כל העולם כולו

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' יולי 08, 2018 7:59 pm

ידועים דברי הט״ז שביאר כפילות הלשון ״מלוך על כל העולם כולו״ שהכוונה “כל״ ממש לאפוקי מרובו ככולו. (עיין לבוש וט״ז הלכות ראש השנה)

אשמח לראיות לכאן ולכאן ולעוד מראי מקומות בזה.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' יולי 08, 2018 8:36 pm

עי' פרדס יוסף החדש תחילת פר' קרח עה"פ כי כל העדה כולם קדושים [בדברי הבנין אריאל שם]

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' יולי 08, 2018 8:57 pm

בקרו טלה כתב:עי' פרדס יוסף החדש תחילת פר' קרח עה"פ כי כל העדה כולם קדושים [בדברי הבנין אריאל שם]

יישר כח! אפשר לשלוח תו״ד?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' יולי 08, 2018 9:22 pm

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' יולי 08, 2018 9:38 pm

יישר כח גדול!
ועיין זבחים פב. כל היום כולו. כל הענין כולו.

כח עליון · הודעהעל ידי **כח עליון** » א' יולי 08, 2018 11:20 pm

ועי' סנהדרין עח א
מח' תנאים בזה
אם כל נפש או נפש כל דהוא

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' יולי 08, 2018 11:42 pm

פירוש אחר -
viewtopic.php?f=50&t=24325&p=305118&hilit#p305118

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ב' יולי 09, 2018 8:33 am

מוצאים אנו אצל נביאינו עליהם השלום שנתנבאו בסגנון זה. וז"ל הרד"ק על הפסוק 'שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ' (יחזקאל כ מ):
כֶּפֶל הָעִנְיָן לְחַזֵּק. וְכֵן 'וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ' (ירמיה ל טז), 'כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם' (ישעיה יד יח) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְחִזּוּק הָעִנְיָן בְּזֶה הַדָּבָר לוֹמַר, כִּי אַף עַל פִּי כֵן בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג לֹא יָמוּת מֵהֶם אֶחָד, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיוּ בְּצָרָה.
וכן כתב על הפסוק 'וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה' (יחזקאל לו ט): הַכֶּפֶל לְחַזֵּק הָעִנְיָן, וּלְהוֹרוֹת עַל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ עַד הַיּוֹם.

ביקורת תהיה

כח עליון כתב:ועי' סנהדרין עח א
מח' תנאים בזה
אם כל נפש או נפש כל דהו

ביאור המחלוקת בסנהדרין שם הוא כדלהלן:
'כל' משמש בשתי לשונות:
א. שלמות דבר, כמו 'כל היום וכל הלילה';
ב. שום דבר, משהו, כמו 'ולא נותר כל ירק', 'כל מלאכה לא יעשה בהם'.
המלה 'כל' בפסוק 'ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת' שפת יתר היא, כי היה די לומר 'כי יכה נפש אדם' והכל בכלל, אלא ללמדנו –
שיטת חכמים: רק המכה את הנפש כולה מומת, ולא המכה את מקצתה – על פי הוראה א של מלת 'כל';
שיטת רבי יהודה בן בתירא: אף המכה משהו מן הנפש מומת – על פי הוראה ב של מלת 'כל'.

יהודי טבעי · הודעהעל ידי **יהודי טבעי** » ג' יולי 10, 2018 4:38 pm

ביקורת תהיה כתב:
כח עליון כתב:ועי' סנהדרין עח א
מח' תנאים בזה
אם כל נפש או נפש כל דהו

ביאור המחלוקת בסנהדרין שם הוא כדלהלן:
'כל' משמש בשתי לשונות:
א. שלמות דבר, כמו 'כל היום וכל הלילה';
ב. שום דבר, משהו, כמו 'ולא נותר כל ירק', 'כל מלאכה לא יעשה בהם'.

לא כנחלק אלא כמוסיף על דבריו, בשורש המילים שני הפירושים במילה יסודם בדבר אחד, ריבוי וכלליות, אלא שהפירוש הראשון רואה את הריבוי והכלליות בדבר עצמו, והפירוש השני רואה את הריבוי והכלליות במבט חובק כל, כלומר כל מה שיש לו רק משהו של הדבר.

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ד' יולי 11, 2018 6:53 am

שמעתי פעם שהרמב"ן כותב בהל' נדה שעיון כל הגוף (לפני טבילה) הוא חיוב מן התורה, והו"ד בבית יוסף ושו"ע, והרי זה פשוט בלתי אשפרי לאשה לעיין בכל גופה, אך לפי הכלל דכל היינו רוב א"ש.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' יולי 11, 2018 8:27 am

הצעיר באלפי כתב:שמעתי פעם שהרמב"ן כותב בהל' נדה שעיון כל הגוף (לפני טבילה) הוא חיוב מן התורה, והו"ד בבית יוסף ושו"ע, והרי זה פשוט בלתי אשפרי לאשה לעיין בכל גופה, אך לפי הכלל דכל היינו רוב א"ש.

