הודעהעל ידי הסקרן_הקטן » ה' אוגוסט 02, 2018 10:29 pm
מתוך פנקס הקהילות
קונסאנטמארטון KUNSZENTMARTON
עיירה בהונגריה
מחוז: יאס-נאג'-קון-סולנוק
נפה: טיסאיי-פאלשו
28 ק"מ מ-סולנוק (szolnok)
אוכלוסיה:
בשנת 1941: 11,986
יהודים בשנת 1941: כ-202
יהודים לאחר השואה: כ-44
תולדות הקהילה:
עד מלחה"ע השנייה
מחוז יאס היה סגור בפני יהודים, בהשפעת הסוחרים היווניים, מימי הביניים ועד למחצית המאה ה-19. ידוע אמנם על יהודי שישב במקום במחצית המאה ה-18 בהיתר מיוחד, אולם נראה שעזב את המקום לאחר זמן קצר. רק אחרי מלחמת השחרור ההונגרית (1848/49) נשתקעו יהודים במחוז כתושבים קבועים.
פרנסתם של יהודי ק' היתה לרוב על החקלאות והמסחר הכרוך בה - שיווק התוצרת המקומית(תירס, דגנים, פירות וכו') לבודאפאשט; מיעוטם היו בעלי מלאכה, בעלי כרמים וחוכריאחוזות.
בהשפעתם של החקלאים היהודיים עברו האיכרים הנוצריים לחקלאות אינטנסיבית ולגידול סוסים, בקר ועופות.
בידי היהודים היו גם טחנת קמח, מפעל לעיבוד עצים ובית דפוס. כן היו בק' 3 רופאים,2 בעלי בית מרקחת ועורך דין, שערך גם שבועון מקומי.
הקהילה היתה בתחילה עצמאית, אולם העדיפה להיות כפופה ל-קארצאג (Karcag). אך גם לאחר מכן נשארו כפופים לה הישובים הסמוכים הבאים: צ'אפא (16 נפשות, Csepa), ציבאקהאזא(Cibakhaza, 15), טיסאזוג (Tiszazug, 1), טיסאקו'רט (Tiszakurt, 6), סאלאואן' (Szeleveny, 2),נאג'ראו (Nagyrev, 1), טיסא-אינוקא (Tisza-inoka, 3).
ב-1869 הגדירה ק' עצמה כאורתודוכסית. ב-1885 נעשתה כפופה לרבנות טיסאפו'לדואר(Tiszafoldvar).
בית עלמין היה בק' עוד בטרם נתישבו יהודים במקום, ושימש את יהודי הסביבה. מאוחר יותראורגנו חברה קדישא ואגודת נשים.
בית הכנסת הישן נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1912 נחנך בית הכנסת החדש.
מ-1880 עד 1920 קיימה הקהילה בית ספר בן 6 כיתות, שהצטיין ברמת הוראה גבוהה,עד שגם הנוצרים שלחו את ילדיהם ללמוד בו. משנת 1937 נהפך לבית ספר פרטי. ב-1942 נסגר, בגלל מיעוט הילדים.
בשנת 1919 הטילה יחידת הטרור של פרונאיי (Pronay) אימה ופחד על יהודי ק'. ראשי הקהילה נחבשו בבית הכלא והוכו באכזריות. פורעים פרצו לבתי היהודים, באמתלת חיפוש אחר נשק, ושדדו את כספם. בעצרת שם שנערכה לפני בית העיריה, הסיתו נואמים את התושבים נגד היהודים.
בשנת 1939 בוטלו רשיונותיהם של סוחרי הדגן ובעלי הטחנה. ב-1941 הוגבלו סוגי המצרכים, שהותרו למכירה בחנויות יהודיות.
השואה
בתחילת 1942 גויסו 18 גברים למחנה כפייה. 6 מהם נספו בחפירות שנאלצו לחפור בקו המגןנגד הצבא האדום על נהר דון.
באפריל 1944, אחר כניסת הצבא הגרמני לק', נלקחו ראש הקהילה, הגבאים ומ"מ הרב למחנה הסגר, ונשלחו לאושוויץ עוד לפני הגירוש הארצי, ושם נספו בתאי הגאזים.
בסוף מאי הועברו כל יהודי ק' לגטו קאצ'קאמאט (Kecskemet), שם רוכזו, מיד עם הגיעםלמקום, לפני בניין העיריה, והז'אנדארמים פרקו מהם את כספם ותכשיטיהם. לבסוף הובלו לבית חרושת מחוץ לעיר, ושם עינום באכזריות. בסוף יוני הוסעו לאושוויץ.
נכתב ע"י אלכסנדר גרוואי.
סגור
אחר המלחמה
אחר המלחמה חזרו כמה עשרות ניצולים וחידשו את חיי הקהילה. בבית העלמין הוקם גלעד לזכר הקדושים.
בנובמבר 1948 שופץ ונחנך מחדש בית הכנסת ולוח זיכרון הותקן על הקיר, לזכר 180 הקורבנותשנספו בשואה.
מאז הולך מספר יהודי ק' ופוחת, וב-1965 נותרו שם שני יהודים בלבד.
נכתב ע"י אלכסנדר גרוואי.