הטועה בתפילת ערבית של יו"ט שחל במוצ"ש

[ביקורת תהיה]

טעה והתחיל 'אתה חונן' בתפילת ערבית של יו"ט שחל במוצ"ש, שדינו לגמור את הברכה כולה, אימתי אומר הבדלה –
א. בברכת החול ('אתה חוננתנו'), ושוב אינו מבדיל בברכת היום ('ותודיענו');
ב. בברכת היום, וברכת החול אומר בלא הבדלה;
ג. הן בברכת החול והן בברכת היום.

[ביקורת תהיה]

על ההלכה 'אומרים הבדלה בחונן הדעת' (שו"ע או"ח רצד, א), מביא במג"א הטעם מן הירושלמי: מפני שאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה. ולפי זה פשוט שיש לו להבדיל בברכת החול, קודם שמבקש חנינת דעה.
מעתה נותרה השאלה: האם יש לו לחזור ולהבדיל בברכת היום אם לאו?
כי זה פשוט שאין לומר נוסח 'ותודיענו' ב'חונן הדעת', שכן המרגלית של רב ושמואל תוקנה להשתבץ בברכת היום, ואין ברכת 'חונן הדעת' משבצת מתאימה לה כלל, ואם כן שמא אע"פ שאמר 'אתה חוננתנו' חוזר ואומר 'ותודיענו', שכן יש בזה מה שאין בזה.

[עזריאל ברגר]

ועוי"ל, שבמרגלית זו יש ז הבדלות ויש הבדלה בין קודש לקודש, משא"כ באתה חוננתנו יש רק ג-ד הבדלות בין קודש לחול.
ואולי ראוי לשלב בין שניהם באתה חונן?

[ביקורת תהיה]

ואולי ראוי לשלב בין שניהם באתה חונן?

ועד שיקומו בישראל לַטָּשִׁים שבכוחם ללטש מרגלית שתשתבץ בברכת 'חונן הדעת' הנאמרת בליל יו"ט, נראה שיאמר 'אתה חוננתו' בברכת החול, ויחזור ויאמר 'ותודיענו' בברכת היום.
כך נראה למעשה ולא להלכה. כלומר, מאחר שאין ההלכה ידועה לנו, כך יש לנהוג למעשה.

[עזריאל ברגר]

לי נראה, שמכיוון שחלק גדול מהנוסח הוא משותף, לכן ראוי לומר כך (האדום - אתה חוננתנו, הכחול - ותודיענו, השחור - משותף, הנוסח - כנוסח חבד, ומסתמא אין הבדלים גדולים):
אתה חונן ... לאנוש בינה. אתה חוננתנו למדע תורתך ותודיענו ה' אלוקינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חוקי רצונך ותתן לנו ... וחגיגת הרגל ותבדל ... לששת ימי המעשה. בין קדושת שבת ... עמך ישראל בקדושתך אבינו מלכנו החל עלינו ... וחננו מאתך ... בא"י חונן הדעת.

[ביקורת תהיה]

נמצאת אומר:
טעה והתחיל 'אתה חונן' בתפילת ערבית של יו"ט שחל במוצ"ש, אומר נוסח זה:
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתּוֹדִיעֵנוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים, וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל, וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת: אתה בחרתנו וכו' ואינו אומר 'ותודיענו'

[ביקורת תהיה]

בשו"ת 'דברי חיים' - מליניק (סימן יא) דן בשאלה זו, ומעלה להלכה למעשה שיסיים ברכת 'אתה חונן' בלא 'אתה חוננתנו', ויבדיל בברכת היום. ונימוקו עמו:
כיון דתקינו 'ותודיענו', היינו דביו"ט שחל אחר השבת אומרים הבדלה בנוסח 'ותודיענו' בברכת 'אתה בחרתנו', וכו"ע מתפללין הכי, הוי 'ותודיענו' בברכת 'אתה בחרתנו' לנוסח התפלה, וממטבע ברכות שתקנו לן במרגניתא בבבל, ואסור לשנות ממטבע ברכות, וא"כ אף להאי גברא דמתפלל עתה ברכת 'אתה חונן', דכיון שהתחיל גומר, מ"מ גם לו אסור לשנות ממטבע ברכות, וגומר 'חונן הדעת', ואח"כ מתפלל 'אתה בחרתנו' 'ותודיענו' כמו שמתפללים כו"ע.

[עזריאל ברגר]

בשו"ת 'דברי חיים' - מליניק (סימן יא) דן בשאלה זו, ומעלה להלכה למעשה שיסיים ברכת 'אתה חונן' בלא 'אתה חוננתנו', ויבדיל בברכת היום. ונימוקו עמו:
כיון דתקינו 'ותודיענו', היינו דביו"ט שחל אחר השבת אומרים הבדלה בנוסח 'ותודיענו' בברכת 'אתה בחרתנו', וכו"ע מתפללין הכי, הוי 'ותודיענו' בברכת 'אתה בחרתנו' לנוסח התפלה, וממטבע ברכות שתקנו לן במרגניתא בבבל, ואסור לשנות ממטבע ברכות, וא"כ אף להאי גברא דמתפלל עתה ברכת 'אתה חונן', דכיון שהתחיל גומר, מ"מ גם לו אסור לשנות ממטבע ברכות, וגומר 'חונן הדעת', ואח"כ מתפלל 'אתה בחרתנו' 'ותודיענו' כמו שמתפללים כו"ע.

הוא משווה בין תקנת רב ושמואל לבין תקנת אנשי כנסת הגדולה.
ולא ייראה לי דבר זה כלל!

[לבי במערב]

אף בלאה"כ, כמדומה לי שעיקר חשש שינוי ממטבע הברכות הוא בפתיחתן וחתימתן (ולא באמצעיתן, כבנדו"ד).

ובכלל, נראה דעכ"פ לא גרע ממי ששכח כליל מלהזכיר הבדלת שבת בתפלתו (שאם לא עשה מלאכה אי"צ לחזור).

[במסתרים]

עיין עוד כאן וש"נ לעובר אורח סי' קמ"ג, ולשו"ת מתת ידו.

הרב בקורת הביא למעלה ממג"א בשם ירושלמי שאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה. עפ"ז האם יש להקל יותר בנדו"ד כשכבר הבדיל באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" לפני התפלה?

בתפלת ותודיענו לא הובא "החל עלינו הימים וכו' חשוכים מכל חטא וכו'", אולי לפי שאינו ראוי ליאמר ביו"ט. וא"כ אפשר שראוי להשמיטו גם אם אומר אתה חוננתנו? ואין לדמותו לברכת חונן הדעת שבה הוא אנוס ע"פ הדיבור (של ההלכה, וגם שלו ופיו שהכשילו).

[עזריאל ברגר]

לאחר מחשבה נוספת:
הטועה בתפילת שויו"ט ופתח ב"אתה חונן" (וכן הברכות האחרות של יום חול) - דינו הוא שמעמידים אותו לגבי ברכה זו על עיקר הדין שהיה צריך להתפלל י"ח שלמות, ולהוסיף מעין היום באחת הברכות.
והנה, אילו היינו מתפללים י"ח שלמות ביו"ט שחל במוצ"ש - וודאי שהיינו מבדילים ב"אתה חונן", דמאי שנא ממוצ"ש רגיל?
ובוודאי שהיינו אומרים בהבדלה זו נוסח של הבדלה בין קודש לקודש, וכמו מי שקידש ולא הבדיל ביו"ט שחל במוצ"ש, שדינו הוא שיבדיל על כוס בפ"ע (כמבואר בארוכה בהלכות ליל הסדר) ויאמר בה הבדלה שבין קודש לקודש.
ואם כן - תבנא לדיננא, שמוטל עליו להבדיל באתה חונן, ולומר בה נוסח של הבדלה בין קודש לקודש.

והצורה הכי מתאימה לפענ"ד היא בנוסח המשולב שכתבתי לעיל (ויכול לומר גם "אבינו מלכנו החל עלינו הימים הבאים" וכו' - שהרי מעמידים אותו על עיקר הדין של תפילת י"ח שלמה).

אך מדברי הפוסקים שהובאו לעיל - נראה שלא חששו לסברא זו, ולא ל"איסור" שאלת צרכיו לפני הבדלה.
וצ"ע למעשה.