אגב, סיפר הגר"א מאיר שליט"א, "שאלתי אותו באחת השנים, על דברי האר"י על גודל ענין קדושת "כתר" בחג, והלא לפי נוסח אשכנז השגור בפינו אין אנו אומרים "כתר", אך רבינו הבהיר לי שהענין קיים גם בדידן שלא אומרים את התיבות הללו".
ביום ראש חודש, חולצים אותם קודם תפלת מוסף. הגה: לא וה"ה בחול המועד, ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר, מיהו נוהגים לסלקם קודם מוסף בכל מקום (ב"י).
ותמהני על מ"ש רמ"א שהמנהג לסלקם בכ"מ, והלא בח"ה חמור טפי לענין תפילין שלא להניחם כמו שהאריך על זה ב"י בשם הזוהר ואפ"ה מניחין תפילין במדינות אלו ואפי' בברכה ואלו כאן משום קדושת כתר שיש במדינות אחרות נחלוץ תפילין ואדרבא בהרבה דוכתי שאין מניחין תפילין מ"מ אין חולצין אם היו עליו כבר וכאן נימא להיפך. ושמעתי בשם גדול הדור אחד שלא היה חולצם במוסף כיון שא"א כתר ע"כ נראה דהנוהג כן שאינו חולצן אין עליו תלונה על שהוא סותר המנהג כי יש לו על מי לסמוך.
יחיד העומד בתפלה וכשיגיע למקום קדושה היו הציבור אומרים קדושה דסידרא, אינו אומר קדוש עמהם, שאין הקדושות שוות; ונראה דה"ה אם היו הצבור אומרים כתר, שאינו אומר עמהם קדושה, אלא ישתוק ויכוין למה שאומרים, דשומע כעונה. הגה: וי"א דקדושת כתר דהיינו קדושת מוסף, והיחיד מתפלל שחרית, יוכל לומר עמהם, דשניהם קדושת י"ח וקדושתן שוה, וכן נ"ל עיקר (ולא פליג רשב"א אהגאונים שהביא ב"י).
וטעם המחבר הוא משום דאינו עומד עמהם בענין אחד שהם עומדים במוסף והוא עומד בשחרית לא עדיף ד"ז מאם הם היו עומדים אז בקדושה דסידרא, ואף על גב דהגאונים כתבו בהדיא דמצטרף עמהם ס"ל להמחבר דהרשב"א דכתב יחיד העומד בתפילה וכו' פליג עליהם. אבל הרמ"א בהג"ה ס"ל דהרשב"א לא אמר אלא בקדושה דסידרא שהוא רק סיפור איך מלאכים מקדישין, אבל בשתי קדושות מענין אחד כגון של שחרית ושל מוסף אפשר דמודה לדברי הגאונים לכך אין לדחות דבריהם וכן פסק הפמ"ג שאין לזוז מזה.
משולש כתב:תודה רבה
מכיון שמדובר כאן בעניינים שקשורים בעיקר לתורת הסוד, לכאורה עדיף להביא עיקר הראיות מהעוסקים בהנ"ל, אולי למשל המהרח"ו או הרש"ש וכדומה.
אשר177 כתב:נדמה לי שאחד מהפולמוסים בתימן [...] בעוד שהביטוי כתר יתנו לך אין לו מקור בתנ"ך או בדברי חז"ל.
נוטר הכרמים כתב:בדבר רוממות ושגב קדושת 'כתר', כבר נודע בשם האריז"ל שכאשר אומר תיבת 'איה' מקום כבודו שבקדושת כתר אז זוכה לתוספת החלק 'נשמה' שבנשמה יתירה שבשבת כמו דאיתא בשער הכוונות (הו"ד בכה"ח סי' רס"א סקכ"ח).
והנה בספר 'בלבת אש' על רבינו הגר"ש אויערבאך זצוק"ל (הערה קלט) מובא בזה"ל,אגב, סיפר הגר"א מאיר שליט"א, "שאלתי אותו באחת השנים, על דברי האר"י על גודל ענין קדושת "כתר" בחג, והלא לפי נוסח אשכנז השגור בפינו אין אנו אומרים "כתר", אך רבינו הבהיר לי שהענין קיים גם בדידן שלא אומרים את התיבות הללו".
ונראה לברר מעט ענין זה ממקורותיו.
אוהב אוצר כתב:אגב, כל זה קשור לענין שנוהגים לשים כתר בספר תורה רק בשבת?
עיקר החידוש המבואר שם הוא עצם האמירה (בלחש) של הקטעים השייכים לשליח ציבור, ולא נראה לי שהאר"י או הנזירות שמשון או הגרעק"א התכוונו בזה להורות להדיא שהנוסח תלוי בשליח ציבור דווקא..השוחט כתב:דומני שיש בהג' רע"א לשו"ע בשם ס' נזירות שמשון לומר נוסח הקדושה כמנהג הציבור אף אם אין זה מנהגו של האומר.
עזריאל ברגר כתב:אוהב אוצר כתב:אגב, כל זה קשור לענין שנוהגים לשים כתר בספר תורה רק בשבת?
היכן נוהגים כך? ומהו מקור המנהג וטעמו?
עזריאל ברגר כתב:אוהב אוצר כתב:אגב, כל זה קשור לענין שנוהגים לשים כתר בספר תורה רק בשבת?
היכן נוהגים כך? ומהו מקור המנהג וטעמו?
אוהב אוצר כתב:עינינו הרואות שביום חול לא שמים כתר לס"ת.
עזריאל ברגר כתב:אוהב אוצר כתב:עינינו הרואות שביום חול לא שמים כתר לס"ת.
לא בכל בית כנסת נוהגים כך.
מכיר בתי כנסת שמעטרים את ספר התורה בכתרו תמיד (מלבד בתשעה-באב שחרית), ומכיר בתי כנסת שמעטרים את ספר התורה בכתרו רק בשחרית של שויו"ט.
.השוחט כתב:דומני שיש בהג' רע"א לשו"ע בשם ס' נזירות שמשון לומר נוסח הקדושה כמנהג הציבור אף אם אין זה מנהגו של האומר.
(אם איני טועה שם נמצא הביטוי "ואליו תשמעון" שבקשר אליו סופר, אולי בס' עולמות שחרבו מהרב שיינברגר, על תגובת הרה"ק ר' יואליש מסאטמר על מחאת מרן הגרי"ז עצמו הנ"ל על מי שהתבטא כך).
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים