החושב כתב:כדכד כתב:הרב החושב!
אולי תסביר לתועלת המעיינים מה בעצם הויכוח של כת"ר עם הרב חיימשה
אני מבין שאתם מתווכחים בנושא הבטחון בה' אבל מעבר לזה לא הבנתי מאומה
אם אפשר למקד את נושא הוויכוח
'חיימשה' טוען שפחד זה דבר פסול בכל מקרה ללא יוצא מן הכלל. פחד, לדבריו, מעיד על חוסר ביטחון.
אני טוען שזה לא נכון. אמנם ביטחון בה' משפיע מאוד מאוד להורדת הפחד והדאגה, אבל אחרי הכל אדם יודע שיתכן שהדברים יתפתחו בצורה לא רצויה וכואבת (הגם שהוא יודע שגם קבלת עונש חמור - בסופו של דבר זה לטובתו), ובמצב כזה כל אדם ללא שום יוצא מן הכלל פוחד. זו תגובה טבעית של הגוף שלא נשלטת בשכל. ולכן לא שייך להטיל בזה פגם.
וגם טיפשי לחשוב שהקב"ה ברא אדם ונטע בו רגש פחד שיתעורר בו במקרים מסוימים - וכל זאת רק בשביל שאדם יתגבר על רגש זה, ובעיקרון זה רגש פסול. אם יש לאדם פחד - ברור שזה טוב ויש בזה תועלת עצומה. וכל מה שיש לנו בזה אסוציאציות של פחיתות וחסרון - הוא רק משום כך שפחד במקומות לא מתאימים ולא מוצדקים הוא בזוי מאוד. וכיון שאנחנו אנשים מרובעים וחיים במשבצות וחושבים בצורה ילדותית התרגלנו לחשוב שפחד במהותו זה פחיתות.
תודה רבה
אם לדעת כת"ר פחד איננו סותר את הבטחון אז מהו הבטחון לדעת כת"ר?
גם אני איני מקבל את הגישה שבטחון הוא שנבטח בה' שתמיד יהיה לנו טוב בטוב הנראה והנגלה וכך יהיה, ואני סבור שהבטחון צריך להיות בכך שה' מנהל את העולם וכך לכולם יהיה טוב בטוב האמתי ואנחנו יכולים להיות רגועים כי גם אם יקרה ח"ו משהו שלא לרצוננו הוא לטובתנו.
לשיטתי גם אין מקום לפחד, אבל מה כת"ר סובר בזה?
