הרבי הקדוש מלובלין זי"ע ט' באב תקע"ה

[מר בר רב אשי]

לרגל יומא דהילולא של החוזה מלובלין זי"ע הנני להציע כמה פליאות בתאריכים שבספריו הק' (זאת זכרון, זכרון זאת, דברי אמת) ואציע אותם בקיצור.
1. בהקדמה לספר 'זכרון זאת' שיצא בשנת תרכ"ג (שנת 'בא יבא הגואל במהרה ובימינו') כתב נכד רבינו -'תעלומת חכמה אשר היה ספון וטמון זה תשעים שנה ולא זכינו לאור באור החיים'- האיך יתכן שרבינו שהסתלק בשנת תקע"ה יהיו כת"י גנוזים תשעים שנה?! שזה יוצא בזמן הנהגת הרבי רבי בער ממעזריטש זי"ע.

בספר דברי אמת מופיע הסכמתם של האוהב ישראל והגאון ר' משלום זלמן (אשכנזי) אבד"ק לובלין זי"ע, ויצא לי סתירות מכל הצדדים.

הנה בהסכמת האוהב ישראל מופיע בחתימתו בדפו"ר שנת תקס"ח (בדפוס מונקאטש ועוד, תיקנו תקע"ח) ובענין זה אין כאן ספק בכלל שזה מזויף מתוכו ממש כדי להערים על הצענזור:
1. בחתימתו הוא חותם פ"ק מעזבוז, והאוהב ישראל הגיע למעזבוז לכל המוקדם בחודש אדר שנת תקע"ג (עיין בתולדות לספר אוהב ישראל מהדורת פאר מקדושים).
2. ברור שספר דברי אמת לא נדפס בחיי הרבי מלובלין שיומא הילולא דיליה בט' אב תקע"ה.
3. בחתימה כותב האוהב ישראל 'יום א' שלישי לחודש שנים עשר הוא אדר' – לפי החשבון אמור חג הפסח לחול באתו שנה ביום שב"ק - לאחר עיון קצר בלוח קביעות השנים שבטור ניווכח שבשנת תקס"ח חל פסח ביום ג' ולא בשבת. לאור זה גם שנת תקע"ח כמו שמתוקן בדפוס מונקטש אינו בא בחשבון.
4. האוהב ישראל נפטר שנת תקפ"ה, לאור זאת ולאור האמור לעיל כתיבת ההסכמה היתה צריך להתבצע בין השנים תקע"ג – תקפ"ה. אחר עיון בלוח הנ"ל נשאר 3 ברירות : תקע"ו – תקע"ט – תקפ"ב, בשנים הללו חל ג' אדר ביום א'.
5. האוהב ישראל כותב בהסכמתו שאוסר להדפיס את הספר עד שנת תר"א (בדפוסים המאוחרים השמיטו פסקא זו מתוך ההסכמה) - צריך לבדוק כמה היה מקובל באותו זמן להגביל את היתר הדפסת הספרים, כמדומני ש-10 שנים - אך אולי אפשר לומר שהאיסור חל על 20 שנה שזה 2 עשורים, ועפ"ז יוצא שכתיבת ההסכמה היתה בשנת תקפ"ב. אכן עי' לקמן השערה אחרת לזה.

בענין הסכמת הרב משולם זלמן (אשכנזי) אבד"ק לובלין:
1. אחרי העיון בספרו בית משולם, נפטר הגאון בר"ח אייר תר"ג, ולפי נוסח מצבתו כיהן כרב בלובלין 17 שנה, זאת אומרת בין השנים תקפ"ז- תר"ג. בחתימתו להסכמה הוא חותם אבד"ק לובלין – הרי שהסכמתו נכתבה לפחות כשנתיים לאחר פטירת האוהב ישראל שנפ' כאמור בשנת תקפ"ה.
2. לאור זאת מן ההכרח לומר שהסכמת האוהב ישראל נכתב הרבה לפני הדפסת הספר, וא"כ יתכן שגם איסור השגת גבול עד שנת תר"א התעדכן ע"י המדפיס. זאת ועוד בהסכמת אבד"ק לובלין גם נכתב איסור השגת גבול עד שנת תר"א, ומסתבר יותר לומר שהיתה זו בשנת תק"צ ואסר להשיג גבולו ל-10 שנים כמו שהיה הרגילות בימים ההם. (הסכמת אב"ד לובלין נכתב ביום טו"ב מנחם אב- ככה שמסתבר שההדפסה בפועל כבר היתה בשנת תקצ"א- אכן אינו מוכרח)
3. לאור האמור צ"ע בכוונת הגימ' שבחתימת הגאון הנ"ל – בדפוסים הראשונים כתבו שנת יחל ישראל אל ה' = תקס"ח, כבר הוכחנו שאינו כן (והוא שיבוש מכוון מאימת הצענזור). יש דפוסים (וורשא תרמ"ג ועוד) שכתב יחל ... וזה בוודאי אינו נכון כי אז יוצא תר"י אחר פטירת הגאון הנ"ל, וגם איך שמופיע בדפוס מונקטש יחל ... שזה תקע"ח אינו נכון, כאמור לעיל שעדיין הגאון לא כיהן כרב בלובלין, (ואולי כוונת המדפיס היה להשוותה לשנת הסכמת האוהב ישראל לפי מה שתיקן הוא בעצמו שנת תקע"ח – וכבר הוכחנו שגם זה אינו יכול להיות). הצעתי היא כנ"ל שהגאון נתן הסכמתו בשנת תק"צ והגימ' הוא יחל ישראל אל ה' = תק"צ.

