על חלוקת התורה לפרקים ולספרים

קמצן_קדוש · הודעהעל ידי **קמצן_קדוש** » א' יוני 10, 2018 12:50 pm

מחמת כמה עורכ"י ירחוני"ם רשעי"ם שעינם צרה ודעתם קצרה ולא נתנו לב לפרסם מאמר זה שכתבתי,
אמרתי אעלה בפורום אוחזה באשכוליו ואניח פה המאמר למען לא יהיה מוטל כאבן שאין לה הופכי"ן.

מאמר זה דן בחלוקת התורה לפרקים ולספרים ומנסה לענות על השאלה עד כמה יהודים בכל אתר ואתר ידעו כי חלוקה זאת מקורה בכומרי הנוצרים.
וגם תמיהה על הגרעק"א.

פרק א'
בגמרא במסכת מגילה (ג.) מובא "ויקראו בספר בתורת האלוקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא".
וכתב שם רש"י על זה הפסוק "בספר עזרא כתיב".
ובגליון הש"ס תמה הגאון רבי עקיבא איגר שהרי פסוק זה בספר נחמיה מקומו ולא בספר עזרא כפי שכתב רש"י.
ומוסיף ומביא שם מהגמרא (סוכה י"ב.) שעל הפסוק "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן" כתב רש"י "פסוק הוא בספר עזרא" ובאמת גם הוא בנחמיה ולא בעזרא.

ושוב מצאנו שכתב רש"י במסכת ביצה (ט"ו.) על הפסוק "אכלו משמנים ושתו ממתקים" פירש רש"י "מקרא זה הוא בספר עזרא" וגם הוא בנחמיה.
וכן על זה הדרך נמצא בעוד כמה מקומות ברש"י על הש"ס ועה"ת.

ולא רק ברש"י, אלא גם בגמרא גופא (סוכה ל"ז.) "וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית וגו'" וכמו שכבר כתבנו, פסוק זה הוא בנחמיה ולא בעזרא.

ועל כל אלה ביאר הגליון הש"ס לתרץ על פי הכתוב בגמרא (סנהדרין צג:):
"מכדי, כל מילי דעזרא (רוב דברי עזרא – רש"י) – נחמיה בן חכליה אמרינו. נחמיה בן חכליה מאי טעמא לא אקרי ספרא על שמיה? אמר רבי ירמיה בר אבא: מפני שהחזיק טובה לעצמו שנאמר "זכרה לי אלקי לטובה וגו'" עד כאן דברי הגמרא.

רוצה לומר, מדוע רש"י קרא לספר נחמיה ספר עזרא? – לפי שכתבה הגמרא שכל דברי נחמיה כתובים בשם עזרא.
על פניו נראה שאין כל תירוץ בדבריו, שהרי אם כדברי הגמרא כל דברי נחמיה נמצאים בספר עזרא, אם כן מהו בכלל ספר נחמיה זה המונח לפנינו?

פרק ב'
כמה וכמה פעמים תורגם התנ"ך ללשונות נכרים. בפעם הראשונה היה הדבר בדרישת תלמי המלך, התרגום הידוע כ"תרגום השבעים".
מעשה זה זכור כמאורע מצער ועל היום בו תורגמה התורה אמרו חז"ל (מגילת תענית) "שמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחשך בא לעולם שלשה ימים".
והסבר לדבר אמרו "משל למה הדבר דומה? לארי שנצוד וכלאוהו בסוגר. קודם שנכלא היו הכל יראים מפניו ובורחים. עכשיו הכל באים ומציצים בו ואומרים היכן גבורתו של זה?" (ספר התודעה).

אך התרגום המשפיע ביותר לאחר תרגום השבעים היה התרגום ללטינית שנעשה בערך בשנת ד'קס"ה (405) ונודע עד היום בכינוי "וולגטה".
מי שערך את התרגום היה אחד מראשי הכנסייה, נוצרי בשם הירונימוס שהיה דובר עברית וארמית. את ידיעותיו אלה רכש ככל הנראה מיהודי מומר בשם בארנינא (עיוות לבר חנינא).
וכתב האברבנאל בפתיחה לפירושו על הכתובים: "אבל ירונימ"ו המעתיק לנוצרים כתב בהקדמת ספר עמוס...".

תרגום זה של הירונימוס נחשב היה בעיני הכנסייה לחשוב משום שהוא שלא כשאר התרגומים הקודמים לו (-מאלה שנעשו על ידי לא יהודים) היה מוחזק כמדויק באופן יחסי ונאמן למקור העברי. מה שלא היה נכון כלל.

אחד השינויים המהותיים שהכניס הירונימוס בתרגומו היה לסדר את חלקיו כראות עיניו.
בתנ"ך שלנו ישנם כ"ד ספרים, דבר זה פשוט ומוזכר כמה פעמים בדברי חז"ל.
הגמרא (ב"ב יד:) "סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים".
אבל הירונימוס חלק את תרגומו לכ"ח חלקים ולמעשה פיצל לשנים ארבעה ספרים: שמואל, מלכים, דברי הימים ועזרא. בעוד שאר הספרים חולקו לחלק א' וב', עזרא פוצל לשני שמות שונים: עזרא ונחמיה.
אמנם בתחילה נקרא ספר נחמיה "ספר עזרא השני", אך ברבות השנים נקבע שמו "נחמיה".
(יש להעיר שכבר מצאנו לחלוקה זו שורשים מוקדמים יותר והם בתרגום השבעים אך אכמ"ל בזה).

דבר זה יכול להסביר מדוע בכל ספרי הראשונים (ובכמה מקומות בש"ס ובמדרשים) מובאים פסוקי נחמיה ככתובים בספר עזרא (וביותר ניכר דבר זה מתוך דברי רש"י בתחילת נחמיה "דברי נחמיה וגו׳ – מכאן ואילך כתב נחמיה ספר זה". על פניו אלה דברים פשוטים ומדוע היה צריך רש"י לומר שכאן מתחילים דברי נחמיה? אלא ששני הספרים עזרא ונחמיה אחד היו, ולכך בא רש"י להזכיר שמכאן מתחילים דברי נחמיה).
ומובן אם כן שרש"י כתב את דבריו אליבא דחלוקת התורה כפי הסדר היהודי ולא כחלוקת הנוצרים שחדרה למחנה ישראל מאות שנים אחרי פטירתו.

לצערנו, פיצול הספרים שלא כדרך המסורה הוא אינו נטיעת הנכרים היחידה בכרם ישראל; תחום מוכר יותר שגם הוא תוצר ידי הכנסייה הנוצרית והשפעתו ניכרת גם היא עד ימינו הוא מסורת חלוקת הפרקים בכל התורה.
שתי חלוקות יש לתורה על פי המקובל בידינו מקדם. האחת היא חלוקת הפרשיות הפתוחות והסתומות. והחלוקה השניה והידועה פחות היא החלוקה לסדרים. אך החלוקה לפרקים המצויה בימינו בכל כ"ד הספרים היא פרי ידיו של כומר נוצרי שחי לפני יותר משמונה מאות שנה.

איך אירע שחלוקות אלו שלידתן בטומאה מצאו את דרכן אל ספרי העם היהודי? האם הדבר נכפה על היהודים או שהוא נשתרבב לעמנו שלא מדעת? ובעיקר; מדוע לא נחזיר עטרה ליושנה ונשוב לחלוקה על פי הסדר היהודי?
על כל אלה בפרק הבא.

פרק ג'
בשנת ד' תתקס"ה (1205) בישוף נוצרי בשם סטיבן לנגטון כתב את ספר הקונקורדנציה הראשון (הכוונה לספר שבתוכו מסודרות לפי סדר א"ב כל מילות התנ"ך) וכחלק מעבודתו חילק את התנ"ך לפרקים.
(אמנם יש הגורסים שחלוקה זו נעשתה ע"י אחרים, אך מכ"מ זאת הדעה המקובלת).
השימוש העיקרי שהיה אמור להיעשות במלאכה זו היה עזרה במהלך ויכוחי הכנסייה עם נציגי היהודים.
עד אז, טרם החלוקה לפרקים כל חיפוש של קטע בתנ"ך היה מסורבל ולקח זמן רב. לאחר שנכנסה החלוקה לשימוש היה קל יותר לציין על מקום ספציפי בתנ"ך שעליו היה נושא הויכוח. כמובן שהיהודים נאלצו לאמץ גם הם את שיטת החלוקה הזו כדי לעמוד ולענות באופן ברור למקביליהם הנוצרים.

ועל כך כותב רבי שלמה בן ישמעאל בתנ"ך כתב יד כמעט מאה וחמישים שנה לאחר מכן:
"אלו הן פרקי הגוים, הנקראים 'קפיטולש', של ארבעה ועשרים ספרים ושמות כל ספר וספר בלשונם, והעתקתים מהספר שלהם, שיוכל אדם להשיב להם תשובה מהרה על שאלותם שהם שואלים לנו בכל יום על עניין אמונתנו ותורתנו הקדושה ומביאים ראיות מפסוקי התורה, הן מנביאים או מספרים אחרים ואומרים לנו: 'ראה וקרא בפסוק פלוני שהוא בספר פלוני, בכך וכך 'קפיטולש' מהספרים, ואין אנו יודעים מהו ה'קפיטולש' ולהשיב להם מהרה תשובה, לכן העתקתים פה".

כמו כן מצאנו בהקדמה לספר "נתיב מאיר" מהדקדקן רבי יצחק בר נתן בשנת רע"ט (1519):
"ויום יום הייתי יוצא ובא בין חכמי הנוצרים ועם היותי בורח מהויכוח בדת ובענייני אמונתנו הכוני פצעוני בשוט לשון הלציות דרכיהם ומקומותיהם... ומצאתי בספריהם ספר אחד יקראו בלשונם קונקורדאנשיאש מהביבליאה ודרכו דרך השורשים הרחבים ומקבץ כל פסוקי המכתב הקדוש כולו בלוח אחד, איש לא נעדר ויהי לי לצור מעוז ולחימה בצורה דוחה כל אבן משלך עליה. ועם הספר ההוא לא הייתה טענה אשר שגבה ממני לנטוש ולנתוץ ולכן חמדתיו, אהבתיו, אחזתיו, עד שהבאתיו אל חדר בית מדרשי וגמרתי אומר להעתיקו".
"קונקורדאנשיאש" הוא ספר הקונקורדנציה שחיבר הבישוף סיטבן לנגטון האמור לעיל.

דקדקן נוסף שעשה שימוש בספר הקונקורדנציה היה רבי אליהו בן אשר בחור שהסביר את יתרונות החלוקה הנוצרית לפרקים:
"והיה הספר הזה טוב... ויועיל מאוד להתווכח עם המתנגדים אלינו באמונתנו, שהם... מביאים ראיה מן הפסוקים על פי הסימנים שעשו בכל העשרים וארבעה (ספרים) וקראו בלשונם 'קאפיטולי'. ואומרים הלא כתוב בספר פלוני ופלוני בכך וכך 'קאפיטולי'. ומי שירגיל את עצמו בספר הזה, ידע ויבין לעשות כך גם הוא".

אך מעתיקים בודדים אלו שנאלצו להשתמש בחלוקת הפרקים לצורך ויכוחים עם נוצרים עדיין לא היה בהם כדי לגרום לכך שחלוקת הפרקים תפלוש לספרים יהודים.
ככל הנראה הסיוע העיקרי לכך אירע בהדפסת ה"מקראות גדולות" הראשון.
בבית הדפוס של דניאל בומברג הודפסה בפעם הראשונה מהדורת תנ"ך "מקראות גדולות". הדבר היה בשנת רפ"ו (1525) ומי שהיה אחראי על תהליך ההדפסה היה יהודי בשם יעקב בן חיים מתוניס.
בהקדמתו לתנ"ך הוא כותב:
"בהגהת הפסוקים לא היה אפשר שהייתי יכול להגיה אלא אם כן שהייתי יודע כל הכ"ד (ספרים) על פה, וזה נעלם ממני. ואילולי ספר אחד הנקרא שמו קונקורדנסייא, חיברו חכם אחד קרוב לזמננו זה בכמו מ' שנה, שמו רבי יצחק נתן זצ"ל, שכבר נדפס פה ויניציא בבית דפוסנו, לא היה באפשר שהייתי יכול להגיה... ובכל תיבה רושם: זאת תמצא מסימן פלוני בפסוק ד' או כ' או ל', שמסיבת זה תכף בנקלה ימצא המבוקש. ובנביאים בהיות שהם גדולים וכל נביא יש בו בכמותו בכמו כ"ה פעם שיש בכל פרשה ופרשה, אם הייתי כותב: נמסר בנביא פלוני לבד, היה יוצא שכרו בהפסדו, שלא היה באפשרות למצוא כי אם בקושי גדול. והיה המעיין קץ בו והיה מניחו מלבקשו. לכן הוצרכתי להשתמש בחלוקת הפרשיות שהביא בספרו רבי יצחק נתן בספר הקונקורדנסייא... למען ירוץ קורא בו".

פרק ד'
האם הידיעה על כך שחלוקת הפרקים בתנ"ך וכמו כן חלוקת חלק מספרי הנביאים וכתובים נעשתה על ידי כומר נוצרי היתה נפוצה? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. אכן היו כאלה שידעו ופה ושם ניתן למצוא לכך סימוכין. אך בהחלט היו רבים וטובים שדבר זה נתעלם מידיעתם. ונביא לכך כמה דוגמאות.
כתב רבי אפרים זלמן מרגליות (מטה אפרים תקפ"א, ח'):
"נוהגין בכל יום של ימי החול מר"ח אלול ואילך אחר התפילה שאומרים בציבור עשרה מזמורים תהילים ומתכוונים לגמור כל תהילים שני פעמים קודם ראש השנה. והוא עולה כמניין כפ"ר".
כלומר שכל פרקי ספר התהילים הם ק"נ ופעמים ק"נ בגימטריא הם כפ"ר (שלוש מאות). אך כמה הוא באמת מניין פרקי ספר התהילים? האם חלוקת ק"נ הפרקים גם היא נעשתה על ידי נכרים?
במסכת סופרים (ט"ז, י"א) "מאה ארבעים ושבעה מזמורים שכתוב בספר תילים (תהילים) כנגד שנותיו של יעקב ללמדך שכל קילוסין שישראל מקלסין להקדוש ב"ה כנגד שנותיו של יעקב אבינו וכו'". מהי אם כן החלוקה הנכונה? (יתכן אמנם שאי אפשר להביא ראיה מפרקי ספר תהילים לעניינינו. וראה מסגרת).

דוגמא נוספת לחידוש שבנוי על חלוקת הפרקים, גם היא מרא"ז מרגליות; כותב מהר"ץ חיות "על מה דמתרגם (אונקלוס) פרשת נשא "אמור להם יברכך ה' וישמרך" (ותרגם אונקלוס) "כד תימרון להון". ולמדו מכאן שצריכים להקרות לפני הכהנים טרם שמברכין את העם".
וכותב שם בהערה "ומפי מורי הגאון מופת הדור מהרא"ז מרגליות זצ"ל שמעתי כי לדעתו טעות סופר נפל כאן בתרגום. שפסוק זה לפי מניין הפסוקים בפרשה הוא פסוק כ"ד... והדפיס המדפיסים את כ"ד אשר הוא מניין הפסוקים בתוך התרגום, ואילו בתרגום עצמו לא היה כתוב רק "תימרון להון" ע"כ.
לולא הדבר כתוב אי אפשר לאומרו, אך נראה שרא"ז לא ידע כלל על מקור חלוקת הפרקים (אשר ממנה נמשך מספור הפסוקים).
אמנם פקפק שם המהר"ץ חיות "ואם נחליט שעוד בזמן התוספות כבר היו הפסוקים בכתבי הקודש נחלקים לפי סדר הא' ב' אפשר שהאמת איתו". אך הכתוב מדבר בעד עצמו.

בשנת תקע"ח נדפס חומש "עין הסופר" בעריכת יהודי ת"ח וחוקר בשם רבי וולף היידנהיים, באחת ההערות על המסורה הוא כותב:
"כבר כתב המדקדק ר' אליה הלוי בהקדמת ספרו הבחור כי חלוקת הקאפיטולי הנמצאת הים במקראות הדפוס... איננה מקובלת אצלינו מבעלי המסורה, אבל היא מהמצאת המעתיק הראשון אשר העתיק תנ"ך מלשון עברי אל לשון רומי וראה מן הצורך לחלק הספרים לפסקא פסקא וחלקם לפי סברתו וקראם בשם 'קאפיטולא'... החלוקה הזאת בלתי מקובלת אצלינו ולא יפה עשו המדפיסים האחרונים להכניס חולין בקודש".

(אגב, זה המקום להעיר שסימן המסורה המופיע בסוף החומשים לציין את סכום פרקי הספר הוא המצאה שלא ברור מי בדיוק עומד מאחוריה. ככל הנראה אחד המדפיסים הכניס את אותם הסימנים מדעתו ושאר המדפיסים הלכו אחריו בטעות זו).

איך שלא יהיה, במשך מאות שנים הלכה חלוקת הפרקים הנוצרית וקנתה את מקומה ברחבי הספרות התורנית. דברי הביקורת של רבי וולף היידנהיים לא עוררו כל תגובה והפעם הבאה שהנושא שוב עלה על הפרק היתה כמעט מאה שנה לאחר מכן.

בשנת תרס"ג פוסם בכתב העת התורני "תל תלפיות" מאמר תחת הכותרת "כרוזא קרא בחיל". את המאמר כתב רבי פסח פינפר מהעיר וילנא. במאמרו המקונן על חלוקת הפרקים הנכרית הוא כותב בין היתר "הכניסו החלוקה של קפיטולי שעשה כהן נוצרי בור וסכל כמו שהעירו רבים... זה כשלושים שנה בקרתי לרעה את חלוקת הקפיטל... ורוב רבנים לא ידעו כלל כי הקפיטל יליד זר ובילד זר ישפיקו. מקיימים אהבתי זרים ואחריהם אלך. חרפה היא לישראל".

ממשיך הרב פינפר וקורא לקיים הדפסת תנ"ך כפי המסורת וחלוקת הסדרים היהודית "חוב ומצוה להדפיס תנ"ך כשר על ידי בני ישראל... כסדר הזכור למעלה".
לא זו אף זו, בשנת תרס"ו הוציא הרב פינפר ספר בשם "מסורת התורה והנביאים" ובו הוא שוטח את טענותיו באריכות.

בתוך הספר מצורפת גם הסכמתו של רבה של ירושלים, רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים בה נכתב "בדבר רשימת קפיטלן, כמוהו כמוני, מאד דוה לבי על זה. ובודאי מצוה גדולה לשנות, לעשות ציונים, במקומות הנראים באמת".

פרק ה'
כל הכתוב עד עתה היה בנושא חלוקת התנ"ך לפרקים, ראינו שהיו כאלה שידעו מאיפה באה זאת החלוקה אך היו שלא ידעו.
ומה לגבי חלוקת הספרים בנביאים ובכתובים שנערכה גם היא על ידי מתרגמי הכנסייה (כמו שמואל, דברי הימים, מלכים וספר עזרא שחולקו), עד כמה שכיח היה הידע בעניין זה?
כתב ה"מקור ברוך" (לרבי ברוך הלוי אפשטיין, ח"ג, כ"ו, ג') להסביר מדוע בברכת המזון בימי החול אנו אומרים "מגדיל ישועות מלכו" ואילו בברכת המזון של שבת אומרים "מגדול ישועות מלכו".
וכך מבאר; הפסוק "מגדיל" מקומו בתהילים (י"ח, נ"א) ואילו הפסוק "מגדול" נמצא בספר שמואל ב' (כ"ב, נ"א). הנוסח שתקנו בברכת המזון היה לפי זה שבפסוק משמואל ב', וכנראה שכדי לשמור על הדיוק, אחד המדפיסים (או המעתיקים בכתב יד) הוסיף "בשב' מגדול" – רוצה לומר שהפסוק הוא "מגדול" כזה הכתוב בשמואל ב'.
וכך חשב אחד המעתיקים שהמילה "בשב' מגדול" כוונתה שבשבת קוראים את הפסוק "מגדול" (ולכן ביום חול אומרים "מגדיל").

ההסבר הנאה של "המקור ברוך" אינו נכון מכיוון שינוי הנוסח בין "מגדיל" ל"מגדול" בברכת המזון הוא קדום בהרבה מחלוקת ספר שמואל לשני חלקים (ולמעשה הוא מוזכר כבר באבודרהם) אך תמיהה היא על רב"ה אפשטיין שלא ידע כלל עד כמה צעירה חלוקת הספרים בקרב ישראל.

מה שכן, יותר משאר ספרי הנביאים, נראה שמשום מה חלוקת ספר עזרא (לספר נחמיה) היתה ידועה עוד פחות מחולקת שאר הספרים, ונביא גם לכך כמה דוגמאות.

הזכרנו לעיל את מאמרו של רבי פסח פינפר שפורסם ב"תל תלפיות".
והנה למרבה הפלא כשמזכיר הרב פינפר את חלוקת הספרים שלא כדרך חז"ל הוא לא מזכיר כלל את חלוקת עזרא ונחמיה. וכך כותב:
"לכן שינה בומברג ספרי נביאים וכתובים וחלק ספר שמואל מלכים ודברי הימים לשנים שנים ספרים, וספר תהילים על ק"נ מזמורים נגד רז"ל".
האם ספר חלוקת ספר עזרא נשמטה מדבריו בטעות?
אם היתה זאת פעם אחת – אולי, אך בהמשך דבריו הוא שוב חוזר וכותב "ובומברג חילק ספר שמואל, מלכים ודברי הימים לשני ספרים" ופעם נוספת משמיט את חלוקת ספר עזרא.

עוד מצאנו (גם הוא בת"ת תרנ"ז במכתב מאת אהרן גוטמאן) לגבי פירוש הפיוט למוסף ביום שני של שבועות "תורה ונביאים שמונה, וכתובים משולשים אחד עשר".
ומביא את דברי המפרש על המחזור "כתובים אחד עשר: תהילים, משלי, איוב וכו' ותנא לא חשוב נחמיה משום דאמרינן כל מילי דעזרא נחמיה אמרינהו".
ומדוע המפרש לא תירץ בפשטות שהסיבה שכותב הפיוט לא מנה את ספר נחמיה היא משום שספר נחמיה כלל לא היה ספר בפני עצמו עד שבאו הנוצרים וחתכו אותו מתוך ספר עזרא? ושמא כן הוא משום שלא ידע כלל מנין חלוקתו של זה באה.

החיד"א (חומת אנ"ך, תחילת נחמיה) מביא את דברי הגמרא על כך שכל דברי נחמיה נכתבו על שם עזרא (ומשום שנחמיה אמר "זכרה לי אלקי לטובה וגו'").
ומקשה שם החיד"א על ספר נחמיה שלנו:
"וזה כמה מאות שנים בהגלות הדפוס מודפס ועולה ספר נחמיה לחוד",
ומנסה ליישב שם בכמה אופנים עפ"י הקבלה, ובסוף דבריו מביא:
"ואפשר לומר דמה שאמר זכרה לי אלוקי לטובה נתכפר... ולכן בדורות האחרונים נקרא הספר נחמיה על שמו. ואינו מקרה ח"ו רק הכל בדקדוק גמור".

ואולי אפשר לצמצם קצת מלשון החיד"א שלא הזכיר כלל שחלוקת ספר עזרא נעשתה ע"י נכרים, ורק נשמע כאילו המדפסים הם מרצונם חלקו את שני הספרים ("בהגלות הדפוס").

ועל כל אלה, תירוץ הגרעק"א שבו פתחנו, ועליו עולה השאלה; מדוע לא תירץ הגאון הגרעק"א על מה שפסוקים אלה המובאים בדברי רש"י ככתובים בספר עזרא ובספר נחמיה מקומם, זהו משום שבימי רש"י כלל לא היה ספר נחמיה בפני עצמו? הלא רק מחמת חלוקת הנוצרים נראים לנו כיום דברי רש"י כטעונים ביאור..
האם אפשר שגם הגרעק"א לא היה יודע מאיפה באה אותה החלוקה? וצריך עיון בזה.

ולסיום, בהקדמה לתנ"ך 'קורן' (הצבאי) בתוך רשימת החידושים בהוצאה, מוזכרת חלוקת ספרי הנ"ך הנוצרית שתוקנה וחזרה לתיקנה ובוטלה במהדורת תנ"ך 'קורן'.
הספרים שחלוקתם בוטלה הם: שמואל, מלכים ודברי הימים.
חלוקת ספר עזרא שוב נשמטה.

תם ולא נשלם (חלק גדול עדיין בעריכה..).

קמצן_קדוש · הודעהעל ידי **קמצן_קדוש** » א' יוני 17, 2018 1:18 pm

רוב הכתוב קובץ מהמקורות האלה: מאמרו של הרב שמואל הכהן וינגרטן (סיני מ"ב), מאמרו של הרב גדליה אבערלאנדער (אור ישראל מונסי, י"ב), ספר "בית אהרן" י"א סימן ג' ד', ספר שבט מיהודה סימן כ"ז.

חבר פורום אוצר החכמה

קמצן_קדוש כתב:מחמת כמה עורכ"י ירחוני"ם רשעי"ם

רשעי"ם?!

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » א' יוני 17, 2018 1:56 pm

מכיון שהועלה כאן שוב ענינו של ספר נחמיה הנקרא על שמו של עזרא, ראוי להביא מה שכתב היעב"ץ במטפחתו על דברי הזוהר פרשת ויצא קס ע"ב: "עזרא דאמר זכרה לי אלהי לטובה":

: מטפחת.JPG (84.05 KiB) נצפה 15883 פעמים

ר' משה קוניץ בספרו בן יוחאי [עשה עצמו כמי ש]לא הבין את דברי היעב"ץ, לכן כתב עליו (בשער ז מענה יג) את מה שכתב.
ומן הסתם כבר העירו עליו בזה.
[שוב מצאתי כן בעיטור ספרים בשולי הגליון של המטפחת דפוס שני.]

חגי פאהן · הודעהעל ידי **חגי פאהן** » א' יוני 17, 2018 2:05 pm

השאלה היא איזו חלופה מוצלחת והגיונית יש לחלוקה הנוצרית. שמא תאמר "לא צריך בכלל"? צריך מאד על מנת לתת הפניה שקל למצוא.

יצא לאחרונה "תנ"ך בחלוקה קדושה" - ממוספר עפ"י הפרשיות הפתוחות. וכן יש בכמה ת"תים חלוקה עפ"י הסדרים הארץ-ישראליים שהוזכרו, אך קשה ללכת על פיהם, כי הרבה הרבה פעמים הם מסיימים לא בסוף נושא, יעויין בתנ"ך קורן שהביאם בשוליים החיצוניים.

מה שנכון נכון

מאידך לא היה צריך היעב"ץ להשתמש בנמוק של "להחליף שם האומר האמתי שמביא גאולה לעולם", ואפשר שזה הטעה את הבן יוחאי.

נ"מ מכל הנ"ל גם לתקון שבועות.

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' יוני 17, 2018 3:02 pm

חלוקת הפרקים היא כנראה של גוים, אבל מנין לך שגם חלוקת הספרים.
החלוקה של שמואל מלכים ודברי הימים נמצאת כבר בתרגום היווני העתיק המכונה "תרגום השבעים", שתרגמו יהודים באלכסנדריה. אחר כך היא נשכחה מישראל כמו שהתרגום הנ"ל השתכח מהם (וגם תרגום עקילס שהאמוראים בארץ ישראל השתמשו בו), והם למדו אותה מהגוים בתקופת הדפוס, אבל במקור היא כנראה חלוקה של יהודים.
אבל החלוקה לעזרא ונחמיה אינה באותו תרגום. ולפי ויקיפדיה האנגלית היא הצעה של אוריגנס הנוצרי והנוצרים התחילו לחלק את הספר על פיה בתקופה מאוחרת, מעט לפני הדפוס.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' יוני 17, 2018 3:34 pm

קמצן_קדוש כתב:כמו כן מצאנו בהקדמה לספר "נתיב מאיר" מהדקדקן רבי יצחק בר נתן בשנת רע"ט (1519):

צ"ל: 'יאיר נתיב'.

חגי פאהן · הודעהעל ידי **חגי פאהן** » א' יוני 17, 2018 4:17 pm

מה שנכון נכון כתב:מאידך לא היה צריך היעב"ץ להשתמש בנמוק של "להחליף שם האומר האמתי שמביא גאולה לעולם", ואפשר שזה הטעה את הבן יוחאי.

אפשר ביאור?
ולענ"ד "להחליף" וכו' אינו נימוק אלא קושיא.

קמצן_קדוש · הודעהעל ידי **קמצן_קדוש** » א' יוני 17, 2018 10:42 pm

מעט דבש כתב:
קמצן_קדוש כתב:כמו כן מצאנו בהקדמה לספר "נתיב מאיר" מהדקדקן רבי יצחק בר נתן בשנת רע"ט (1519):

צ"ל: 'יאיר נתיב'.

"ויהי כראות החכם הפילוסוף רבי יצחק בר נתן בר' קלונימוס... ויקרא שמו "מאיר נתיב" (גם "יאיר נתיב", "אור זרוע", נתיבות עולם", "רחובות")...".
(בית אהרן, סימן ב' סעיף ב').

עמק הלשם · הודעהעל ידי **עמק הלשם** » א' יוני 17, 2018 11:26 pm

קמצן_קדוש כתב:בפעם הראשונה היה הדבר בדרישת תלמי המלך, התרגום הידוע כ"תרגום השבעים".

ר' אברהם קורמן בספריו חוזר כמה פעמים על הטענה שתרגום השבעים הידוע היא לא התרגום של הע"ב זקנים המוזכר במקורותינו, האם יש למישהו מקור והסבר לדבריו?

חגי פאהן כתב:השאלה היא איזו חלופה מוצלחת והגיונית יש לחלוקה הנוצרית. שמא תאמר "לא צריך בכלל"? צריך מאד על מנת לתת הפניה שקל למצוא.

: 011.PNG (19.56 KiB) נצפה 15767 פעמים

https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?176704&pageid=P0027.LST&rect=7,1134,1217,1418&pagewidth=1231

עמק הלשם · הודעהעל ידי **עמק הלשם** » א' יוני 17, 2018 11:41 pm

צרפתי פה מאמר מעניין על הסוגיא

סיני מ_ב.PDF: (3.47 MiB) הורד 593 פעמים

קמצן_קדוש · הודעהעל ידי **קמצן_קדוש** » ב' יוני 18, 2018 2:29 pm

ההוא גברא כתב:חלוקת הפרקים היא כנראה של גוים, אבל מנין לך שגם חלוקת הספרים.
החלוקה של שמואל מלכים ודברי הימים נמצאת כבר בתרגום היווני העתיק המכונה "תרגום השבעים", שתרגמו יהודים באלכסנדריה. אחר כך היא נשכחה מישראל כמו שהתרגום הנ"ל השתכח מהם (וגם תרגום עקילס שהאמוראים בארץ ישראל השתמשו בו), והם למדו אותה מהגוים בתקופת הדפוס, אבל במקור היא כנראה חלוקה של יהודים.
אבל החלוקה לעזרא ונחמיה אינה באותו תרגום. ולפי ויקיפדיה האנגלית היא הצעה של אוריגנס הנוצרי והנוצרים התחילו לחלק את הספר על פיה בתקופה מאוחרת, מעט לפני הדפוס.

הזכרתי בתוך הכתוב שלחלוקת הספרים יש שורשים קדומים בתרגום השבעים.
ודווקא חלוקת ספר עזרא גם היא קדומה בהרבה מהדפוס וכן היא קיימת ב'וולגטה', שם הכינוי לספר נחמיה הוא "ספר עזרא השני" (Liber Esdrea Secundus).
(מבואי המקרא, י.מ. גרינץ).

פרשת_דרכים · הודעהעל ידי **פרשת_דרכים** » ד' יוני 20, 2018 11:34 pm

קמצן_קדוש כתב:רוב הכתוב קובץ מהמקורות האלה: מאמרו של הרב שמואל הכהן וינגרטן (סיני מ"ב), מאמרו של הרב גדליה אבערלאנדער (אור ישראל מונסי, י"ב), ספר "בית אהרן" י"א סימן ג' ד', ספר שבט מיהודה סימן כ"ז.

ועיין גם מאמרו של א. ברלינר "השפעת ספרי הדפוס הראשונים על תרבות היהודים", ו-ט, בתוך "כתבים נבחרים" ב'.

פרשת_דרכים · הודעהעל ידי **פרשת_דרכים** » ה' יוני 21, 2018 8:02 am

פרשת_דרכים כתב:
קמצן_קדוש כתב:רוב הכתוב קובץ מהמקורות האלה: מאמרו של הרב שמואל הכהן וינגרטן (סיני מ"ב), מאמרו של הרב גדליה אבערלאנדער (אור ישראל מונסי, י"ב), ספר "בית אהרן" י"א סימן ג' ד', ספר שבט מיהודה סימן כ"ז.

ועיין גם מאמרו של א. ברלינר "השפעת ספרי הדפוס הראשונים על תרבות היהודים", ו-ט, בתוך "כתבים נבחרים" ב'.

כעת אני רואה שציין למאמר בהערה הראשונה כאן:

עמק הלשם כתב:צרפתי פה מאמר מעניין על הסוגיא

סיני מ_ב.PDF

שברי לוחות

שמעתי שיש כמה פעמים שחלוקת הפרקים אינה נראית הגיונית
וכמרי הגויים עשו כן להתחיל פרק בגנות ישראל
ושתי דוגמאות שמעתי אחד מהפסוק וירא העם כי בושש משה לבוא
והשני מהפסוק תאשם שומרון לפני פרשת שובה ישראל
וכנראה כבר נזכר דבר זה באחד מהמקורות שצויינו כאן

יהודה בן יעקב

כמדומני שלא הוזכר באשכול זה רבי משה אליעזר פאזען זצ"ל שהתאמץ מאד בכל חייו להוציא זאת מכרם בית ישראל, ראה בחומשו בהסכמות ובהקדמה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?181319&

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' אוגוסט 09, 2018 1:27 am

קמצן_קדוש כתב:מחמת כמה עורכ"י ירחוני"ם רשעי"ם שעינם צרה ודעתם קצרה ולא נתנו לב לפרסם מאמר זה שכתבתי,
אמרתי אעלה בפורום אוחזה באשכוליו ואניח פה המאמר למען לא יהיה מוטל כאבן שאין לה הופכי"ן.

א. מאמר יפה
ב. מדוע לא רצו לפרסמו?
ג. למה בגלל כך הם רשעים?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אוגוסט 09, 2018 11:10 am

מקווים לראות את המאמר השלם
יעיין גם יעקב שמואל שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי, בשערי הדפוס, ירושלים תשע"ד, עמ' 197-196

קמצן_קדוש · הודעהעל ידי **קמצן_קדוש** » ו' אוגוסט 10, 2018 3:55 pm

נהר שלום כתב:
קמצן_קדוש כתב:מחמת כמה עורכ"י ירחוני"ם רשעי"ם שעינם צרה ודעתם קצרה ולא נתנו לב לפרסם מאמר זה שכתבתי,
אמרתי אעלה בפורום אוחזה באשכוליו ואניח פה המאמר למען לא יהיה מוטל כאבן שאין לה הופכי"ן.

א. מאמר יפה
ב. מדוע לא רצו לפרסמו?
ג. למה בגלל כך הם רשעים?

א. יש"כ!
ב. אינני יודע.
ג. לא מגיבים בכלל למיילים שלי.
לא רוצים? - תגידו לא מתאים (לפחות תענו).
עיין רש"י ברכות לב: בד"ה "ומעיין בה".

קמצן_קדוש · הודעהעל ידי **קמצן_קדוש** » ו' אוגוסט 10, 2018 4:04 pm

אגב, לגבי הרעק"א (- והשאלה האם הוא ידע או לא ידע מניין באה חלוקת הפרקים בתנ"ך),

מצאתי במקרה השבוע גליון הש"ס שעושה שימוש בפרק ופסוק.

זה משנה לאור העובדה שהרבה מגדו"י שידעו שזוהי חלוקת הנוצרים היו נמנעים מלהשתמש בה (החפץ חיים לדוגמא).

והנה הרעק"א כתב (סוכה נב.)

"ולא ידעתי אמאי לא מייתי ממקודם יחזקאל יא יט והסירותי לב האבן מבשרם וגו'".

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ש' אוגוסט 11, 2018 9:45 pm

ובגליון הש"ס פסחים ו, ב:

עיין ברש"י בחומש בראשית ו, ג. יח, ג. שמות ד, כ.

שומע ומשמיע

ומה עם שינוי הסדר של ירמיהו-יחזקאל-ישעיהו?

אשר177 · הודעהעל ידי **אשר177** » א' אוגוסט 12, 2018 2:59 pm

בעיקרון, הכותב צודק שהחלוקה איננה תמיד הגיונית והיא אכן נעשתה ע"י גויים, הבעיות שבה נעשו אם בכוונה ואם ברשלנות או מבורות.

ובכל זאת, אחר שנשתרש הסדר הזה ובכל הספרים ההפניות נעשות לפי זה אין טעם ואין צורך לשנות. כי בסופו של דבר זה עניין טכני בלבד.

מה שנכון נכון

viewtopic.php?f=7&t=18713#p181333

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' אוגוסט 12, 2018 6:27 pm

דומני שכבר הוזכרה ההערה שהחלוקה לפרקים בתנ"ך היא בדומה להצלחתו של יעקב במאבקו עם המלאך. הצלחנו לשמור על התנ"ך, אך יצאנו צולעים על ירכנו.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' נובמבר 18, 2018 3:30 am

קונטרס חלוקת התורה לפרקים מאת ר' נתן דוד רבינוביץ, ברוקלין תשע"ו.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' נובמבר 18, 2018 3:47 am

קמצן_קדוש כתב:
נהר שלום כתב:
קמצן_קדוש כתב:מחמת כמה עורכ"י ירחוני"ם רשעי"ם שעינם צרה ודעתם קצרה ולא נתנו לב לפרסם מאמר זה שכתבתי,
אמרתי אעלה בפורום אוחזה באשכוליו ואניח פה המאמר למען לא יהיה מוטל כאבן שאין לה הופכי"ן.

א. מאמר יפה
ב. מדוע לא רצו לפרסמו?
ג. למה בגלל כך הם רשעים?

א. יש"כ!
ב. אינני יודע.
ג. לא מגיבים בכלל למיילים שלי.
לא רוצים? - תגידו לא מתאים (לפחות תענו).
עיין רש"י ברכות לב: בד"ה "ומעיין בה".

מדוע אי רצונם של עורכי הירחונים מקנה להם שם של רשעים? האם למי שאינו מגיב במייל מגיע התואר רשע?
עיינתי שם בד"ה ברש"י וזו לשונו:
ומעיין בה - מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו, סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכת חנם, והיא כאב לב כשאדם מצפה ואין תאותו באה.
שם מדובר באדם המאריך בתפלתו ומעיין בה כפי פירוש רש"י, אך זה בין אדם למקום, אך מניין אתה מקיש זאת לצפיות מבני אדם? האם אתה כה צעיר וחסר נסיון חיים לדעת שאין לצפות מאנשים לדבר? אכן מדרך ארץ שיענו, אך צריך ללמד עליהם זכות, אולי הם מוצפים במאות מאמרים, אולי לא קיבלו את המאמר שלך, אולי נמחק בטעות וכו' וכו' (לידיעתכם בג'ימייל לפעמים נעלמות הודעות! מי שהודעותיו חשובות שיעשה גיבוי). האם שלחת גם מאמר בכתב? האם ניסית ליצור קשר עם העורך? אולי זה מקובל אצל עורכי ירחונים שלא עונים לאלו שהודעותיהם לא התקבלו לפרסום, אולי לא ראו את המאמר שלך כמתאים וסתם כך מחקו אותו, כיצד ניתן לשפוט אותם סתם כך?
אך לסיום לימוד הזכות אומר אחד מפניני המוסר של ז"ע הנוגע לנושא הנדון: בחיים צריך לדעת לא לצפות לדבר מבשר ודם! ואפילו מאנ"ש! האם אין הסיפור של יוסף הצדיק עם שר המשקים חקוק בעצמותינו? אנשים הם אנשים ואם לא יהיו ציפיות - לא תהיה תוחלת לב (ובמאמר מוסגר אומר שאף בין בני זוג כדאי לאמץ דבר זה, זה ימנע הרבה עגמת נפש ובעיות שלום בית, אלא כל אחד ימלא את תפקידו באמונה בלי להתחשבן אם הצד השני עושה את תפקידו)

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ד' נובמבר 21, 2018 4:31 am

חלוקת ספרי שמואל ומלכים

אסף128 · הודעהעל ידי **אסף128** » ב' נובמבר 26, 2018 11:03 am

קמצן_קדוש כתב:זה משנה לאור העובדה שהרבה מגדו"י שידעו שזוהי חלוקת הנוצרים היו נמנעים מלהשתמש בה (החפץ חיים לדוגמא).

לכאורה הח"ח דווקא כן השתמש בחלוקה לפרקים. לדוגמא - בספר צפית לישועה פ"ב - "הנביא הושע (קאפיטל ג')" ובהמשך גם "בדניאל (קאפיטל ז')"
מצורף פה צילום של קטע מהפרק הזה, שבו יש שלושה אזכורים של פרקים בתנ"ך. צילמתי מאוצר החכמה, מספר שחתנו של הח"ח הוציא לאור עוד בחייו

: image (3).png (52.17 KiB) נצפה 13677 פעמים

אולי התחלף לך במה שבנו של הח"ח כותב, שהיה חשוב לו שייצא תנ"ך שהודפס ע"י יהודים, ולא ע"י נוצרים

מה שנכון נכון

אסף128 כתב:לכאורה הח"ח דווקא כן השתמש בחלוקה לפרקים. לדוגמא - בספר צפית לישועה פ"ב - "הנביא הושע (קאפיטל ג')" ובהמשך גם "בדניאל (קאפיטל ז')"

viewtopic.php?f=7&t=18713#p181344

תם מה הוא אומר

כתוב אצלי מלפני שנים, ייתכן שכבר צויין כאן לעיל לא בדקתי

חלוקת התורה לפרקים. עיין מ"ש בזה הגרי"ח סופר שליט"א בס' לך נאה להודות. ומנוחת שלום חלק יא (סי' סז). וע"ע אור ישראל דמאנסי חלק יב (עמוד קמד והלאה), וחלק יג (עמוד רה), וחלק טו (עמוד ריד).

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' אוגוסט 03, 2020 9:56 pm

אשכול נוסף בנושא
viewtopic.php?f=47&t=30552&hilit=

בריה נמוכה

ישנו מכתב לר' יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר
הכותב בחריפות נגד מי שההין להדפיס חומש בלי חלוקת הפרקים
שלדעתו הוא מסורת בידינו מרבותינו הק' עד חז"ל
ואסור לשנות ח"ו

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' יולי 05, 2021 7:59 am

על דברי שבח של ר' אליהו בחור בכמה מהקדמות ספריו לאוה"ע על חלוקתם את התנ"ך לפרקים - אביגדור שולוואס, חיי היהודים באיטליה בתקופת הרנסאנס, ניו יורק תשט"ו, עמ' 251.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אוקטובר 27, 2022 10:01 am

יוער שר' אברהם דבלמש, בספרו 'מקנה אברם' [ויניציאה רפ"ג] עדיין מזכיר במפורש את מקורה הנכרי של החלוקה לפרקים, כך, למשל, במבוא לספרו הוא כותב 'בבראשית סימן ב לפי הרומיים' [שם עמ' 10 שורות 17-16, צילום העמוד ישנו אצל דרור בן אריה, מקנה אברם לאברהם דבלמש : ‏ דקדוק שיטתי ומקיף של השפה העברית ברוח הדקדוק הספקולטיבי, הוצאת אוניברסיטת בן אילן, רמת גן תשפ"ב, עמ' 72] -

נוריאל עזרא

גביר כתב:יוער שר' אברהם דבלמש, בספרו 'מקנה אברם' [ויניציאה רפ"ג] עדיין מזכיר במפורש את מקורה הנכרי של החלוקה לפרקים, כך, למשל, במבוא לספרו הוא כותב 'בבראשית סימן ב לפי הרומיים' [שם עמ' 10 שורות 17-16, צילום העמוד ישנו אצל דרור בן אריה, מקנה אברם לאברהם דבלמש : ‏ דקדוק שיטתי ומקיף של השפה העברית ברוח הדקדוק הספקולטיבי, הוצאת אוניברסיטת בן אילן, רמת גן תשפ"ב, עמ' 72] -

ייש"כ!
ספר מקנה אברם ישנו באוצר[תחת השם 'ספר דקדוק' כמדומה שצריך להיות מתוקן בעדכון הבא יש על זה אשכול](באוצר מציינים שזה וינציה רפג[וכמו במובאה שהבאת] אך אין שם מספרי עמודים והוא בעמוד 5 מדפי האוצר ובאמת בשורות 16-17).
הנה קישור לעמוד:
https://tablet.otzar.org/#/book/104230/ ... /0/end/1/c
הנה צילום הקטע:

תלמוד_ישן

מויקיפידיה (בעברית):
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7 ... 0%22%D7%9A

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' מרץ 17, 2024 6:51 pm

בחומש ע"פ המסורה של ר' משה אליעזר פוזן מופיעה ההסכמה הזו, וראו שם בד"ה דרך אגב
וכעת צירפתי את התשובה במקור

אבי-העזרי · הודעהעל ידי **אבי-העזרי** » א' מרץ 17, 2024 8:11 pm

קמצן_קדוש כתב:פרק ב'
כמה וכמה פעמים תורגם התנ"ך ללשונות נכרים. בפעם הראשונה היה הדבר בדרישת תלמי המלך, התרגום הידוע כ"תרגום השבעים".
מעשה זה זכור כמאורע מצער ועל היום בו תורגמה התורה אמרו חז"ל (מגילת תענית) "שמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחשך בא לעולם שלשה ימים".

רק להעיר; במס' סופרים (פ"א ה"ז-ח) מוזכר כי היו שני תרגומים לפני תלמי, היעב"ץ שם כותב שהם שני תלמי שונים 'בן-לאגע', ו'פילאדילפו' (פילדלפי?).
(המקור ליעב"ץ לכאו' הוא בספר מאור עינים לר' עזריה מן האדומים).
ושם במס' סופרים מוזכר כי הראשון היה ע"י ה' זקנים, ועליו אמרו שהיה קשה כיום שנעשה בו העגל, ואח"כ היה תרגום השבעים. יעו"ש.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר