שערי חסד כתב:לחגוג יום הולדת לאדם חי כבר מופיע בתנ"ך למי עשו כן: יום הולדת את פרעה
אבל לציין יום הולדת לנפטר מהיכן המקור האם יש אסמכתא בתנך ממלכי אומות העולם לכך או שלזה יש אסמכתא ממקורות מפוקפקים ונעלמים
עכ"פ לפי מסורת ישראל מציינים ימי הילולא לנפטרים, וכל המשנה ידו על התחתונה
[/quote]דראל כתב:וזה כל מה שיש לך לומר ביחס ליהודה אליצור?
דראל כתב:דומה שתרומתו לידיעת התנ"ך ע"י עם ישראל גדולה מכפי הניתן לשער.
דראל כתב:כל השיבה ללימוד תנ"ך (לגלגוליו השונים) התחיל במספר "משוגעים לדבר". אחד מהם היה יהודה אליצור.
יש עוד מה להרחיב בכך.
דראל כתב:האם יש מי שרוצה להשוות בין השפעת פירוש 'דעת סופרים' של הרב רבינוביץ ללימוד התנ"ך להשפעתו של פירוש 'דעת מקרא' על לימוד התנ"ך?!
דראל כתב:(מוזר, אני מכיר ישיבות רבות שכן) לומדים נביאים וכתובים.
איש_ספר כתב:דעת מקרא וסגנונו לעולם לא יתקבל בבית המדרש הישן.
את ה'דיברה תורה כלשון בני אדם' הם לקחו שם רחוק מידי...
דראל כתב:איש_ספר כתב:דעת מקרא וסגנונו לעולם לא יתקבל בבית המדרש הישן.
את ה'דיברה תורה כלשון בני אדם' הם לקחו שם רחוק מידי...
כך גם אמרו בעבר על קהתי, שנכנס גם נכנס ל"בית המדרש הישן" (ביטוי בעייתי בהנחה שאין בית מדרש ללא חידוש, ושאע"פ שאין כל חדש תחת השמש, מעל לשמש אין כל ישן). כדי לומר שדעת מקרא לא התקבל שם, יש להוכיח שאכן לומדים נביאים וכתובים, אך לא בפירוש זה.
איש_ספר כתב:הסיפור של קהתי שונה לחלוטין, ההתסתייגות ממנו היתה בעיקר בשל חשד בכל איש שאינו נמנה על המחנה החרדי, לגופו של פירוש לא הצליחו למצוא מאום, אולי משפט אחד או שניים במסכת אבות, כולי האי ועדין אולי.
איש_ספר כתב:הסיפור של קהתי שונה לחלוטין, ההתסתייגות ממנו היתה בעיקר בשל חשד בכל איש שאינו נמנה על המחנה החרדי, לגופו של פירוש לא הצליחו למצוא מאום, אולי משפט אחד או שניים במסכת אבות, כולי האי ועדין אולי.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים