כדכד כתב:יש היתר נוסף שמותר לשוכר לשלם למשכיר מראש לכל השנה פחות ממה שהיה משלם לו בסוף כל חודש וטעם ההיתר הוא [b]שבשעת התשלום עוד לא חל עליו החיוב לשלם[b] ולכאורה אין זה משנה כלל אם יש כבר למשכיר את מה שהוא משכיר או לא כי ההיתר מבוסס על משהו אחר.
אני גם רואה שמן הצורך להאריך.
תנן [ב"מ סה, א] מרבין על השכר ואין מרבין על המכר, דהיינו שבשכירות מותר לומר ב' מחירים, אם תשלם עכשיו תשלם פחות [י' דינרים לשנה] ואם בסוף כל חודש תשלם יותר [א' דינר לכל חודש]. ואילו במכר אסור לומר ב' מחירים, אם תשלם עכשיו י' דינרים ואם בעוד שנה י"ב דינרים.
ובביאור ההיתר לפרש בשכירות ב מחירים ולשלם בסוף מחיר גבוה יותר [י"ב דינרים לשנה], קיים ההסבר הנ"ל שכתבת כיון שעכשיו [בשעת השכירות] עדיין לא חל החיוב, שהרי שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, וכמו שהסבירה הגמ' שם.
אולם עדיין קשה אם שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף נמצא ששכרה בסוף י"ב דינרים, איך מותר להקדים ולשלם י' בתחילת השנה ולקבל הוזלה.
וע"ז כתבתי שיסוד ההיתר הוא של "יש לו", וכמש"כ בעליות דרבינו יונה ב"ב פז, א [לענין הקדמת תשלום בפועל] והביאו הרשב"א שם. ועוד האריכו בזה הראשונים והאחרונים בב"ב ובב"מ שם, עיין עליהם.
וממילא נקטו הפוסקים, דלענין תשלום מוקדם בשכירות פועל, הוא רק אם שייך בו היתר של "יש לו".