קיום מצוות הוא רק אם מתחברים אליהם

[אפרקסתא דעניא]

קו ירוק, מחילה אם נעלבת מתגובתי לפילוחך.

אשמח לקרוא את תשובתך לישא ברכה.

[מלבב]

אמרנו להעיר, באזני השומעים ומקשיבים, כי כבוד התורה גדול הוא במעלה, ויש לנו לייקרו עד מאד. חכמים גופן אש, והזהירות בכבודם היא מן המוכרחות לקיום התורה.
אדם גדול אמר מילתא, לא תחיכו עלה, דוקו שפיר, ואמרו את מסקנתכם [יען כי לא בא כי אם להעיר, כמקובל בבית מדרשם, כידוע ליודעים].

גם קו ירוק, למרות צניעותו, אדם גדול הוא [מי שנעלב בשביל החלזון, מותר לו להסמיק או להכחיל, אך לא להעליב. אולי הפילוח שלו באחוזים קצת לא מדויק, אבל החלוקה קיימת בהחלט. עובדה].

אם אותו חכם היה לובש כיפה סרוגה והיה אומר דברים כאלו, היה ברור לכל שאין בינו לבין רפורמי ולא כלום ולא היו דנים בדבריו כלל, ורק בגלל שהוא לובש כיפה שחורה והוא גם חזנאישניק אפשר לסבול דברים הכי חמורים שיאמר ועוד לןמר גברא רבא אמר מילתא, לא להאמין להיכן הגענו.

[שמש]

וניתן להביא לכך דוגמאות נוספות כמו בליעה בכלים למשל, שכן הוכח מעל לכל ספק שכלי הנירוסטה שלנו אינם בולעים ופולטים כלל ואם הפוסקים כותבים שזכוכית 'שיע ולא בלע' הרי שהנירוסטה שלנו בולעת אף פחות מזכוכית, האם נבטל כל דיני בליעה והגעלת כלים עקב כך?

https://www.toraland.org.il/%d7%9e%d7%9 ... d7%94.aspx

לא רלוונטי (עיין בתגובה הקצרה של יצחק דביר בסוף המאמר ודי בזה).

[קו ירוק]

אמרנו להעיר, באזני השומעים ומקשיבים, כי כבוד התורה גדול הוא במעלה, ויש לנו לייקרו עד מאד. חכמים גופן אש, והזהירות בכבודם היא מן המוכרחות לקיום התורה.
אדם גדול אמר מילתא, לא תחיכו עלה, דוקו שפיר, ואמרו את מסקנתכם [יען כי לא בא כי אם להעיר, כמקובל בבית מדרשם, כידוע ליודעים].

גם קו ירוק, למרות צניעותו, אדם גדול הוא [מי שנעלב בשביל החלזון, מותר לו להסמיק או להכחיל, אך לא להעליב. אולי הפילוח שלו באחוזים קצת לא מדויק, אבל החלוקה קיימת בהחלט. עובדה].

אם אותו חכם היה לובש כיפה סרוגה והיה אומר דברים כאלו, היה ברור לכל שאין בינו לבין רפורמי ולא כלום ולא היו דנים בדבריו כלל, ורק בגלל שהוא לובש כיפה שחורה והוא גם חזנאישניק אפשר לסבול דברים הכי חמורים שיאמר ועוד לןמר גברא רבא אמר מילתא, לא להאמין להיכן הגענו.

אתה מאוד צודק וזה ההבדל! וכהרף עין גם תודה לי שזה מחויב המציאות שיהיה כך!
אתן לך משל שנידון הרבה בפורום (באשכול שפתח הניק ידידנו הרב 'רון') לא חיפשתי כעת היכן.
החזו"א כשהיה חלש בערוב ימיו, אכל לפעמים ללא ברכה, יען כי לא היה יכול לכוון! אילו היה עושה את זה רב מסוג שאמרת, היו אומרים עליו ובצדק שהוא רפורמי. אבל כשהחזו"א עשה את זה, בר דעת מבין שיש כאן משהו עמוק ויסודי מאוד מאוד.
כשהרב נדל אומר את זה, הוא נותן מבט של עם ישראל ללא הנגיעות של אנשי ה'תכלת', לפום דרגא דיליה. הוא גם לא אמר קבלו דעתי. הוא מסביר את דעתו.
אגב, הוא לא מזלזל בהם כלל וכלל, ועל העיקרון הוא נתן להם הסכמה. וגם אני הפעוט מסכים עם זה בכל פה.

אקרא שוב את דברי הרב ישא ברכה.

[בן מיכאל]

אני רק מבקש מהמנהלים שיבדקו אם יש באשכול משום בזיון תלמיד חכם, ובכלל מקפידים בפורום שלא לדבר על יהודי שחי איתנו.

[אפרקסתא דעניא]

אל תצעק! (כתב גדול נחשב בשפת האינטרנט לצעקה). שאלות ותמיהות אינן בזיון, גם אם הן נאמרות בלשון חריפה. מאידך, ביטויים כמו רפורמי הם בהחלט ביזוי, ויש מקום למחוק אותם.

[איש גלילי]

כמדומה שזה די מתבקש שדברים מסוג זה יגררו אחריהם תגובות מסוג זה.

[אוצר החכמה]

אני לא חושב שהאשכול הזה יש בו בזיון לת"ח.
הרב נדל אמר דברים והציבור דן על הדברים. ואלו שחושבים שהדברים מקוממים מגיבים בהתאם. כבוד התורה וכבוד תח מחייב שיעמדו על אמיתת התורה וזה כבודה. גם אלו שמתבטאים כאן בביטויים חריפים מתכוונים לבקר את הדברים ואת האדם האומר אותם ולא לבזות מישהו באופן אישי.

[לענין]

לאחר שהפלגתי בשבחו של הגאון שליט''א, והתרעתי להזהר בכבודו, אני מרשה לעצמי להוסיף-
הרב עצמו היה מודע בהחלט לסערה שמעוררים דבריו, זה הביא אותו לידי שחוק. לאחר השיעור [הוא ניגש חזן למנחה. למה הוא מתפלל ספרד? ואז-] התווכחו אתו בלהט עצום מאד מאד, הוא חייך בהחלט, התנדב מרצון להגיע עוד פעם אם רוצים, בכדי להתווכח... הויכוחים והצעקות אינם מפריעים לאיש כלל וכלל, אלא מתקבלים בבת שחוק וארשת פנים נעימה.

[אוצר החכמה]

ואני מתפלא על בן מיכאל שהוא רגיל בפורום ומשייך את הדברים למה שאנו מקפידים לא לדבר על אנשים חיים. אף אחד לא דיבר על הרב נדל מטוב ועד רע מלבד ההערה שהוא ת"ח עצום שהיא סבירה בהקשר. דברו על הדברים שאמר וכן ראוי שיהיה.
עוד יותר אני מתפלא על הרב קו ירוק. איני מכיר את הרב נדל אבל גם אם הרב נדל הוא ממש מגדולי הת"ח שבדור להביא דוגמא מהחזון איש זה ממש לא לעניין גם אם זה דוגמה בעלמא ואני אפילו לא חושב שיש צורך להסביר. וזאת מלבד העובדה שאין הנידון דומה לראיה. שכן דנים כאן על דבריו.

[בן מיכאל]

אני לא חושב שהאשכול הזה יש בו בזיון לת"ח.
הרב נדל אמר דברים והציבור דן על הדברים. ואלו שחושבים שהדברים מקוממים מגיבים בהתאם. כבוד התורה וכבוד תח מחייב שיעמדו על אמיתת התורה וזה כבודה. גם אלו שמתבטאים כאן בביטויים חריפים מתכוונים לבקר את הדברים ואת האדם האומר אותם ולא לבזות מישהו באופן אישי.

לומר על רב חשוב כ"כ ביטויים

אין בינו לבין רפורמי ולא כלום

, נראה לי לא ראוי בלשון המעטה, כמובן שיש לי 'נגיעות' לכבוד האורח שלי בכינוס, אך כן נלענ"ד.

[אוצר החכמה]

כאמור כל אחד מבין שהכוונה היא לדבריו ולא לו עצמו

[בן מיכאל]

כאמור כל אחד מבין שהכוונה היא לדבריו ולא לו עצמו

הרב 'הלל הזקן' אינני יודע על כותב ספציפי, אבל קיבלתי גם מכתבים נזעמים באישי למה הזמנתי 'אפיקורס'! לדבר..., גם אחר מרבותי שאין לו שיג ושיח בציבור הליטאי ובגדלותו של הרב נדל, התקשר אלי כי מישהו פנה אליו שהזמנתי כופר לדבר ואיך נתתי לכך... - כשהסברתי לו כמה הדברים יצאו מפורפורציה, ובכלל כי מדובר ברב חשוב מאד ששמחתי מאד על עצם הגעתו לכינוס, וכי דבריו ש'הקפיצו' אנשים על הקרבנות היו בשם החזו"א נרגע בסוף.
נ.ב. מי שמכיר את דעתי מהפורום, יודע כי הייתי יותר נהנה אם היה אומר כי חובה קדושה לקום ולהקריב קרבן פסח ותמיד וללכת עם תכלת באם הזיהוי ודאי (מה שלענ"ד לא נכון, בודאי לא בנחרצות בה הוא אמר את הדברים, בשונה אגב מהרב הורביץ המומחה בתחום שאמר עדיין לא מצינו ציצית צבועה שנוכל לבדקה בצורה כימית, והכל עדיין השערות וכו', והביא את ההוכחות וכו').

[שעת הכושר]

הרב לענין, אם כ"כ התחברת, כדאי לך לשמוע גם את זה -
http://www.beitmidrashagra.co.il/%D7%AA ... D7%9C.html
בעניני הלכה ומנהג...

[קו ירוק]

ואני מתפלא על בן מיכאל שהוא רגיל בפורום ומשייך את הדברים למה שאנו מקפידים לא לדבר על אנשים חיים. אף אחד לא דיבר על הרב נדל מטוב ועד רע מלבד ההערה שהוא ת"ח עצום שהיא סבירה בהקשר. דברו על הדברים שאמר וכן ראוי שיהיה.
עוד יותר אני מתפלא על הרב קו ירוק. איני מכיר את הרב נדל אבל גם אם הרב נדל הוא ממש מגדולי הת"ח שבדור להביא דוגמא מהחזון איש זה ממש לא לעניין גם אם זה דוגמה בעלמא ואני אפילו לא חושב שיש צורך להסביר. וזאת מלבד העובדה שאין הנידון דומה לראיה. שכן דנים כאן על דבריו.

הדוגמא מהחזו"א היתה שבהחלט לא רק הדברים אלא מי אמרם.

[קו ירוק]

כאמור כל אחד מבין שהכוונה היא לדבריו ולא לו עצמו

זה כף זכות לא מספקת ולא במקום.

[מלבב]

אני לא חושב שהאשכול הזה יש בו בזיון לת"ח.
הרב נדל אמר דברים והציבור דן על הדברים. ואלו שחושבים שהדברים מקוממים מגיבים בהתאם. כבוד התורה וכבוד תח מחייב שיעמדו על אמיתת התורה וזה כבודה. גם אלו שמתבטאים כאן בביטויים חריפים מתכוונים לבקר את הדברים ואת האדם האומר אותם ולא לבזות מישהו באופן אישי.

לומר על רב חשוב כ"כ ביטויים

אין בינו לבין רפורמי ולא כלום

, נראה לי לא ראוי בלשון המעטה, כמובן שיש לי 'נגיעות' לכבוד האורח שלי בכינוס, אך כן נלענ"ד.

אתה מצטט חצאי דברים, אני אמרתי שאני משער שככה היו אומרים עליו אילו היה לו כיפה סרוגה.

וממש נשגב מבינתי במקום להתקומם נגד הדברים התמוהים שיש לדון בהם משום אפיקורוסוס תלוי מה באמת בדיוק אמר, מתקוממים נגד התמהים כל דבריו, עולם הפוך על הפוך אני רואה כאן.

[יבנה]

אגב שהמעירים שהוא דורש ללא הוכחות, זו מבט של אנשים קטנים, הייתי אומר על זה: 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם', כלומר ההיבט הכללי של מי שהגיע להוראה הוא השו"ע החמישי. הרבה מעבר לתפיסה ומבט של צורב צעיר (שלא לדבר עם הוא כבר לובש תכלת.

מה לעשות, דבריו משונים ביותר אצל היהדות הלא רפורמית, ויש הרבה מאד יהודים שהגיעו להוראה שאין להם את הגישה שלו, ואף בין חוגי החזו"א אין שיטתו מקובלת.
א' שאינו מוכר בתור א' מגדולי הת"ח וגם אומר דברים משונים אל לו לצפות שיקבלו את דבריו כמשה מפי הגבורה. ומה עוד שהביא ראיות לדבריו, ואף הם תמוהים.

יבנה, במחילה ממע"כ, זו ראיה מאוד קטנונית, כנראה גם אינך מכיר את תה"ח שבדור. ובכן להוי ידוע לך שהגר"ש נדל לא אמור לקבל את הסכמתו ממך מי הוא..
מי שהגיע להוראה לא לובש תכלת. זו מציאות שאין עליה ויכוח באחוזים מדבור על פרומיל - אם טעיתי תתקן אותי. והגישה שלו הרבה יותר פרקטית מהגישה של הרב שפרן, שאגב שניהם נוגעות בנקודה שלנו אין כח.
אגב, לובשי התכלת מתפלגים לקבוצות שונות. יש כאלו שבאמת מבינים שזו התכלת ועושים זאת כמצוה בתורה כמו הרב טבגר והרב הורביץ והרב טופורוביץ וחבריהם יחי'.
ויש את המשחיים מכל זני החרדים והדתיים למיניהם, והם הרוב! ובדיוק לזה התכוון הרב נדל להשאיל את דברי, שהם כשוחטי בהמות במקדש.

אשמח לשמוע על פוסקים רגילים שהעלו כאלו סברות.
הגישה המקובלת של פוסקים לענין תכלת הוא לומר שבירור סוגיית התכלת הוא למעלה מיכולתם או שיש בדבר ספיקות ופקפוקים או שצריך מסורת לברר את המציאות. אבל לא אמרו שברור לנו לגמרי מהו ואין שום ספיקות בענין ובכ"ז לא צריך לקיים את זה מכיון שלא מתחברים לזה כו'.
דברי ר' שפרן לפי הזכור לי היו שאף שברור שזה התכלת בכ"ז יש בזמנינו חשש שזה יגרום לערעור כל המסורה ולכן מצד עת לעשות וכדומה אין ללבוש תכלת. דברים הרחוקים מאד מדברי ר"ש נדל, אף שודאי יש מקום לדון בדבריו.
בענין המשיחיות כו', לא פותרים בעיה קטנה עם בעיה גדולה.

[לענין]

הרב לענין, אם כ"כ התחברת, כדאי לך לשמוע גם את זה -
http://www.beitmidrashagra.co.il/%D7%AA ... D7%9C.html
בעניני הלכה ומנהג...

תודה

[הוגה]

לעניות דעתי עיקר הבעיה כאן זה הכותרת של האשכול שעלולה להכשיל את הרבים כאילו יש צד כזה. (וכנראה כמעט כל הכותבים כאן הסכימו שאין הוה אמינא כזו).

נא בבקשה לתקן הכותרת:

קיום מצוות גם כשלא מתחברים אליהם.

תודה רבה.

[אוצר החכמה]

ואני מתפלא על בן מיכאל שהוא רגיל בפורום ומשייך את הדברים למה שאנו מקפידים לא לדבר על אנשים חיים. אף אחד לא דיבר על הרב נדל מטוב ועד רע מלבד ההערה שהוא ת"ח עצום שהיא סבירה בהקשר. דברו על הדברים שאמר וכן ראוי שיהיה.
עוד יותר אני מתפלא על הרב קו ירוק. איני מכיר את הרב נדל אבל גם אם הרב נדל הוא ממש מגדולי הת"ח שבדור להביא דוגמא מהחזון איש זה ממש לא לעניין גם אם זה דוגמה בעלמא ואני אפילו לא חושב שיש צורך להסביר. וזאת מלבד העובדה שאין הנידון דומה לראיה. שכן דנים כאן על דבריו.

הדוגמא מהחזו"א היתה שבהחלט לא רק הדברים אלא מי אמרם.

כאלה דוג אות יכולת גם להביא ממהבדל שיש בין אם ילד בן שלוש אומר משהו או אדם מבוגר
. החזון איש מקומו שונה מאד מכל תח אחר שאנו מכירים בדורותינו ואם החזון איש היה אומר דברים כמו שאמר הרב נדל אכן כולם כאן היו אומרים לכל היותר שזה נגד קבלת רבותיהם ולכן אינם שומעים לו וכדומה. אבל החזון איש לא אמר את זה והרב שמואל נדל תלמיד חכם ככל שיהיה אינו החזון איש.

[ונתנו ידידים]

נראה לי שיש נקודה שצריך הבהרה, אולי הוא ידוע כבר אבל במקום זו ראוי להבהירו שוב. ויהיו נא אמרי לרצון לפני אדון כל.
הנקודה העיקרית של התנגדותם של רוב מתנגדי התכלת הוא העקרון הזה שכדי לחדש דבר שלא הי' מאות שנים אינו ביכולתינו וצריך מסורת וכדו' כדי לעשותו, והוא דבר ברור לנו בלי צל של ספק, כך שעיקר הויכוח בין מצדדי התכילת להמנגדים הוא בלתי ניתן לדיון ראוי וכ"ש להכרעה כי אינו ויכוח הלכתי אלא ויכוח השקפתי. לדעת המצדדים מכיון שיש לנו מצוה ברורה מהקב"ה אין עצה ותבונה נגדו ית' ולדעת המנגדים במקום הזה אינו רצון השם כי אין זה ביכולתינו לעשות.
אמנם יש הרבה שמפקפקים גם על עצם הזיהוי אבל רובם הוא רק לתת איזה שהו מקום כדי להעמיד את ההשקפה וכמו שהזכרתי כבר לעיל שצריך מקום להתלות בו.
[לדעתי נראה ג"כ שאפי' במרום שיש מספיק הוכחה להתיר עיגונא אין זה מספיק לחדש את המצוה שהרי להתיר אשה לבעלה סגי בעד אחד וכאן צריך ב' עדים (כונתי למליצה בעלמא ושלא יתקפו אותי ע"ז), והכונה הוא שיש דרכי הפסק למצוות קיימות שסומכות על רוב וחזקה ואמודנא וכל מיני כללים אחרים אבל לחדש מצוה צריך ברירות ללא צל ספק וזה אין כאן - כך נראה לעניות דעתי הקטנה ואיני יודע מהו דעתו של הרב נדל בענין זה למרות שהי' משמע שהוא חולק על זה]

אמנם למרות שהעיקרון הוא ברור אצלינו שאין בכוחנו לחדש דבר אין אנו יודעים בבהירות את ההסבר ולכן בכל הויכוחים בענין זה אין הבהרה ברורה (אמנם כי כבר הזכרתי שבויכוח השקפתי אין כלום יוצא מזה). וזהו מקומו המדויק שנכנס הרב נדל שליטא לתת לזה הסבר, ונתן לזה ב' הסברים, אמנם נמצא שאינו אלא דורש טעמא דקרא ולא כפוסק הלכות, (ואין כאן לא אפיקורסות ולא כל מיני שמות אחרים כי היסוד הוא כבר מונח מלפנ"ז), ולמי שזה מוצא חן בעיניו יקבלו ואם לא צריך לתת הסברים אחרים.

