מדוע נקרא הקב"ה בגמרא בשם "רחמנא"

[היא שיחתי]

הידוע ביאור בזה או ספר המבאר זאת?

[ישבב הסופר]

עד שאתה שואל על זה, אבקש שיביאו הסברים לכל השמות והכינויין של מעלה שנתקנו בתקופות שונות, מדוע בחרו בם דווקא. "המקום" [שהוא מקומו של עולם], "הקדוש ברוך הוא" [נסתר] "רבונו של עולם" [נוכח], ועוד.

[יאיר.]

כל השאלות לא מובנות (לי לפחות) ורחמנא מל' [ה]רחמן וכך גם כתב במילון ארמי עברי-מלמד למרות שבארמית פירוש רחימנא מתפרש גם אוהב.

[ישבב הסופר]

יאיר. , לא פירוש המילות ביקש הפותח, אלא ביאור מדוע שבח זה דייקא "רחמנא" נתקבל ככינוי המצוי בש"ס? (ככה אני הבנתי, לפחות).

[יאיר.]

כנראה שאתה צודק ר' ישבב.
אגב, ידוע לכל שיש ה"מפרשים" רחמנא-התורה. (קוב"ה ואורייתא חד הוא).

[אדג]

כנראה שאתה צודק ר' ישבב.
אגב, ידוע לכל שיש ה"מפרשים" רחמנא-התורה. (קוב"ה ואורייתא חד הוא).

כך הורגלתי אף אני מנעוריי, אולם מהו המקור לכך ג"כ?

הכינוי רחמנא לה' עבר גם לאידיש!

[לחם_יומם]

רחמנא ליצלן, לא ניתן להתפרש על התורה.

[שיבר]

בשפ"א ר"ה תרס"ד ד"ה עיקר:

עיקר השופר לעורר רחמים בזכות התורה, דאיתא עלה במחשבה לברוא במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמה מדה"ר, זה התורה דאיתא מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו, והקב"ה בחסדו נתן לנו התורה שנזכה לדעת ועי"ז מרחם עלינו. לכן נקרא התורה רחמנא בגמ', שכל הרחמים בא בכח התורה...

ודו"ק שרחמנא בגמ' בא ביחס לפסוק או מצוה. בד"כ הכינוי הוא קוב"ה, וכשזו פניה אליו: רבש"ע.

[היא שיחתי]

תודה הרב שיבר
את הטעם הזה בדיוק חיפשתי

[לחם_יומם]

ודו"ק שרחמנא בגמ' בא ביחס לפסוק או מצוה. בד"כ הכינוי הוא קוב"ה, וכשזו פניה אליו: רבש"ע.

רחמנא ליצלן, לא ניתן להתפרש על התורה.

גם לא בריך רחמנא מריה דהאי פיתא.

[יאיר.]

ודו"ק שרחמנא בגמ' בא ביחס לפסוק או מצוה. בד"כ הכינוי הוא קוב"ה, וכשזו פניה אליו: רבש"ע.

רחמנא ליצלן, לא ניתן להתפרש על התורה.

גם לא בריך רחמנא מריה דהאי פיתא.

אך אין מכאן ראיה שפירוש רחמנא הוא לא תורה. יש מילים שיש להן כמה משמעויות.

[הקיק]

בשפ"א ר"ה תרס"ד ד"ה עיקר:

עיקר השופר לעורר רחמים בזכות התורה, דאיתא עלה במחשבה לברוא במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמה מדה"ר, זה התורה דאיתא מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו, והקב"ה בחסדו נתן לנו התורה שנזכה לדעת ועי"ז מרחם עלינו. לכן נקרא התורה רחמנא בגמ', שכל הרחמים בא בכח התורה...

ודו"ק שרחמנא בגמ' בא ביחס לפסוק או מצוה. בד"כ הכינוי הוא קוב"ה, וכשזו פניה אליו: רבש"ע.

אולם מתוך מאות הפעמים ש'רחמנא' מוזכר בש"ס רבים מאוד המקומות שאינם דווקא ביחס לפסוק או מצוה, דוק ותשכח. גם במקומות ש'רחמנא' בא בקשר לפסוק, כמו המקומות הרבים שהגמ' אומרת 'אמר רחמנא' ומביאה פסוק פלוני, בפשוטו אין הכוונה שהתורה מכונה 'רחמנא', ולו רק בגלל שהתורה היא לשון נקיבה והיה צ"ל 'רחמניתא' או כעין זה, אלא שהכוונה למה שכתב הקב"ה בתורה; ואין זה סותר כמובן את דברי בעל השפ"א שנאמר דווקא כך ולא 'אמר רבש"ע' וכד' כדי להדגיש 'שכל הרחמים בא בכח התורה' וכו' וכו'. כנלענ"ד. הק' יואל

[אוצר החכמה]

נ"ל שמה שהיה קשה לו הוא מפני מה כשמדברים בלשה"ק אומרים מפני מה אמרה תורה וכאן אמרינן מאי טעמא אמר רחמנא וע"ז תירץ.

[אדג]

אולם מתוך מאות הפעמים ש'רחמנא' מוזכר בש"ס

צ"ל אלפי, 1137 פעמים בסה"כ.

[ישבב הסופר]

בקשר לשאר כינויין, בסו"ס הערתי פעם אחד, שהכינוי 'הקדוש ברוך הוא' מורה על נסתר ולא כשמדברים אליו יתברך, והכינוי 'רבונו של עולם' בש"ס נזכר בדרך כלל בנוכח, כשמדברים אל נוכח פני ה'. ולכן כל התפילות פותחות ב'רבוש"ע'. ("הקב"ה" אינו יכול להתשמש בלשון נוכח מפני שכולו מבוסס על הבנין הנסתר "ברוך הוא".)

ולדוגמא אביא דברי הגמ' (פסחים קי"ב ועוד הרבה מאוד) "אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, "רבונו של עולם..."

ולאור הנ"ל, השיר "הקדוש ברוך הוא - אנחנו אוהבים אותך" בטעות יסודו, וצ"ל "רבונו של עולם - אנחנו אוהבים אותך"....

[עשוי לנחת]

ולאור הנ"ל, השיר "הקדוש ברוך הוא - אנחנו אוהבים אותך" בטעות יסודו, וצ"ל "רבונו של עולם - אנחנו אוהבים אותך"....

מי חיבר שיר קדוש זה? רבי יהודה הלוי, האבן עזרא, או שמא בעל החרדים??

[ישבב הסופר]

ולאור הנ"ל, השיר "הקדוש ברוך הוא - אנחנו אוהבים אותך" בטעות יסודו, וצ"ל "רבונו של עולם - אנחנו אוהבים אותך"....

מי חיבר שיר קדוש זה? רבי יהודה הלוי, האבן עזרא, או שמא בעל החרדים??

יש מייחסים אותו לתקופת חסידי אשכנז, אבל ישנם הטוענים שזה מוקדם יותר (אחרי שמצאו את הפתגם חרות בחרב מהתקופה הביזנטית).

[אוצר החכמה]

התכוונת בסטיקרים על חלונותיהם האחוריים של הכרכרות מהתקופה הביזנטית

[גוראריה]

התכוונת בסטיקרים על חלונותיהם האחוריים של הכרכרות מהתקופה הביזנטית

כרכרות סובארו בדר"כ.
ובסמוך להפיוט הנ"ל מוסיפים וכותבים ומזמרין לחש נורא, פשוט כפול משולש ומרובע ו...
קופץ....

[יאיר.]

אולם מתוך מאות הפעמים ש'רחמנא' מוזכר בש"ס

צ"ל אלפי, 1137 פעמים בסה"כ.

א"א להגיד אלפי על פחות מאלפיים.

[יאיר.]

