בהמשך לאשכול של הרב הטברייני שליט"א בענין אמירת אמת, אקדים ואומר כאן שמדובר ב-2 שאלות שהתעוררו לי למעשה בשבת זו ממש ועדיין לא עיינתי בספרים:
1) עמדתי ליד כלי מלא באפרסקים, ומשום מה הוצאתי אפרסק אחד מביניהם, לא למטרה מוגדרת. אולי סתם כדי להעסיק את הידים, אולי כדי לסדר יותר את המראה של הפירות, מכל מקום הרמתי אותו מתוך דעת להחזירו תוך כמה שניות. לפתע כשאני מחזיק אותו אני מגלה שבחציו התחתון (שאותו לא ראיתי כלל לפני שהרמתי) הוא רקוב לחלוטין. המחשבה הראשונה היתה כמובן לזרקו לפח האשפה, שלא ירקיב את שאר האפרסקים. מצד שני חשבתי, הרי זה 'בורר' פסולת מתוך אוכל. מצד שלישי, הרי זה כבר נברר על ידי עוד לפני שהעליתי בדעתי שהוא 'פסולת' וזה כבר נמצא ביד שלי, ומה יעזור עכשיו שאחזיר את זה בפנים? מצד רביעי, הרי בסך הכל הרמתי את זה מתוך מטרה להחזיר מיד, וידי היתה בסמיכות ממש להכלי, כך שבעצם זה עדיין לא 'נתברר' וזה עדיין 'מעורב'. כמובן שלמעשה מרוב לחץ החזרתי את זה בחזרה לכלי, ואשמח לראות דעת המעיינים שליט"א להלכה ולמעשה.
2) בהבגד השבתי (המכונה אצלנו 'סירטוק' ויש המכנים אותו בשם 'קפוטה' וכו') יש כפתורים מרופדים. למרות שאני עוטה בגד זה כבר כמה שנים טובות, לא קרה לי לעולם שה'ריפוד' יוסר מהכפתור והוא יתגלה 'ערום'. אך בפורים השתא קרה לי פעם ראשונה שלפתע אני מגלה שאחד הכפתורים 'ערום', ולאחר חיפוש מצאתי את הריפוד על הרצפה. ברגע הראשון הופתעתי מהדבר, אולם ניסיתי להרכיב את הריפוד בחזרה וראיתי שזה ממש 'מתברג' בקלות יתירה ללא כל מאמץ. אני מדגיש שזה היה הפתעה גדולה בשבילי, כי מעולם לא נתקלתי בתופעה זו של נפילת הריפוד מהכפתור ולא בהחזרתו. תכל'ס, בשבת זו אירע לי שוב שהריפוד נפל, ובלי לחשוב יותר מידי החזרתי אותו על הכפתור - וכאמור בקלות יתירה. אך לאחר מעשה חשבתי שאולי יש בכך בעיה הלכתית של 'תופר' או 'מתקן כלי' או משהו אחר.