ואם תשאלו מאיפה ברור לנו שאין לנו לחדש דבר, ע"ז כבר ענו כמה פעמים במשך האשכולות כי אין לנו אלא מעשיהם של מאורי דורינו ומורינו, והוא ברור שרוב רובם המוחלט של גדולי הדור שאל כל ישראל עיניהם לא הלכו תכילת לא מרן הגרי"ש ולא מרן הגראי"ל ולא הגר"ש ואזנר (וכמדומני שגם לא הגר"ש אוירבך) ולא הג"ר עובדי' ולא יבלחט"א הגר"ח, ולא האדמור מגור ולא האדמורים מבעלזא וויזניץ ובאיאן וגם לא האדמור מקרלין (שכבר נחשב פה כמי שמשנה), ועוד כהנה רבות כל מנהיגי ישראל וכל פוסקי הדור לא הלכו עם זה. אמנם שלא בדקו (הרבה) ואמנם שאמרו כמה מהם ללובשי התכלת שאם ברור הוא להם אז צריך ללכת, ובכל זאת הם עצמם לא הלכו ולא התענינו. וכל התירוצים שונים ומשונים של לובשי התכלת ע"ז שפוסק צריך אחריות וכו' וכו' הכל הבל הבלים אין בו ממש, כי מי לנו גדול מהגרי"ש שבכל דבר חדש שעמד על הפרק טרח ויגע לבררו (פאות, תולעים וכו') ודבר זה שהוא מצוה דאורייתא ממש לא טרח ולא עשה כלום וכן כל הנל שהיו יראי שמים מרבים יותר מכל לובשי התכלת לא לבשו וזה לא דיבר אליהם. ולכן לכל אלו שעושים מעשיהם ע"פ גדולי ומאורי הדור והם המורים להם את הדרך אשר ילכו בה יודעים אשר דבר זה אמנם שהיא מצוה דאורייתא אינו מוטל עלינו להכנס לזה.
שנית , יש לרובם של החרדים אינטואצי' חזקה שלכל דבר יש לנו את הפוסקים שיורו לנו את הדרך ולכל מצוה אנחנו עושים ע"פ הוראותיהם של הפוסקים שבכל דור ודור ויש לנו מסורת איך לעשותו ומה לעשות וכאן שאין לנו פוסקים ומאורי התורה שינחילו לנו את הדרך לילך בה אין לנו את האפשרות ואת היכולות ללכת בה, וזה נקרא לחדש דבר מעצמינו ואין לנו כח לזה, ואמנם אפי' אם היו מצוות שבמידת מה הוצרכו לחדשם הי' לנו את פוסקי הדור שעשו את זה כמו החזו"א בשביעית אבל כאן מי יורה לנו דרך כמה אברכים ת"ח, לא זו הדרך ילכו בה. [קרוב לזה אמר הרב נדל בביאורו השני]
ולכן יודעים אנו בבירור שאינו מוטל עלינו אלא שאין אנו יודעים טעמו של דבר וע"ז אמר הרב נדל שליטא וכנ"ל. וכמובן שכל זה אינו מדבר כלל וכלל ללובשי התכלת שאין להם את הגישה הזה ואת ההשקפה הזה.
(להמחשה שאלתי את א' מידידי אברך ת"ח את שאלתו של הרב נדל אם נסתדר בכל הבעיות של קרבנות האם נלך ונקריב ומיד הוא אמר לי 'ודאי שלא', כי זה דבר ברור לכל בר דעת שבכי האי גונא גדולי הדור לא ילכו ויקריבו.)

אנסה לבאר שוב את דברי הגאון שליט"א לפי הבנתי. מעשה המצוות שלנו הוא רחוק מאד משלימות בכל המובנים והוא קרא לזה שאין לנו את ההתחברות הרצוי' למצוות, מסתמא כונתו להפנימיות של המצוה [ולכאו' אפשר להוסיף שגם בחיצוניות חסר לנו כי בכל דבר יש כל מיני מחלוקת ולעולם אין אנו יוצאים לכל הדעות, ובכלל מבואר בספרים שידיעת ההלכה הוא חלק מהקיום של המצוה כי בזה הוא מקיים את זה במחשבה וכל מצוה צריך מחשבה דיבור ומעשה, וכיון שיש מחלוקתים לרוב אין את זה בשלימות, עוד אפשר להוסיף שמכיון שאנחנו בגלות אין מצוותינו בשלימות כמבואר ברמב"ן] ולכן יש בו מעין גוף בלא נשמה וכמו שקראו החזו"א לגבי קרבנות בית מטבחיים, אמנם זה שאנחנו עושים את זה במסורת איש מפי איש עד משה מפי הגבורה זה מחבר אותנו להמצוה וזה משלים אותו כי אנחנו עושים את הפעולה הזו בהתחברות להמשך הדורות עד דור ששמעו אותו מפי הקב"ה וזה משלים את החסר ההתחברות הזו אבל כשאין לנו את זה אין איך להשלים את החסר ואינו ראוי להתחיל בזה.
וברור לי שגם הוא מודה שע"פ חכמי הדור שיתקבצו אפשר לחדשו שוב ע"פ התורה אשר יורוך והם הם הקשר שלנו למשה מסיני, ולדוגמא כמו שמצינו בענין סמיכה שאמנם ליכא סמיכה אבל ע"י רוב מנין החכמים אפשר לחדשו. ע"כ דבריו הראשונים בערך, ואני מדגיש שוב שאין זה פסק אלא השקפה למה אין לנו מחויבות לחדש דבר מעצמינו על אף הקושי.
הוא גם נתן הסבר שני והוא כי בכל מצוה צריך כל מיני הכרעות בכל מיני מחלוקת'ן שאין אנו יודעים סופו של דבר ועל כל דבר שהשו"ע פסק ודנו בהז בכל הדורות או שנכנסו לעובי הקורה החזו"א ודעימי' יש לנו את הסיעתא דשמיא בזה שאנו סומכים על דבריהם אבל להחליט ולהכריע בנושא חדש מעצמינו אין לנו את הכח ולא את הסיעתא דשמיא (זהו מילת תוספת שלי אבל נראה לי שהוא מתכון גם לזה).

אחציף פני לתת הסבר של עצמי ובדומה לדבריו והוא כי לדעתי כל הקשר שלנו לתורה הוא קבלתינו ובלי הקבלה אין להו את התורה כמבואר בראשונים ולפני כתיבת תורה שבעל פה הי' רק על ידי הקבלה ובל"ז אין תורה כי כך הוא רצון הקב"ה והוא ציונו לספר ביציאת מצרים ולהנחיל לבנינו את כל התורה דור אחר דור וכך עוברת התורה בכל דור במסורת בן מפי אביו תלמיד מפי רבו, ובל"ז אין לנו תורה כי אנחנו לא שמענו מפי הגבורה אלא קבלנו מאבותינו והם מאבותיהם איש מפי איש עד משה, וזהו באמת החלק שלנו בתורה והקשר שלנו עם התורה כי כך הוא צורת קבלת התורה שבעל פה, ואפי' כהיום הזה שהוא כתובה עדיין עוברת התורה אילינו בעל פה אלא שהוא מעין תזכיר מה שכתובה בפנים. וכל שאין לנו מסורת אין לנו דין לזה (כמובן בעירבון מוגבל) עד שיבא תישבי והוא יהי' המסורת שלנו (או שיתקבצו גדולי ישראל ויחליטו שזהו התכלת שקיבלו במסורת וילמדו בני ישראל קשת כי הרי הם הם מנחילי התורה), כי אנחנו לא מקיימים התורה אלא מצד כי כך אמר אבא וכך אמר רבי.

אתן ראי' לכל הנושא ואדון כפי דרכה של תורה והוא מענינא דיומא מענין ארכיאולוגי', הגמ' אומרת שבבית שני הוצרכו לג' נביאים א' להגיד מקום המזבח, והקושיא מפורסמת מה קרה עם הארכיאולוגי' והרי עד היום יש ביסודות שרידים מבית ראשון כמו ששמענו, אלא כי לחדש דבר צריך בהירות וצריך נביא.

[אוצר החכמה]

כאמור כל אחד מבין שהכוונה היא לדבריו ולא לו עצמו

זה כף זכות לא מספקת ולא במקום.

זה לא כף זכות זה מה שקורה כאן אף אחד מהמתקיפים לא אמר אני מכיר את הרב נדל והוא כך וכך או שמעתי עליו כך וכך. מה שאנשים אמרו כאן זה ביקורת על הדברים.

[אפרקסתא דעניא]

ונתנו ידידים,

היטבת להגדיר את המחלוקת.

השאלה היחידה היא מה הוא המקור והבסיס לטענה הזו, שאין לנו לקיים מצוות מדעתינו, אלא על ידי מסורת וקבלה?

מי מרבותינו הראשונים כתב כך?

מי מרבותינו האחרונים כתב כך?

[איש גלילי]

אתן ראי' לכל הנושא ואדון כפי דרכה של תורה והוא מענינא דיומא מענין ארכיאולוגי', הגמ' אומרת שבבית שני הוצרכו לג' נביאים א' להגיד מקום המזבח, והקושיא מפורסמת מה קרה עם הארכיאולוגי' והרי עד היום יש ביסודות שרידים מבית ראשון כמו ששמענו, אלא כי לחדש דבר צריך בהירות וצריך נביא.

הרי הגמרא הזאת נמצאת לפנינו בזבחים (סב.), וראה שם את דברי ר' שמואל בר נחמני:

מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת משם הריחו ריח אברים

[ונתנו ידידים]

ונתנו ידידים,

היטבת להגדיר את המחלוקת.

השאלה היחידה היא מה הוא המקור והבסיס לטענה הזו, שאין לנו לקיים מצוות מדעתינו, אלא על ידי מסורת וקבלה?

מי מרבותינו הראשונים כתב כך?

מי מרבותינו האחרונים כתב כך?

נו נו, המסורת!!
ולגופו של ענין כמדומני שגם את זה היטבתי להגדיר.

[לענין]

איך אמר אחר כך מישהו? זה מה שחושבים בשקט עוד הרבה רבנים.

אולי גם זה מה שהתכוון הגר''מ שפירא, באומרו [על ענין התכלת, והוזכר כאן בעבר], 'אם אבא שלי לא היה עושה קידוש, גם אני לא הייתי יודע איך לעשות'.
הרב נדל בא לחדד את המושכל ראשון של כל הרבנים שאינם חפצים להזדקק לענין זה.

תוך כדי דבריו, היה ברור לי שתוך כדי דיבור הולך להפתח על זה כאן אשכול. המחשבה שלי היתה לרוץ הביתה, ולפתוח אשכול שכותרתו תהיה 'עמדתו של הגר''ש נדל בענין התכלת'. דא עקא שהוצרכתי לצאת לדרך מצוה, וכששבתי בחצות הלילה, כבר עמדה כותרת זו [שהיא תמוהה, לא נכונה ולא הוגנת].

[אפרקסתא דעניא]

ונתנו ידידים,

היטבת להגדיר את המחלוקת.

השאלה היחידה היא מה הוא המקור והבסיס לטענה הזו, שאין לנו לקיים מצוות מדעתינו, אלא על ידי מסורת וקבלה?

מי מרבותינו הראשונים כתב כך?

מי מרבותינו האחרונים כתב כך?

נו נו, המסורת!!
ולגופו של ענין כמדומני שגם את זה היטבתי להגדיר.

כמשה מפי הגבורה.

[מלבב]

ונתנו ידידים,

היטבת להגדיר את המחלוקת.

השאלה היחידה היא מה הוא המקור והבסיס לטענה הזו, שאין לנו לקיים מצוות מדעתינו, אלא על ידי מסורת וקבלה?

מי מרבותינו הראשונים כתב כך?

מי מרבותינו האחרונים כתב כך?

לא רק שהם דברים שאין להם שחר כל מתנגדי התכלת לא טענו טענה זאת ומתוך טענותיהם ניכר שלא זאת הסיבה שהתנגדו לתכלת, וגם מי שכן טען טענה זאת פשוט שזה בצירוף שזה לא לגמרי הוכח.

[קו ירוק]

איננו מדברים ממתנגדי תכלת. גדולי ישראל לא התנגדו לתכלת. אלא הם פשוט לא אבו להיכנס מתוך ידיעה תחילה.
ולדעת הרב נדל זהו הענין. באשכול אחר שנפתח פה הביאו דברים דומים בענין מצוות התלויות מהגר"נ קרליץ, אף שאינם דומים משמ.

[מבקש לדעת]

בס"ד
במחילה מכבוד החברים דפה, לא כולם הבינו מה הרב נדל אמר.
(והרי לא תחשדוני שאני נגד התכלת, כבר כתבנו כמה פעמים בענין זה בעבר בחריפות יתירה).
ראשית, חן חן לו לרב הגאון שליט"א שאמר באופן הכי נחרץ שזו התכלת האמתית וכל ערעור בזה הוא נגד הדעת וליצנות, אמר זאת במפורש, כולנו שמענו זאת.

בתחילת דבריו אמר סברא שהוא עצמו דחאה, שכיון שהתקבל בישראל שלא ללבוש התכלת, הוא מהדברים שנקבעה ההלכה אע"פ שלכאורה הסברא מנגדת לכך (ועל זה הביא דוגמאותיו חריין, טריפות וכו'), ודחה שהרי לא נהגו כך ישראל משום קביעה אלא עובדתית זה לא נמצא.

ואחר כך אמר סברא שונה לחלוטין:
כדי לקיים מצוה כהלכתה צריך חיבור מעשי, כגון: מי שלא ראה מעולם בעלי חיים גם אם ידע מאוד טוב הלכות שחיטה לא יידע לעשות זאת (ויודע אני אישית על ת"ח שעסקו בהלכות שחיטה ועשו זאת לבד ללא ניסיון, והוברר להם בסוף כבדרך אגב שכל שחיטתם פסולה לכו"ע וכמעט אכלו טריפות ר"ל). ודוגמאות לדבר ישנם למכביר, מי שלא גדל בחברת בני אדם, לא ידע מהו יחס נכון בין אדם לחברו, אב ובן, איש ואשה וכו'.
ולא התכוין הרב לחיבור קבלי או רעיוני, אלא על חיבור מעשי. המסורת היא הפותרת את המצב הזה שמחוברים אנו מעשית לדבר ולכן לדעתו קרבנות אי אפשר להקריב, כי גם אם נדע את כל ההלכות דיי שפרט אחד לא נבין במה המדובר כדי שהכל ייפסל ולא עשינו מצוה אלא להפך ח"ו.
והוסיף בטענה זו דבר מסתבר שגדולי ישראל ששללו את הקרבנות וכתבו כמה תירוצים וכדומה בעצם זה מה שהם כיוונו אלא לא אמרו זאת, משום שדברים כאלו הם לא תמיד ניתנים להיכתב עלי ספר כהלכה פסוקה.

ולכן מה ששאלו החברים שכאן שמוכח מגדולי ישראל שדנו בזה שלא סבר כן, אדרבה, מכך שכתבו כמה דברים שרואים שלא הסכימו כלל לדון, וכתבו בעיקר תירוצים למסקנה הברורה מראש מוכח שדבר זה אמת.

ועתה רוב רובם של הטענות שכתבו עליו, הם לא מתייחסות לדבר זה, כי לא אמר שהתורה מבקשת מאיתנו חיבור רגשי וכדומה. וגם ענין החריין והטריפות שדנו כאן זו סברא שהוא עצמו דחאה בנידון דידן. סברא זו היא נכונה מאוד ולא שייך לזה 'רפורמה' 'המצאה' וכו' זה פשוט לא קשור לנידון, זו סברא שיש בה הגיון רב כלפי הרבה דברים.
ולא אכתוב כעת מדוע ברור שכלפי התכלת טענה זו של הרב איננה רלוונטית. אבל רבותיי, תתנו כבוד לרב וכבוד לדיון ותתייחסו לדברים שאמר ולא לדברים אחרים!

(במחילה מכובד הרב ונתנו ידידים, רצה לתלות סברא מחרידה בדברי הרב נדל עם כמה דברי איולת שלא אמרם מעולם. ח"ו שלא נקיים מצוה משום שאין לנו מסורת, בעצם זה לומר דבר נורא מאוד שהתורה שבורא עולם חייבנו בה, אנו עושים 'תנאי' יש מסורת מקיימים, אין מסורת, לא רוצים. מי החליט? אנחנו, מעצבי ההשקפה ר"ל. מי נתן לנו רשות להחליט תנאי במצוה שלא הורה לנו בה נותן התורה?
והרי על זה ממש כתב רבנו יונה "אמרו חז"ל שפורק על הוא מן הרשעים הגמורים (שבועות יג.) ובכלל פורק על האומר אקים כל התורה כלה, זולתי אחת מן המצוות לפי שלא למדוני אבותי עליה, ולא הרגלתי מנעורי להזהר בה, או שאין נזהרין בה אנשי מקומי. והאיש ההוא מן המורדים והפושעים, כי לא יאמר העבד לרבו אבחר המלאכות האלה ולא אבחר באלה, וקראו רבותינו זכרונם לברכה את האיש ההוא משמד דתניא הכל שוחטין... ונתבאר בגמ' כי ענין משמד הנזכר בבריתא זו הוא משמד לדבר אחד. ועליו נאמר ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. פשר הדבר שאינו מקבל עליו כל המצות שבתורה, עכ"ל. (איגרת התשובה דרש ב' אות מ"ה). וחבל לתלות בוקי סריקי באותו ת"ח, כל דבריו הוא מבחינת המציאות המעשית שאנו לא יכולים לקיים, כפי שנכתב).

[מלבב]

איננו מדברים ממתנגדי תכלת. גדולי ישראל לא התנגדו לתכלת. אלא הם פשוט לא אבו להיכנס מתוך ידיעה תחילה.
ולדעת הרב נדל זהו הענין. באשכול אחר שנפתח פה הביאו דברים דומים בענין מצוות התלויות מהגר"נ קרליץ, אף שאינם דומים משמ.

הרב אלישיב כתב בתשובה הטעמים למה מתנגד לתכלת ולא כתב טעם זה, הגרשז אוירבך יש כמה עדויות בשמו שאמר טעמים אחרים למה לא רוצה להיכנס לזה, בין מתנגדי התכלת של הראדזינר לא היה אחד שהתנגד מטעם זה חוץ מהבית הלוי שיש סתירה בין מה שהרדזינר אומר משמו בין מה שאומרים נכדיו בשמו, החזו"א אמר שאילו היה צל של ספק בזה היינו מחויבים בזה, גם אלה שכן אמרו הטעם הזה פשוט שזה היה בהנחה שזה בנוי רק על השערות לא על דברים מבוססים הלכתי היטב היטב. ו

[מלבב]

בס"ד
במחילה מכבוד החברים דפה, לא כולם הבינו מה הרב נדל אמר.
(והרי לא תחשדוני שאני נגד התכלת, כבר כתבנו כמה פעמים בענין זה בעבר בחריפות יתירה).
ראשית, חן חן לו לרב הגאון שליט"א שאמר באופן הכי נחרץ שזו התכלת האמתית וכל ערעור בזה הוא נגד הדעת וליצנות, אמר זאת במפורש, כולנו שמענו זאת.

בתחילת דבריו אמר סברא שהוא עצמו דחאה, שכיון שהתקבל בישראל שלא ללבוש התכלת, הוא מהדברים שנקבעה ההלכה אע"פ שלכאורה הסברא מנגדת לכך (ועל זה הביא דוגמאותיו חריין, טריפות וכו'), ודחה שהרי לא נהגו כך ישראל משום קביעה אלא עובדתית זה לא נמצא.

ואחר כך אמר סברא שונה לחלוטין:
כדי לקיים מצוה כהלכתה צריך חיבור מעשי, כגון: מי שלא ראה מעולם בעלי חיים גם אם ידע מאוד טוב הלכות שחיטה לא יידע לעשות זאת (ויודע אני אישית על ת"ח שעסקו בהלכות שחיטה ועשו זאת לבד ללא ניסיון, והוברר להם בסוף כבדרך אגב שכל שחיטתם פסולה לכו"ע וכמעט אכלו טריפות ר"ל). ודוגמאות לדבר ישנם למכביר, מי שלא גדל בחברת בני אדם, לא ידע מהו יחס נכון בין אדם לחברו, אב ובן, איש ואשה וכו'.
ולא התכוין הרב לחיבור קבלי או רעיוני, אלא על חיבור מעשי. המסורת היא הפותרת את המצב הזה שמחוברים אנו מעשית לדבר ולכן לדעתו קרבנות אי אפשר להקריב, כי גם אם נדע את כל ההלכות דיי שפרט אחד לא נבין במה המדובר כדי שהכל ייפסל ולא עשינו מצוה אלא להפך ח"ו.
והוסיף בטענה זו דבר מסתבר שגדולי ישראל ששללו את הקרבנות וכתבו כמה תירוצים וכדומה בעצם זה מה שהם כיוונו אלא לא אמרו זאת, משום שדברים כאלו הם לא תמיד ניתנים להיכתב עלי ספר כהלכה פסוקה.

ולכן מה ששאלו החברים שכאן שמוכח מגדולי ישראל שדנו בזה שלא סבר כן, אדרבה, מכך שכתבו כמה דברים שרואים שלא הסכימו כלל לדון, וכתבו בעיקר תירוצים למסקנה הברורה מראש מוכח שדבר זה אמת.

ועתה רוב רובם של הטענות שכתבו עליו, הם לא מתייחסות לדבר זה, כי לא אמר שהתורה מבקשת מאיתנו חיבור רגשי וכדומה. וגם ענין החריין והטריפות שדנו כאן זו סברא שהוא עצמו דחאה בנידון דידן. סברא זו היא נכונה מאוד ולא שייך לזה 'רפורמה' 'המצאה' וכו' זה פשוט לא קשור לנידון, זו סברא שיש בה הגיון רב כלפי הרבה דברים.
ולא אכתוב כעת מדוע ברור שכלפי התכלת טענה זו של הרב איננה רלוונטית. אבל רבותיי, תתנו כבוד לרב וכבוד לדיון ותתייחסו לדברים שאמר ולא לדברים אחרים!

כמו שאתה וכולנו מבינים שבתכלת זה לא שייך, ועוד שזה רק חומרא ואין בזה חשש איסור, אז למה חכם כמותו אינו מבין זאת.

[קו ירוק]

איננו מדברים ממתנגדי תכלת. גדולי ישראל לא התנגדו לתכלת. אלא הם פשוט לא אבו להיכנס מתוך ידיעה תחילה.
ולדעת הרב נדל זהו הענין. באשכול אחר שנפתח פה הביאו דברים דומים בענין מצוות התלויות מהגר"נ קרליץ, אף שאינם דומים משמ.

הרב אלישיב כתב בתשובה הטעמים למה מתנגד לתכלת ולא כתב טעם זה, הגרשז אוירבך יש כמה עדויות בשמו שאמר טעמים אחרים למה לא רוצה להיכנס לזה, בין מתנגדי התכלת של הראדזינר לא היה אחד שהתנגד מטעם זה חוץ מהבית הלוי שיש סתירה בין מה שהרדזינר אומר משמו בין מה שאומרים נכדיו בשמו, החזו"א אמר שאילו היה צל של ספק בזה היינו מחויבים בזה, גם אלה שכן אמרו הטעם הזה פשוט שזה היה בהנחה שזה בנוי רק על השערות לא על דברים מבוססים הלכתי היטב היטב. ו

הרב נדל היה שמח שהחזו"א היה אומר.. הוא רק טוען שהוא לא זה שיכול להגיד...

[מבקש לדעת]

בס"ד
ידידי שליט"א.
קודם כל בכל הדיון כאן, עוד לא מצאתי מי שביאר מדוע בתכלת זה לא שייך. (זה כולל את כבודו ואותי עבדך הנאמן).
אבל ישנו הבדל גדול מאוד בין הסברות מלאות הליצנות והטפשות שעברו מזמן את הגבול שנאמרו בהתנגדות לתכלת, לבין סברא שבעיקרון יש בה אמת, ואלא שצריך לבאר מדוע בנידון זה, זה לא שייך.
מקוה שההבדל הגדול הובהר.
ודרך אגב, לעניות דעתי בזמן שאדם אומר סברא שיש בה אמת ולא עונים לו עניינית זה מזיק לתכלת. כי הרואה אומר הנה לא עניתם רק בלבלתם. וחבריי בענין התכלת אמרו זאת בעצמם כמה פעמים לגבי דברים אחרים ואכמ"ל.

[ונתנו ידידים]

(במחילה מכובד הרב ונתנו ידידים, רצה לתלות סברא מחרידה בדברי הרב נדל עם כמה דברי איולת שלא אמרם מעולם. ח"ו שלא נקיים מצוה משום שאין לנו מסורת, בעצם זה לומר דבר נורא מאוד שהתורה שבורא עולם חייבנו בה, אנו עושים 'תנאי' יש מסורת מקיימים, אין מסורת, לא רוצים. מי החליט? אנחנו, מעצבי ההשקפה ר"ל. מי נתן לנו רשות להחליט תנאי במצוה שלא הורה לנו בה נותן התורה?

טוב אין בדעתי להתוכח, הוא משחק אבוד עוד לפני שאתחיל, את שלי אמרתי מי שרוצה יקחנו משם. לדידי הי' נראה שהוא אמר ב' טעמים א' מפן הרגשי וא' מפן המעשי, ושניהם אינם אלא לבאר למה א"א לגשת אל זה בלי מסורת. וזאת אומרת שאפי' יבא מישהו כמו הרב מלבב ויאמר שבתכלת אנחנו יודעים את הכל נענה לו תורה חייב מסורת כי א"א לדעת אם אתה יודע את הכל.

]
לא רק שהם דברים שאין להם שחר כל מתנגדי התכלת לא טענו טענה זאת ומתוך טענותיהם ניכר שלא זאת הסיבה שהתנגדו לתכלת, וגם מי שכן טען טענה זאת פשוט שזה בצירוף שזה לא לגמרי הוכח.

אני לא מדבר על אלו שיש להם כמה ניקים ומתפלספים אתך, אלא על רוב ציבור היראים אלו הם מה שאני קורא מתנגדי התכלת ולך תשאל אותם ותראה שרובם יגידו לך אין מסורת אין מחויבות, וראי' לדברי שרובם בכלל לא נכנסו לענין אמנם שיש פרסומות לרוב ויש בין רוב היראים המון יראי שמים מדקדקים בקלה ובחמורה ורצים לקיים את המצוות בכל נפשם ומאודם.

[מלבב]

(במחילה מכובד הרב ונתנו ידידים, רצה לתלות סברא מחרידה בדברי הרב נדל עם כמה דברי איולת שלא אמרם מעולם. ח"ו שלא נקיים מצוה משום שאין לנו מסורת, בעצם זה לומר דבר נורא מאוד שהתורה שבורא עולם חייבנו בה, אנו עושים 'תנאי' יש מסורת מקיימים, אין מסורת, לא רוצים. מי החליט? אנחנו, מעצבי ההשקפה ר"ל. מי נתן לנו רשות להחליט תנאי במצוה שלא הורה לנו בה נותן התורה?

טוב אין בדעתי להתוכח, הוא משחק אבוד עוד לפני שאתחיל, את שלי אמרתי מי שרוצה יקחנו משם. לדידי הי' נראה שהוא אמר ב' טעמים א' מפן הרגשי וא' מפן המעשי, ושניהם אינם אלא לבאר למה א"א לגשת אל זה בלי מסורת. וזאת אומרת שאפי' יבא מישהו כמו הרב מלבב ויאמר שבתכלת אנחנו יודעים את הכל נענה לו תורה חייב מסורת כי א"א לדעת אם אתה יודע את הכל.

]
לא רק שהם דברים שאין להם שחר כל מתנגדי התכלת לא טענו טענה זאת ומתוך טענותיהם ניכר שלא זאת הסיבה שהתנגדו לתכלת, וגם מי שכן טען טענה זאת פשוט שזה בצירוף שזה לא לגמרי הוכח.

אני לא מדבר על אלו שיש להם כמה ניקים ומתפלספים אתך, אלא על רוב ציבור היראים אלו הם מה שאני קורא מתנגדי התכלת ולך תשאל אותם ותראה שרובם יגידו לך אין מסורת אין מחויבות, וראי' לדברי שרובם בכלל לא נכנסו לענין אמנם שיש פרסומות לרוב ויש בין רוב היראים המון יראי שמים מדקדקים בקלה ובחמורה ורצים לקיים את המצוות בכל נפשם ומאודם.

כל אנשים ששאלתי אף אחד לא אמר טעם זה, רובם אומרים הטעם בגלל שהגדולים לא הסכימו.

אגב אני מתפלא מה הטעם של הקנאים שלא לובשים תכלת, הרי אצלם לא משנה הרבה מה שהרב אלישיב סבר.

[מלבב]

בס"ד
ידידי שליט"א.
קודם כל בכל הדיון כאן, עוד לא מצאתי מי שביאר מדוע בתכלת זה לא שייך. (זה כולל את כבודו ואותי עבדך הנאמן).
אבל ישנו הבדל גדול מאוד בין הסברות מלאות הליצנות והטפשות שעברו מזמן את הגבול שנאמרו בהתנגדות לתכלת, לבין סברא שבעיקרון יש בה אמת, ואלא שצריך לבאר מדוע בנידון זה, זה לא שייך.
מקוה שההבדל הגדול הובהר.
ודרך אגב, לעניות דעתי בזמן שאדם אומר סברא שיש בה אמת ולא עונים לו עניינית זה מזיק לתכלת. כי הרואה אומר הנה לא עניתם רק בלבלתם. וחבריי בענין התכלת אמרו זאת בעצמם כמה פעמים לגבי דברים אחרים ואכמ"ל.

חוץ ממה שבעלי התכלת בררו את ההלכות היטב היטב ואיני רואה לכאורה באיזה דבר יש לטעות, אבל נניח שכן, הרי מקסימום מה שיכול לקרות זה שלא נצא ידי מצוות תכלת אז עדיף לא לשים בכלל?

[ספרן]

ראו בשיעור 'שני סוגי מסורת' שב'שעורים לזכר אבא מרי זצ'ל' ח'א עמ' רכ ואילך.

[קו ירוק]

קו ירוק, מחילה אם נעלבת מתגובתי לפילוחך.
אשמח לקרוא את תשובתך לישא ברכה.

לא פגעתי בי, ואף אינני חוזר בי מפילוחי.
אין שם שום חדש אצל ישא ברכה, מלבד הדברים שנטענו כנגד גם לפניו, והובהרו ע"י כמה מחו"ר הפורום במקומם.
כמדומה אמר לי הגר"ש נדל שגם יבום זה מצווה שעם ישראל איבד את צורתה, אף שמצד ההלכה הכל כשורה, והבעיה של 'לא לשם מצווה' לכאורה היא בעיה קלושה, שהרי יש בה דין ושמח את אשתו והיא 'חדשה' לו, ואעפ"כ כבר בזמן התנאים ראו שאיננו יכולים לקיים את המצווה כתיקונה, אף שהיא עיקר התיקון. ולכן עמדו ונמנעו מלייבם.

הרב נדל גם אומר משהו נוסף, שלדעתו עם מנין ובנין חכמי הדור יסכים אז זו מצווה כצורתה, באופן אחר לא. אנחנו רואים מה כתוב בתורה רק דרך העיניים של חכמים.

כך שאין לי מה להוסיף ולענות על דבריו של הרב ישא ברכה.

מה שכן היות ושאלת מה יש לי לדון בדברי ישא ברכה, אז יש לי, ואולי זה תשובה שחשובה מאוד לכותבה, והיא:
שראוי ללמוד ממנו איך לישא וליתן בד"ת בנחת. אף שכאמור אינני מסכים עם דבריו, ואף שגם דברי הרב נדל ראויים לבחינה עומק העיון, ולא שאני חוזר עליהם כהלכה למשה מסיני.