טיפולים אלטרנטיביים ע"פ ההלכה

[יהושעבנמי]

הכלל ההלכתי הוא שהודאת בע"ד מאמינה אותו על עצמו אבל לא מכח זה על אחרים.

נכון, אבל מסברא בן אדם לא סתם ישמיץ את עצמו לולא שמתחרט על מעשיו.

[אוצר החכמה]

נו באמת. אם עכשיו זה נותן לו במה אז הוא יעשה הכל בכלל ומיירי בגוי ועוד כמה ריעותות.

[יהושעבנמי]

נו באמת. אם עכשיו זה נותן לו במה אז הוא יעשה הכל בכלל ומיירי בגוי ועוד כמה ריעותות.

אם זה נראה לך הגיוני שבן אדם מוכשר ומלומד ועשיר, יום אחד יחליט לבזות את עצמו בכאלה השמצות רק בשביל תשומת לב, ולמען המטרה הזאת לא ימנע מלהמציא דברים כאלה הזויים שלא היו ולא נבראו, אז הויכוח שלנו הסתיים פה.

[אוצר החכמה]

אני לא מתווכח.
אבל מה אתה חושב שהוא פשוט גוי ירא שמים שפתאום יום אחד נגלה אליו אליהו הנביא והחזיר אותו בתשובה?

איני מכיר אותו ולא ידעתי את שמו. אבל אם מתחילה היה רמאי ונוכל כמי שמעיד על עצמו בהחלט יתכן שנשאר כזה, רק שרב עם מנהלי החברה שלו ועשה עיסקה עם חברת תרופות הומופאתית או אחרת שיקבל סכום גדול אם יכפיש את מנהלי החברה הקודמים? אתה לא יכול להאמין לזה? למה?
אני יכול להמציא עוד 100 סיפורים טובים ומשכנעים למה שיעשה את זה.

מצד שני מה אתה רוצה שאאמין שמאות אלפי רופאים בעולם מבינים שחברות התרופות עושות את זה והורגות את כל החולים שלהם עם התרופות שלהם וכולם כולם אנשים אכזריים שלא איכפת להם מהחולים שימותו?

[יהושעבנמי]

אני לא מתווכח.
אבל מה אתה חושב שהוא פשוט גוי ירא שמים שפתאום יום אחד נגלה אליו אליהו הנביא והחזיר אותו בתשובה?

איני מכיר אותו ולא ידעתי את שמו. אבל אם מתחילה היה רמאי ונוכל כמי שמעיד על עצמו בהחלט יתכן שנשאר כזה, רק שרב עם מנהלי החברה שלו ועשה עיסקה עם חברת תרופות הומופאתית או אחרת שיקבל סכום גדול אם יכפיש את מנהלי החברה הקודמים? אתה לא יכול להאמין לזה? למה?
אני יכול להמציא עוד 100 סיפורים טובים ומשכנעים למה שיעשה את זה.

מצד שני מה אתה רוצה שאאמין שמאות אלפי רופאים בעולם מבינים שחברות התרופות עושות את זה והורגות את כל החולים שלהם עם התרופות שלהם וכולם כולם אנשים אכזריים שלא איכפת להם מהחולים שימותו?

אף אחד לא אומר שמאות אלפי רופאים הורגים חולים במזיד, רוב הרופאים הם תמימים שרק יודעים מה שלימדו אותם ואין להם את הזמן ואת האינטרס לחקור את הדברים לעומק, לאף אחד אין ספק שיש לחברות התרופות השפעה על מקבלי ההחלטות והם נתפסו הרבה פעמים עם סילוף מחקרים וכדומה, השאלה הוא רק עד היכן הדברים מגיעים, והם לא משחדים את כל הרופאים, הם עושים את זה בתחכום רב, הם משחדים כמה פרופסורים גדולים וכדומה שיש להם השפעה גדולה וכן על זה הדרך.

אין הגיון במה שאתה אומר שמייצרי תרופות הומופאתיה שיחדו אותו כיון שתרופות הומופאתיות יש אלפי חברות ורופאים פרטיים שמיצרים אותם, כך שזה לא הגיוני שהם ירוויחו מזה שמישהו משמיץ את חברות התרופות שמושמצים מספיק וזה דברים ידועים.

[אוצר החכמה]

נראה לי שבאמת חבל על הויכוח. אתה מאמין לו וזהו. רק אל תטען לנו שזה נובע משיקולים הלכתיים.

[ידידיה]

יש להומופטיא משהו נגד כאב ראש? כאב שיניים?

[אוצר החכמה]

קח מים מהברז זה אותו חומר.

[ידידיה]

קח מים מהברז זה אותו חומר.

אני לוקח (כדי לבלוע את הנורופן) וב"ה זה עוזר.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שחרגנו מייעוד האשכול, שעניינו ההלכה בעניין זה ולא ייעוץ לטיפול.
(אם זה היה מיועד לייעוץ וטיפול, הרי שלכאב ראש וכאב עיניים הפיתרון איננו תרופה וגם לא הומואופתיה אלא שינוי תזונה ויש גם כו"כ טיפולים אלטרנטיביים שעוזרים להקל על הכאבים, וכמובן שיש תועלת גם בטיפול נפשי)

[ידידיה]

כמדומני שחרגנו מייעוד האשכול, שעניינו ההלכה בעניין זה ולא ייעוץ לטיפול.
(אם זה היה מיועד לייעוץ וטיפול, הרי שלכאב ראש וכאב עיניים הפיתרון איננו תרופה וגם לא הומואופתיה אלא שינוי תזונה ויש גם כו"כ טיפולים אלטרנטיביים שעוזרים להקל על הכאבים, וכמובן שיש תועלת גם בטיפול נפשי)

חבל מאד שההומופטי לא הצליחה לייצר איזו תרופה שיעילותה ניתנת בקלות למדידה, כגון אקמול לכאב שיניים.
מין חוסר מזל נורא.
וכן אין צורך להסביר שזהו בדיוק העניין שאין מטפלים בסמפטום וכו'.
בכל זאת חבל שאין איזה משהו מדיד כמו אנטיביוטיקה או משכך כאבים, אשר יעילותם אינה צריכה לא אמונה ולא מחקר, אלא השימוש עצמו.

[בתבונה]

כמדומני שחרגנו מייעוד האשכול, שעניינו ההלכה בעניין זה ולא ייעוץ לטיפול.

מבחינה הלכתית אם השאלה לתת כסף מקופת צדקה לצורך טיפולים אלטרנטיביים זו שאלה שיש לדון בה מפנים אחרות למרות שזה לא מועיל
אבל לגבי חילול שבת או אכילה ביום כיפור וכדו' שיש רופא שאומר שאין לחלל שבת או שיש לצום ביום כיפור ומטפל אלטרנטיבי שחולק, כפי שנכתב כאן קשה להאמין שיש פוסק שיתיר לחשוש לדבריו ולחלל שבת או לאכול ביום כיפור על סמך דבריו, והסיבה כמו שהובאו דברי הרמב"ם בפיה"מ לשבת שמחללים שבת ועוברים על איסורים רק ברפואה בדוקה שהוכחה כפועלת או שהמנגנון הפעולה מובן מסתבר.
היו שהביאו פה שיש להסתמך על שלושה מקרים של חולים שהבריאו לאחר טיפולים אלטרנטיביים, אולם כפי שהוסבר זה לא שייך ברפואה אלטרנטיבית שהוכח שלא מועילה יותר מאשר טיפול פלצבו ואפשר לעשות פלצבו כשר או לא כשר אפשר לעשות פלצבו שאדם אוכל כל יום 3 חתיכות חזיר וכי נתירוודאי שלא נתיר לעשות פלצבו של איסור.
עכשיו עלתה פה טענה שהמומחים משקרים ורק בגלל זה המחקרים מוכיחים שאין תועלת בטיפולים הללו ולענ"ד הגישה של הרב אוצר החכמה נראית לי שחבל על הוויכוח

(אם זה היה מיועד לייעוץ וטיפול, הרי שלכאב ראש וכאב עיניים הפיתרון איננו תרופה וגם לא הומואופתיה אלא שינוי תזונה ויש גם כו"כ טיפולים אלטרנטיביים שעוזרים להקל על הכאבים, וכמובן שיש תועלת גם בטיפול נפשי)

קצת סתירה לתחילת הדברים בהם עלתה לכאורה הבקשה להתמקד רק בהלכה, ואילו להכניס הכרעה נגד הומאופתיה ובעד טיפולים אלטרנטיביים אחרים, ואולי גם נגד הרפואה הקונבנציונלית, דבר שמסתבר שיגרור עוד דיונים בעניין .

[בברכה המשולשת]

כמדומני שחרגנו מייעוד האשכול, שעניינו ההלכה בעניין זה ולא ייעוץ לטיפול.
(אם זה היה מיועד לייעוץ וטיפול, הרי שלכאב ראש וכאב עיניים הפיתרון איננו תרופה וגם לא הומואופתיה אלא שינוי תזונה ויש גם כו"כ טיפולים אלטרנטיביים שעוזרים להקל על הכאבים, וכמובן שיש תועלת גם בטיפול נפשי)

חבל מאד שההומופטי לא הצליחה לייצר איזו תרופה שיעילותה ניתנת בקלות למדידה, כגון אקמול לכאב שיניים.
מין חוסר מזל נורא.
וכן אין צורך להסביר שזהו בדיוק העניין שאין מטפלים בסמפטום וכו'.
בכל זאת חבל שאין איזה משהו מדיד כמו אנטיביוטיקה או משכך כאבים, אשר יעילותם אינה צריכה לא אמונה ולא מחקר, אלא השימוש עצמו.

איך כתר"ה הבין שהמלצתי על הומואופתיה?

[בברכה המשולשת]

(אם זה היה מיועד לייעוץ וטיפול, הרי שלכאב ראש וכאב עיניים הפיתרון איננו תרופה וגם לא הומואופתיה אלא שינוי תזונה ויש גם כו"כ טיפולים אלטרנטיביים שעוזרים להקל על הכאבים, וכמובן שיש תועלת גם בטיפול נפשי)

קצת סתירה לתחילת הדברים בהם עלתה לכאורה הבקשה להתמקד רק בהלכה, ואילו להכניס הכרעה נגד הומאופתיה ובעד טיפולים אלטרנטיביים אחרים, ואולי גם נגד הרפואה הקונבנציונלית, דבר שמסתבר שיגרור עוד דיונים בעניין .

צודק. טעיתי שהעליתי את העניין. סליחה.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שחרגנו מייעוד האשכול, שעניינו ההלכה בעניין זה ולא ייעוץ לטיפול.

מבחינה הלכתית אם השאלה לתת כסף מקופת צדקה לצורך טיפולים אלטרנטיביים זו שאלה שיש לדון בה מפנים אחרות למרות שזה לא מועיל
אבל לגבי חילול שבת או אכילה ביום כיפור וכדו' שיש רופא שאומר שאין לחלל שבת או שיש לצום ביום כיפור ומטפל אלטרנטיבי שחולק, כפי שנכתב כאן קשה להאמין שיש פוסק שיתיר לחשוש לדבריו ולחלל שבת או לאכול ביום כיפור על סמך דבריו, והסיבה כמו שהובאו דברי הרמב"ם בפיה"מ לשבת שמחללים שבת ועוברים על איסורים רק ברפואה בדוקה שהוכחה כפועלת או שהמנגנון הפעולה מובן מסתבר.
היו שהביאו פה שיש להסתמך על שלושה מקרים של חולים שהבריאו לאחר טיפולים אלטרנטיביים, אולם כפי שהוסבר זה לא שייך ברפואה אלטרנטיבית שהוכח שלא מועילה יותר מאשר טיפול פלצבו ואפשר לעשות פלצבו כשר או לא כשר אפשר לעשות פלצבו שאדם אוכל כל יום 3 חתיכות חזיר וכי נתירוודאי שלא נתיר לעשות פלצבו של איסור..

על כל זה הבאתי את דברי מע"כ ידידי הגר"ש גליקסברג בתחילת האשכול.

[בתבונה]

כמדומני שחרגנו מייעוד האשכול, שעניינו ההלכה בעניין זה ולא ייעוץ לטיפול.

מבחינה הלכתית אם השאלה לתת כסף מקופת צדקה לצורך טיפולים אלטרנטיביים זו שאלה שיש לדון בה מפנים אחרות למרות שזה לא מועיל
אבל לגבי חילול שבת או אכילה ביום כיפור וכדו' שיש רופא שאומר שאין לחלל שבת או שיש לצום ביום כיפור ומטפל אלטרנטיבי שחולק, כפי שנכתב כאן קשה להאמין שיש פוסק שיתיר לחשוש לדבריו ולחלל שבת או לאכול ביום כיפור על סמך דבריו, והסיבה כמו שהובאו דברי הרמב"ם בפיה"מ לשבת שמחללים שבת ועוברים על איסורים רק ברפואה בדוקה שהוכחה כפועלת או שהמנגנון הפעולה מובן מסתבר.
היו שהביאו פה שיש להסתמך על שלושה מקרים של חולים שהבריאו לאחר טיפולים אלטרנטיביים, אולם כפי שהוסבר זה לא שייך ברפואה אלטרנטיבית שהוכח שלא מועילה יותר מאשר טיפול פלצבו ואפשר לעשות פלצבו כשר או לא כשר אפשר לעשות פלצבו שאדם אוכל כל יום 3 חתיכות חזיר וכי נתירוודאי שלא נתיר לעשות פלצבו של איסור..

על כל זה הבאתי את דברי מע"כ ידידי הגר"ש גליקסברג בתחילת האשכול.

הנה מה שהבאת

"אמנם יש להדגיש את ההבדלים שבין שיטות הרפואה האלטרנטיביות השונות, שכן ישנן שיטות אלטרנטיביות המבוססות על 'הסברה שכלתנית', ובכללן גם חלק מהרפואה הסינית. לשון אחרת: אין בהכרח מתאם בין רציונאליות לבין הרפואה המערבית. דרישת הפוסקים כי תהיה הנמקה הגיונית לטיפול הרפואי, אין משמעה הכפפת כל שיטות הרפואה לכללי ההיגיון של הרפואה המערבית דווקא." ובהמשך דבריו שם (פיסקה כ): " "נראה אפוא כי רפואה סינית בפרט ורפואה אלטרנטיבית בכלל, עונות לקריטריונים של רפואה שהוכחה הצלחתה אצל שלושה חולים, זאת על אף שההיגיון שמאחוריה אינו דומה ללוגיקה של הרפואה הקונבנציונאלית. עוד יש להדגיש כי על-פי הידוע לנו לגבי תולדות הרפואה, הרפואה שבה דנו הרמב"ם והרשב"א, ואותה הנגידו לרפואה הסגולית, דומה יותר לרפואה האלטרנטיבית של ימינו ולא לרפואה המערבית-קונבנציונלית."

ובכן אין לוגיקה מערבית ולוגיקה אלטרנטיבית יש רק לוגיקה אחת, ובפרט שהרפואה האלטרנטיבית בודה איברים ומושגים שמוכחשים מהידוע וניכר לעינינו (מה תאמר על טכנאי מחשבים אלטרנטיבי שיותר תכנות בכוח הריכוז ומביא עולם של הסברים),
לגבי הטיעון שזה הועיל לשלושה חולים הבא כבר שהוכח שהרפואה האלטרנטיבית לא מועילה יותר מאשר טיפול פלצבו ואפשר לעשות פלצבו כשר או לא כשר אפשר לעשות פלצבו שאדם אוכל כל יום 3 חתיכות חזיר וכי נתירוודאי שלא נתיר לעשות פלצבו של איסור.., הפרשנות היחידה שיכולה לתמוך ברפואה האלטרנטיבית היא פרשנות הקנוניה הבינלאומית שבעיני היא מופרכת בדומה לפרוטוקולים של זקני ציון

[שומע ומשמיע]

כוללים כאן הכל ביחד.
יש רפואה אלטרנטיבית שבנויה על תזונה בריאה , והיא בהרבה מקרים הגיונית ,ושיטתית להפליא ועובדת בשטח.
ביודעי ומכירי קאמינא, עם השוואות והוכחות ברורות בכמה מקרים.

[אוצר החכמה]

עוד יש להדגיש כי על-פי הידוע לנו לגבי תולדות הרפואה, הרפואה שבה דנו הרמב"ם והרשב"א, ואותה הנגידו לרפואה הסגולית, דומה יותר לרפואה האלטרנטיבית של ימינו ולא לרפואה המערבית-קונבנציונלית."

לענ"ד ההיגד הזה לא מתקבל על הדעת.
כשם שלא מתקבל על הדעת לטעון שאילו היה הרמב"ם בימינו היה ממשיך לאחוז במבנה הקוסמולגי של תלמי ולטעון שמי שמכבד את דעתו וחכמתו של הרמב"ם צריך לכפור בידע האסטרונומי המודרני ולחשוב שהעולם נראה כפי המתואר על ידיו.

מה שאנחנו צריכים ללמוד מן הרמב"ם הוא את העקרונות הרעיוניים והתורניים היינו שצריך לקבל את המציאות וההגיון שמאחוריה ולשפוט לפיו. אמנם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ומערכת השיקולים מה נראה הגיוני ומה סביר היא תלויה בידע הקיים בכל דור ודור.

[יהושעבנמי]

כוללים כאן הכל ביחד.
יש רפואה אלטרנטיבית שבנויה על תזונה בריאה , והיא בהרבה מקרים הגיונית ,ושיטתית להפליא ועובדת בשטח.
ביודעי ומכירי קאמינא, עם השוואות והוכחות ברורות בכמה מקרים.

אבל אצל המאמינים העוורים ברפואה הקונבנציונלית לא משנה כמה עדויות תביא כל זמן שאין מחקרים קליניים ענקיים שרק חברות התרופות מסוגלות לממן כל העדויות לא שווים כלום, כי ההלכה הותאמה למה שמקובל בעולם המדע, יש כבר אפילו כאלה שרוצים להתאים את תורת האבולוציה עם התורה.

[בברכה המשולשת]

הנה מה שהבאת

"אמנם יש להדגיש את ההבדלים שבין שיטות הרפואה האלטרנטיביות השונות, שכן ישנן שיטות אלטרנטיביות המבוססות על 'הסברה שכלתנית', ובכללן גם חלק מהרפואה הסינית. לשון אחרת: אין בהכרח מתאם בין רציונאליות לבין הרפואה המערבית. דרישת הפוסקים כי תהיה הנמקה הגיונית לטיפול הרפואי, אין משמעה הכפפת כל שיטות הרפואה לכללי ההיגיון של הרפואה המערבית דווקא." ובהמשך דבריו שם (פיסקה כ): " "נראה אפוא כי רפואה סינית בפרט ורפואה אלטרנטיבית בכלל, עונות לקריטריונים של רפואה שהוכחה הצלחתה אצל שלושה חולים, זאת על אף שההיגיון שמאחוריה אינו דומה ללוגיקה של הרפואה הקונבנציונאלית. עוד יש להדגיש כי על-פי הידוע לנו לגבי תולדות הרפואה, הרפואה שבה דנו הרמב"ם והרשב"א, ואותה הנגידו לרפואה הסגולית, דומה יותר לרפואה האלטרנטיבית של ימינו ולא לרפואה המערבית-קונבנציונלית."

ובכן אין לוגיקה מערבית ולוגיקה אלטרנטיבית יש רק לוגיקה אחת, ובפרט שהרפואה האלטרנטיבית בודה איברים ומושגים שמוכחשים מהידוע וניכר לעינינו (מה תאמר על טכנאי מחשבים אלטרנטיבי שיותר תכנות בכוח הריכוז ומביא עולם של הסברים),
לגבי הטיעון שזה הועיל לשלושה חולים הבא כבר שהוכח שהרפואה האלטרנטיבית לא מועילה יותר מאשר טיפול פלצבו ואפשר לעשות פלצבו כשר או לא כשר אפשר לעשות פלצבו שאדם אוכל כל יום 3 חתיכות חזיר וכי נתירוודאי שלא נתיר לעשות פלצבו של איסור.., הפרשנות היחידה שיכולה לתמוך ברפואה האלטרנטיבית היא פרשנות הקנוניה הבינלאומית שבעיני היא מופרכת בדומה לפרוטוקולים של זקני ציון

למונח לוגיקה יש מספר משמעויות-
א. תורת ההגיון (לוגיקה שמלמדים כחלק מתמטיקה)- והיא אכן דומה תמיד. (אם כי יעויין בדברי רבינו נזיר האלוקים זיע"א בקול הנבואה ח"ב ובמגילת הרופאים והרפואות)
ב. דרך החשיבה השייכת למקצוע מסויים (אינם דומים כללי ההוכחה בהיסטוריה ובפיזיקה).
כוונת הדברים היתה על האופן השני כמובן.
לגבי הטיעון שרפואה אלטרנטיבית מועילה כפלצבו בלבד, הרי שיש בידי מחקרים (העונים גם על הכללים של כתר"ה כמחקרים) שאינו כן, וכמובן כל דבר לגופו.

[בברכה המשולשת]

עוד יש להדגיש כי על-פי הידוע לנו לגבי תולדות הרפואה, הרפואה שבה דנו הרמב"ם והרשב"א, ואותה הנגידו לרפואה הסגולית, דומה יותר לרפואה האלטרנטיבית של ימינו ולא לרפואה המערבית-קונבנציונלית."

לענ"ד ההיגד הזה לא מתקבל על הדעת.
כשם שלא מתקבל על הדעת לטעון שאילו היה הרמב"ם בימינו היה ממשיך לאחוז במבנה הקוסמולגי של תלמי ולטעון שמי שמכבד את דעתו וחכמתו של הרמב"ם צריך לכפור בידע האסטרונומי המודרני ולחשוב שהעולם נראה כפי המתואר על ידיו.

מה שאנחנו צריכים ללמוד מן הרמב"ם הוא את העקרונות הרעיוניים והתורניים היינו שצריך לקבל את המציאות וההגיון שמאחוריה ולשפוט לפיו. אמנם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ומערכת השיקולים מה נראה הגיוני ומה סביר היא תלויה בידע הקיים בכל דור ודור.

לא זאת הכוונה. כוונת הדברים היא לחלוק על הניסיון לעשות השוואה אחת לאחת בין מחלוקת הרמב"ם והרשב"א לבין הדיון על רפואה אלטרנטיבית היום. (זה ההקשר בתשובה. המצויה, כזכור, באוצר, אשר הדר"ג עצמו עיין במלואה בתחילת האשכול)

[בתבונה]

למונח לוגיקה יש מספר משמעויות-
א. תורת ההגיון (לוגיקה שמלמדים כחלק מתמטיקה)- והיא אכן דומה תמיד. (אם כי יעויין בדברי רבינו נזיר האלוקים זיע"א בקול הנבואה ח"ב ובמגילת הרופאים והרפואות)
ב. דרך החשיבה השייכת למקצוע מסויים (אינם דומים כללי ההוכחה בהיסטוריה ובפיזיקה).
כוונת הדברים היתה על האופן השני כמובן.
לגבי הטיעון שרפואה אלטרנטיבית מועילה כפלצבו בלבד, הרי שיש בידי מחקרים (העונים גם על הכללים של כתר"ה כמחקרים) שאינו כן, וכמובן כל דבר לגופו.

1. הפרשנויות של הרפואה האלטרנטיבית מנוגדים ללוגיקה במשמעות הראשונה שהבאת.
2. אתה מוזמן להראות את המחקרים הללו ונבחון אותם לעין השמש

[בברכה המשולשת]

למונח לוגיקה יש מספר משמעויות-
א. תורת ההגיון (לוגיקה שמלמדים כחלק מתמטיקה)- והיא אכן דומה תמיד. (אם כי יעויין בדברי רבינו נזיר האלוקים זיע"א בקול הנבואה ח"ב ובמגילת הרופאים והרפואות)
ב. דרך החשיבה השייכת למקצוע מסויים (אינם דומים כללי ההוכחה בהיסטוריה ובפיזיקה).
כוונת הדברים היתה על האופן השני כמובן.
לגבי הטיעון שרפואה אלטרנטיבית מועילה כפלצבו בלבד, הרי שיש בידי מחקרים (העונים גם על הכללים של כתר"ה כמחקרים) שאינו כן, וכמובן כל דבר לגופו.

1. הפרשנויות של הרפואה האלטרנטיבית מנוגדים ללוגיקה במשמעות הראשונה שהבאת.
2. אתה מוזמן להראות את המחקרים הללו ונבחון אותם לעין השמש

1. לא הרפואה האלטרנטיבית שאני מכיר.
2. בעזרת השם, בימים הקרובים אציין אליהם.

[יהושעבנמי]

יש להומופטיא משהו נגד כאב ראש? כאב שיניים?

כן תרופה בשם טראמיל, מישהו אמר שאצלו זה עוזר פלאים

[יהושעבנמי]

עורך ה-BMJ: כתבי עת רפואיים הם שלוחה של מחלקות השיווק של חברות התרופות
ריצ'רד סמית' שימש כעורך "הירחון הרפואי הבריטי" (BMJ) במשך 25 שנים. בשלוש-עשרה השנים האחרונות לעבודתו הוא כיהן כעורך ומנכ"ל של קבוצת ההוצאה לאור BMJ. בתפקידו היה אחראי לצד הכלכלי של ה- BMJ ושל הקבוצה כולה (המפרסמת כ-25 כתבי עת רפואיים). סמית' פרש מתפקידו ביולי 2004. כיום הוא חבר במועצת המנהלים של "הספרייה הציבורית למדע" (PLoS), תפקיד שעבורו אינו מקבל שכר.
את המאמר להלן פרסם ריצ'רד סמית' בירחון PloS Medicine. המאמר המקורי [כאן].


כתבי עת רפואיים הם שלוחה של מחלקות השיווק של חברות התרופות
פורסם: 17 מאי 2005

"ירחונים רפואיים התגלגלו להיות אופרציות להלבנת מידע עבור תעשיית התרופות", כתב ריצ'רד הורטון, עורך כתב העת Lancet, במרץ 2004. באותה השנה, מרשה אנג'ל, העורכת לשעבר של כתב העת New England Journal of Medicine (NEJM) גינתה את התעשייה על הפיכתה ל"מנגנון שיווק בראש ובראשונה" ועל כך שהיא משתלטת על "כל מוסד שעלול לעמוד בדרכה" [כאן]. ירחונים רפואיים נעדרים באופן בולט מרשימת המוסדות ברשימה של אנג'ל, אבל היא והורטון אינם העורכים היחידים שחשים מיאוס הולך וגובר בנוגע לכוחה והשפעתה של תעשיית התרופות. ג'רום קסירר, עוד עורך לשעבר של כתב העת NEJM, טוען כי התעשייה השחיתה את מצפונם ומוסריותם של רופאים רבים [כאן], והעורכים של PLoS Medicine הכריזו שהם לא יהפכו "חלק ממעגל התלות... בין כתבי עת רפואיים ותעשיית התרופות" [כאן].
משהו קורה, ללא ספק.

הבעיה: פחות קשורה בפרסומות, יותר קשורה לניסויים ממומנים
הדוגמא הניכרת ביותר לתלותם של הירחונים הרפואיים בתעשיית התרופות היא ההכנסה המשמעותית מפרסום, אבל זאת, לדעתי, דווקא הצורה המשחיתה-פחות של התלות הזו. הפרסומות יכולות להיות מטעות לעתים קרובות [כאן וכאן] והרווחים מהן שווים מיליונים, אבל הפרסומות נמצאות שם בגלוי, כך שכולם יכולים לראותן ולמתוח עליהן ביקורת. הרופאים היו רוצים להאמין שהם אינם מושפעים מפרסומות – כשהאמת, ככל הנראה, שונה - אבל בדומה לתחומים רבים אחרים, הציבור כבר מורגל לבחון את טענות המפרסמים בעין ביקורתית.

הבעיה הגדולה יותר טמונה במחקרים המקוריים, במיוחד המחקרים הקליניים, שמתפרסמים בירחונים הרפואיים. קוראי הירחונים מייחסים איכות גבוהה מאוד לניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. ניסוי גדול שפורסם בכתב עת חשוב נושא את חותם האיכות של כתב העת (בניגוד לפרסומות) ויזכה לתפוצה רחבה. הוא אף עשוי לזכות לסיקור תקשורתי עולמי, במיוחד אם קודם בו-זמנית באמצעות הודעות לתקשורת מצד הירחון ומצד משרד יחסי-ציבור יוקרתי אשר נשכר על ידי חברת התרופות שמימנה את הניסוי. עבור חברת התרופות, ערכו של ניסוי המראה תוצאה חיובית משתווה לאלפי מודעות פרסום, ולכן החברה עשויה לעיתים להשקיע מעל מיליון דולר בהדפסות חוזרות של תוצאות הניסוי לצורך הפצתן ברחבי העולם. הרופאים שקיבלו לידיהם את המאמר המודפס אולי לא יתעמקו בתוכנו אך הם וודאי יתרשמו משמו של הירחון בו התפרסם. איכות הירחון תקדש את איכות התרופה.

למרבה המזל, מנקודת מבטן של החברות שמממנות ניסויים (אבל לרוע מזלם ואמינותם של כתבי העת המפרסמים אותם), מחקרים אלו רק לעתים רחוקות מדווחים על תוצאות שאינן חיוביות למוצרי החברות [כאן וכאן]. פאולה רוקון ואחרים בחנו בשנת 1994 את כל המחקרים שנערכו במימון יצרניות של תרופות אנטי-דלקתיות לדלקת פרקים שהצליחו למצוא [כאן]. הם מצאו 56 מחקרים, ואף לא אחד מהמחקרים שפורסמו הציג תוצאות שהיו שליליות לחברה שמימנה את המחקר. כל מחקר ומחקר מצא כי התרופה של החברה מממנת המחקר טובה כמו הטיפול אליו הושוותה או טובה ממנו.

בשנת 2003 נערכה סקירה שיטתית של 30 מחקרים, אשר השוותה בין תוצאות מחקרים הממומנים על ידי תעשיית התרופות למחקרים במימון מקורות אחרים [כאן]. שישה-עשר מהמחקרים בחנו ניסויים קליניים או מטה-אנליזות, ולשלושה-עשר מתוכם היו תוצאות טובות עבור החברות המממנות. בסך הכל, מחקרים ממומנים על ידי היצרנית היו בעלי סבירות גבוהה פי ארבע לתת תוצאות חיוביות לחברה מאשר מחקרים במימון מקורות אחרים. בכל חמשת המחקרים שביצעו ניתוח כלכלי התוצאות היו חיוביות לחברה המממנת.

הראיות מראות בבירור שהחברות מקבלות את התוצאות הרצויות להן, וזה מדאיג במיוחד כי בין 33% ל-75% מהמחקרים שפורסמו בכתבי עת החשובים ממומנים על ידי התעשייה [כאן]. ב-BMJ מדובר רק בכשליש, חלקית מפני שלכתב העת יש פחות השפעה מאשר לאחרים בצפון אמריקה (האחראית על מחצית מכל ההכנסות של חברות התרופות) וגם בגלל שכתב העת מפרסם פחות לגבי ניסויים בתרופות.

מדוע חברות התרופות מקבלות את התוצאות שהן רוצות?
מדוע חברות התרופות מקבלות את תוצאות הניסויים שהן רוצות לקבל? מדוע מנגנון ביקורת העמיתים (Peer Review) של כתבי העת לא מצליח לזהות מה שנראה כתוצאות מוטות? הסקירה השיטתית של 2003 מצאה כי האיכות הטכנית של המחקרים הממומנים על ידי התעשייה היתה טובה, ולעתים קרובות אף טובה מזו של מחקרים הממומנים על ידי אחרים [כאן]. זה אינו מפתיע משום שלרשות חברות התרופות עומדים משאבים עצומים והן יודעות כיצד לבצע ניסויים בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

נראה כי החברות מקבלות את התוצאות שהן רוצות לא על ידי שיבוש התוצאות - פעולה גסה מדי שעשויה להיות ניתנת לזיהוי על ידי ביקורת עמיתים - אלא על ידי שאלת השאלות ה"נכונות" [כאן]. ישנן דרכים רבות להגדיל בהרבה את הסיכוי להפקת תוצאות חיוביות וישנם שכירי-חרב למכביר שימצאו דרכים חדשות להיות צעד אחד לפני המעריכים של ביקורת העמיתים.

בנוסף, קיימות אסטרטגיות פרסום שונות בכדי להבטיח חשיפה מרבית של התוצאות החיוביות. חברות התרופות יכולות לנסות ולמנוע את פרסומם של מחקרים בעלי תוצאות שליליות [כאן] אבל זוהי אסטרטגיה גסה - וכזו שיש להשתמש בה רק לעתים נדירות - אם החברה יודעת לשאול מראש את השאלות ה"נכונות". אסטרטגיה טובה בהרבה היא פירסום תוצאות חיוביות יותר מפעם אחת, לעתים מזומנות בנספחים למהדורת הגיליון הראשי, שהם רווחיים מאוד למוציאים לאור וידועים כבעלי איכות מפוקפקת [כאן וכאן]. חברות בדרך כלל עורכות ניסויים במספר אתרים וישנו כר נרחב לפרסום תוצאות שונות מאתרי ניסוי שונים, בזמנים שונים ובכתבי עת שונים. אפשר גם לשלב את התוצאות מהאתרים השונים בקומבינציות רבות ושונות. אסטרטגיות אלה נחשפו במקרים של התרופות ריספרדאל [כאן] וזופרן [כאן] אבל בדרך-כלל נדרש מאמץ עצום על מנת לגלות כמה מהניסויים שנערכו הם יחודיים באמת וכמה הם פשוט אותן התוצאות שפורסמו מספר פעמים בוריאציות שונות. בדרך כלל לא ניתן לגלות זאת מתוך עיון במחקרים שפורסמו. מן ההכרח ליצור קשר עם המחברים ולקבל נתונים על נבדקים ספציפיים.

ביקורת עמיתים אינה פותרת את הבעיה
עורכים של ירחונים רפואיים, ההופכים להיות מודעים יותר ויותר לאופן בו הם מנוצלים, משיבים מלחמה [כאן וכאן], אבל עלי להודות שלקח לי כמעט רבע מאה של עבודת עריכה ב-BMJ להבין מה קורה. עבודת העורכים היא לבחון ולשקול את המחקרים המוגשים בפניהם. הם יכולים לבקש מהמחברים לשלוח להם את כל המחקרים בנושא, אבל לא עומדת לרשותם דרך אחרת לדעת על קיומם של מחקרים שבוצעו, אך לא פורסמו. קשה להם אפילו לדעת על מחקרים רלוונטיים אחרים שהתפרסמו ולעיתים זה בלתי אפשרי להבחין שמחקרים מסוימים מציגים תוצאות חלקיות של מחקרים אחרים. עורכים עשויים, איפוא, לבצע ביקורת עמיתים על חתיכה אחת בפאזל שיווקי ענק ומתוחכם, והפיסה שיש להם עשויה להיות באיכות טכנית גבוהה. היא כנראה תעבור בהצלחה ביקורת עמיתים, שהיא עצמה, על פי המחקר, מעין הגרלת לוטו שיעילותה מפוקפקת ומועדת להטיות ושימוש לרעה [כאן].

יתרה מזאת, העורכים עשויים להעדיף ניסויים אקראיים. כתבי עת רבים מפרסמים מחקרים מעטים מסוג זה והיו רוצים לפרסם יותר: כפי שציינתי קודם הם נחשבים לבעלי איכות גבוהה. המחקרים הללו אף עשויים להיות מעניינים מבחינה קלינית. סיבות אחרות לפרסום הן ראויות פחות. מוציאים לאור יודעים שחברות התרופות רוכשות לעתים קרובות מהדורות של הדפסה-מחדש בשווי אלפי דולרים, ושיעור הרווח על אלו צפוי להגיע ל-70%. גם העורכים יודעים כי פרסום מחקרים כאלו הוא רווחי מאוד והעורכים אחראים יותר ויותר לתקציבים של כתבי העת שלהם וליצירת רווחים עבור הבעלים. בעלים רבים - כולל גופים אקדמיים - תלויים ברווחים מכתבי העת שלהם. כך, עורך עשוי לעמוד בפני ניגוד עניינים חמור: לפרסם ניסוי שיביא רווח של מאה אלף דולר או לעמוד בתקציב של סוף השנה באמצעות פיטורי עובדים.

כתבי עת צריכים לבקר מחקרים, לא לפרסם אותם
כיצד יכולים אנו למנוע מכתבי עת לשמש כשלוחה של הזרוע השיווקית של חברות התרופות בפרסום מחקרים התומכים במוצריהם? עורכים יכולים לעיין בפרוטוקול המחקר, להתעקש על כך שמחקרים יירשמו, לדרוש שקיפות בכל הנוגע לתפקידו של מממן המחקר, ולסרב לפרסם מחקרים אם החוקרים אינם אלו השולטים בהחלטה לפרסם [כאן וכאן]. עם זאת, אני בספק אם צעדים אלה יובילו לשינוי משמעותי. יש צורך במשהו בסיסי יותר.

ראשית, אנחנו צריכים מימון ציבורי רחב יותר למחקרים, במיוחד של מחקרי ראש-בראש מקיפים של כל הטיפולים הזמינים למצב מסוים. שנית, יתכן כי כתבי עת צריכים להפסיק לפרסם תוצאות ניסויים. במקום זאת, הפרוטוקולים ותוצאות הניסוי צריכים להיות זמינים באתרי אינטרנט יעודיים. רק צעד קיצוני כזה, לדעתי, ימנע מכתבי העת מלהיות מחויבים לחברות. במקום לפרסם מחקרים - יכולים כתבי עת להתמקד בדיווח ביקורתי לגביהם.

דוגמאות לשיטות של חברות התרופות להשיג את התוצאות הרצויות להן מניסויים קליניים

- לבצע ניסוי בו המוצר שלך מושווה לטיפול הידוע כנחות.
- ניסוי התרופה שלך כנגד מינון נמוך מדי של תרופה מתחרה (להראות יעילות) או מינון גבוה מדי (להראות בטיחות).
- לערוך מחקרים שהם קטנים מכדי להראות הבדלים אל מול תרופות מתחרות.
- לבדוק במחקר מספר תוצאות ולבחור לפרסום את אלו שנותנות תוצאות טובות.
- לערוך מספר מחקרים באתרים שונים ולבחור לפרסום את התוצאות מהאתרים המועדפים.
- לערוך ניתוח של התוצאות לפי תת-קבוצות שונות ולבחור לפרסום את המועדפות.
- להציג תוצאות באופן שנראה מרשים יותר, לדוגמא, הפחתה יחסית באחוזים במקום רמת הסיכון האבסולוטית

[יהושעבנמי]

בראיון, מסביר חושף השחיתויות פיטר וילמשורסט, כיצד לחצים מתעשיית התרופות משחיתים את המחקר הנעשה על תרופות חדשות ומוביל חברות להסתיר הונאות מחקריות שבוצעו. לדבריו, אין לו כל חרטות על כך שיצא כנגד התעשייה.

הקרדיולוג הבריטי, פיטר וילמשורסט, אשר פרש באופן חלקי - ואשר תואר בשנת 2012 ע"י ה-BMJ כ"חושף שחיתויות מצליח ומאושר" [כאן] - החל את מסע הצלב שלו כנגד השחיתות במחקר הרפואי בשנת 1986. במהלך הקריירה הארוכה של וילמשורסט, בן ה-66, הוא ערך מחקרים עבור חברות תרופות ומכשור רפואי, ובניגוד לרבים מעמיתיו, לא היסס לפרסם גם תוצאות שליליות.
הוא ספג תביעות משפטיות רבות ואף עמד בפני פשיטת רגל ופגיעה קשה בשמו הטוב בשל חשיפת התנהגות בלתי הולמת בתעשיית התרופות. כיום הוא מייעץ ותומך בחושפי שחיתויות אחרים בעזרת הארגון "קודם כל חולים".

הוא התיישב עם כתבי ה"שפיגל" לדבר על עיוות האמת והונאה במחקר הרפואי והסביר מדוע החליט לקרוא תיגר על תעשיית התרופות.
--------------------------------------------
שפיגל: בשנותיך הראשונות כחוקר, חברת תרופות מסוימת הציעה לך שוחד שווה ערך לשנתיים משכרך: הם רצו למנוע ממך פרסום תוצאות מחקר שליליות. האם היית מאוכזב על כי אינך שווה יותר
פיטר וילמשורסט: (צוחק) למען האמת, הייתי קצת מופתע שהציעו לי סכום כלשהו. הייתי חוקר ורופא מאוד זוטר, רק בן 33, כך שלא הייתי מודע לכך שדברים כאלה מתרחשים. לא ידעתי שיכולים להציע לך כסף כדי להסתיר נתונים.
שפיגל: איך בדיוק הם הציעו לך את זה? הם לא אמרו, מן הסתם, "הנה שוחד בשבילך."
וילמשורסט: לא, כמובן שלא! בתחילה דיברנו על התוצאות שהתקבלו במחקר שלי: התרופה שבדקתי עבורם לא עבדה והיו לה תופעות לוואי מסוכנות. נציגי החברה ביקשו ממני להשמיט מניתוח הנתונים כמה מן הנבדקים. ללא נבדקים אלו, תוצאת המחקר הייתה חיובית. כשאמרתי שאני לא יכול לעשות את זה, הם ביקשו ממני לא לפרסם את התוצאות וכדי לפצות אותי על העבודה שעשיתי לשווא, הם אמרו שייפצו אותי בסכום הכסף הזה.
שפיגל: מה עבר לך בראש באותו רגע?
וילמשורסט: ובכן, חשבתי שזה לא בסדר. אם יש לך את הנתונים, עליך לפרסמם. זה מחויב המציאות. זאת אחת הבעיות הגדולות במחקר תרופות - שהנתונים שאנו מבססים את הטיפולים שלנו עליהם הינם למעשה רק חלק מהנתונים, כיוון שהתעשייה מסתירה את התוצאות השליליות.

שפיגל: אז לא לקח לך זמן רב להחליט?
וילמשורסט: לא. גם משום שהחולים שלקחו חלק במחקר שלנו, עשו את זה מתוך ציפייה שייעשה שימוש בתוצאות. במחקר זה המשתתפים עברו צנתור לב. הם סיכנו את חייהם למען המחקר! אז אי אפשר להשתיק את התוצאות!

שפיגל: איך הגיבה החברה?

וילמשורסט: הם הפסיקו את המחקר באמצע וכדי למנוע מאיתנו לעשות מחקר נוסף על התרופה, נציג של חברת התרופות הגיע לבית המרקחת של בית החולים וביקש את המלאי. הרוקח הבין שמשהו לא בסדר וניסה להתקשר אליי. בזמן שהיה עסוק עם הטלפון, נציג חברת התרופות לקח את הקופסה עם התרופה ועזב.

שפיגל: הם גנבו את התרופה?

וילמשורסט: ובכן, היא הייתה שלהם, כך שהם לא באמת גנבו אותה. אבל זה היה מאוד לא שגרתי. מאוחר יותר, מדענים אחרים שהיו קשורים עם החברה ניסו להכפיש בפומבי את התוצאות שקיבלנו, ואז נודע לנו כי שלוש קבוצות חוקרים אחרות שבדקו במקביל את אותה התרופה, קיבלו גם כן תוצאות שליליות, אך שוכנעו שלא לפרסמן. לכל אחת מהן נאמר שרק היא קיבלה תוצאות שליליות ושהמוניטין של חבריה יפגע אם התוצאות יפורסמו.

שפיגל: האם הונאה מחקרית כמו זו נפוצה?

וילמשורסט: אני לא יכול להגיד לכן בדיוק איזה אחוז מהניסויים פגום. אבל אני חושב שהבעיה הרבה יותר גדולה מכפי שאתן מדמיינות וזה הולך ומחמיר.

שפיגל: מדוע?

וילמשורסט: כי המחקר הופך חשוב יותר ויותר בקריירה של רופאים וכל כך קל לתמרן נתונים, להסתירם, לשחק בהם, או להציג מחקר שולי כהצלחה כבירה.

תעשייה של טריליוני דולרים



שפיגל: האם גם מחקרים על תרופות בעלות תופעות לוואי מסוכנות הושתקו באופן שיטתי?

וילמשורסט: כן, בהחלט. ולעתים קרובות, אף אין צורך לשחד את המדענים או לאיים עליהם כדי שיסתירו נתונים. חלקם עושים זאת ללא כל לחץ מצד התעשייה. עדיף בהרבה, עבור קריירה של חוקר, לפרסם תוצאות חיוביות. והסיבה לכך היא שכך הוא מטפס עוד שלב במעלה הסולם.

שפיגל: איך בדיוק האסטרטגים של חברות תרופות גדולות מכניסים תרופה לשוק? אתה מכיר את הטריקים...

וילמשורסט: כן. כנראה שהייתי יכול לייעץ למנהלים שאפתנים בתעשיית התרופות (צוחק).

שפיגל: אוקיי, בוא נשחק משחק קטן. בוא נעמיד פנים שאנחנו המנהלים אלה. מה היית מייעץ לנו לעשות?

וילמשורסט: ובכן, אני חושב שמה שעליכן לעשות זה להעביר רופאים חשובים לצד שלכן על ידי שתשלמו להם הרבה כסף. רשמית הם עדיין יועצים עצמאיים או פרופסורים באוניברסיטה, אך למען האמת, הם מאבדים את עצמאותם ברגע שהם נמצאים ברשימת מקבלי השכר שלכן. למה ש"מובילי הדעה" האלה אומרים יש השפעה רבה על רופאים אחרים.

שפיגל: האם כסף זה מספיק?

וילמשורסט: כן, אני חושב שעבור רבים מהם סכום כסף מספיק זה כל מה שהם צריכים. כלומר, לרוב האנשים יש מחיר. אבל כמובן שאתה צריך להיות מאוד ידידותי כלפיהם - אתה צריך ללכת ולדבר איתם, לאכול איתם ארוחת צהריים, לדון במחקר. עליהם לשכוח שמטרתך היא להגדיל רווחים באופן מכסימלי.

שפיגל: ומה אם תוצאות המחקר של הפרופסור אינן לרוחנו?

וילמשורסט: גרמתן לחוקר הראשי לחתום על הסכם סודיות מראש, כך שיש לכן שליטה מלאה בנתונים. ואתן יכולות להכניס לחוזה בונוסים במקרה שמקבלים תוצאה חיובית. (מחייך) זה עשוי לעזור לחוקר לפרש את הנתונים בצורה נוחה יותר עבורכן.

שפיגל: אבל נניח שיש חוקר עקשן אחד שממשיך להתעקש על פרסום תוצאות שליליות. והוא לא קיבל את השוחד שהצענו לו. מה עכשיו?

וילמשורסט: ובכן, תוכלו לנסות ולהכפיש את שמו, תוכלו לנסות להרוס את המוניטין שלו ולהעלות ספקות בנוגע לתוצאות מחקריו. זה מה שנעשה איתי. ואז בסוף אפשר לתבוע אותו. האיום לבדו לרוב יספיק בכדי לגרום לו לשתוק.

שפיגל: מאוחר יותר, זמן רב לאחר הניסיון הראשון לשחד אותך, דחית גם דמי ייעוץ בסך 50,000 פאונד (69,000 אירו) שהוצע לך על ידי חברה אחרת. האם אתה גיבור?

וילמשורסט: (צוחק) אני לא יודע. אינני הרופא היחיד שלא לוקח שוחד! ומדוע זה נתפס כמעשה גבורה? אף אחד לא אומר: "נהדר שלא שדדת את הבנק הזה!" אני רואה את זה הפוך: איך אפשר לקבל את הכסף הזה?

שפיגל: רוב הצעירים נכנסים לבית-הספר לרפואה עם אידיאלים נעלים...

וילמשורסט: ...כן, בתחילה כולם רוצים לעבוד ב"רופאים ללא גבולות" ואז, חמש או שש שנים מאוחר יותר, כאשר הם עוזבים את בית הספר לרפואה, הם רוצים להיות מנתחים פלסטיים.

שפיגל: ואיך מושכים אותם אל המערכת?

וילמשורסט: אני חושב שזה מתחיל בצורה מאוד תמימה. אתה הולך להרצאה ותעשיית התרופות מספקת כריכים לארוחת הצהריים. אתן לא מחשיבות כריך כשוחד, נכון? ואז אתן רואות אנשים אחרים מקבלים יותר - כסף להרצאות, כרטיסים לכנסים. בהדרגה אתן מקבלות שוחד גדול יותר ויותר.

שפיגל: אם כך, האם נכון לומר שרופאים בכירים רבים אינם מהווים מודל ראוי לחיקוי?

וילמשורסט: למרבה הצער, לא. כרופא זוטר מה שאתה רואה זה שכסף הוא מאוד-מאוד חשוב. רופאים רבים מעריכים את מעמדם המקצועי דרך השכר שהם מרוויחים. כמו בנקאים. אם לא הרוויחו מספיק כדי לנהוג בפורשה, אז הם אינם רופאים טובים במיוחד.

שפיגל: גם לשאפתנות וקנאה חייב להיות פה תפקיד. מדוע יש כה מעט רופאים שמדברים כאשר הם מבחינים כי אחד מעמיתיהם עושה מניפולציות בנתונים?

וילמשורסט: אני בהחלט מסכים לקביעה שהונאה מחקרית נעלמת מעיני העמיתים רק לעתים רחוקות. עמיתים יודעים כשמישהו לא השתמש בחיות מעבדה כה רבות או בכל כך הרבה איזוטופ רדיואקטיבי, כפי שנכתב בפרסום. אבל יש להם משהו שהוא כמעט "קוד של שתיקה" שאומר לא לדבר על זה.

שפיגל: אבל מדוע הרופאים הישרים שותקים?

וילמשורסט: זה יכול לסיים לך את הקריירה. אולי הבוס שלך יודע על זה ומעלים עין?

שפיגל: אז עדיף לך לא להסתכן?

וילמשורסט: טוב, אולי אני לא צריך להגיד את זה, אבל זה קצת כמו לחשוף שחיתות בגרמניה הנאצית, לא? זה כל כך טבוע במערכת, אתה לא יודע מי מעורב ולמי לפנות. למרות שברור כי ההשלכות של חשיפת מידע במדע הרפואה אינן כה חריפות - אדם עשוי למצוא את עצמו מובטל ולא מת.

שפיגל: אבל ברוב הפרסומים יש מחברים-שותפים. איך מישהו יכול להסכים ששמו יתנוסס על מאמר אם הוא חושד שהמחקר עשוי להיות מוטה?

וילמשורסט: אתן צודקות לחלוטין. קחו את המקרה של יואכים בולדט, המרדים הגרמני מבית החולים לודוויגשאפן. הוא פרסם מספר עצום של מאמרים עד שנודע כי לא קיבל את אישורה של ועדת האתיקה ושהוא פיברק נתונים בכ-90 מהם. כיצד יכלו המחברים השותפים שלו שלא לשים לב להונאה בסדר גודל כזה? גם אם לא שאל אותם אם הם רוצים כי שמם יופיע על גבי המאמר, ברגע שהמאמר פורסם, הם בוודאי ראו את זה.

שפיגל: לפני כמה שנים חברת המכשור הרפואית NMT Medical תבעה אותך על הוצאת דיבה. ערכת מחקר עבור החברה ואז הצבעת על כמה בעיות חמורות בבטיחות המכשיר. היו כמה תביעות משפטיות נגדך. בסופו של דבר החברה פשטה את הרגל ואתה איבדת 25,000 פאונד. האם זה היה שווה?

וילמשורסט: אה, כן. כן, כמובן.

שפיגל: מדוע?

וילמשורסט: מדוע? כי זה סייע לכך שהתוצאות האמיתיות של המחקר יצאו החוצה: שהמכשיר הרפואי הזה לא עבד והוביל לכמה סיבוכים מסכני חיים. בפרסום הראשון היתה הטיה לטובת המכשיר. לאחר המשפט היה צורך בתיקון לפרסום הזה. ולמרות שהתיקון עדיין אינו נכון ב-100%, הוא טוב יותר מהגרסה הראשונה.

שפיגל: במהלך כמעט ארבע שנות ההליך המשפטי כילית כמעט את כל זמנך הפנוי על הגנתך. האם אשתך מסכימה שכל זה היה שווה?

וילמשורסט: כן, בהחלט. וגם שתי בנותיי. כמובן, זאת הייתה תקופה קשה עבורי ועבור משפחתי. אבל זה לא אומר שמותר לעשות מעשים אסורים, נכון?

שפיגל: האם חגגתם כאשר ההליך המשפטי הסתיים?

וילמשורסט: כן, בטח! לאורך כל הדרך חשבנו שאנחנו הולכים לפשוט את הרגל ולאבד את הבית שלנו. כשהבנו שנפסיד רק 25,000 פאונד אשתי ואני פתחנו בקבוק יין. כך שלהפסיד 25,000 פאונד יכולה להיות סיבה טובה לחגוג! (צוחק)

שפיגל: האם אתה מכיר מקרים אחרים שהסתיימו לטובת חושף השחיתות?

וילמשורסט: לא, כמעט אף אחד.

שפיגל: למה?

וילמשורסט: עמיתים וממונים לא סומכים על חושפי שחיתויות כי הם חוששים שבפעם הבאה הדיווח יכול להיות עליהם. כמו כן, המוניטין של המוסד הרפואי שהם עובדים עבורו נמצא בסיכון אם חושף שחיתויות מדווח על הונאה, כך שנאמנות למעסיק מוערכת יותר מהאמת. אבל אני חושב שכרופא הנאמנות שלך צריכה להיות בראש ובראשונה לחולים שלך. וכמדען אתה צריך להיות נאמן לאמיתות המחקר שלך. אבל אני חושב שאנשים מסוימים קצת שכחו מהי המשמעות של להיות רופא ומדען.

שפיגל: מה לדעתך הם השינויים החשובים ביותר שצריכים להיעשות כדי למנוע הונאה במחקר המדעי?

וילמשורסט: אני חושב שצריכה להיות ביקורת באופן שוטף במעבדות ובניסויים קליניים. המחקר צריך להיבדק על ידי גורמים עצמאיים.

שפיגל: לא סביר שזה יפחיד את תעשיית התרופות.

וילמשורסט: כן, לכן צריך גם שיתחוללו שינויים מהותיים יותר. מאחר שכספן של חברות התרופות שולט בחוקרים יהיה חשוב להקים חיץ בין החברה וביניהם. החברה יכולה לשלם את הכסף הדרוש עבור המחקר לגוף עצמאי, לדוגמא משרד הבריאות. משרד הבריאות מצידו מציע לחברה שמות של חוקרים שיכולים לבצע את המחקר, וכאשר החברה מסכימה, היא משלמת את הכסף. בצורה זו אין קשר ישיר בין החברה לבין החוקרים.

שפיגל: היכן היית היום, אם כרופא צעיר היית מחליט לקבל את השוחד מחברת התרופות?

וילמשורסט: אני לא יודע. ובכן, אין לדעת, נכון? יכולתי להיות בכלא! (צוחק)

שפיגל: ד"ר וילמשורסט, אנו מודים לך על הראיון הזה.

[נהר שלום]

מאמר מעניין: 'תשובת המשקולת' - בהיתר גילוי נסתרות ע"י מטוטלת.
מתוך ירחון האוצר האחרון

[החושב]

מאמר מעניין: 'תשובת המשקולת' - בהיתר גילוי נסתרות ע"י מטוטלת.
מתוך ירחון האוצר האחרון

חן חן.
מי זה הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין?

עשה עבודה חשובה. מטבע הדברים, אנשים עם ראש רציונלי ממעטים לעסוק בנושא זה. כנראה משום שמבחינתם זה לא נושא רחב שיש לכתוב עליו ספרים ואפילו לא קונטרסים. ומבחינתם זה נראה עיסוק משעמם (ואולי גם קצת מטופש) להשיב בהרחבה לטענות מסוג "איך אתה אומר שזה לא שד? הרי אני שאלתי את המטוטלת והיא אמרה שהיא שד".
וכך יוצא שאנשים עם ראש מסוג אחר תופסים את הבמה.

[אוצר החכמה]

אני די מופתע שאתה לפי כתיבתך ההגיונית כאן בפורום מקבל את ההסברים המוזרים שהכותב מציע בהקדמתו.
(למשל יש בעולם כוחות רוחניים שאינם טומאה או קדושה וכוחות אלו מסוגלים לגרום לאדם לדעת את הנסתרות!! אבל עובדי עבודה זרה בהודו הם משתמשים רק בכוחות טבעיים או מרמים...)

או למשל ההסבר שהוא נותן בהמשך למה זה לא קוסם לפי הרמב"ם כי שם הקוסם עונה אבל כאן המטוטלת היא שעונה. אתה סבור שהרמב"ם היה מקבל את הטיעון הזה? (הלא ברור שיאמר שזה הפוך שהמטוטלת בכלל לא יכולה לענות הקוסם בכח דמיונו אולי אם יש בו כח כזה)

[ארזי ביתר]

מאמר מעניין: 'תשובת המשקולת' - בהיתר גילוי נסתרות ע"י מטוטלת.
מתוך ירחון האוצר האחרון

חן חן.
מי זה הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין?

עשה עבודה חשובה. מטבע הדברים, אנשים עם ראש רציונלי ממעטים לעסוק בנושא זה. כנראה משום שמבחינתם זה לא נושא רחב שיש לכתוב עליו ספרים ואפילו לא קונטרסים. ומבחינתם זה נראה עיסוק משעמם (ואולי גם קצת מטופש) להשיב בהרחבה לטענות מסוג "איך אתה אומר שזה לא שד? הרי אני שאלתי את המטוטלת והיא אמרה שהיא שד".
וכך יוצא שאנשים עם ראש מסוג אחר תופסים את הבמה.

המאמר - שלענ"ד מתבסס על כרעי התרנגולת או פחות מכך - נכתב כתגובה לספר ענק שנכתב בנושא בחודשים האחרונים. 'לשאלת המטוטלת' כמדומני.
הספר ההוא בהחלט שווה עיון רציני. אגב, מחברו דיבר עם רבים וטובים מגדולי ישראל, שלא היו בתוך הענין, ולאחר שדברו עמו, הצטרפו בנחרצות לדעתו. אגב דאגב, מחבר הספר הזה, הוא אדם שלמד ועסק באבחונים וטיפולים ע"י מטוטלת והנלווה אליה.

[החושב]

אני די מופתע שאתה לפי כתיבתך ההגיונית כאן בפורום מקבל את ההסברים המוזרים שהכותב מציע בהקדמתו.
(למשל יש בעולם כוחות רוחניים שאינם טומאה או קדושה וכוחות אלו מסוגלים לגרום לאדם לדעת את הנסתרות!! אבל עובדי עבודה זרה בהודו הם משתמשים רק בכוחות טבעיים או מרמים...)

או למשל ההסבר שהוא נותן בהמשך למה זה לא קוסם לפי הרמב"ם כי שם הקוסם עונה אבל כאן המטוטלת היא שעונה. אתה סבור שהרמב"ם היה מקבל את הטיעון הזה? (הלא ברור שיאמר שזה הפוך שהמטוטלת בכלל לא יכולה לענות הקוסם בכח דמיונו אולי אם יש בו כח כזה)

העניין הרבה יותר פשוט - לא קראתי את המאמר! רק ראיתי שני עמודים ראשונים.
לא התכוונתי לכתוב שאני מסכים עם מה שנכתב במאמר (כי, כאמור, לא קראתי). אלא רק הבעתי שמחתי מכך שגם אנשים עם השקפות אחרות הקדישו מזמנם להתייחס לנושא.

[בברכה המשולשת]

אני די מופתע שאתה לפי כתיבתך ההגיונית כאן בפורום מקבל את ההסברים המוזרים שהכותב מציע בהקדמתו.
(למשל יש בעולם כוחות רוחניים שאינם טומאה או קדושה וכוחות אלו מסוגלים לגרום לאדם לדעת את הנסתרות!! אבל עובדי עבודה זרה בהודו הם משתמשים רק בכוחות טבעיים או מרמים...)

או למשל ההסבר שהוא נותן בהמשך למה זה לא קוסם לפי הרמב"ם כי שם הקוסם עונה אבל כאן המטוטלת היא שעונה. אתה סבור שהרמב"ם היה מקבל את הטיעון הזה? (הלא ברור שיאמר שזה הפוך שהמטוטלת בכלל לא יכולה לענות הקוסם בכח דמיונו אולי אם יש בו כח כזה)

אם להדר"ג יש הערות על המאמר, נשמח מאוד שהוא ישלח לנו אותן לירחון הבא.
צריך לזכור שפרסום המאמר איננו מהווה הסכמה עם מסקנתו או עם טיעוניו.
באופן אישי, דעתי בזה כדעת מע"כ ידידי הרה"ג שלמה אליעזר גליקסברג בתשובותיו בנושאים אלו בשו"ת ניצני ארץ כרך א' וכרך ב' (כרך א' מצוי באוצר), יעויי"ש

[החושב]

מאמר מעניין: 'תשובת המשקולת' - בהיתר גילוי נסתרות ע"י מטוטלת.
מתוך ירחון האוצר האחרון

חן חן.
מי זה הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין?

עשה עבודה חשובה. מטבע הדברים, אנשים עם ראש רציונלי ממעטים לעסוק בנושא זה. כנראה משום שמבחינתם זה לא נושא רחב שיש לכתוב עליו ספרים ואפילו לא קונטרסים. ומבחינתם זה נראה עיסוק משעמם (ואולי גם קצת מטופש) להשיב בהרחבה לטענות מסוג "איך אתה אומר שזה לא שד? הרי אני שאלתי את המטוטלת והיא אמרה שהיא שד".
וכך יוצא שאנשים עם ראש מסוג אחר תופסים את הבמה.

המאמר - שלענ"ד מתבסס על כרעי התרנגולת או פחות מכך - נכתב כתגובה לספר ענק שנכתב בנושא בחודשים האחרונים. 'לשאלת המטוטלת' כמדומני.
הספר ההוא בהחלט שווה עיון רציני. אגב, מחברו דיבר עם רבים וטובים מגדולי ישראל, שלא היו בתוך הענין, ולאחר שדברו עמו, הצטרפו בנחרצות לדעתו. אגב דאגב, מחבר הספר הזה, הוא אדם שלמד ועסק באבחונים וטיפולים ע"י מטוטלת והנלווה אליה.

כאמור, לא התכוונתי לתת הסכמה למאמר (הסכמה שלי גם לא שווה הרבה).
לכל אחד יש ראש משלו. לי יש ראש משלי. ובהתאם לכך, יש סוגי טענות שנורא מרגיזות אותי (כן, זה עוד אחד החסרונות אצלי - כאשר אני רואה שמישהו בשיא הרצינות מדבר שטויות - אני מתרגז. כנראה שזו גאווה). למשל, אם מישהו טוען שמטוטלת זה שד - וזאת על סמך כך שהמטוטלת בכבודה ובעצמה אמרה לו זאת. או שהוא טוען שזה כישוף כי זה לא מוסבר המצד מדע.
ודרך אגב, גם הרמז לכך שגודל הספר משקף את משקלו הסגולי - זו טענה מפוקפקת בעיני.

[מלבב]

אני די מופתע שאתה לפי כתיבתך ההגיונית כאן בפורום מקבל את ההסברים המוזרים שהכותב מציע בהקדמתו.
(למשל יש בעולם כוחות רוחניים שאינם טומאה או קדושה וכוחות אלו מסוגלים לגרום לאדם לדעת את הנסתרות!! אבל עובדי עבודה זרה בהודו הם משתמשים רק בכוחות טבעיים או מרמים...)

או למשל ההסבר שהוא נותן בהמשך למה זה לא קוסם לפי הרמב"ם כי שם הקוסם עונה אבל כאן המטוטלת היא שעונה. אתה סבור שהרמב"ם היה מקבל את הטיעון הזה? (הלא ברור שיאמר שזה הפוך שהמטוטלת בכלל לא יכולה לענות הקוסם בכח דמיונו אולי אם יש בו כח כזה)

גם הרשבא כותב שיש בעולם כוחות נסתרים שאינם בכלל כישוף.

[החושב]

אני די מופתע שאתה לפי כתיבתך ההגיונית כאן בפורום מקבל את ההסברים המוזרים שהכותב מציע בהקדמתו.
(למשל יש בעולם כוחות רוחניים שאינם טומאה או קדושה וכוחות אלו מסוגלים לגרום לאדם לדעת את הנסתרות!! אבל עובדי עבודה זרה בהודו הם משתמשים רק בכוחות טבעיים או מרמים...)

או למשל ההסבר שהוא נותן בהמשך למה זה לא קוסם לפי הרמב"ם כי שם הקוסם עונה אבל כאן המטוטלת היא שעונה. אתה סבור שהרמב"ם היה מקבל את הטיעון הזה? (הלא ברור שיאמר שזה הפוך שהמטוטלת בכלל לא יכולה לענות הקוסם בכח דמיונו אולי אם יש בו כח כזה)

קראתי כעת חלק מהמאמר וראיתי את הדברים שציינת.
ואכן דבריו אלו מתקבלים מאוד על הדעת. ואתייחס למה שהערת, ואציע את דבריו בסגנון טיפה שונה, ונראה לי שזה יגרום לך להשתכנע.

למשל יש בעולם כוחות רוחניים שאינם טומאה או קדושה וכוחות אלו מסוגלים לגרום לאדם לדעת את הנסתרות!! אבל עובדי עבודה זרה בהודו הם משתמשים רק בכוחות טבעיים או מרמים...

השאלה (ההלכתית) היא לא האם יש כוחות רוחניים כאלה. אלא שהאוסרים טוענים שהשימוש במטוטלת אסור מפני שכוחות הטומאה מפעילים אותה.
וכאן באה הטענה של מחבר המאמר:
הדבר מותר ממה נפשך. אם אתה סובר שאין כאן שום תופעה אלא הכל שטויות - אתה לא יכול לאסור מטעם 'כוחות הטומאה'.
ואם אתה סובר שיש בזה תופעה מסוימת - מהיכי תיתי שהתופעה הזו נגמרת על ידי כוחות הטומאה? וכי כל תופעת טבע לא מוסברת נתלה בכוחות הטומאה? אולי התופעה לא מוסברת עכשיו, ובעוד מאה שנה ישכילו להסביר אותה והיא תהפוך למדעית. אולי אף פעם לא יצליחו לפענח אותה לגמרי. מה זה משנה? הרי גם המצפן - אין חכם בעולם שיודע להסביר איך הוא מראה צפון למלחים (כפי שכתב הרשב"א).
[יש לציין שכל דברי הרשב"א מוסבים על איסור דרכי האמורי. ולא עלה על דעתו לדון לאסור כל רפואה סגולית מצד "אולי זה כוחות הטומאה"]

או למשל ההסבר שהוא נותן בהמשך למה זה לא קוסם לפי הרמב"ם כי שם הקוסם עונה אבל כאן המטוטלת היא שעונה. אתה סבור שהרמב"ם היה מקבל את הטיעון הזה? (הלא ברור שיאמר שזה הפוך שהמטוטלת בכלל לא יכולה לענות הקוסם בכח דמיונו אולי אם יש בו כח כזה)

יש לשים לב באיזה הקשר נאמרו הדברים.
אם היה העניין, שמטוטלת זה ממש דומה לקוסם, והמחבר היה מחפש איזה חילוק דק לחלק ביניהם - אז אכן הייתי מבין את טענתך - שלדעתך החילוק הזה שמצא לא מחלק.
אך לא כן הדברים. העניין מתחיל בשאלה: במה בכלל מטוטלת דומה לקוסם?
הגדרת הקוסם (לפי הרמב"ם) שעל ידי מעשים מסוימים הוא אדם נכנס למצב נפשי לא רגיל, אשר במצב זה מתעורר כוח הדמיון. ואז הוא מגיד דברים כיד הדמיון טובה עליו.
כעת, שואל מחבר המאמר (וסליחה אם קצת שיפצתי את דבריו), מה זה קשור למטוטלת?

אלא היה אפשר אולי לטעון, שהשימוש במטוטלת זה מין מעשה שעוזר למטפל להתרכז ולפנות את דעתו, וכמו המעשים שתיאר הרמב"ם. ואז באמת מתעורר הדמיון שלו ומתבהרים לו דברים נסתרים. אך בחלק המודע המטפל לא תופס את הדברים. אלא שהיד שלו זזה בהתאם למחשבות וידיעות הקיימות ברבדים עמוקים יותר של התודעה, ולכן המטוטלת מסתובבת ימינה או שמאלה. ובזה הוא דומה לקוסם.
אם הייתי רוצה לאסור, הייתי הולך על כיוון זה. כל השאר בינתיים נראה ממש תת רמה.

[עקביה]

משהו על מכשפים בהודו.

[אוצר החכמה]

לכאורה טענתך מצויינת אם זה שטויות איזה איסור יש בזה.

אני אישית חושב שזה נכון שחוץ מהאיסור להיות נוכל או להיות טיפש אין בזה איסור.

אבל לא הבנת את מה ששאלתי.
אחר כל ההקדמה שלו על כוחות רוחניים שאינם טבעיים ואינו כוחות טומאה מחבר המאמר כותב :

לדעת כמה מרבותינו כל היחס בימינו לאיסורי עבודה זרה, כישוף ודומיהם
הרבה יותר קל מבעבר, שכן בימינו גם עובדי עבודה זרה לא עושים זאת אלא
מכח 'מנהג אבותיהם בידיהם', וכמעט ולא ידוע לנו על כוחות טומאה אמיתיים
הקיימים היום (ראה בתשובת הגאון בעל המשנה הלכות בקובץ אור-ישראל (מאנסי) לט
תשס"ה עמ' עט-פב) משאבים רבים הוקצו לבירור שאלת אמינותם של "בעלי
כוחות" מהודו והמזרח הרחוק, וטרם נמצא ראיה כי אין הם מרמים את קהל
מאמיניהם, או לחילופין משתמשים בכוחות טבעיים.

וזה מה שמוזר כאן. איך הוא יודע שהם לא משתמשים בכוחות טומאה? כי הם לא עושים שום דבר שאין לו הסבר על פי הטבע המוכר לנו (כי אם זה לא מוכר איך נדע אם זה כוחות טומאה או לא).
כלומר אחרי שהאריך לטעון שיש כחות (רוחניים?) שאינם מתאימים לתפיסת הטבע שלנו הוא לא מאמין שמישהו בעולם (היינו קוסמי הודו) יודע להשתמש בזה מלבד אנשי המטוטלת.

[אוצר החכמה]

גם בעניין הקוסם הלא זה הפוך והסברתי את זה למעלה. לרמב"ם היה פשוט שמקל לא יכול לדעת נסתרות. ועדיין חשב שע"י פעולות תודעתיות (אולי אני לא בטוח מה סבר) יכול להיות דבר כזה וזה מה שאסרה תורה. ועכשיו איך עובדת המטוטלת? אם המטוטלת יודעת זה הרי לא הגיוני ואם היא מושפעת מתודעת המשתמש שיודע נסתרות אם כך מדובר בפעולה תודעתית של ידיעת הנסתרות. זה הוא הקוסם לפי הרמב"ם.
הטענה היחידה שיש לו נגד זה והיא אולי טענה. שכיוון שלא עושה הנשאל שום פעולות הכנה לא יתכן שזה קסם.

אבל מצד שני אז למה לדעתו זה עובד?

[החושב]

לכאורה טענתך מצויינת אם זה שטויות איזה איסור יש בזה.

אני אישית חושב שזה נכון שחוץ מהאיסור להיות נוכל או להיות טיפש אין בזה איסור.

אבל לא הבנת את מה ששאלתי.
אחר כל ההקדמה שלו על כוחות רוחניים שאינם טבעיים ואינו כוחות טומאה מחבר המאמר כותב :

הבעיה היא שיש מסביבנו הרבה אנשים שעוסקים בתחום ומתוך ההיכרות אתם ברור שאינם נוכלים. לכן אם תרצה לאסור תצטרך לחפש טעם הלכתי אחר.

לגבי מה שהוקשה לך סתירה בדברי המחבר, אודה ולא אבוש שלא התעמקתי עד כדי כך בדבריו לחפש סתירות פנימיות. אלא התייחסתי למאמר כי אל מאמר תגובה המפריך את טעם האוסרים משום "כוחות טומאה, קוסם, מנחש ומכשף". ולדעתי אכן הפריך את טענותיהם בהצלחה.

[החושב]

גם בעניין הקוסם הלא זה הפוך והסברתי את זה למעלה. לרמב"ם היה פשוט שמקל לא יכול לדעת נסתרות. ועדיין חשב שע"י פעולות תודעתיות (אולי אני לא בטוח מה סבר) יכול להיות דבר כזה וזה מה שאסרה תורה. ועכשיו איך עובדת המטוטלת? אם המטוטלת יודעת זה הרי לא הגיוני ואם היא מושפעת מתודעת המשתמש שיודע נסתרות אם כך מדובר בפעולה תודעתית של ידיעת הנסתרות. זה הוא הקוסם לפי הרמב"ם.
הטענה היחידה שיש לו נגד זה והיא אולי טענה. שכיוון שלא עושה הנשאל שום פעולות הכנה לא יתכן שזה קסם.

אבל מצד שני אז למה לדעתו זה עובד?

בדרך זו אפשר לאסור עוד הרבה דברים. ולמשל ליטול עצה מאדמו"ר. אתה שואל אדמו"ר והוא אומר את מה שנראה לו וקולע במקרים רבים. יש כאן פעולה תודעתית של ידיעת נסתרות.
בכלל אולי אסור לאדם להשתמש עם אינטואיציה? לפחות אלה שיש להם אינטואיציה חזקה למה לא מחמירים על עצמם מפני חשש איסור קוסם?