יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

[מלבב]

בפסקי תשובות מביא מכמה ראשונים שכל ארץ ישראל עושים יום אחד, ומביא בשם כמה גדולים שגם מה שלא כבשו עולי בבל בכלל א"י.

[קו ירוק]

אפילו בסוריא, כל שהגיעו לשם השלוחים.
ובארץ ישראל לפי הריטב"א, אכן גם במקום שלא הגיעו השלוחים.
ומסתמא היינו גם א"י של עולי מצרים, משום שקביעות החודש ג"כ אפשר בכל א"י של עולי מצרים (ראה מנ"ח מצוה ד' סוף אות א. וראה רדב"ז בפ"ד מסנהדרין ה"ו, בשם כו"פ, וראה שקה"ק פ"א מקדוה"ח ה"ח בביאוהה"ל. ויש להאריך).
[ומעניין שהתקנה בעינה ורק במקום שהגיעו שלוחים עושים יום אחד, ולא העמידו על תקנה ראשונה שבכל מקום שהשיאו משואות עושים יום א', מהאי טעמא שהרי אנו סומכים בלא"ה על החשבון].

[מלבב]

אפילו בסוריא, כל שהגיעו לשם השלוחים.
ובארץ ישראל לפי הריטב"א, אכן גם במקום שלא הגיעו השלוחים.
זה פשוט, החידוש הוא שאר״י של עולי מצרים גם נחשב אר״י לעניין זה
ומסתמא היינו גם א"י של עולי מצרים, משום שקביעות החודש ג"כ אפשר בכל א"י של עולי מצרים (ראה מנ"ח מצוה ד' סוף אות א. וראה רדב"ז בפ"ד מסנהדרין ה"ו, בשם כו"פ, וראה שקה"ק פ"א מקדוה"ח ה"ח בביאוהה"ל. ויש להאריך).
מה זה קשור, העיקר איפוא שהגיעו השלוחים שאין מנהג אבותיהם לעשות שני ימים
[ומעניין שהתקנה בעינה ורק במקום שהגיעו שלוחים עושים יום אחד, ולא העמידו על תקנה ראשונה שבכל מקום שהשיאו משואות עושים יום א', מהאי טעמא שהרי אנו סומכים בלא"ה על החשבון].

משום זימנן שיגזור המלכות גזירה, רק במקום שבשום פעם לא היה מנהג שני ימים לא גזרו, ואפילו בירושלים בראש השנה עושים שני ימים אע״פ שמסתמא היה נדיר שלא יבוא עדים עד אחר המנחה.

[קו ירוק]

מה זה קשור, העיקר איפוא שהגיעו השלוחים שאין מנהג אבותיהם לעשות שני ימים

אם יש לך הסבר אחר מדוע בכל א"י של עולי מצרים לא עושים שני יו"ט להריטב"א, אשמח להחכים.

[מלבב]

מה זה קשור, העיקר איפוא שהגיעו השלוחים שאין מנהג אבותיהם לעשות שני ימים

אם יש לך הסבר אחר מדוע בכל א"י של עולי מצרים לא עושים שני יו"ט להריטב"א, אשמח להחכים.

כיון שלפי הריטבא זה לא תלוי במקום שהגיעו השליחים כי לא פלוג חכמים ונתנו לכל א"י אותו דין, אז לגבי מעשרות וכדומה זה תלוי בקידוש שקדשו עולי בבל, אבל לענין יו"ט שני זה תלוי בגבולי הארץ ולא בקידוש.

[קו ירוק]

והרי א"י יכולה להתפרש בכמה מיני תחומים: תחום אלה מסעי (אשר עיני ה' אלוקיך בה), תחום שכבשו עולי מצרים (קדושה ראשונה), תחום שכבשו עולי בבבל (קדושה שניה). ומדוע נחליט שתחום עולי מצרים הוא הקובע?
והרי בית הועד לא יושב בתחום עולי מצרים, ואף סמיכה לא מהני בתחום עו"מ ובעי בפנו"נ בגיטין בארץ עו"מ (לבד מדעת הרמב"ם) וגזרו עליה טומאה, ורבי אבהו מנשק עפרה של ארץ עולי בבל כשבא מתחום עולי מצרים.
ולדידך אולי יהיה אפשר לעשות גם יום אחד בצור מדינא, אף אילו לא באו לשם השלוחים, בגלל שהוא נכלל בתחום אלה מסעי, וא"צ קידוש.

וע"ז הוא שתירצתי קודם שלראיית קידוש החודש אפשר בכל תחום עו"מ, וכש"כ הרמב"ם לפי שהראיה לא תהיה אלא בא"י.

[מלבב]

והרי א"י יכולה להתפרש בכמה מיני תחומים: תחום אלה מסעי (אשר עיני ה' אלוקיך בה), תחום שכבשו עולי מצרים (קדושה ראשונה), תחום שכבשו עולי בבבל (קדושה שניה). ומדוע נחליט שתחום עולי מצרים הוא הקובע?
והרי בית הועד לא יושב בתחום עולי מצרים, ואף סמיכה לא מהני בתחום עו"מ ובעי בפנו"נ בגיטין בארץ עו"מ (לבד מדעת הרמב"ם) וגזרו עליה טומאה, ורבי אבהו מנשק עפרה של ארץ עולי בבל כשבא מתחום עולי מצרים.
ולדידך אולי יהיה אפשר לעשות גם יום אחד בצור מדינא, אף אילו לא באו לשם השלוחים, בגלל שהוא נכלל בתחום אלה מסעי, וא"צ קידוש.

וע"ז הוא שתירצתי קודם שלראיית קידוש החודש אפשר בכל תחום עו"מ, וכש"כ הרמב"ם לפי שהראיה לא תהיה אלא בא"י.

שוב כל הדברים שתלוי בקדושת א"י תלוי בעולי בבל, אבל יו"ט שני תלוי בשם א"י דהיינו הארץ המובטחת לבני ישראל ומצווה לישבה ולכובשה, אע"פ שעד שלא כבשוה אין עדיין קדושה.

[קו ירוק]

כן, תרצת כך כבר לעיל. אבל ראשית חילוק זה מניין לך. ותו, כבר הראיתיך לעיל דברים שלא שייכים לקדושה (סמיכה וגיטין) ונוהגים רק בתחום עולי בבל, ומהכ"ת בעלמא לומר שיוט"ש שהוא תקנת רבנן בבית שני יהיה בתחום כל א"י.
ואם כדבריך דא"י היינו כל הארץ המובטחת, אף שלא נתקדשה, אז שבצור נמי לא יעשו יוט"ש מדינא, ולא מצד מנהג אבותיהם בידיהם, כי היא מא"י.
סוף דבר תליא בשם א"י, והיות ולכמה דברים כיבוש עולי מצרים נחשב כא"י אפילו האידנא, וגם הראיה הקובעת את המועדים היא בכל א"י של עו"מ, לכן יתכן ששם א"י לענין יוט"ש יהיה על כך ארץ עו"מ שנתקדשה בקדו"ר, אבל אין לזה הכרח גמור.

אלא שעתה חוזרני בי, במה שהסכמתי שיתכן ושתחום ארץ עולי מצרים נחשב כא"י, וזה אינו.
ורק תחום עולי בבל נחשב ארץ ישראל, לשיטת הריטב"א שלא נוהג בה יוט"ש של גלויות.
וההכרח לזה כי בביירות שהיא מכיבוש עולי מצרים, ועכ"פ מגבולות אלה מסעי, עושים שני ימים viewtopic.php?f=31&t=38837#p444357 (וראה גם לעיל מינה)
והכו"פ מביא מנהג בעבר הירדן מקום שעשו ב' ימים ומקום שעשו יום א', וזאת הארץ כולה כבש מרע"ה והיא חלק מא"י, אך לא את כולה כבשו עולי בבל.

[מלבב]

כן, תרצת כך כבר לעיל. אבל ראשית חילוק זה מניין לך. ותו, כבר הראיתיך לעיל דברים שלא שייכים לקדושה (סמיכה וגיטין) ונוהגים רק בתחום עולי בבל, ומהכ"ת בעלמא לומר שיוט"ש שהוא תקנת רבנן בבית שני יהיה בתחום כל א"י.
ואם כדבריך דא"י היינו כל הארץ המובטחת, אף שלא נתקדשה, אז שבצור נמי לא יעשו יוט"ש מדינא, ולא מצד מנהג אבותיהם בידיהם, כי היא מא"י.
סוף דבר תליא בשם א"י, והיות ולכמה דברים כיבוש עולי מצרים נחשב כא"י אפילו האידנא, וגם הראיה הקובעת את המועדים היא בכל א"י של עו"מ, לכן יתכן ששם א"י לענין יוט"ש יהיה על כך ארץ עו"מ שנתקדשה בקדו"ר, אבל אין לזה הכרח גמור.

אלא שעתה חוזרני בי, במה שהסכמתי שיתכן ושתחום ארץ עולי מצרים נחשב כא"י, וזה אינו.
ורק תחום עולי בבל נחשב ארץ ישראל, לשיטת הריטב"א שלא נוהג בה יוט"ש של גלויות.
וההכרח לזה כי בביירות שהיא מכיבוש עולי מצרים, ועכ"פ מגבולות אלה מסעי, עושים שני ימים https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 37#p444357 (וראה גם לעיל מינה)
והכו"פ מביא מנהג בעבר הירדן מקום שעשו ב' ימים ומקום שעשו יום א', וזאת הארץ כולה כבש מרע"ה והיא חלק מא"י, אך לא את כולה כבשו עולי בבל.

סמיכה כן תלוי בקידוש, גטין תלוי במקום ישוב של א"י, וצור מי אמר שלדעת ראשונים אלו לא עושים יום אחד? רק להרמבם שתלוי במקום הגעתי השלוחים עושים ש י ימים.
ואין להביא ראיה ממקום אחד בתקופה מסוימת, כי יתכן שהרבנים באותו מקום ובאותו זמן נקטו אחרת,גם יתכן שנקטו כהרמבם.

[קו ירוק]

גיטין תלוי במקום ישוב א"י (גם להרמב"ם, אלא שלדבריו זו גזירה מזמן בית ראשון, ראה הגרנ"פ ריש גיטין), ומסתבר שגם מנהג יוט"ש שלא גזרו בחו"ל הוא דוקא במקום ישוב א"י.
צור אינה אפי' בקדושת עולי מצרים. ואם עושים בה יום א' הוא רק מצד השלוחים שמנהג אבותיהם בידיהם.
השלוחים הגיעו לכל עבה"י שעליו מיירי הכו"פ. ואם הגיעו לסוריא הגיעו גם לביירות, ואם נוהגים שם שני ימים אז זה גם לפי הרמב"ם.

בר מהכא. הרי אין שום הכרח באמת לומר שיוט"ש של גלויות אינו נוהג בתחום עולי מצרים וק"ו בתחומי מסעי, ומי שנוקט כך עליו הראיה, ולא השערה או דחיה שמא נקטו הרבנים אז כמו הרמב"ם. המסתבר שכהיום כן אז, העם לא החמיר כמו הרמב"ם מעולם. (ומה עשו לפני הרמב"ם?)

[עושה חדשות]

נשאלתי -
החוששים לדעת הרמב"ם הנ"ל ונזהרים מעשיית מלאכה דאו' ביוט"ש באר"י שמא לא היה מקום שהשלוחים מגיעים,
למה לא יקלו בזה כדין ספק דרבנן, כי אולי היו השלוחים מגיעים גם שם,
(וכאן אין את התי' של הר"ן בנוגע לספק מוקפות חומה, כי אין התקנה נעקרת בכך).

[דרומי]

כדאי לציין שיש שהחמירו - במקום של ספק לגבי יוט"ש - רק באחרון של פסח לענין חמץ, שאיסורו (המקורי) בכרת, ולא בעשיית מלאכה ביו"ט סתם, שאיסורו (המקורי) רק בלאו

[כרמי שלי]

נשאלתי -
החוששים לדעת הרמב"ם הנ"ל ונזהרים מעשיית מלאכה דאו' ביוט"ש באר"י שמא לא היה מקום שהשלוחים מגיעים,
למה לא יקלו בזה כדין ספק דרבנן, כי אולי היו השלוחים מגיעים גם שם,
(וכאן אין את התי' של הר"ן בנוגע לספק מוקפות חומה, כי אין התקנה נעקרת בכך).

השאלה אינה על החוששים לדעת הרמב"ם, אלא על הרמב"ם גופא, שכתב (הל' קיה"ח ה, ט) בזה"ל:

אין עשית יום אחד תלויה בקריבת המקום. כיצד, אם יהיה מקום בינו ובין ירושלים מהלך חמשה ימים או פחות, שבודאי אפשר שיגיעו להם שלוחין - אין אומרין שאנשי מקום זה עושין יום טוב אחד; שמי יאמר לנו שהיו השלוחין יוצאין למקום זה? שמא לא היו השלוחין יוצאין למקום זה מפני שלא היו שם ישראל, ואחר שחזרו לקבוע על החשבון ישבו שם ישראלים שהן חיבין לעשות שני ימים; או מפני שהיה חרום בדרך, כדרך שהיה בין יהודה וגליל בימי חכמי משנה, או מפני שהיו הגוים מונעין את השלוחין לעבֹר ביניהן

ובלא עיון, נראה שטעמו בצדו בהמשך הפרק (הי"ב):

מקום שבינו ובין ירושלים עשרה או פחות מעשרה, והוא סוריא או חוצה לארץ ואין להם מנהג, או שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל, או מקום ששכנו בו ישראל עתה - עושין שני ימים כמנהג רוב העולם

אך עדיין צלה"ב מדוע אכן יגבר זה על הכלל דסד"ל. ואוי"ל דס"ל להרמב"ם דמעיקרא כך היתה תקנת חכמים, שבמקום ספק ננהג ב' ימים כרוב העולם.
[ושמא נקט שהיא-היא תקנת הלל ובית דינו שהביא הריטב"א (ולא כדבריו שבאה התקנה להשוות מנהג אחד בכל א"י כרובה ומנהג אחד בכל חו"ל כרובו, אלא לענין זה שבמקום ספק נלך אחר רוב העולם)].

[גלרשטיין]

איתא באוצר הגאונים (ביצה ד:) ״לענין ב׳ ימים טובים אין ספק מעיקרא אלא שהקב״ה ציוה את משה עבדו והוא אמר לישראל כי באר״י יהיה להם יו״ט אחד ובחו״ל שני ימים טובים וכן היה מעולם…מאחר שהנביאים כל ציוו את ישראל לעשות וכך היה יחזאל וכך היה דניאל עושה…ומה ששאלו והא האידנא דידעינן בקביעה דירחא מ״ט עבדינן תרי יומי?
ויש לזה ב׳ תשובות: האחד- כי גם עכשיו פעמים ויצטרכו לשנות ויתקלקל הדבר. והאחרת- כי כך ציוו הנביאים את ישראל שבחו״ל ואין אנו יודעים את אמיתת עלת הדבר בודאי והלכה מועטקת היא ממשה רבינו ע״ה מפי הגבורה וכל דבר שבמנין צריך מנין להתירו״

[גלרשטיין]

‎⁨אוצר בגאונים ביצה ד.png (470.59 KiB) נצפה 5980 פעמים

אוצר בגאונים ביצה ג.png (405.13 KiB) נצפה 5980 פעמים

אוצר הגאונים ביצה ב.png (368.54 KiB) נצפה 5980 פעמים

[כרמי שלי]

בעיר הקדש והמקדש ח"ג פי"ט ע' רנ-רנד מסתייע מהא להלכתא להנהיג יום א' באר"י.

[קו ירוק]

בעיר הקדש והמקדש ח"ג פי"ט ע' רנ-רנד מסתייע מהא להלכתא להנהיג יום א' באר"י.

