אורך ורוחב בריבוע

[צולניק]

ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

[סתם איש]

יותר מכך יש לשאול מהו המושג מבוי ש'רחבו יותר על ארכו'. ומבואר שאורך אינו נקרא כך משום שהוא יותר גדול מהרוחב, אלא תלוי בצורת הדבר. וכגון מבוי שיש לו צורה מהיכן הוא מתחיל ולהיכן הוא מתקדם וממשיך זהו ארכו והצד השני הוא רחבו. ועפי"ז יש ליישב גם את המזבח, ופשוט.

[צולניק]

תינת במבוי, אך איך תבאר במזבח, מהו ארכו ומהו רחבו.

[יבנה]

ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

העומד כשפניו כלפי המקדש, לכיוון המקדש הוי ארכו, ולצדדיו הוי רוחבו.

[יבנה]

יותר מכך יש לשאול מהו המושג מבוי ש'רחבו יותר על ארכו'. ומבואר שאורך אינו נקרא כך משום שהוא יותר גדול מהרוחב, אלא תלוי בצורת הדבר. וכגון מבוי שיש לו צורה מהיכן הוא מתחיל ולהיכן הוא מתקדם וממשיך זהו ארכו והצד השני הוא רחבו. ועפי"ז יש ליישב גם את המזבח, ופשוט.

ארכו זה מתחלתו עד סופו, ורחבו היינו רוחב שבין הבתים שבשני צידיו.

[סתם איש]

יותר מכך יש לשאול מהו המושג מבוי ש'רחבו יותר על ארכו'. ומבואר שאורך אינו נקרא כך משום שהוא יותר גדול מהרוחב, אלא תלוי בצורת הדבר. וכגון מבוי שיש לו צורה מהיכן הוא מתחיל ולהיכן הוא מתקדם וממשיך זהו ארכו והצד השני הוא רחבו. ועפי"ז יש ליישב גם את המזבח, ופשוט.

ארכו זה מתחלתו עד סופו, ורחבו היינו רוחב שבין הבתים שבשני צידיו.

והוא אשר הערתי, שארכו אין הכונה לסמן את הצד היותר ארוך. וא"כ לק"מ קושיית הרב הפותח

[עושה חדשות]

ואיך נבאר את הנאמר בחושן "זרת ארכו וזרת רחבו"?

[בן ראובן]

ואיך נבאר את הנאמר בחושן "זרת ארכו וזרת רחבו"?

אם נאמר כמ"ש הכותבים כאן שאכן מוגדר מהו האורך ומהו הרוחב (ואינו מוכרח לענ"ד), הרי האורך הוא לאורך גוף הכה"ג והרוחב הוא לרחבו.

[יבנה]

ואיך נבאר את הנאמר בחושן "זרת ארכו וזרת רחבו"?

רחבו הוא כפי רוחב הלובש, ואורך הוא בגובה.

[אליהו בן עמרם]

ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

אחר מה שכתבו הנכבדים לפני, למה א"א אפשר לומר פשוט פשוט...
אה"נ אין כאן לא אורך ולא רוחב, כי אחד שווה לשני, אבל כאשר רוצים להגדיר ריבוע בשפה פשוטה, מה אומרים?
אומרים, שהאורך והרוחב שווים.
ומהו בדיוק ה"אורך"? התשובה - גם רוחב.
ומה בדיוק ה"רוחב"? התשובה - גם אורך.
כי אין כאן לא אורך ולא רוחב במשמעות הרגילה, שזה ארוך מזה, אלא מתכוונים לשתי הפאות הניצבות זו לזו.

[פלתי]

ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

אחר מה שכתבו הנכבדים לפני, למה א"א אפשר לומר פשוט פשוט...
אה"נ אין כאן לא אורך ולא רוחב, כי אחד שווה לשני, אבל כאשר רוצים להגדיר ריבוע בשפה פשוטה, מה אומרים?
אומרים, שהאורך והרוחב שווים.
ומהו בדיוק ה"אורך"? התשובה - גם רוחב.
ומה בדיוק ה"רוחב"? התשובה - גם אורך.
כי אין כאן לא אורך ולא רוחב במשמעות הרגילה, שזה ארוך מזה, אלא מתכוונים לשתי הפאות הניצבות זו לזו.

נשמע הגיוני.

[בן ראובן]

ילמדונו רבותינו, מהו שאמרו על המזבח 'חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו' או 'אמה ארכו ואמה רחבו', מה נחשב אורך ומה נחשב רוחב בדבר שהוא מרובע?

אחר מה שכתבו הנכבדים לפני, למה א"א אפשר לומר פשוט פשוט...
אה"נ אין כאן לא אורך ולא רוחב, כי אחד שווה לשני, אבל כאשר רוצים להגדיר ריבוע בשפה פשוטה, מה אומרים?
אומרים, שהאורך והרוחב שווים.
ומהו בדיוק ה"אורך"? התשובה - גם רוחב.
ומה בדיוק ה"רוחב"? התשובה - גם אורך.
כי אין כאן לא אורך ולא רוחב במשמעות הרגילה, שזה ארוך מזה, אלא מתכוונים לשתי הפאות הניצבות זו לזו.

הוא אשר רמזתי לעיל בסוגריים.

להמחשה: האם בפסוק "שתי ידות לקרש האחד משולבות אשה אל אחותה" ידוע מי ה"אשה" ומי "אחותה"?

[משולש]

ידוע מי ה"אשה" ומי "אחותה"?

על דרך זה אומרים שהביטוי "אחד אחרי השני" הוא לא נכון, כי תמיד השני הוא אחרי האחד...
(וכן שהר"ת "ק"ק" הכוונה - 'קצת קשה' ולא 'קשה קצת' דאם כן היו כותבים הקוף השניה לפני הראשונה...)

[עושה חדשות]

ע"ע פי' המלבי"ם דברי הימים ב פרק ג פסוקים ד,ח.