן לעניין נט"י, והן לעניין בפה"א, והטעם שלא מברכים בפה"א על המרור, הגם שנחשב לדברים הבאים שלא מחמת הסעודה, הוא מטעם דרחמנא קבעו אפת ורק משום כך חשיב מחמת הסעודה.
ג) לדעת המחבר ר' אברהם ב"ר משה: הגדה הויא הפסק רק לעניין נט"י, אבל לא לעניין בפה"א, ועל כן אין מברכים על המרור, הגם שאינו נחשב כבא מחמת הסעודה.
נסכם את הממצאים כך:
דמיון בין דברי ר' אברהם לתוספות שלנו, קטעים מס': 1, 4, 6, 8.
דמיון בין דברי ר' אברהם לתוספות שבמרדכי, קטעים מס': 3, 7.
דמיון בין דברי ר' אברהם לשני קובצי התוספות הנ"ל, קטעים מס': 2, 5, 9.
משכך נראה כי אין לקבוע כי החטיבה הנ"ל מכילה דיונים הלכתיים בעלי דמיון לתוספות שבמרדכי דווקא, כי אם בעלי דמיון לקובצי התוספות השונים שבפרק זה.
באופן כללי ניתן לומר, כי לפני שלושת המחברים המאוחרים – קרי: מחבר התוספות שלנו (ר' אליעזר מטוך), מחבר התוספות שבמרדכי ור' אברהם ב"ר משה – עמדו מקורות קדומים משותפים, ושלושתם שאבו מהם לחיבוריהם, וערכו את הדברים כל אחד לפי דעתו הרחבה, עד שבנוגע לנידון מסוים (מס' 9 הנ"ל) הסיק כל אחד מהם מסקנה שונה.
בנוגע לבירור מי הם בעלי הקבצים הקדומים והמקוריים לפרק זה? זהו עניין למאמר בפני עצמו, ויתבאר במקומו אי"ה.
אם נבוא לסכם כעת את תכולתה של החטיבה המדוברת בחיבורו של ר' אברהם, נאמר כך: חטיבה זו מכילה ליקוטי פסקי דינים ממסקנות ההלכה העולות מפרק ערבי פסחים, עם העתקות מפירוש רשב"ם, לרוב בסתם, ולפרקים בשמו. בתשעה מקומות נמשך ר' אברהם גם אחר דיוניהם של בעלי התוספות לפרק זה, ודבריו דומים פעם למתבאר בתוספות על הדף, ופעם למתבאר בתוספות שבמרדכי, ופעם לשני הקבצים הללו גם יחד. מסתבר שמקורות קדומים ומשותפים עמדו לפני בעלי התוספות הנ"ל, ומכאן קווי הדמיון הכלליים.