כמדומני שהט״ז סובר דע״י משמוש הגוף יוצא ידי חובת עיון דאורייתא.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' אוגוסט 17, 2018 2:03 am

מנחות ו:
בכל הפסולין כולן
[ועיין טהרת הקדש]

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » א' אוגוסט 19, 2018 9:47 pm

דברים מעוררים מהספר עברא דדשא [ח"א] למו"ר הגרש"א שליט"א:

: עברא דדשא1.png (90.71 KiB) נצפה 14219 פעמים

: עברא דדשא2.png (158.1 KiB) נצפה 14219 פעמים

הרוצה להרחיב דעתו יעיין שם עמ' קפא והלאה כל הדרשה (באוצר המקוון).

נ.ב. לידידי ואלופי הג"ר שמואל דוד שליט"א
עיי"ש בעמ' נח מה שהעיר בדברי הגמ' (סוכה מה:) 'כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן' שאי אפשר לבאר שם כהט"ז.

שמואל דוד

יישר כח גדול!

גבאי האוצר

ויש לציין גם דברי הגמרא בהוריות ג: על כל עדת ישראל, והלימוד מהגוי כולו שאין גוזרים גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בו

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ג' ספטמבר 04, 2018 5:33 am

חולין קו: נוטל אדם את שתי ידיו שחרית ומתנה עליהן כל היום כולו
ועיין לשון התוספות

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' ספטמבר 05, 2018 4:41 am

בקרו טלה כתב:-

הפרדס יוסף שם מקשה על הגמ' בהוריות דלמדו מכל עדת דצריך שיורו כל הבית דין ולא סגי ברובא, והקשה הרי 'כל' ג"כ לא משמע אלא רוב ונשאר בצ"ע

ואשתמיט ליה למר שהמהרש"א על אתר ביאר הדבר, דכיון דבבית דין יש דין כללי של אחרי רבים להטות ואזלינן בתר רובא, היה ידעינן מ'עדת' בלחוד דסגי ברוב, ואם כן תיבת כל מיותר לגמרי אם לא לומר שכאן צריך כל ממש ולא סגי ברוב.

-

ובעיקר דברי הטו"ז בהל' ר"ה שהובא בפתיחת האשכול, ציין הרש"ש שם בהוריות לעיין בחידושיו על שו"ע שם. האם נדםסו חידושי והגהות הרש"ש על שלחן ערוך?

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ד' ספטמבר 05, 2018 5:17 am

מיללער כתב:ובעיקר דברי הטו"ז בהל' ר"ה שהובא בפתיחת האשכול, ציין הרש"ש שם בהוריות לעיין בחידושיו על שו"ע שם. האם נדםסו חידושי והגהות הרש"ש על שלחן ערוך?

ודאי שנדפסו, בשו"ע מדפוס ווילנא תרי"ט ואילך (כיום בילקוט מפרשים שבסוף כרכי השו"ע).
הנה הקטע המבוקש:

: רשש סימן תקפב.JPG (181.87 KiB) נצפה 13930 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ד' ספטמבר 05, 2018 6:54 am

קאצ'קלה כתב:
מיללער כתב:ובעיקר דברי הטו"ז בהל' ר"ה שהובא בפתיחת האשכול, ציין הרש"ש שם בהוריות לעיין בחידושיו על שו"ע שם. האם נדםסו חידושי והגהות הרש"ש על שלחן ערוך?

ודאי שנדפסו, בשו"ע מדפוס ווילנא תרי"ט ואילך (כיום בילקוט מפרשים שבסוף כרכי השו"ע).
הנה הקטע המבוקש:
רשש סימן תקפב.JPG

תודה רבה!

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' ספטמבר 07, 2018 5:49 am

מנחות כו: ומתעכלין והולכין כל הלילה כולה
ועיין דק״ס

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' ספטמבר 09, 2018 6:09 am

מנחות כז. כולן באגודה אחת.
עיין רש״ש.
ואפשר שכולן = רובן ודוק׳.

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ד' ספטמבר 12, 2018 12:55 am

בקרו טלה כתב:עי' פרדס יוסף החדש תחילת פר' קרח עה"פ כי כל העדה כולם קדושים [בדברי הבנין אריאל שם]

הערה בנד"ד.
הנה האריכו וכבר נכב"ב היכן נעלמו בניו של משה שלא הוזכרו בתורה (מלבד מס' פעמים) ולא שמענו על צאציו ואכמ"ל.
וכתב החזקוני ריש פרשת יתרו וז"ל "י"מ כל הפרשה מוישמע יתרו עד וילך לו אל ארצו לאחר מתן תורה... ולפי שטה זו צ"ל גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני ואעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר שלא הוזכרו מכאן ואילך בשום מקום בתורה עכ"ל.
ועל הפסוק הנ"ל וכל העדה כולם קדשים פרש"י כולם קדשים – כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה. והנה לפי דברי החזקוני לא היו כולם במתן תורה ואף רש"י הביא שיטה זו, ומהו א"כ כולם קדשים, ושמא תאמר רובו ככולו, אזי תיקשי מדברי הט"ז הנ"ל דהא הכא נכפל כל העדה כולם קדשים ומוכרח שהיו כולם ללא יוצא מן הכלל.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ד' ספטמבר 12, 2018 3:56 am

יש לעיין מדוע לא העיר הלבוש על ״כל הרשעה כולה״ וצ״ע.

האמת והשלום

שמואל דוד כתב:יש לעיין מדוע לא העיר הלבוש על ״כל הרשעה כולה״ וצ״ע.

לגבי דברי הלבוש,בזכרוני היה שאכן העיר ואולי הדבר מבולבל בזכרוני ובעל ההערה הוא מהרי"ל,אך אם תפתח "מעשה רב" על ימים נוראים באמת מוזכר שם או שזה במילואים שיש מראשוני האחרונים וכן מודפס בסידורי הספרדים "והרשעה כולה בעשן",מלבד זה שלא הבנתי איך העשן מכלה לרשעה הבנתי מדוע לא גרסו כמודפס בסידורי האשכנזים "וכל הרשעה כולה כעשן" ומ"מ כעשן יותר מובן והוא על דרך זה שאין לעשן ממשות כל עיקר וכמו שהיעלמותו בקלות אף הרשעה כן.

ולעניננו נראה לענ"ד לחזק הביאורים שהוזכרו לעיל ע"פ אימרת ר' יוחנן בקידושין "אין למדין מן הכללות אפי' במקום שנאמר בו חוץ" ועל כן ראו מתקני הנוסח לכפול לתיבת "כל".

שמואל דוד

מנחות לא:

כל השם כולו (עיין רי״ף ורא״ש דל״ג תיבת כולו)
ועיין בספר כלי גולה.

מיני ומינך

שמואל דוד כתב:יש לעיין מדוע לא העיר הלבוש על ״כל הרשעה כולה״ וצ״ע.

עי' בלבושי שרד שהביא שזאת כוונת הט"ז, עיי"ש בדבריו בסי' תקפ"ב ס"ק ג [ועי' בהגה במהדורת פרידמאן]

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' ספטמבר 14, 2018 1:39 am

מיני ומינך כתב:
שמואל דוד כתב:יש לעיין מדוע לא העיר הלבוש על ״כל הרשעה כולה״ וצ״ע.

עי' בלבושי שרד שהביא שזאת כוונת הט"ז, עיי"ש בדבריו בסי' תקפ"ב ס"ק ג [ועי' בהגה במהדורת פרידמאן]

יישר כח!
אפשר לשלוח צילום?

שמואל דוד

מנחות לה: כל המצות כולן כו'
ועיין בספר תמורת איל מגילה כא:

עושה חדשות

על פת הנילושה בחלב אי' ד"כל הפת כולה" אסורה. וכמדומני שהאחרו' כתבו בזה ביאורים.

שמואל דוד

בסוף הלל ״וכל עמך בית ישראל כולם ברנה״ כו׳

שמואל דוד

חולין קח.
כל החתיכות כולן

קראקובער

וימח את כל היקום ויש נדון בגמרא אם המבול היה בארץ ישראל.

שמואל דוד

קראקובער כתב:וימח את כל היקום ויש נדון בגמרא אם המבול היה בארץ ישראל.

אפילו אם המבול לא היה בא״י, מ״מ מתו מהבלא.

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ו' אוקטובר 12, 2018 9:42 am

שמואל דוד כתב:
קראקובער כתב:וימח את כל היקום ויש נדון בגמרא אם המבול היה בארץ ישראל.

אפילו אם המבול לא היה בא״י, מ״מ מתו מהבלא.

אפ"ה לא שייך לשון "וימח" על בנ"א שמתו בהבלא.

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ו' אוקטובר 12, 2018 11:41 am

"מכל החי" (נח)
להוציא דגים ועוג.

שמואל דוד

מנחות סו.
דכל השנה כולה מלאה שבתות

שמואל דוד

היום ראיתי ביאור נפלא ברוח חיים פרק ו על המשנה כל העוסק בתורה לשמה כו׳ ״כל העולם כולו״ כדאי הוא לו.

עושה חדשות

אוצר לב - כל.pdf: (1.99 MiB) הורד 284 פעמים

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' דצמבר 09, 2018 6:07 am

חולין דף י. באותו המין כל היום כולו

ועיין דעת תורה (מהרש"ם) או"ח תרפב

פורום אוצר החכמה

מי מחובר