הקישור עובד רק למנויים
קטעי הגניזה לעומת מח' הראשונים הרמב"ם והריטב"א?

[כרמי שלי]

[נמצא גם בה"ב. ולעת הזאת עדיין ניתן לפתוח באתר הטאבלט]

דקתי בלשוני לומר שמסתייע לבד הוא, כסעד לשיטת הריטב"א.

[קו ירוק]

השאלה היא האם מדברי רס"ג הללו נסייע לכך שא"י לענין יוט"ש זה כיבוש ראשון, אלא שכל תקופה וענינה, ובבית ראשון ארץ ישראל היתה גדולה ובבית שני היתה קטנה.
ויש לדון לכאן ולכאן. כי א"י זה משום שאפשר להעביר ידיעה זו ע"י שלוחים או משואות, וחו"ל אי אפשר. או שא"י שיש בה קדושה וזו גם ארץ עולי מצרים.

[כרמי שלי]

באר נא דבריך

[קו ירוק]

נידון בהודעות הקודמות שלי באשכול.
ואם לדברי רס"ג זו תקנה מימי בית ראשון יתכן שכל א"י של עולי מצרים בכלל התקנה, או שרק מה שנקרא א"י בזמן שהוא.

מאידך היתכן שכשדוד כבש את לבוא חמת שהיא רחוקה מאוד ולא יתכן להודיע שם על קידוש החודש, גם שם ינהג רק יו"ט א'.
או נימא שכל מקום בא"י שיכולים להגיע השלוחים, אף שבפועל לא ישבו שם ולכן לא שלחו, נוהגים בו יו"ט א',
וכל מקום שא"א שיגיעו שלוחים אף שהוא מא"י ואפי' בזמן בית ראשון נוהגים בו יוט"ש.

[כרמי שלי]

הגרימ"ט ז"ל הביאם רק לענין הנהגת יום א' בא"י, ולא נחית בענינם אי' גבולותי'.
בשאלת הגבולות דן שם מלפניו ע' רמה-רמח ומעלה דלריטב"א כל תחום עו"מ בכלל א"י לענין זה.

[מלבב]

נשאלתי -
החוששים לדעת הרמב"ם הנ"ל ונזהרים מעשיית מלאכה דאו' ביוט"ש באר"י שמא לא היה מקום שהשלוחים מגיעים,
למה לא יקלו בזה כדין ספק דרבנן, כי אולי היו השלוחים מגיעים גם שם,
(וכאן אין את התי' של הר"ן בנוגע לספק מוקפות חומה, כי אין התקנה נעקרת בכך).

כמו שבחוץ לארץ לא מקילים אפילו במקומות קרובים לארץ ישראל שיתכן שהיו שם יהודים והשליחים הגיעו לשם

[כרמי שלי]

ידועים דברי הרמב"ם שכל מקום שלא ידוע שהגיעו שם השלוחים צריכים לשמור יום טוב ב' ימים. מלבד הריטב"א לא ראיתי מי שחולק ואומר שתלוי בגבולות ארץ ישראל. עוד זאת ראיתי להראב"ד (אינני זוכר איפה בדיוק) שלא ראה בכל ארץ ישראל וחוץ לארץ מי שיעשה יום טוב יום אחד.

ועפ"ז צ"ע מנהג העולם שעושים יום טוב יום אחד.

בדגל התורה [תרפ"א-תרפ"ב] סי' ו נוטה הגרמ"מ כשר ז"ל להכריע כהרמב"ם.

[שניאור זלמן]

תשובה בנושא מאת ה'מנחת אלעזר' ח"ה סימן יו"ד
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... pagenum=10
גם בכף החיים, גם המנחת אלעזר וגם היעבץ (בשאילת יעב"ץ סימן קסח) מחמירים מאוד בנושא זה, ונזהרו מלהקל לומר לשמור רק יום אחד בארץ,
ויש לעיין האם יש מקום היום למי שרוצה להחמיר לעצמו לשמור יומיים או שאסור.