טעמא דמתני' משום קלקולא שלא יקלקלנה על בעלה לאחר שתנשא לאחר ויאמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאין או שהנדר יש לו הפרה אפילו היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשיך וכן אמרתי בשעת גירושין שמפני כך אני מוציאך וכשגרשתיך היה בדעתי להחזירך אם ימצאו דברים בדאים ונמצא גט בטל ובניה מן השני ממזרין לפיכך אומרים לו קודם גירושין הוי יודע שלא תחזירנה עולמית ושוב אינו נאמן לומר כן שכיון שידע שאסור לו להחזירה אפילו לא תנשא לאחר ולא חש להמתין ולבדוק אחר הדברים גילה בדעתו שלא היתה חביבה עליו:
תוכן כתב:כל דיני תנאי כפול נאמר רק אם אנו רוצים שהדבר יחול מעכשיו, דבכה"ג בעינן משפטי התנאים. אבל אם אני אומר לך, אם אתה ידידי ר' רון תתן לי חמשים שקל אני אמכור לך ספר זה, ואתה מרים את הספר ולא מביא לי את הכסף, אין כאן בעיה של משפטי התנאים, כי המכירה לעולם לא חלה. ועיין ים של שלמה גיטין פ"ז סימן י'.
תוכן כתב:כל דיני תנאי כפול נאמר רק אם אנו רוצים שהדבר יחול מעכשיו, דבכה"ג בעינן משפטי התנאים. אבל אם אני אומר לך, אם אתה ידידי ר' רון תתן לי חמשים שקל אני אמכור לך ספר זה, ואתה מרים את הספר ולא מביא לי את הכסף, אין כאן בעיה של משפטי התנאים, כי המכירה לעולם לא חלה. ועיין ים של שלמה גיטין פ"ז סימן י'.
רון כתב:דבשלמא במקח, ודאי שיכול לקצוץ ולפסוק שהסכום אותו פסקו הוא תמורת המקח, וכל שחסר בסכום לא יחול המקח, וזה פשוט.
אבל לענין גיטין, וכי אשה ממונו של בעל ששייך לומר שדמי הגירושין יהיו כך וכך?
רון כתב:וביותר יוצא לפי דבריו, שכל דיני תנאי שהוצרכו למילף מבני גד ובני ראובן לא הוצרכו בשביל לבטל, כיון שהביטול מקח יהיה בכל אופן גם לולי הלכות תנאים. וכל מה דילפינן מב"ג וב"ר הוא רק בשביל קיום הדבר וכי כך הדבר?
אוצר החכמה כתב:אני לא חושב שדברי ר' יצחק אלחנן כוונתם כמו שמפרש אותם הרב תוכן. ואיני מבין את דברי כוונת הרב תוכן. מה הכוונה למפרע ומה בבני גד ובני ראובן זה למפרע.
אני חושב שרי"א אומר כאן שכיוון שמעשה תלוי ברצון אם ברור לנו שכל המעשה לא נעשה אלא לשם מטרה מסויימת שם לא צריך את משפטי התנאים. וכל משפטי התנאים הוא כשעשה תנאי נוסף בעניין. זה אכן חידוש מצד אחד אבל מצד שני זה מאד מסתבר כי אחד הקשיים שיש בעניין משפטי התנאים הוא הקושי הזה שכיוון שידעינן שבלי זה לא הסכים שייעשה הדבר איך חל המעשה והחילוק הזה עוזר.
תוכן כתב:רון כתב:דבשלמא במקח, ודאי שיכול לקצוץ ולפסוק שהסכום אותו פסקו הוא תמורת המקח, וכל שחסר בסכום לא יחול המקח, וזה פשוט.
אבל לענין גיטין, וכי אשה ממונו של בעל ששייך לומר שדמי הגירושין יהיו כך וכך?
ודאי שהאשה אינה ממונו של בעל, אבל כל הדמיון הוא רק לענין תנאי. דאע"ג דאין כאן מכר אלא גט, מכל מקום אין הגט חל בכלל עד שיתנו סכום כך וכך, כמו שאין המכירה חלה עד שיתנו סכום כך וכך. הדמיון הוא רק לגבי חלות המעשה, אם זה גט או מכירה, לא לגבי מהות המעשה, אם יש כאן הסכם ממוני או הסכם גירושין.רון כתב:וביותר יוצא לפי דבריו, שכל דיני תנאי שהוצרכו למילף מבני גד ובני ראובן לא הוצרכו בשביל לבטל, כיון שהביטול מקח יהיה בכל אופן גם לולי הלכות תנאים. וכל מה דילפינן מב"ג וב"ר הוא רק בשביל קיום הדבר וכי כך הדבר?
ההיפך הגמור, כל דיני תנאי הוצרכו רק באופן שמבטל את המעשה למפרע, דהיינו שהגט חל בעיקרו, ובא התנאי ואומר כיון שהתנאי לא התקיים, המעשה בטל למפרע. אבל כדי שהמעשה יתקיים מכאן ולהבא, לא צריך לדיני תנאי כלל, אלא התנאי חל בהתאם לרצון של שני הצדדים אפילו בלי משפטי התנאים.
רון כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא חושב שדברי ר' יצחק אלחנן כוונתם כמו שמפרש אותם הרב תוכן. ואיני מבין את דברי כוונת הרב תוכן. מה הכוונה למפרע ומה בבני גד ובני ראובן זה למפרע.
אני חושב שרי"א אומר כאן שכיוון שמעשה תלוי ברצון אם ברור לנו שכל המעשה לא נעשה אלא לשם מטרה מסויימת שם לא צריך את משפטי התנאים. וכל משפטי התנאים הוא כשעשה תנאי נוסף בעניין. זה אכן חידוש מצד אחד אבל מצד שני זה מאד מסתבר כי אחד הקשיים שיש בעניין משפטי התנאים הוא הקושי הזה שכיוון שידעינן שבלי זה לא הסכים שייעשה הדבר איך חל המעשה והחילוק הזה עוזר.
אבל הרי על זה בדיוק כתבו תוס' בכתובות נו' לבאר דלולי הילפותא מב"ג וב"ר לא היה שייך דבר כזה "מעשה על צד" ואיני יודע איך לפרש את דברי ר' יצחק אלחנן עם דברי התוס', שהרי לפי דבריו עצם מה שחפץ בצד מסויים גורם לביטול החלות גם לולא הלכות תנאים.
תוכן כתב:כל דיני תנאי כפול נאמר רק אם אנו רוצים שהדבר יחול מעכשיו, דבכה"ג בעינן משפטי התנאים. אבל אם אני אומר לך, אם אתה ידידי ר' רון תתן לי חמשים שקל אני אמכור לך ספר זה, ואתה מרים את הספר ולא מביא לי את הכסף, אין כאן בעיה של משפטי התנאים, כי המכירה לעולם לא חלה. ועיין ים של שלמה גיטין פ"ז סימן י'.
אוצר החכמה כתב:רון כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא חושב שדברי ר' יצחק אלחנן כוונתם כמו שמפרש אותם הרב תוכן. ואיני מבין את דברי כוונת הרב תוכן. מה הכוונה למפרע ומה בבני גד ובני ראובן זה למפרע.
אני חושב שרי"א אומר כאן שכיוון שמעשה תלוי ברצון אם ברור לנו שכל המעשה לא נעשה אלא לשם מטרה מסויימת שם לא צריך את משפטי התנאים. וכל משפטי התנאים הוא כשעשה תנאי נוסף בעניין. זה אכן חידוש מצד אחד אבל מצד שני זה מאד מסתבר כי אחד הקשיים שיש בעניין משפטי התנאים הוא הקושי הזה שכיוון שידעינן שבלי זה לא הסכים שייעשה הדבר איך חל המעשה והחילוק הזה עוזר.
אבל הרי על זה בדיוק כתבו תוס' בכתובות נו' לבאר דלולי הילפותא מב"ג וב"ר לא היה שייך דבר כזה "מעשה על צד" ואיני יודע איך לפרש את דברי ר' יצחק אלחנן עם דברי התוס', שהרי לפי דבריו עצם מה שחפץ בצד מסויים גורם לביטול החלות גם לולא הלכות תנאים.
ואיך אתה מבין לפי דברי התוספות את המושג של מיקח טעות.
אני חושב שזה בדיוק מה שיסביר רי"א. אם אין דיני תנאים השאלה שנשאלת היא מה באמת כוונת האדם הפנימית. כלומר האם כל הסיבה שהוא עושה את המעשה הוא בגלל סיבה מסויימת אז וודאי שהמעשה מתבטל אם הסיבה לא התקיימה. אם מדובר בדבר שהוא בליבו ולב כל אדם אז המעשה מתבטל משום מיקח טעות אבל גם אם מתוך אמירתו התברר שזה עיקר הסיבה גם אז המעשה יתבטל בהתבטלות הסיבה. אבל תנאי רגיל הוא מצב אחר שהסיבה האמיתית לעשיית המעשה היא אחרת אבל הוא רוצה להתנות את המעשה במשהו. ואמנם נכון שאינו רוצה לעשות את המעשה ללא התנאי אבל התנאי אינו סיבה לדבר. על זה מבארים תוספות שאי אפשר לעשות מעשה על צד אילולי שלמדנו מבני גד ובני ראובן. (המקרה שם דומה לאופן הזה משה רבינו מוכן לתת להם את הקרקע בעבה"י כי הקרקע צריכה להתחלק ויש הגיון בבקשה שלהם. רק הוא מתנה את זה בזה שייצאו חלוצים ולא שכל הסיבה שהוא מוכן לתת להם היא כי הם יוצאים חלוצים). נכון שזה חילוק קצת דק וביאור מחודש אבל אני חושב שהוא מובן.
רון כתב:להלן הנני להביא את לשונו של העין יצחק שדבריו הם חידוש עצום לענ"ד, ואודה לחו"ר הפורום שליט"א אם יוכלו להחכימני בבביאור דבריו או מי נשא ונתן בהם.
ותורף דבריו בקיצור, דמי שנתן גט ואמר בתחילה שנותן את הגט בגלל שיקבל סך מסויים, אם לא קיבל את כל הסך הגט בטל. ואף שלא התנה ככל משפטי התנאים, אך לא צריך להגיע לדין תנאי בשביל זה, רק סגי במה שקצץ ופסק שהגט יהיה עבור זה, והוי ככל מקח שקצץ עבורו דמים, שאם לא מקבל את כל הדמים לא חל המקח, וזה בלי הלכות תנאים.
וזה לשון ספר עין יצחק אבן העזר חלק ב' סימן מ'.
שאלה בזוג א' שנתקוטטו כמה שנים ולא היה מיתדר ביניהם עד שנגמר ביניהם שיתן גט לה ובאופן שתקבל האשה בחרם ע"ע שאינה רשאה לדור בעיר מוש שהוא מקום בעלה ועכשיו לאחר שגירשה וביטל כל תנאים כד"ת טוענת האשה שלא קיבלה עלי' החרם של המסדר. ונשאלתי לחוות דעתי בנידון הגט אם הוא כשר או לא.
ענף א (א) תשובה בעז"ה והוא. כי זה ברור ופשוט לדעתי באם גמרו עם הבעל המגרש ליתן עבורו בהשלשה סך מעות כמה יתנו לו בעד נתינת הגט וישלישו עבורו ולא קיימו בהשלשה כפי הסך שגמרו עמו אף דינר א' שנחסר מסך החשבון שגמרו עמו בעד רצוי שלו בהגט. ודאי דהגט בטל. ואף דלא היה בדיני תנאי כפול וכה"ג. משום דסך הקציצה דהושוו עמו בעד רצונו בהגט זהו כמו דהי' תנאי כפול. ולא בעינן בזה דיני תנאי כלל כדמוכח בקדושין (דף ח') התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר א"מ והובא באה"ע סי' כ"ט סעיף ז'. ולא אמרינן דהא לא ה"ל תנאי כפול. משום דקציצת המחיר בעד הקדושין בעינן דיהי' כמו שהי' המדובר בפי' כמה יהיה המחיר. וה"ה במקח וממכר היכא דהתנה שישלם לו בעד המקח ולא שילם לו כפי הסך שקצב עמו אף דמשך החפץ. הוי למפרע גזל בידו. כמבואר באה"ע סי' ק"כ בח"מ ס"ק ה'. והובא בנתיבות סי' ק"ץ ס"ק ז' בשם המח"א ע"ש.
ביליצר כתב:
הגר"ן שליטא ,
עיין תוספות קדושין ו ע"ב לא החזירו לא יצא דכשהדברים ברורים לא בעי תנאי כפול ואפילו בההוא דזבן אדעתא למיסק לא"י לא בעי תנאי כפול ,
ועדיין הנני מסכים דיש כאן מן החדש ,,
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 161 אורחים