. ברכו ברכת עבודה כמבואר גם במשנה תמיד פ"ה אלא שהנוסח היה קצת שונה., וכעי"ז גם לגבי ברכה שלישית דברכת המזון שנתקנה ע"י דוד המלך והיה נוסחה שונה [ואפילו ברכה ראשונה נתוסף בה כאמור פותח את ידיך מתהילים אע"פ שנתקנה ע"י משה]. לענין חובת תפילה יש פולמוס גדול.תנא קמא כתב:מבואר בגמרא שאנשי כנסת הגדולה תיקנו נוסח שמונה עשרה. וידוע שאנשי כנסת הגדולה היו בסוף תקופת בית ראשון. לפי זה נשאלת השאלה.
1. האם התפללו ג' תפילות קבועות בזמן בית שני. אע"פ שהיו תמידים. ואם כן מה הפירוש תפילות במקום תמידים תיקנו.
2. האם התפללו נוסח התפילה עם הברכות תקע בשופר גדול לחירותינו, השיבה שופטינו?
3. האם התפללו ולירושלים עירך ברחמים תשוב? ואם תימצי לומר שלא. הרי מבואר בגמרא שסדר התפילה הוא בדוקא.
אני מחפש מקורות בענין. תודה.
אני חושב שכאמור זה הוספה מאד מאוחרת וזה גם לא נמצא בנוסח אשכנזסכינא חריפא כתב:[ואפילו ברכה ראשונה נתוסף בה כאמור פותח את ידיך מתהילים אע"פ שנתקנה ע"י משה]
ומה דניאל התפלל?שטייגעניסט כתב:בארץ נמצאים כמה בתי כנסת עתיקים מימי בית שני, בגמלא למשל, מה התפללו שם אם לא את סדר התפילות שתקנו כנה"ג?
לכתוב שלא היו מתפללים בבית הכנסת בזמן המשנה (ולכן בית הכנסת לא מוזכר במסכת ברכות) זו אולי בדיחה כשרה ולא מאמר כשר.המתקיף כתב:עניין זה שנוי במחלוקת החוקרים. להלן מאמר כשר.
מרן המשגיח כתב:לכתוב שלא היו מתפללים בבית הכנסת בזמן המשנה (ולכן בית הכנסת לא מוזכר במסכת ברכות) זו אולי בדיחה כשרה ולא מאמר כשר.המתקיף כתב:עניין זה שנוי במחלוקת החוקרים. להלן מאמר כשר.
ברזילי כתב:יותר מזה בתוספתא: הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חצייה (של קריאת שמע, ב.) וגמר עמהן לא יחזור ויקרא מראשה עד אותו מקום אלא מתחיל מראש וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפלה וכן במגלה.
אבל אזכור חד פעמי של בית הכנסת עדיין אינו שולל (ואולי אף תומך במידת מה) בהשערה שתפילה ממוסדת בבית הכנסת התחדשה בדור יבנה
ברזילי כתב:יותר מזה בתוספתא: הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חצייה (של קריאת שמע, ב.) וגמר עמהן לא יחזור ויקרא מראשה עד אותו מקום אלא מתחיל מראש וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפלה וכן במגלה.
אבל אזכור חד פעמי של בית הכנסת עדיין אינו שולל (ואולי אף תומך במידת מה) בהשערה שתפילה ממוסדת בבית הכנסת התחדשה בדור יבנה
לומד_בישיבה כתב:אבקש רק לציין לתרגום יונתן שמות פרק יח פסוק כ שכתב
ותזהר יתהון ית קיימיא וית אורייתא ותהודע להון ית צלותא דייצלון בבית כנשתהון וית אורחא דיבקרון למריעין ודיהכון למיקבור מתיא ולמגמול בה חיסדא וית עובדא ושורת דינא ודיעבדון מלגו לשורתא לרשיעיין:
האזכור כשלעצמו לא אומר דבר על השאלה אם זו הלכה מזמן הבית או לא, אבל החד-פעמיות היא קצת-ראיה. אמנם התוספתא בר"ה שהביא הרב צופר לעיל היא ראיה לאידך גיסא.אוצר החכמה כתב:ברזילי כתב:יותר מזה בתוספתא: הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חצייה (של קריאת שמע, ב.) וגמר עמהן לא יחזור ויקרא מראשה עד אותו מקום אלא מתחיל מראש וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפלה וכן במגלה.
אבל אזכור חד פעמי של בית הכנסת עדיין אינו שולל (ואולי אף תומך במידת מה) בהשערה שתפילה ממוסדת בבית הכנסת התחדשה בדור יבנה
אני התייחסתי רק לטענה שאין זה מופיע במשנה במסכת ברכות.
אבל איני מבין למה זה תומך, או בכלל מוכיח על דבר שקרה ביבנה, כשבכלל רוב המאמרים במשנה נאמרו ע"י תנאים שלא קדמו ליבנה.
בקרו טלה כתב:במאמר הכשר שהובא לעיל הוא כותב שבית הכנסת הוא בית העם
ועי' שבת לב.
תניא רבי ישמעאל בן אלעזר אומר בעון שני דברים עמי הארצות מתים על שקורין לארון הקודש ארנא ועל שקורין לבית הכנסת בית עם.
צופר הנעמתי כתב:כוונתו שבמקור הביטוי פירוש המילה "כנסת" בביטוי " בית הכנסת" הוא במשמעות "עם" כמו בביטוי כנסת ישראל - ז"א בית הקהל.
תאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת (ארכיסינגוגוס)
בן ראש בית כנסת; נכדו של ראש בית כנסת
בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות
...וחייב אדם להתפלל בכל יום, שנאמר ועבדתם את י"י אלהיכם, עבודה זו תפלה דכתיב ולעבדו בכל לבבכם, ואמרו חכמים איזו היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה. ואין מנין התפלות מן התורה וכן אין לתפלה זמן קבוע מן התורה... וחיוב התפלה כך הוא, שיהא מתפלל ומתחנן בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך בבקשה ותחנה ואחר כך נותן שבח והודאה לשם על הטובה שהשפיע לו: וכל אחד ואחד כפי דעתו וכחו מתפלל ולפי הזמנים. יש שמתפלל פעם אחת ביום ויש שמתפלל פעמים הרבה, וכולן מתפללין נוכח בית המקדש בכל מקום שיהיה.
וכן היה הענין עד שבא עזרא ובית דינו שהיו מאנשי כנסת הגדולה, ותקנו שמונה עשרה ברכות, ועמד שמעון הפקולי והסדירן לפני רבן גמליאל על הסדר. שלש ראשונות שבח לשם יתברך, ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיים יש בהם שאלת כל הדברים לכל צרכי איש ואיש וצרכי הצבור כולם, וסדרום כן כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן, ותהיה תפלת עמי הארץ שלימה כתפלת החכמים, ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות הסדורות בפי כל ישראל, כדי שיהא ענין כל הברכות ערוך בפי כולן: ותיקנו גם כן מנין התפלות כמנין כל הקרבנות
יתר10 כתב:אמנם עיי' ספר החינוך מצוה תלג מפורש בדבריו שכן גרס לה, וכ"נ לכאו' מסתימת לשון הרמב"ם בהל' תפילה
ולאידך גיסא ציין כאן בדק"ס לתר"י ברכות שגם כן משמע שלא היה בגירסתם
המובא בספר הנר שם.עדיאל ברויאר כתב:וכן מוכח מפסקי הרי"ד (ברכות כח ע"ב) שפירש בניגוד לגמרא זו,
וכמדומני שגם ר"ח פירש כמוהו.
עדיאל ברויאר כתב:נ.ב. מדברי ספר השולחן נראה שהוא לא גרס בגמרא (מגילה יח ע"א) את המשפט: "וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים, ומהם כמה נביאים, תקנו תפלה על הסדר, שמעון הפקולי מאי הסדיר? - שכחום וחזר וסדרום". וכן מוכח מפסקי הרי"ד (ברכות כח ע"ב) שפירש בניגוד לגמרא זו,
ונראה מאי דאי' מגילה י"ח וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפילה על הסדר שמעון הפקולי מה הסדיר שכחום וחזר ויסדם וסדרם ולא ששכחו התפילות רק הסידור שכחו. (ועיין בתוספות מגילה י"ז ע"ב בד"ה הסדיר נפק"מ לדינא בהסדר בטעה עיין שם). ונראה דמקודם לזה לא הקפידו על הסדר עד שבא הוא ודרש טעם על הסידור כדאיתא שם דף י"ז ע"ב מאי טעם וכו' עיין שם. דבלעדי זאת יקשה האיך שייך שכחה בדבר הנוהג בכל יום ועי' בתוספות ברכות כ"ד ע"ב בד"ה ונחזי עיין שם. ומ"ש ברמב"ם דלא שייך שכחה בהלכה למשה מסיני עיין שם. אבל בסידור י"ל שלא הקפידו בזה מקודם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים