גלרשטיין כתב:
בשיחת טלפון בט"ו בסיון תשל""ג סיפר לי ר' אליעזר אלינר כדלהלן: רגיל היתי להטיל תכלת בציצית של ט"ק. לפני החתונה עליתי אל הרב קוק זצ"ל להר הכרמל בחיפה לברר אתו כמה דברים וביניהם אם להטיל תכלת גם בט"ג. ענה לי הרב: תסתפק בט"ק עם תכלת, תכלת בט"ג ייראה כהוצאת לעז על הראשונים שלא הטילו תכלת בציציותיהם
גלרשטיין כתב:הא לחמא עניא כתב:היום ראיתי בפסקי תשובות שמביא מר' שריה את ההלכה דבת"ב נדחה [כמו השנה] אם יהודי לא יוכל לצום את כל הצום באם ילך להתפלל בציבור, אזי הוא מצדד שעדיף תפילה בציבור ולא לצום את כל התענית מאשר להתפלל ביחידות ולצום את כל הצום.
א חידוש!
ושוב, הוא מדבר על ת"ב נדחה.
אך מכאן רואים את ההסתכלות על הענין של תפילה בציבור.
משמע מדבריו שהוא פוסק כך גם לגבי תשעה באב שאינו נדחה.
[ד״א קצת קשה לי שמשמע קצת מדבריו שיש הוו״א לאמר שק״ש דאורייתא תדחה צום ביו״כ...יתכן?]
איש_ספר כתב:כידוע מנהגו של סבי להטיל תכלת בט"ק בלבד ולא בט"ג, ולא ביאר טעמו
והנה בא לידי חוברת של רש"ז שרגאי, מאה שנה לחידוש התכלת, ושם עמ' 43 מצאתי כתובבשיחת טלפון בט"ו בסיון תשל""ג סיפר לי ר' אליעזר אלינר כדלהלן: רגיל היתי להטיל תכלת בציצית של ט"ק. לפני החתונה עליתי אל הרב קוק זצ"ל להר הכרמל בחיפה לברר אתו כמה דברים וביניהם אם להטיל תכלת גם בט"ג. ענה לי הרב: תסתפק בט"ק עם תכלת, תכלת בט"ג ייראה כהוצאת לעז על הראשונים שלא הטילו תכלת בציציותיהם
ר' אליעזר אלינר היה מיודד עם סבי.
=============
כבר הזכירו מנהגו שלא לברך על תפילין (וכבר נהגו בזה לפניו). והנה מצאתי על ספרו מעורר ישנים (אחד מהספרים היותר חביבים עליו ז"ל) שציין למש"כ שם (עמ' 90 מעמודי האוצר) נגד אותם שאינם מברכים על תפילין. יעו"ש דברים מעניינים.
הפצת המעיינות כתב:מישהו יכול להעלות תמונות שמלפני עשר שנותיו האחרונות?
הנהאיש_ספר כתב:הפצת המעיינות כתב:מישהו יכול להעלות תמונות שמלפני עשר שנותיו האחרונות?
העליתי בעבר כמה תמונות מחתונת בתו בשנת תשכ"ז. בהם נראה גם ר"פ עפשטיין. לא הצלחתי למצוא כאן את התמונות.
סעדיה כתב:צבי וחמיד כתב:איש_ספר כתב:דברים שאמרתי אני הצב"י בהספד בתוך השבעה ונוסף עליהם עוד בשעת עריכת הדברים. מתפרסם ב"לקראת שבת" של הפלס של שבוע זה.
===========================================
וכך אנו מוצאים בפנקס קבלותיו כשטרם מלאו לו שלושים, דברים שאלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו:
"לחשוב שרבותיו הרוחנים הם ארבעה, הגר"א, האר"י, הרש"ש והח"ח. ואני תלמידם הרוחני ולכוון הנהגתי לפי דרכם בערכי".
ועוד מוסיף שם פרטים וחלקים מעבודת השי"ת, לצד שמות חכמים שהם בעיניו עמודי אותו חלק, כדי שדמותם תעמוד לפניו לחזק אותו חלק:
בענין שמירת השו"ע – ר' דוד בהר"ן.
בענין מקווה וותיקין – ר' שמואל פפרמן.
בענין שמירת הלשון – ר' שמואל הומינער.
בענין דרוח הקודש – ר' מרדכי שרעבי.
":
הלשון ''בענין דרוח הקודש'' הייתה נראית לי קצת משונה מחברותיה מעלה. מלבד הקושי להבין עצם הדבר.
אחרי שראיתי צילום כתי''ק, אולי פיענוח הר''ת הוא בענין ''דרכי הקדושה''. (ויחי ההבדל..)
ואני חשבתי שהפיענוח הנכון הוא 'דרך הקבלה'......
שלמה_פ כתב:ערכו באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו:
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/v ... 466?search[]=%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%94&search[]=%D7%93%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99
בא ללמד ונמצא למד כתב:שלמה_פ כתב:ערכו באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו:
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/v ... 466?search[]=%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%94&search[]=%D7%93%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99
כתוב שם שנולד בט"ז שבט (31.1) ואילו בויקיפדיה - ט"ו בשבט (30.1).
איש_ספר כתב:כעת נ"ל כמעט ברור שרה"ק הוא הרב הקדוש וכוונתו לרש"ש. בהרבה מקבלותיו של שיעורי לימוד רושם סבי: לימוד חמש שעות ברה"ק וכן כיו"ב. וכנראה להבדילו מסתם "הרב" שהוא האריז"ל.
אברהם כתב:סליחה על הבורות. היכן ביהמ"ד של המשגיח שליט"א?
שמחו כתב:אברהם כתב:סליחה על הבורות. היכן ביהמ"ד של המשגיח שליט"א?
רח' גבעת משה 8 י-ם, כמדו' שעל הבנין כתוב ביהכנ"ס אהל משה.
עושה חדשות כתב:המוסרי לר"מ ב"ר שמואל, מה זה?
ההערה לגבי תפילת הדרך חדשה לי, מה דעת שאר מורי ההוראה?
פרי יהושע כתב:עושה חדשות כתב:המוסרי לר"מ ב"ר שמואל, מה זה?
ההערה לגבי תפילת הדרך חדשה לי, מה דעת שאר מורי ההוראה?
דעתו הייתה להגיד מיד כמשחזיק בדרך ואינו יכול לחזור, לצאת דעת רש"י שאחרי פרסה מהעיר א"א כלל לומר עוד תפילת הדרך, ורצוי יותר מלהקפיד עד שאין שום מבנה שזה רק דעה באחרונים, ובזה הראה שיש ללמוד הלכה ממקורה. וזה נדפס בספרו על הלכות תפילת הדרך (מקווה שלא טעיתי כתבתי מהזיכרון).
פרי יהושע כתב:עושה חדשות כתב:המוסרי לר"מ ב"ר שמואל, מה זה?
ההערה לגבי תפילת הדרך חדשה לי, מה דעת שאר מורי ההוראה?
דעתו הייתה להגיד מיד כמשחזיק בדרך ואינו יכול לחזור, לצאת דעת רש"י שאחרי פרסה מהעיר א"א כלל לומר עוד תפילת הדרך, ורצוי יותר מלהקפיד עד שאין שום מבנה שזה רק דעה באחרונים, ובזה הראה שיש ללמוד הלכה ממקורה. וזה נדפס בספרו על הלכות תפילת הדרך (מקווה שלא טעיתי כתבתי מהזיכרון).
ארזי ביתר כתב:מי יעלה לנו את מוספי הפלס ויתד בקבצי PDF, למען נוכל לקוראם בנוחות?
עושה חדשות כתב:המוסרי לר"מ ב"ר שמואל, מה זה?
איש_ספר כתב:ארזי ביתר כתב:מי יעלה לנו את מוספי הפלס ויתד בקבצי PDF, למען נוכל לקוראם בנוחות?
הנה הפלס.
אודה למי שיעלה כאן קובץ מהמוסף של יתד נאמן.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 109 אורחים