התכוונת בסטיקרים על חלונותיהם האחוריים של הכרכרות מהתקופה הביזנטית

כרכרות סובארו בדר"כ.
ובסמוך להפיוט הנ"ל מוסיפים וכותבים ומזמרין לחש נורא, פשוט כפול משולש ומרובע ו...
קופץ....

לא הבנתי את הקטע עם הקופץ...(עכשיו בטח הכל ימחק)...

[חכם באשי]

יאיר,
הכוונה לזמר הקדוש 'רבי נ נח נחמ נחמן מאומן',
שלפי קבלת הקדמונים (כנראה כבר מהתקופה הביזנטית, ו'ישבב' יעדכן אותנו בענין...), יש לאומרו בקפיצות גדולות ונוראות...

[ישראל הר כסף]

גם כאן לא יתפרש רחמנא על התורה בשום אופן.
ירושלמי ברכות פ"א ה"ב
"אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתיהיבת תורה לישרל הוינא מתבעי קומוי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין חד דהוה לעי באורית' וחד דעביד ליה כל צורכיה חזר ומר ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה אילו הוו תרין על אחת כמה וכמה".

[למאי_נמ?]

אולם מתוך מאות הפעמים ש'רחמנא' מוזכר בש"ס

צ"ל אלפי, 1137 פעמים בסה"כ.

א"א להגיד אלפי על פחות מאלפיים.

בבלי ברכות ג, ב: "רב אשי אמר: משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו".

[הגהמ]

נראה לי שהתואר 'רחמנא' נתייסד בימים קדומים ככינוי לשם אדנות שמשמעו מדת הרחמים לעומת אלקות שמשמעו מדת הדין.

[הסרפד]

א"א להגיד אלפי על פחות מאלפיים.

בבלי ברכות ג, ב: "רב אשי אמר: משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו".

אולי פלגא דווקא, עי' קידושין ד' י"ב ע"א: כיון דנפקא להו מפלגא קרוב לאלפים קרי ליה

[תוכן]

בארמית שורש רחם ושורש אהב שניהם מתורגמים בשרש רחם.

[מנין]

בשפ"א ר"ה תרס"ד ד"ה עיקר:

עיקר השופר לעורר רחמים בזכות התורה, דאיתא עלה במחשבה לברוא במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמה מדה"ר, זה התורה דאיתא מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו, והקב"ה בחסדו נתן לנו התורה שנזכה לדעת ועי"ז מרחם עלינו. לכן נקרא התורה רחמנא בגמ', שכל הרחמים בא בכח התורה...

ודו"ק שרחמנא בגמ' בא ביחס לפסוק או מצוה. בד"כ הכינוי הוא קוב"ה, וכשזו פניה אליו: רבש"ע.

אולם מתוך מאות הפעמים ש'רחמנא' מוזכר בש"ס רבים מאוד המקומות שאינם דווקא ביחס לפסוק או מצוה, דוק ותשכח. גם במקומות ש'רחמנא' בא בקשר לפסוק, כמו המקומות הרבים שהגמ' אומרת 'אמר רחמנא' ומביאה פסוק פלוני, בפשוטו אין הכוונה שהתורה מכונה 'רחמנא', ולו רק בגלל שהתורה היא לשון נקיבה והיה צ"ל 'רחמניתא' או כעין זה, אלא שהכוונה למה שכתב הקב"ה בתורה; ואין זה סותר כמובן את דברי בעל השפ"א שנאמר דווקא כך ולא 'אמר רבש"ע' וכד' כדי להדגיש 'שכל הרחמים בא בכח התורה' וכו' וכו'. כנלענ"ד. הק' יואל

היעב"ץ שואל למה אמרה הגמ' (ר"ה טז.) "רחמנא אמר 'תקעו' "
הרי זה לא כתוב בתורה אלא בתהילים
ומתרץ: שגם תהילים נקרא "תורה".

אבל יותר נראה שלא כדבריו, אלא שכוונת הגמ' שה' (הרחמן) אמר כן בתהלים.