טומאת כהנים במקומות שונים, חששות פתרונות ובירור המצב

[002]

טומאת כהנים במקומות שונים, חששות פתרונות ובירור המצב.
נשאלתי ע"י מי שהוזמן לאירוע בקבר דוד בירושלים האם יש שם חשש של טומאת כהנים או לא?
עוד עניינים בנושא טומאת כהנים:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=32945&hilit=%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D טומאת כהנים בשדה התעופה.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=18014&hilit=%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D כהנים במירון.

[איש ימיני]

כדאי לפרסם שבמסלול הטיולים שמורת נחל עיון יש קטע שאי אפשר לעקפו בשום אופן שהינו אסור במעבר לכהנים מפני עצים שמאהילים על בית הקברות הסמוך ומאהילים גם על השביל. (צד אחד של השביל הינו גדר בית הקברות וצידו השני, תהום)

[קו ירוק]

קבר דוד הוא בירושלים המקודשת מדאורייתא, ובירושלים לא קברו, כך שזה או קברי עכו"ם מאוחרים, או כלום לא.
ואפילו אם שם היה קבר דוד הרי יש לו מחילה לנחל קדרון שטומאה יוצאת משם, ואם אין מאהיל עליו לית לן בה, אלא שלהאמת דוד המלך לא קבור שם.

[לענין]

קבר דוד הוא בירושלים המקודשת מדאורייתא, ובירושלים לא קברו, כך שזה או קברי עכו"ם מאוחרים, או כלום לא.
ואפילו אם שם היה קבר דוד הרי יש לו מחילה לנחל קדרון שטומאה יוצאת משם, ואם אין מאהיל עליו לית לן בה, אלא שלהאמת דוד המלך לא קבור שם.

גם המלכים לא נקברו בתוך העיר?
היכן לדעת מר קברי בית דוד?
היכן היא עיר דוד?
אנא יחכימנו מאוצרו הגדוש

[קו ירוק]

לא זה האשכול המתאים. אבל בגמ' נאמר שקברי בית דוד היו בעיר ומחילה יוצאה לנחל קדרון להוציא את הטומאה. כלומר בעיר התחתונה מה שנקרא כיום עיר דוד הנמצאת מעל נחל קדרון. ולא ידוע היכן הקברות.
והר ציון זה ירושלים של בית ראשון ולא קברו בה, אז איך יש שם מתים. וכהנים אינם צריכים לחשוש, בפרט שעכ"פ יש מחילה, אז אם לא מאהיל ממש על המת, מה החשש במתחם קבר דוד ?

[קו ירוק]

למה יש כהנים שלא נוסעים עם קו 1 לכותל, בגלל חשש בכביש שממזרח לעיר העתיקה. איפה הבעיה ?

[חיימשה]

יש כמה מקומות מסופקים שחסר מידע.
מנהרות הכרמל, היו מודעות ופאשקווילים וכו'. למעשה אני התקשרתי להר' זולדן, הרב של סערעט בחיפה, והתיר בשופי.

כביש 65, גם יש כל שנה פאשקעווילים, ושמעתי ממורה הוראה שזה עניין פוליטי.
יבואו היודעים ויחכימונו.

[בברכה המשולשת]

יש כמה מקומות מסופקים שחסר מידע.
מנהרות הכרמל, היו מודעות ופאשקווילים וכו'. למעשה אני התקשרתי להר' זולדן, הרב של סערעט בחיפה, והתיר בשופי.

כביש 65, גם יש כל שנה פאשקעווילים, ושמעתי ממורה הוראה שזה עניין פוליטי.
יבואו היודעים ויחכימונו.

אינני יודע מספרי כבישים. היכן זה כביש 65. לפי המיקום יותר קל לברר.

[חיימשה]

יש כמה מקומות מסופקים שחסר מידע.
מנהרות הכרמל, היו מודעות ופאשקווילים וכו'. למעשה אני התקשרתי להר' זולדן, הרב של סערעט בחיפה, והתיר בשופי.

כביש 65, גם יש כל שנה פאשקעווילים, ושמעתי ממורה הוראה שזה עניין פוליטי.
יבואו היודעים ויחכימונו.

אינני יודע מספרי כבישים. היכן זה כביש 65. לפי המיקום יותר קל לברר.

מעפולה לכיוון צפת, האיזור הבעייתי הוא ליד חוקוק, קבר חבקוק הנביא

[חיימשה]

שכחתי שיש לנו כאן את כת''ר...
איזור כמו מירון, שמצאו הרבה מערות וכו, והרבה מניחים שהיה איזור קבורה, מה הדין מבחינת ההלכהשהלא אם באנו להחמיר בכל מקום שיש איזה רגליים לדבר נמצאו כהנים שבזמנינו יושבים במערה על מסגר...

[בברכה המשולשת]

שכחתי שיש לנו כאן את כת''ר...
איזור כמו מירון, שמצאו הרבה מערות וכו, והרבה מניחים שהיה איזור קבורה, מה הדין מבחינת ההלכהשהלא אם באנו להחמיר בכל מקום שיש איזה רגליים לדבר נמצאו כהנים שבזמנינו יושבים במערה על מסגר...

למיטב ידיעתי, הבעיה בהר מירון יותר חמורה כי ידוע בוודאות שהיה שם בית קברות שעליו נסלל כביש. (ללא קשר למערות)
לענ"ד, הדרך הפשוטה להתמודד עם השאלות הללו היא לבדוק היכן היו בתי קברות שנחרשו, רח"ל, ויש על זה הרבה מידע. וגם כדאי להתייעץ עם רבנים בעלי מסורת פסיקה במקום ההוא (למשל רבנים מהצפון שהם כבר כמה דורות של רבנים בצפון וכה"ג)
לעומת זאת, ברוב המקומות דווקא אין רגליים לדבר ואין סיבה לחשוש.

[חיימשה]

שאלתי פעם את הרב א. ד. אויערבאך רבה של טבריה לגבי הבעיה המפורסמת בצומת אלחדיף במרכז העיר, הוא התיר בשופי לנסוע בנתיב הימני לכיוון צפת.
כאשר פניתי לוועד טהרת הכהנים או משהו כזה, פסקו לאיסור.

יש לי איזו תחושה, לא ידיעה, שאלו שלקחו את זה כפרויקט, נוטים להחמיר מעבר להלכה הפסוקה, ואילו סתם מורי הוראות אינם מצויים כ"כ בנושא, הן מצד ידיעת המציאות ולפעמים גם מצד ההלכתי.

[גימפעל]

יש ספר 'טהרת כהנים' מהרב לומברד והרב מונק.

[עושה חיל]

העצים בבתי הקברות מהווים בעיה רצינית למדרכות והכבישים הסמוכים.
אכן שמתי לב שדואגים לשתול עצים עומדים ולא מתרחבים - כגון עצי ברוש.

ממול מתחם ממילא קיים בית קברות עם עצים שנופם נוטה על הקברים ועל המדרכה, אבל נר"ל שמדובר בקברי גויים - ואתם קרויים אדם ולא הם.
- אולי יבדקו החברים.

[אשר177]

מויקיפדיה

בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית, שלו יסודות איובים ואף קדומים יותר. הוא שוכן במרכז העיר ירושלים בצמוד לגן העצמאות וזכה בקרב המוסלמים, לחשיבות מיוחדת, עד כי ההיסטוריון המוסלמי מוג'יר א-דין כתב ב-1495 כי "מי שנקבר בירושלים, במקום הנקרא זייתון אל-מלך (היא ממילא), ייקבר, אם אפשר לומר כך, בשמים התחתונים". סביב הבעלות על המתחם התנהלו מאבקים משפטים ואף אירועים אלימים.


תיאור בית הקברות
בית הקברות ממילא משתרע על פני חלקת קרקע מיוערת בדלילות השוכנת מזרחית לגן העצמאות, בין הרחובות אגרון, הלל, ומנשה בן ישראל. על חלק ניכר משטחו של בית הקברות שוכנת בריכת ממילא, המתוארכת לימי המלך הורדוס לפני כאלפיים שנה. אין קשר ענייני בין הבריכה ובין בית הקברות.

בבית הקברות מצויים כמה עשרות קברים, המתוארכים רובם ככולם לתקופה הממלוכית. רוב הנקברים זוהו כאנשי מעלה ויחס, ביניהם לא מעט שופטים, מושלים וכן נשים צדקניות ועשירות. חלק ניכר מהקברים מוזנח מאד, המצבות שבורות ומפוזרות, ועשבייה מכסה אותן.

בין הקברים צומחים עצים מקומיים מוכרים, כמו אלונים, ברושים ואורנים, אך בולטת גם האלה האטלנטית הגולה בעיר. רוב העצים עתיקים למדי, חלקם בני מאות שנים. בית הקברות הפך משום מה בשנים האחרונות לנקודה המרכזית בירושלים בה ניתן למצוא צבי יבשה.

שם בית הקברות
השם ממילא הוא שיבוש של המילים "מָאמִן אללה", כלומר "מקום מבטחים של אללה", או מהמילים "מא מן אללה", כלומר "מה שבא מאללה", כשהכוונה היא כי גם המוות אינו בשליטתנו. זהו שמו הרשמי של בית הקברות בערבית גם בימינו. יש הסוברים כי השם 'ממילא' הוא שמה של גבירה מוסלמית שהייתה בעלת הקרקע בימי הביניים. כך או כך, השם חצה את גבולות בית הקברות, ומשמש גם את שכונת ממילא הסמוכה. בימי הביניים נקרא בית הקברות גם בשם "זייתון אל-מלכ" - "זיתֵי המלך", כמוזכר לעיל בדברי מוג'יר א-דין.

[פלוריש]

האם יש בעיה לישראל לפתוח דלת בבית חולים, מכיוון שבכך הוא מעביר טומאה ומכשיל כהן?

[עזריאל ברגר]

האם יש בעיה לישראל לפתוח דלת בבית חולים, מכיוון שבכך הוא מעביר טומאה ומכשיל כהן?

בוודאי! המטמא את הכהן - לוקה!

[פלוריש]

האם יש בעיה לישראל לפתוח דלת בבית חולים, מכיוון שבכך הוא מעביר טומאה ומכשיל כהן?

בוודאי! המטמא את הכהן - לוקה!

מצאתי בספר הרפואה והלכותיה (תשנ"ח, עמ' ט-יד) שדן בזה וכתב:
"כל בן ישראל או ישראלית או כהנת... המסתובב בבית החולים ופותח דלתות, אם על ידי פתיחת אותה דלת, בין אם זה פתיחת דלת של חדר אשפוז שיש שם נפטר, ובין אם זה דלת של מחלקה פתולוגית, או דלת של מחלקה מאחרת שלולא פתיחת דלת זו לא היתה עוברת טומאה למחלקה אחרת וע"י פתיחתה מעביר הוא טומאה למחלקות אחרות. הרי אם יודע הפותח שיש שם כהנים הרי הוא מזיד וחייב מלקות, כי הכהנים שוגגים, ואם הכהנים מזידין (שזה לא מציאותי כ"כ) הרי שלכל הפחות יש בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול.
ולכן חיוב על כל אחד מישראל לדרוש מבתי החולים לעשות את כל הסידורים למנוע טומאת כהנים, כי לולא זאת יש עליהם שאלה להכנס לבתי החולים וצריך שאלת חכם".
ומה הדין כשאינו יודע שיש שם כהן, אבל הסתברותית יש להניח שמתוך אלפי האנשים במקום יש כהנים, האם צריך לחשוש לזה?

[עזריאל ברגר]

האם יש בעיה לישראל לפתוח דלת בבית חולים, מכיוון שבכך הוא מעביר טומאה ומכשיל כהן?

בוודאי! המטמא את הכהן - לוקה!

מצאתי בספר הרפואה והלכותיה (תשנ"ח, עמ' ט-יד) שדן בזה וכתב:
"כל בן ישראל או ישראלית או כהנת... המסתובב בבית החולים ופותח דלתות, אם על ידי פתיחת אותה דלת, בין אם זה פתיחת דלת של חדר אשפוז שיש שם נפטר, ובין אם זה דלת של מחלקה פתולוגית, או דלת של מחלקה מאחרת שלולא פתיחת דלת זו לא היתה עוברת טומאה למחלקה אחרת וע"י פתיחתה מעביר הוא טומאה למחלקות אחרות. הרי אם יודע הפותח שיש שם כהנים הרי הוא מזיד וחייב מלקות, כי הכהנים שוגגים, ואם הכהנים מזידין (שזה לא מציאותי כ"כ) הרי שלכל הפחות יש בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול.
ולכן חיוב על כל אחד מישראל לדרוש מבתי החולים לעשות את כל הסידורים למנוע טומאת כהנים, כי לולא זאת יש עליהם שאלה להכנס לבתי החולים וצריך שאלת חכם".
ומה הדין כשאינו יודע שיש שם כהן, אבל הסתברותית יש להניח שמתוך אלפי האנשים במקום יש כהנים, האם צריך לחשוש לזה?

https://tora-forum.co.il/threads/%D7%94 ... 7%9C.1145/