אשמח לשמוע לדעת הקהל הקדוש דפה, היכא נדייני להאי דינא.

[הפלא ופלא]

1. אחרי העיון בספרו בית משולם, נפטר הגאון בר"ח אייר תר"ג, ולפי נוסח מצבתו כיהן כרב בלובלין 17 שנה, זאת אומרת בין השנים תקפ"ז- תר"ג. בחתימתו להסכמה הוא חותם אבד"ק לובלין – הרי שהסכמתו נכתבה לפחות כשנתיים לאחר פטירת האוהב ישראל שנפ' כאמור בשנת תקפ"ה.
.

נסתלק בשנת תקע"ה. וא"כ ההסכמה נכתבה לפחות י"ב שנים אחר פטירתו [של החוזה, כנראה כוונתך]..


עכ"פ חקירה יפה.
האם בהוצאת פאר מקדושים לא נגעו בזה?

[ארזי ביתר]

1. אחרי העיון בספרו בית משולם, נפטר הגאון בר"ח אייר תר"ג, ולפי נוסח מצבתו כיהן כרב בלובלין 17 שנה, זאת אומרת בין השנים תקפ"ז- תר"ג. בחתימתו להסכמה הוא חותם אבד"ק לובלין – הרי שהסכמתו נכתבה לפחות כשנתיים לאחר פטירת האוהב ישראל שנפ' כאמור בשנת תקפ"ה.
.

נסתלק בשנת תקע"ה. וא"כ ההסכמה נכתבה לפחות י"ב שנים אחר פטירתו [של החוזה, כנראה כוונתך]..

לשווא תיקנת. הוא כיוון לדבריו פה:

4. האוהב ישראל נפטר שנת תקפ"ה, לאור זאת ולאור האמור לעיל כתיבת ההסכמה היתה צריך להתבצע בין השנים תקע"ג – תקפ"ה. אחר עיון בלוח הנ"ל נשאר 3 ברירות : תקע"ו – תקע"ט – תקפ"ב, בשנים הללו חל ג' אדר ביום א'.

[יקר]

בעניין הנהגות ה'חוזה':

בדפוסים השונים של ספרי ה'חוזה' מופיעים שלוש רשימות שונות של הנהגות החוזה. שלשתן מופיעות בסמיכות בספר הנהגות צדיקים (תשמ"ח) ח"ב המופיע באוצה"ח.

מחפש מידע אודות מקור שלושת הרשימות השונות.

[מצליח]

ידוע אמרתו שאמר כלפי מנגדיו שביום פטירתו לא יהינו לאכול ולשתות ואכן נסתלק ביום ת"ב, אמנם כעת ראיתי בגליון עלים לתרופה שבשנת תקע"ה כשנסתלק, חל ת"ב ביום השבת!!

[מקורות]

ידוע אמרתו שאמר כלפי מנגדיו שביום פטירתו לא יהינו לאכול ולשתות ואכן נסתלק ביום ת"ב, אמנם כעת ראיתי בגליון עלים לתרופה שבשנת תקע"ה כשנסתלק, חל ת"ב ביום השבת!!

לא נכון. הוא חל אז ביום ג'.

http://xn--5dbhgjl2b4b.com/5575/12

[חבר פורום אוצר החכמה]

הסכמת הגאון רבי דובערוש מייזלש אבד"ק ווארשא על ספרו זכרון זאת

זכרון זאת.PNG (71.18 KiB) נצפה 4568 פעמים

[הא לחמא עניא]

ידוע אמרתו שאמר כלפי מנגדיו שביום פטירתו לא יהינו לאכול ולשתות אפילו כוס מים, ואכן נסתלק ביום ת"ב, אמנם כעת ראיתי בגליון עלים לתרופה של פרשת דברים - חזון, שבשנת תקע"ה כשנסתלק, חל ת"ב ביום השבת!!

לא נכון. הוא חל אז ביום ג'.
http://xn--5dbhgjl2b4b.com/5575/12

חסום בנתיב.
ואשמח לדעת למה מכוון הקישור, כי בדיוק גם לי הוקשה קושיית הרב מצליח.
ובאמת מעניין לברר בדיוק באיזה יום בשבוע זה היה.

[שברי לוחות]

לוח.JPG (56.49 KiB) נצפה 4494 פעמים

[הא לחמא עניא]

לוח.JPG

ייש"כ גדול על כך.
טוב מראה עינים...
מהראוי היה להפנות תמונה זו למערכת עלים לתרופה.