צער הבא מהאוהב

[שבע]

בספר ''קול בוכים'' (ויניציאה שמ''ט, דף כג, ב), בפירוש רבי אברהם גלנטי:

כמשל אותו שהיו סוקלים אותו, ובא אוהבו וזרק עליו גרגיר חרדל, והרגיש בצער ההוא מכלם, וזה להיותו אוהבו.

[נשר]

הרב שבע,
תוכל לומר לנו מהו הנמשל עליו אמרו משל זה?

[דמשק]

עי' תוס' תענית כ. ד"ה ונעתרות

[ההוא דאמר]

בספר ''קול בוכים'' (ויניציאה שמ''ט, דף כג, ב), בפירוש רבי אברהם גלנטי:

כמשל אותו שהיו סוקלים אותו, ובא אוהבו וזרק עליו גרגיר חרדל, והרגיש בצער ההוא מכלם, וזה להיותו אוהבו.

ובזה יש לבאר היטב את הנאמר באיכה: כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים.
דכאשר האוהב הופך לאויב, המכה אנושה שבעתיים.

[דרומי]

לכאורה הפסוק מובן היטב ואין צורך בתוספת של משל וכו'.

[ההוא דאמר]

לכאורה הפסוק מובן היטב ואין צורך בתוספת של משל וכו'.

אתה צודק בעיקרון.
אבל יש כאן תוספת בעומקו של הכאב, דכאשר גם איש שלומי אשר בטחתי בו הגדיל עלי עקב, אזי וודאי שיש בזה צער גדול. ובתוספת המשל, שאפילו גרגיר קל יותר קשה מעצם המכאוב. רואים שהשבר הגדול כאשר רעיה בגדו בה והיו לה לאויבים, אינו רק בעצם מה שהתווספו אויבים, אלא עצם הבגידה, היא כשלעצמה תעצומות השבר. וניתן להאריך.