יום זכרון תרועה?

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ד' יוני 20, 2018 7:15 pm

בברכת היום של ראש השנה מופיע במחזורים הקטע דלהלן כך:
וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (לשבת הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם (לשבת זִכְרוֹן) תְּרוּעָה, (לשבת בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:
ההמון סבור שתיבת 'זכרון' אף היא כחברותיה באה כהוספה, ואומר בשבת 'יום הזכרון הזה, יום זכרון תרועה'; אך לא היא, אלא תיבת 'זכרון' באה כתחליף לתיבת 'יום', ובשבת צ"ל 'יום הזכרון הזה, זכרון תרועה'.
במחזור הגר"א (ירושלים תשמ"ח) תיקנו תיקון גדול, והדפיסו את הקטע האמור בכפל טור, טור אחד לימות החול וטור אחד לשבת:
לחול: וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, יוֹם תְּרוּעָה, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:
לשבת: וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:
ומצוה לחקות.

ספרים וועלט · הודעהעל ידי **ספרים וועלט** » ד' יוני 20, 2018 9:24 pm

מקור??

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ד' יוני 20, 2018 9:30 pm

חזקוני ויקרא כג כד, לבוש סי' תקפב ס"ז.
ועיין באריכות בספר 'לוח ארש' [החדש] קצירת האומ"ר מאמר א' אות קט - ע' תפד.

ספרים וועלט · הודעהעל ידי **ספרים וועלט** » ד' יוני 20, 2018 9:53 pm

במהרי"ל ובפמ"ג מבואר להיפוך!
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות יום טוב ד"ה [ג] הא
קידוש של ראש השנה
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו, ותתן לנו ה' אלהינו באהבה (את יום השבת הזה ו) את יום הזכרון הזה, יום (זכרון) תרועה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ודברך מלכנו אמת וקיים לעד, בא"י מלך על כל הארץ מקדש (השבת ו) ישראל ויום הזכרון.

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תקפב ס"ק ד
ובשבת יש לומר אומר פעם שניה יום זכרון תרועה באהבה מקרא קדש,

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ד' יוני 20, 2018 9:59 pm

בלוח ארש הוא כותב שהנוסח במהרי"ל הוא ההפך מכבודו. [עכ"פ מסוגריים ודאי שאין ראיה]
[אם מישהוא יכול להעלות יבורך]

ספרים וועלט

חיימקה כתב:בלוח ארש הוא כותב שהנוסח במהרי"ל הוא ההפך מכבודו. [עכ"פ מסוגריים ודאי שאין ראיה]
[אם מישהוא יכול להעלות יבורך]

אני הבנתי שהסוגריים הוא בגלל שזה לשבת דווקא.

ביקורת תהיה

ספרים וועלט כתב:מקור??

רא"ש שלהי מסכת ראש השנה: וגם רבינו שמואל בר רבי חפני כתב שמנהג בשתי ישיבות שאם חל ראש השנה בשבת אומרים 'מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום הזכרון הזה זכרון תרועה מקרא קודש', ואם חל להיות בחול אומרים 'יום תרועה מקרא קודש'.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' יוני 21, 2018 10:04 am

הנוסח הזה הוא ע"פ מה שדרשו ש"יום" זה בחול ו"זכרון" זה בשבת ואע"פ שנדחתה דרשה זובבלי יש לכך מקורות אחרים.
בכל אופן לי פשוט היה כדברי הרב ביקורת תהיה תמיד

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' יוני 21, 2018 1:37 pm

פשוט שהזכרון בא כתחליף ליום גם במהרי"ל.

אבקש את עצת החברים כיצד אפשר לסדר להדפסה בצורה שהמתפלל לא יתבלבל בבלבול הנ"ל.

בינתיים יש כמה הצעות:
להביא את הנוסח בשלמותו פעמיים: את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש/את יום השבת הזה ואת יום הזכרון הזה זכרון תרועה (באהבה) מקרא קודש.

לחלק אותם משני צידי השורה עם קו מפריד:

: יום תרועה.png (19.11 KiB) נצפה 13104 פעמים

או אולי יש למישהו רעיון אחר.

בתודה מראש

עתניאל בן קנז

מהר"ם בנעט סימן תקפב
[מג"א ס"ק ד]
ואין לומר באהבה מקרא קדש רק זכרון תרועה מקרא קדש.
אם חל בשבת. גם אין לומר יום זכרון תרועה רק זכרון תרועה, וכ"ה בהרי"ף סוף מסכת ראש השנה.

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ה' יוני 21, 2018 10:18 pm

משולש כתב:
אבקש את עצת החברים כיצד אפשר לסדר להדפסה בצורה שהמתפלל לא יתבלבל בבלבול הנ"ל.

או אולי יש למישהו רעיון אחר.

בתודה מראש

להתפלל מתוך אחד מסידורים אלו: "תפילת יוסף" - "וילנא" - "עטרת ירושלים". [זה מה אני מכיר]
גם אם מישהוא ירצה, הוא לא יוכל להתבלבל.
ובחזרה - חזור למחזור.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' יוני 21, 2018 11:44 pm

תן לי דוגמא מה הם עושים.
תודה

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ו' יוני 22, 2018 12:04 am

בגדול כמו שהצעת [אין לי אפשרות לסרוק]
רק כולם מהמילים "את יום" עשו טור נפרד לחול ולשבת. והגדיל לעשות סידור וילנא שעשה החל מ"ותתן לנו" טורים נפרדים.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 22, 2018 12:36 am

חיימקה כתב:בגדול כמו שהצעת [אין לי אפשרות לסרוק]
רק כולם מהמילים "את יום" עשו טור נפרד לחול ולשבת. והגדיל לעשות סידור וילנא שעשה החל מ"ותתן לנו" טורים נפרדים.

מצויין תודה רבה. נ"ל הדרך של וילנא הכי טוב.

ישועות ישראל

וכן כתב הלבוש (או"ח סי' תקפ"ב סעי' ז'):
אם חל ראש השנה בחול יאמר יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש וכו', ובשבת יאמר ותתן לנו יי' אלהינו באהבה את יום השבת הזה ואת יום הזכרון הזה זכרון תרועה מקרא קודש, ולא יאמר יום תרועה, שכיון שאין תוקעין בשבת אלא מזכירין התרועה בפה לא שייך לומר יום תרועה:

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 22, 2018 1:06 am

נ"ל באופן כללי שהלבוש הוא אחד מספרי נושאי הכלים הבהירים והמוסברים ביותר. (אם נכליל אותו בין נושאי כלי השו"ע והטור)

עזריאל ברגר

קיים על זה דיון ישן גם בבח"ח https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... id=2692617

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' ספטמבר 09, 2020 9:53 am

במחזור מקראי קודש (ר"א לופיאנסקי) שיו"ל כבר בשנת תשס"ג עשה ג"כ שני טורים.

האפשרות האחרת לכתוב לדוגמא: [בשבת, תחת 'יום תרועה': זכרון תרועה, באהבה]

ביקורת תהיה

עזריאל ברגר כתב:קיים על זה דיון ישן בבח"ח.

חסום.

עזריאל ברגר

ביקורת תהיה כתב:
עזריאל ברגר כתב:קיים על זה דיון ישן בבח"ח.
חסום.

לא נורא.
לא חידשו שם הרבה...

בתוך הגולה

עזריאל ברגר כתב:קיים על זה דיון ישן גם בבח"ח https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... id=2692617

לא חידשו שם הרבה...

לענ"ד יש שם הרבה חומר מעניין. הבעיה שהוא מיוסד על מאמרו של הרב יחיאל גולדהבר 'נוסח 'זכרון תרועה' בראש השנה שחל בשבת' מער"ה תש"ע (הפעם הקודמת שר"ה חל בשבת!) ומבלי המסד אין תועלת בטפחות.
אם יש כאן מישהו שהמאמר נמצא ברשותו ויעלה אותו לכאן אפשר והקוראים כאן ימצאו בו טעם.

[כאן ישנה תגובה למאמר הנ"ל שנכתבה בקצירת האומר שם באשכול]

ביקורת תהיה

בתוך הגולה כתב:אפשר והקוראים כאן ימצאו בו טעם.

טעם מבחיל.

יוצא פוניבז'

תשרי תשע-זכרון תרועה בשבת.pdf: (193.47 KiB) הורד 392 פעמים

בתוך הגולה

ביקורת תהיה כתב:
בתוך הגולה כתב:אפשר והקוראים כאן ימצאו בו טעם.
טעם מבחיל.

"ביקורת תהיה" קיימת "לא ימותו" לא קיימת
[או בקיצור גם אם יש שם אי אלו דברים שאינם נראים לכת"ר הרי שמכאן ועד ביטוי קשה כ"כ ארוכה הדרך לענ"ד]

ביקורת תהיה

מבחיל א: ברבות הימים נגרם שיבוש חמור, ומלת 'יום' נשתרבבה ונגררה אחר 'זכרון תרועה', דבר שאין לו כל יסוד. ובאופן לקוי זה ניסח הפרי מגדים בקונטרס 'נועם מגדים'. [קונטרס זה מוקדש לבירור נוסחי התפילה. גם בספרו פרי מגדים הקדיש סעיף שלם לדקדוק בנוסח התפילה של ר"ה, וכתב במפורש "יום זכרון תרועה".]

רק מי שמכיר את ספריו של בעל 'פרי מגדים' מן הביבליותיקה, ולא מבין כתלי בית המדרש, מסוגל להתייחס כלפי מרנא ורבנא כאל עוד מחבר ספרים. משל היה חיים ולדר.

מבחיל ב: מעשייה תמוהה שמסרו שנים מחשובי חסידי חב"ד, שנפגשו עם רבי יוסף ראזין, הידוע כהעילוי מראגטשוב, שפירש באופן אחר את דברי הר"מ, "שקידוש ליל ר"ה יש לומר בנוסח 'ותתן לנו... זכרון תרועה'. והגם שיש מפרשים שכוונתו לר"ה שחל בשבת, אך מפשטות לשונו מוכח שכן דעתו בכל גווני".
והנה, לא מצאתי מפרשי הר"מ שיפרשו את כוונת הר"מ רק לר"ה שחל בשבת, וגם לא יתכן לפרש כך, כמובן לכל בר בי רב. ועוד יתירה מזו, האם רק בקידוש גרס הר"מ כך, הלוא במשך כל תפלות ר"ה גרס כך. וע"כ מסתמא 'תלמיד טועה מסרו'.

הכל יודעים למי ירמוז הביטוי 'תלמיד טועה', וכלומר, הרוגוצ'ובר גם בדה מלבו מפרשים שאינם בנמצא, וגם טעה בהבנת שיטת הרמב"ם. ולשומעים ינעם.

כולל יונגערמאן

בא לכלל כעס בא לכלל טעות

הראגאטשאווער לפי שמועה זו שלל כל פירושי המפרשים שהבינו הכוונה לשבת, ובמקומם פירש מעצמו פירוש אחר. אין כאן שום בדיה

שנית גם אם זה נוסחא ידועה לכתוב 'תלמיד טועה' כדי לכתוב בכבוד, עדיין הפירוש הפשוט הוא כפשוטו שהתלמיד טעה, ומנין לך שהמחבר כיון בדרך אחר?

הפמ"ג כתב שלא ככל המפרשים לכאורה שקדמוהו, ולא טרח להתפלפל עמהם ולומר על מה ולמה ראה לשנות נגד הסברא, ומרידך גיסא ידענו שהיתה טעות נפוצה במחזורים דאז, על כן בקל ניתן לומר שזהו המקור שלו. ובדבריך 'עוד מחבר ספרים' בעצם הבחלת אותי כשברור כוונתך לגמד שאר מחברי דורו רח"ל. מבחיל ומבהיל.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ה' ספטמבר 10, 2020 4:32 am

כולל יונגערמאן כתב:בא לכלל כעס בא לכלל טעות

הראגאטשאווער לפי שמועה זו שלל כל פירושי המפרשים שהבינו הכוונה לשבת, ובמקומם פירש מעצמו פירוש אחר. אין כאן שום בדיה

שנית גם אם זה נוסחא ידועה לכתוב 'תלמיד טועה' כדי לכתוב בכבוד, עדיין הפירוש הפשוט הוא כפשוטו שהתלמיד טעה, ומנין לך שהמחבר כיון בדרך אחר?

הפמ"ג כתב שלא ככל המפרשים לכאורה שקדמוהו, ולא טרח להתפלפל עמהם ולומר על מה ולמה ראה לשנות נגד הסברא, ומרידך גיסא ידענו שהיתה טעות נפוצה במחזורים דאז, על כן בקל ניתן לומר שזהו המקור שלו. ובדבריך 'עוד מחבר ספרים' בעצם הבחלת אותי כשברור כוונתך לגמד שאר מחברי דורו רח"ל. מבחיל ומבהיל.

אבל הפרי מגדים לא כתב סתם נוסח התפלה, אלא מדגיש בזה"ל: 'ובשבת יש לומר אומר פעם שניה יום זכרון תרועה באהבה מקרא קדש, וצ"ע בסימן תפ"ז' כלומר, רבינו הפמ"ג הרגיש בהקושי כפל מילת 'יום', ועם כל זאת הכריע לכפול 'יום' זכרון תרועה!
והכרעת הפרי מגדים לא ניתן לדחותו סתם בתליית טעות...

ומה הציון שמציין הפמ"ג לעי' בסי' תפז?, [אולי על הזכרת 'באהבה' מש"כ שם במש"ז סק"א?, ואולי יש כאן איזה קשר בין מה שכופלין מלת 'באהבה' לכפל מלת 'יום'??]

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' ספטמבר 10, 2020 4:36 am

וה'לבוש' פליג עלי'.

--
לא אבין, לשם מה עלינו - קרוצי גושי חומר - להתעבר על ריב ההרים הגבוהים.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ה' ספטמבר 10, 2020 5:04 am

ואגב, כדאי לעיין בהנוסח שהי' כתוב בפרי מגדים דפו"ר [פפד"א תקמ"ה]....
[לא כתוב 'פעם שניה', אלא 'ע"ש' [או 'פ"ש']...]

: פמג.jpg (126.54 KiB) נצפה 10523 פעמים

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' ספטמבר 13, 2020 5:29 pm

בסדור אזור אליהו, בקידוש לליל ר"ה:

: סדור עליות אליהו קידוש לליל ראש השנה.JPG (247.29 KiB) נצפה 10406 פעמים

בתוך הגולה

ראשית ר"י גולדהבר פירסם השתא מהדו"ח של מאמר זה (לפו"ר לא מצאתי שינויים בולטים).

זכרון תרועה בשבת מהד תשפא.pdf: (359.38 KiB) הורד 252 פעמים

עוד אזכיר כי בנוגע להערה על הרוגצובר וכו' (הערה 13 שבמאמר) יש בנ"ט להפנות לדברי עצמו בצ"פ מהד' רמ"מ כשר (ירושלים תשי"ד) סי' נא (עמ' קיד) זל"ש: 'ועיין בנוסח הקידוש ברמב"ם ז"ל בהל' שבת פכ"ט דגבי קידוש רק זכרון, דבלילה לא חל כלל גדר תקיעה לא מחמת לילה רק דאין זה ר"ה'. עיש"ה ובהערות שם.

ועוד מציאה קטנה. ר"ד גולדשמידט במחזורו מביא נוסח קצת כת"י שבר"ה שחל בשבת שינו את נוסח החתימה של ברכת שופרות ואמרו 'כי אתה שומע בקול זכרון שופר ומאזין זכרון תרועה ואין דומה לך בא"י שומע בקול זכרון תרועת עמו ישראל ברחמים'.

בן אדם · הודעהעל ידי **בן אדם** » ג' ספטמבר 22, 2020 9:10 pm

מעניין
פעם ראשונה שאני שומע שיש אנשים האומרים 'יום זכרון תרועה'. לא שמעתי על תופעה כזו בלתי היום.

עזריאל ברגר

בן אדם כתב:מעניין
פעם ראשונה שאני שומע שיש אנשים האומרים 'יום זכרון תרועה'. לא שמעתי על תופעה כזו בלתי היום.

ומעולם לא שמעתי מי שאומר (בפועל) אחרת...

בן אדם · הודעהעל ידי **בן אדם** » ד' ספטמבר 23, 2020 12:12 am

עזריאל ברגר כתב:
בן אדם כתב:מעניין
פעם ראשונה שאני שומע שיש אנשים האומרים 'יום זכרון תרועה'. לא שמעתי על תופעה כזו בלתי היום.

ומעולם לא שמעתי מי שאומר (בפועל) אחרת...

אולי אתה לא יודע
אבל אני לא גר, לא בכפר חב"ד, ולא בקראון הייטס...

עזריאל ברגר

כמובן. כל אחד חי בתוך הבועה שלו, ולא מכיר מנהגים אחרים...
בפרט בראש השנה.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ש' ספטמבר 26, 2020 10:30 pm

השנה התפללתי אצל אחד מנכדי הגרי''ז מבריסק, וכשהחזן הרהיב עוז שלא לומר 'יום זכרון תרועה', קיים הנ''ל בהחזן היקר 'וישסעהו כשסע הגדי' [ומאומה אין בידו]...
ומסתמא מסורת אבותיו בידיו.

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס:
הגרש"ד זצ"ל בקונטרסו "סכותה לראשי" עמ' ו' האריך בזה הרבה.
הרי"מ ווייל שליט"א בספרו המועדים כהלכתם כתב לא כך, שצריך לומר "יום זכרון תרועה", וציין כמקור לדברי הפמ"ג.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ספטמבר 11, 2023 12:12 am

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:
הגרש"ד זצ"ל בקונטרסו "סכותה לראשי" עמ' ו' האריך בזה הרבה.

יג. כתבתי בתיקון תפלה אות טז. כשחל ר"ה בשבת הנוסחא האמיתית היא את יום השבת הזה ואת יום הזכרון הזה זכרון תרועה וכו', ואין לומר יום זכרון תרועה, כן היא הנוסחא האמיתית. ועכשיו רובא דעלמא נשתבשו בזה ואומרים יום זכרון תרועה, כי ספו גם כלו דווקני המדקדקים בתפילתם בכל מלה ומלה. והרי גם בתורה לגבי זכרון תרועה לא כתוב יום זכרון תרועה אלא זכרון תרועה (בויקרא כ"ג כ"ד).

והאשמה היא על מדפיסי הסידורים והמחזורים שבמקום להדפיס דברים ברורים, דהיינו, ואת יום הזכרון הזה (בשבת זכרון תרועה) (בחול) יום תרועה וכו' שבזה אי אפשר היה לטעות לומר בשבת יום זכרון תרועה, במקום זה מודפס בכל מקום ואת יום הזכרון הזה יום (בשבת: זכרון) תרועה, שבזה אפילו גדול שבגדולים יכול לטעות ולומר דתיבת יום קאי גם על זכרון.

וראיתי במחזור אהלי יעקב יצחקי ר"ה ע' 110 שהדפיס יפה, יום תרועה (בשבת זכרון תרועה באהבה) שגם בזה אין כלל לטעות. וכ"כ גם במחזור חוקת עולם וכנראה בכל מחזורי הספרדים, אבל לכתחילה יש להדפיס כמו שכתבתי למעלה.

ועיין מסכת סופרים פרק י"ח הל"ח בשבת אינו אומר יום תרועה אלא זכרון תרועה וכ"ה בלבוש תקפ"ב ז' ובדברי קהילות ע' 134 וכ"ה במחזור ויטרי ע' 345 ו346- שכתב להדיא באופן ברור יום הזכרון זכרון תרועה. וכ"ה גם במט"א תקפ"ב ט"ו ותקצ"א ג'. וכ"כ בליקוטי מהרי"ח חלק ר"ה דף ס"ד ע"א, דאין לומר בשבת תיבת יום, ודבר זה הוא גם בנוסח אשכנז וגם בנוסח ספרד, אין חילוק.

ופלא עצום על הדייקן הגדול סידור עבודת ישראל שגם כן נכשל בזה וכתב בדף 387 בביאורו שם, יום זכרון תרועה.

וכן הוא ג"כ בטור לומר בשבת זכרון תרועה ובחול יום תרועה. וכ"ה גם במרן שו"ע סע' ז'.

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ב' ספטמבר 11, 2023 7:36 am

אולי אפשר להציע בסברת הפמ"ג והנוהגים כמותו:

לפי הנוסחאות שאומרים "זכרון תרועה" הן בחול והן בשבת - הרי בהכרח שתיבות "זכרון תרועה" הן פירוש לתיבת "הזכרון" (ותתן לנו ה"א את יום הזכרון הזה, איזה זכרון? זכרון תרועה) ולא לתיבת "יום" (שהרי היום איננו זכרון, אלא שבו נעשה זכרון). והיינו שהזכרון ביום זה הוא ע"י תרועה.

אבל כיון שהנהיגו לומר בחול "יום תרועה", דקאי על "יום הזכרון" (יום הזכרון, שהוא יום תרועה - וכמו בג' רגלים, שחג המצות הוא זמן חרותנו), שוב קשה לומר בשבת "זכרון תרועה" בלבד, משני טעמים: (א) כיון שבחול מפרשים את "יום", למה לשנות בשבת ולפרש את "הזכרון"? (ב) אם הפירוש הוא על "הזכרון", הרי אין זה ענין לשבת דוקא, שהרי גם בחול יום זה הוא יום הזכרון. ונצטרך לפרש "יום הזכרון" לצדדין, שבחול פירושו יום שבו נעשה זכרון ע"י תרועה, ובשבת פירושו יום שבו מזכירים תרועה.

ולכן בהכרח לומר "יום זכרון תרועה", ואז קאי בשבת כמו בחול על "יום הזכרון", אלא שבחול יום זה הוא "יום תרועה" (יום שבו מריעים), ובשבת הוא "יום זכרון תרועה" (יום שבו מזכירים תרועה).

צופה_ומביט

בן ראובן כתב:אולי אפשר להציע בסברת הפמ"ג והנוהגים כמותו:

לפי הנוסחאות שאומרים "זכרון תרועה" הן בחול והן בשבת - הרי בהכרח שתיבות "זכרון תרועה" הן פירוש לתיבת "הזכרון" (ותתן לנו ה"א את יום הזכרון הזה, איזה זכרון? זכרון תרועה) ולא לתיבת "יום" (שהרי היום איננו זכרון, אלא שבו נעשה זכרון). והיינו שהזכרון ביום זה הוא ע"י תרועה.

אבל כיון שהנהיגו לומר בחול "יום תרועה", דקאי על "יום הזכרון" (יום הזכרון, שהוא יום תרועה - וכמו בג' רגלים, שחג המצות הוא זמן חרותנו), שוב קשה לומר בשבת "זכרון תרועה" בלבד, משני טעמים: (א) כיון שבחול מפרשים את "יום", למה לשנות בשבת ולפרש את "הזכרון"? (ב) אם הפירוש הוא על "הזכרון", הרי אין זה ענין לשבת דוקא, שהרי גם בחול יום זה הוא יום הזכרון. ונצטרך לפרש "יום הזכרון" לצדדין, שבחול פירושו יום שבו נעשה זכרון ע"י תרועה, ובשבת פירושו יום שבו מזכירים תרועה.

ולכן בהכרח לומר "יום זכרון תרועה", ואז קאי בשבת כמו בחול על "יום הזכרון", אלא שבחול יום זה הוא "יום תרועה" (יום שבו מריעים), ובשבת הוא "יום זכרון תרועה" (יום שבו מזכירים תרועה).

נפלא ביותר! יישר כוח.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר