ויטול ידיו ויברך ברכת אשר יצר כיון שכבר בירך ענ"י ויברך אותה בכוונה ויאמר מלה במלה כל עניניה ויכוין בחסד הגדול שהש"י עושה עם האדם בכל שעה שיוצא לנקביו שמקיא מה שאכל ויכול לעמוד דאלמלא כן לא היה מספיק לו כל ממון שבעולם לרפואתו שיצא ממנו וסופו שמת ובטל מן העולם והקב"ה ברחמיו עושה מכונות ומדורות וענינים בגופו של אדם להכניס הראוי להכניסו ולהוציא הראוי להוציא ולקלוט הסולת ולהוציא הפסולת ולהברות גופו שיהיה ראוי ומוכן לעבודתו כל ימיו. ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות וכן ראוי לכל בעל נפש לכוין בכל ברכותיו כדין וכשורה בנחת ובדעת שלימה.
כיום מפרסמים את דברי הסדר היום כסגולה גדולה למי שמברך ברכת אשר יצר בכוונה: ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו.
אני הבנתי את דבריו באופן אחר:
אם האדם שומר על בריאות גופו ע"י אכילה כראוי באופן שאינו מזיק לגוף, אז לא יחלה כל ימיו, ולכן ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות, שהשי"ת מבריא את הגוף בלי שיצטרך האדם לרופא ולרפואות.
וכדברי הרמב"ם הלכות דעות פ"ד ה"כ:
כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו...
