ויצמח פורקניה כתב:מתבדרא בבי מדרשא מאמר בשם גדולי ישראל:
"הנזהר כל ימיו להניח תפילין דר"ת, מוכרח שיארע לו פעם אחת טעות, שיברך על תפילין דר"ת במקום תפילין דרש"י, ויתפלל בהם"
חכם באשי כתב:[quote
זו לא סטטיסטיקה פשוטה?!
(וסלחו לי על ה"כפירה"...)
ויצמח פורקניה כתב:חכם באשי כתב:[quote
זו לא סטטיסטיקה פשוטה?!
(וסלחו לי על ה"כפירה"...)
הראיה שהיו חסידים ואנשי מעשה שזה קרה להם רק לעת זקנותם,
ורק פעם אחת בחיים,
זה מראה לנו, שזה לא דבר שצריך לקרות,
אלא רק בגלל שר"ת ביקש על זה שלפחות פעם אחת בחיים
יברכו על התפילין שלו.
חכם באשי כתב:ויצמח פורקניה כתב:חכם באשי כתב:[quote
זו לא סטטיסטיקה פשוטה?!
(וסלחו לי על ה"כפירה"...)
הראיה שהיו חסידים ואנשי מעשה שזה קרה להם רק לעת זקנותם,
ורק פעם אחת בחיים,
זה מראה לנו, שזה לא דבר שצריך לקרות,
אלא רק בגלל שר"ת ביקש על זה שלפחות פעם אחת בחיים
יברכו על התפילין שלו.
אתה כותב את הדברים כאילו יש לך איזה רישום מדוייק, של כל תאריכי ה'פאשלות'... ואתה יודע בדיוק, שזה קרה רק לעת זקנותם.
ואפילו אם אתה צודק, אולי יש להכניס לכאן את המצב האישי - הרי אנשים זקנים נוטים להתבלבל.
אדג כתב:אדם מסודר לא אמור להכשל (?) בהנחת תפילין דר"ת בברכה, שהרי הם מונחים בב' תיקים נפרדים. ולמה יחליף? ומוכח שהוא משמיא דקא מטעו ליה.
מענה לשון כתב:ונראה פשוט שענין "פעם אחת" הוא כדי שלא יהיה בגדר דקרקפתא דלא מנח תפילין (לר"ת)
אדג כתב: ענה הגאון: כאשר המילתא דבדיחותא היא בהתאם להלכה - שפיר, אך נגד ההלכה - זהו כבר מושב לצים.
קלונימוס, קלונימוס, שומר פיו ולשונו...
אדג כתב:לא יודע אם הבנת, אך מדובר מסיפור מכלי ראשון, והוא ב"ה חי וקיים, כך שמילתא דעבידא לגילויי לא משקרי אינשי. אני שמעתי מפיו!
חד וחלק כתב:אדג כתב:לא יודע אם הבנת, אך מדובר מסיפור מכלי ראשון, והוא ב"ה חי וקיים, כך שמילתא דעבידא לגילויי לא משקרי אינשי. אני שמעתי מפיו!
לא יודע אם הבנת, אבל הסיפור מפורסם עוד לפני שדודך הנ"ל חלם להוולד. אז כנגד מילתא דעבידא לאיגלויי יש ריעותא רצינית, מה לעשות...
הבה נמתין שאחד הידענים כאן יאלפנו בינה בדבר מקור הסיפור.
קלונימוס הזקן כתב:אדג כתב: ענה הגאון: כאשר המילתא דבדיחותא היא בהתאם להלכה - שפיר, אך נגד ההלכה - זהו כבר מושב לצים.
קלונימוס, קלונימוס, שומר פיו ולשונו...
בהתאם להלכה הפסוקה: מי שבירך על תפילין דר"ת במקום על תפילין דרש"י, הפסיד ברכה העוברת לעשייה וברכתו לבטלה.
בדברי הקצרים באתי להניח את העצה ולמקד את הפוקוס על כך שהאגדה היפה דלעיל מניחה ביסודה את אמיתותה של שיטת ר"ת למרות ובעוד היא שוללת אותה למעשה
כמעיין המתגבר כתב:למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל קרה פעם אחת שהשמש טעה והביא לו בתחילה תפילין של ר"ת ושם לב רק אח"כ, ובשביל להרגיע את השמש אמר לו שמשמים יצא לברך פעם אחת על זה כשיטה שמברכים על תפילין דר"ת, אך אח"כ היה כל היום בצער ובבכי על שבירך ברכה לבטלה.
איש_ספר כתב:בספר עיקרי הד"ט מביא מנהג מדקדקים שלא בירכו על תפילין כלל. הגה"ק ר' שמעון סופר מערלוי גם לא בירך על תפילין (וכמדומה שהמנח"א הלעיג עליו בזה, נחכה לתגובתו של הוד והדר...). וגם בימינו מכיר אני חסיד בכל מעשיו, שהולך עטור בתפילין כל היום, אבל משתמט מלברך על התפילין ויוצא יד"ח בשמיעת ברכת אחר.
לאידך גיסא שמעתי מא"מ: בגמ' מנחות אמרו דסח בין תפש"י לתפש"ר חוזר מעורכי המלחמה, ושם ברא"ש מבואר כי בתפילין נאמרה סגולה ד'וטרף זרוע אף קודקוד' ולכן חוזר. ומינה שבחסרון הברכה מיגרע גרע בגוף מצות תפילין. ע"כ.
וכבר ידוע מה שהוכיחו מ'לא שכחתי לברך' דוידוי מעשרות שהברכה הרי היא מגוף המצוה, דהמצוה טעונה ברכה, ועל דרך ראית הגרי"ז מלא אכלתי באוני ממנו, שאין האכילה באנינות מאיסור אנינות אלא מהלכות מע"ש. דוק והבן.
שומר-הגחלת כתב:בספר "שארית הצאן" לרבי יוסף בן נאיים זלה"ה (א, סי' קטו) כותב שהמנהג בעיר צפרו שבמרוקו היא לא לברך על תפילין שמא אינם מרובעות כהלכתן.
שומר-הגחלת כתב:מפחי השמועה גם הבאבא סאלי זלה"ה לא בירך על התפילין.
גל של אגוזים כתב:שאלה: ר' אהרן וייס מקפיד להניח תפילין דר"ת בכל יום לאחר שחרית. יום אחד נתחלפו לו התפילין, והניח בטעות תפילין דר"ת בשחרית, ולאחר התפילה הניח את התפילין של רש"י, כשהוא סבור שבכך הוא יוצא ידי חובה לדעת ר"ת. רק כשחלץ את התפילין דרש"י שם לב לטעותו, ומיד סימן את התפילין בסימון מיוחד כדי שטעות כזאת לא תחזור.
אמר לו ידידו ר' דוד, כי נראה לו שעליו להניח פעם נוספת תפילין, שהרי כשהניח את התפילין דרש"י סבר שהן תפילין דר"ת, וממילא לא יצא. ענה לו ר' אהרן: "הרי סוף סוף הנחתי את שתי הזוגות, וא"כ יצאתי בוודאי גם ידי רש"י וגם ידי ר"ת". הצדק עם מי?
תשובה: כתב מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א בספרו ויקהל משה ח"ג, שבאופן כזה לא יצא – לא ידי רש"י ולא ידי ר"ת, כיון שבשעה שהניח תפילין דרש"י כוון לשם מצוה כר"ת – וא"כ לשיטת רש"י אינו יוצא בתפילין כאלו; וכשהניח ר"ת סבר שיוצא ידי מצוה כרש"י – ולשיטת ר"ת אינו יוצא ידי חובה בתפילין כאלו. לכן צריך לחזור ולהניח תפילין דרש"י לשם רש"י ור"ת לשם ר"ת.
לקחתי מפה
עיינתי בפנים ולענ"ד דבריו תמוהין מאוד
אשמח לשמוע חוו"ד
תשוח"ח @באר בשדה על עזרתו
חגי פאהן כתב:ובסימן לד סעיף ב' לגבי שני זוגות כתב:
ויכוין בהנחתם באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובתי והשאר הם כרצועות בעלמא.
קשה לומר שמי שכיוון זאת בשני הזוגות - לא יצא. שהרי סוף סוף מצוה אחת יש פה.
באר בשדה כתב:חגי פאהן כתב:ובסימן לד סעיף ב' לגבי שני זוגות כתב:
ויכוין בהנחתם באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובתי והשאר הם כרצועות בעלמא.
קשה לומר שמי שכיוון זאת בשני הזוגות - לא יצא. שהרי סוף סוף מצוה אחת יש פה.
בהנחתו תדר"ת (אותן חושב הוא לדרש"י) - בדעתו שאם הלכה כר"ת יצא בזולתן (אותן חושב הוא לדר"ת),
ובהנחתו תדרש"י (אותן חושב הוא לדר"ת) - בדעתו שאם הלכה כרש"י יצא בזולתן (אותן חושב הוא לדרש"י).
ידיד הנאמן כתב:מדבר קדש כתב:האמת שאני מניח תשר"ת רק כו"כ שנים, ואפילו לא תמיד ברציפות, ונזדמן לי שזה מה שקרה לי..
כנראה במקרה שלי רק האופציה של ברכה לבטלה קיימת..[/quot
בספר 'עבודת עובדיה' עמ' פז והלאה האריך בעניין בטוטו"ד. והרוצה להרוות צמאונו יעיין שם שהביא כמה וכמה מקורות לכך.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים