לענין כתב:יש לעיין בדבר שאינו שוחד אלא תשלום מיוחד
(וכגון לשלם לגננת במעון כדי שלא תרדים את הילד בצהרים)
וכבר נכב"ב בעבר בהרחבה
אריה מרדכי כתב:להלן מה שיש בכתבי מענין זה וכן משו"ת שנשאל מו"ר הגר"מ שפרן שליט"א.
מתבאר בפוסקים שאיסור שוחד אינו דוקא בדיינים בלבד אלא אף בכל נבחרי הציבור, [עיין בפתחי תשובה חושן משפט סימן לד ס"ק כז שכתב "עייין בספר פלפולא חריפתא מהגאון בעל תוי"ט שם [סנהדרין פ"ג סי' י"ז] אות (כ"א) [ש'] שכתב, עוד דבר גדול נשמע מדברי הרא"ש שם, דשוחד אסור אף בדבר שאינו דין תורה אלא דרך קנס בעלמא כו', וכתבתי זה להורות לנאמנים על הציבור אף על פי שאין דיניהם דין תורה ולא נתקבלו לכך, אפ"ה יזהרו מלקבל מתנות על דיניהם, עכ"ל.
ועיין בערוך השולחן חושן משפט סימן ט "ולאו דווקא דיין אסור בקבלת שוחד אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור אף שאין דיניהם דין תורה ואסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה וכ"ש ע"י לקיחת שוחד" עכ"ל].
ונשאל הגרמ"ש אם מותר לתת שוחד לפקח בניה או עירייה, או שוטר בכדי שיותרו לוו על הקנס וכד' וכן אם מותר לתת שוחד לרופא ציבור שיקדים לו את התור, או למנהל מוסד שיכניס כמורה אדם מסוים.
והשיב בכל אלו הדברים הוא איסור חמור משני טעמים א' מדין איסור שוחד בנבחרי ציבור שכתבו הפוסקים שאסור לתת להם שוחד מכיון שמתמנים מהציבור נדרש שלא יערבו שיקולים זרים בהחלטותיהם שעלולים לפגוע בסופו של דבר בציבור. ב' מכיון שאותם אנשים מקבלים מקבל משכורת בעבודתם הציבורית על מנת שימלאו תפקידם כראוי וכשהוא משחדם מועלים בתפקידם וגוזלים את המעסיקים שמינו אותם וא"כ מכשילם בגזל, ועובר על איסור לפני עיור.
ובעיקר הדברים שמעתי מפי כמה מגדולי הדיינים שיש לחלק בין עניינים שהם ציבוריים ושייכים לכלל, שודאי שאסור לשחדם, אבל בענינים רבים כחוקיהם שהם בגדר עוול ורשעות ודין הפקחים וכד' הוא הם כמוכס העומד מאיליו שדינו כגזלן, ולכן ודאי שמותר לשחד פקח בניה באופן שבונה כדין ואין מתחשבים במגבלותיהם [ונקט כדוגמא מי שסוגר מרפסת שע"פ דיניהם יתכן שהוא איסור דודאי מותר לשחדם].
ג] מקבץ שאלות בדיני שוחד לנבחרי וממלאי תפקידים ציבוריים.
א] האם מותר לתת שוחד לפקח עיריה וכן באופן שהפקח רוצה לרשום דו"ח חניה האם מותר ליתן לו שוחד באופן שאמנם חנה במקום אסור עפ"י חוק אך אין בזה משום איסור תורה
ב] האם מותר ליתן שוחד לפקיד בעיריה כדי שיזרז הליכים שונים.
ג] ראובן רשם את בתו לגן הילדים שבקרבת ביתו לצערו התברר לו שמספר הנרשמים לפניו כבר עבר בהרבה את המיכסה הראויה לגן זה בצר לו שיתף בעניין את ידידו שמעון העובד בעירייה בתפקיד בכיר והלה התערב בעניין והצליח לקדם את הילדה למקום ריאלי יותר בתור ואכן הילדה התקבלה שמח ראובן מאד וקנה לשמעון את כל ספרי שולחן ערוך המהודר ביותר שמעון שואל האם מותר לו לקבל ספרים אלו.
ד] שאלה פקיד עובד צבור מופקד על חלוקת מגרשים למבני צבור קיימים קריטריונים מסויימים בענין חלוקה זו והפקיד הממונה יש בסמכותו לאשר או לדחות בקשות לשם אישור הבקשה שוקל צבור מסויים לתת מתנה אישיותי לפקיד ההל על מנת שיזרז ויאשר את בקשתו. א] האם יש בדבר משום נתינת וקבלת שוחד, ב] מ"ה אם המתנה ניתנת על מנת לדחות משחדים אחרים.
ה] שאלה האם מותר למנהל בית ספר להפעיל לחץ ולהפעיל את קשריו כדי שבנו יקבל משרה?
ו] האם מותר לתת שוחד לרופא בבית חולים ציבורי על מנת שיקדים לו את התור לפני חולים אחרים.
תשובה. בכל השאלות הנ"ל יש לדון בזה מצד איסור שוחד, וכעין מה שכתב בפת"ש (חו"מ סימן לד ס"ק כז) בשם התויו"ט דשוחד אסור אף בדבר שאינו דין תורה אלא דרך קנס בעלמא, ולכן הנאמנים על הציבור, אף על פי שאין דיניהם דין תורה ולא נתקבלו לכך, אפ"ה יזהרו מלקבל מתנות על דיניהם, יעו"ש. וכעין זה מבואר בחת"ס (חו"מ סימן קס) שהמקבל שוחד אסור לדון בענין מינוי הרב, אפילו שאין זה דין תורה. ויעוין עוד בתשורת ש"י (סימן תקלה). ואם כן אף בעניננו הדבר אסור. ואף אם נותן השוחד לאחר המעשה ואף אם נותן כדי לדחות משחדים אחרים.
שכל שנתמנה עי הציבור או מכספי הציבור ההרי הוא מחויב לנהוג ע"פ הכללים הנהוגים והישרים וכל שאינו עושה כן ונוטל שוחד ע"צ לקדם אינטרסים זרים הרי הוא עובר באיסור שוחד וגוזל את משלחיו.
ובחשוקי חמד בכורות כתב שדעת הגר"ח קניבסקי שליט"א, והשיב לי דהכל לפי הענין, ויש מקרים שהדבר מותר לפי ראות עיני הרב שיודע את כל השיקולים והצדדים.
ובספר חוקי חיים הביא בשם הגרמ"מ שפרן שבכל אלו הדבר אסור מלבד טעם השוחד דמכיון שע"י השוחד הרי שהפקח או הפקיד גונבים את דעתו של בעה"ב דהיינו של המעסיק כלומר העירייה.
ונתנו ידידים כתב:ומה הדין לתת שוחד למלמדים ומורות כנהוג
ש. ספראי כתב:לענ"ד יש כאן ב' נושאים לא קשורים:
אסור לתת שוחד כאשר נתינת השוחד גורמת נזק לאדם אחר, כגון מכרז ובחירות.
אך כאשר השוחד נועד לזרז הליך הקצאה/אישור בניה או שהמלמד יעניק תשומת לב לילד וכדומה, אלו דברים שברוב המקרים לא אמורים לבוא על חשבון אדם אחר.
אם הפקיד חייב לאשר 10 אישורים ביום, ניחא.
אך אם הוא עצל, כפי שקורה ברוב מקרי מחלקות כגון דא, ונח על זרי הבריוקרטיא ולכן הוא לא ממהר לשום מקום, והשוחד מזרז אותו, מה הבעיה בזה?
אשר177 כתב:ונתנו ידידים כתב:ומה הדין לתת שוחד למלמדים ומורות כנהוג
זה סמנטיקה, אתה לא חייב לקרא לזה "שוחד" וכך לא תהיה לך בעיה.
אוצר החכמה כתב:הרי בתחילת הדיון הביא הרב אריה מרדכי ראיות שזה נקרא שוחד. אם נראה לך שבמלמד העניין שונה אולי תבאר מדוע?
כדכד כתב:לענין כתב:יש לעיין בדבר שאינו שוחד אלא תשלום מיוחד
(וכגון לשלם לגננת במעון כדי שלא תרדים את הילד בצהרים)
וכבר נכב"ב בעבר בהרחבה
איפה נכתב בזה?
למה שתהיה בזה בעיה?
ש. ספראי כתב:לענ"ד יש כאן ב' נושאים לא קשורים:
אסור לתת שוחד כאשר נתינת השוחד גורמת נזק לאדם אחר, כגון מכרז ובחירות.
אך כאשר השוחד נועד לזרז הליך הקצאה/אישור בניה או שהמלמד יעניק תשומת לב לילד וכדומה, אלו דברים שברוב המקרים לא אמורים לבוא על חשבון אדם אחר.
אם הפקיד חייב לאשר 10 אישורים ביום, ניחא.
אך אם הוא עצל, כפי שקורה ברוב מקרי מחלקות כגון דא, ונח על זרי הבריוקרטיא ולכן הוא לא ממהר לשום מקום, והשוחד מזרז אותו, מה הבעיה בזה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים